כל מסע מתחיל איכשהו ולכבוד 35 שנה לסדרת משחקי Legend of Zelda, נבו שלנו מתכוון לעבור על ההיסטוריה הרחבה של הסדרה!
מעטות הן סדרות המשחקים אשר גידלו דורות של גיימרים מסביב לעולם ונותרו בחיים עד לימינו. על אחת כמה וכמה מעטות עוד יותר אלו אשר גם נותרו פופולאריות, רעננות ומשמשות כדוגמה ומופת לתעשייה כולה. כזו היא The Legend of Zelda, אשר חוגגת השנה 35 לצאת הכותר הראשון אי שם בפברואר 1986. כבר מזמן לא מדובר רק במקבץ פיקסלים בודדים (אך ללא ספק בעלי קסם משל עצמם), אלא בעולם עשיר תוכן בעל מיתולוגיה עמוקה. אך לא די בכך, מאחורי כל כותר בסדרה מסתתרים סודות מרתקים הקושרים אותם יחדיו.
לציון 35 שנה לסדרה נעבור בכל פעם על תחנה אחרת על גבי ציר הזמן הכרונולוגי, החל מאי שם ב"בריאת השמיים והארץ" ועד ל-Breath of the Wild אשר מיקומו בציר הזמן איננו ידוע (מי יודע? אולי עוד נצליח למצוא את אותו). אל כל תקופה ותקופה ונקפוץ בין העלילה לבין סודות הפיתוח והמיתולוגיה הנחבאים שהכניסו מעט 'אגדתיות' בליבם של מעריצי הסדרה.
הדרך אל Breath of the Wild רוויה עליות ומורדות בהיסטוריה של ממלכת היירול [Hyrule], אז הדקו חגורות כי אנחנו מתחילים. התחנה הראשונה שלנו היא: עידן השמיים ובריאתה של האגדה.
בריאה - חוכמה, גבורה, עוצמה
על מנת להבין את ההיסטוריה הארוכה של הסדרה צריך להכיר את הגורם המרכזי אשר סביבו נעה העלילה. לא, זאת לא זלדה, לינק או ה-Master Sword. מלבד האלמנטים שהזכרתי קודם לכן, קיים עמוד תווך נוסף לסדרה אשר במקרה מהווה את סלע המחלוקת במרביתה, ה-Triforce. שלישיית משולשים מוזהבים אשר מייצגים את התגלמות כוחותיהן של שלושת אלילות הזהב: אלילת העוצמה דין [Din], אלילת הגבורה נאירו [Nayru] ואלת החוכמה פארור [Farore] אשר לאחר בריאת הארץ עלו השמיימה והותירו בידי האלילה הייליה [Hylia] את ה-Triforce ואת שלום העולם. ה-Triforce על סך חלקיו יהווה בהמשך ההיסטוריה את הקונפליקט הראשי בין זלדה, לינק וגאנון (אשר לכל אחד מהם ישויך חלק אחד מן ה-Triforce). מדוע דווקא ה-Triforce הוא הגורם אשר מניע את העלילה? ובכן, על פי האגדה, האדם שיגע בו (כאשר הוא מורכב מכל סך חלקיו) יזכה למשאלה אחת אשר אינה כפופה לחוקי הזמן, המרחב או בטיב כוונתיו של המבקש – דבר אשר יהפוך למוטיב חוזר במשחקים הראשיים בסדרה ומשא נפשו של גאנון.
הפנינה שהגיעה מאוחר מדי- The Legend of Zelda: Skyward Sword
המשחק הראשון בסדרה מבחינה כרונולוגית הוא דווקא מבין העדכניים ביותר אשר זוכה ליציאה מחודשת ביולי הקרוב ובנוסף לכך יחגוג בנובמבר הקרוב 10 שנים ליציאתו המקורית לקונסולת ה-Wii. אם זה לא היה ברור, כמובן שמדובר ב Skyward Sword. הכותר שנחשב לחלש ביותר מבין משחקי TLOZ התלת ממדיים שהצית מחלוקות רבות סביב השימוש המסורבל באמצעות ה-WiiMote. אם לא די בכך, הוא יצא לאוויר העולם בערוב ימיה של קונסולת ה-Wii ולכן גם מכר רק 3.67 מיליון יחידות, פי 2.5 פחות מקודמו בסדרה. שיגרו מיאמוטו [Shigeru Miyamoto], יוצר הסדרה, אף הודה בריאיון לאחר יציאתו של המשחק כי הם יכלו לשחרר את המשחק שנה אחת קודם לכן על מנת לעמוד בצרכיה הכלכליים של החברה, אך אם כך היה הדבר, היה מדובר במוצר חצי מוגמר ולא במשחק מלוטש. מנגד, אם יש דבר אחד שלא היה לגביו ספק הוא הנראטיב העלילתי המוצלח והמשמעותי שסיפק המשחק לסדרה.
הקרב העתיק ואגדת האלה
הסיפור שבונה את יסודות האגדה מתחיל מאות שנים לפני Skyward Sword ומגולל את הסיפור מאחורי הנסיכה זלדה עצמה. הייליה אשר נותרה לבדה לשמור על ה-Triforce שלטה בארץ במשך שנים רבות של שקט עד אשר מלך השדים דמייז [Demise]: יצור בעל עוצמה אדירה אשר מייצג את תמצית הרשע, הגיח מפני האדמה במטרה להניח את ידיו על ה-Triforce וזאת באמצעות צבא של שדים. לאחר קרב עקוב מדם בין אנשיה של הייליה לבין צבא השדים, החליטה האלילה בניסיון נואש להציל כמה שניתן, לאסוף את מאמיניה ששרדו על גבי פיסת קרקע ולשלוח אותם יחד עם ה-Triforce אל השמיים, הרחק מהישג ידיו של דמייז. על מנת לוודא כי דמייז וצבא השדים שלו לא יוכלו לעקוב אחר אנשיה, הציבה האלילה שכבת עננים כבדה בין האי שנוצר (שלימים יזכה לשם סקיילופט [Skyloft]) לבין הקרקע.
הייליה ושארית השבטים אשר נותרו על הקרקע ניצחו את צבא השדים בקרב חייהם וכלאו את דמייז חזרה אל מתחת לפני הקרקע, אך הדבר לא הספיק על מנת להבטיח כי מלך השדים לא ישוב בעתיד. בשארית כוחותיה, האלילה הפצועה והמותשת החליטה להשתמש בכוחו של ה-Triforce על מנת להשמיד את דמייז אחת ולתמיד, אך גילתה כי לא תוכל להפעיל את כוחו בעודה אלילה. לכן, החליטה לוותר על מעמד האלוהות שלה וביחד עם זאת גם על חיה על מנת להיוולד מחדש כבת תמותה. לאחר לכתה של הייליה הופקד על אימפה [Impa], בת שבט השיקה [Sheikah] להשגיח על החותם הכולא את מלך השדים עד לשובה של הייליה.
המטרה - חוויה בלתי נשכחת
הפיתוח של המשחק החל בשנת 2006, קצת לאחר יציאתו של הכותר הקודם בסדרה (Twilight Princess על ידי Nintendo) חטיבת הפיתוח שהייתה אמונה בין היתר על סדרת The Legend of Zelda (עד למיזוגה עם חטיבות אחרות בספטמבר 2015), ובסיוע של Monolith Soft העומדת מאחורי סדרת Xenoblade המוצלחת (אגב, Monolith ממשיכה לסייע גם כיום בכותרי זלדה חדשים כאשר האחרון בהם הוא לא אחר ממשחק ההמשך ל-Breath of the Wild). את בסיס המשחק בנו המפתחים על סמך גרסת ה-Wii של Twilight Princess, וזאת כסוג של 'חוויה מתקנת' לאחר שחשו כי לא מיצו את מלוא הפוטנציאל ביצירת עולם רחב וריאליסטי עם Twilight Princess. המטרה שהם הציבו בפניהם הפעם הייתה ברורה: ליצור חווית משחק בלתי נשכחת בדומה ל-Ocarina of Time אשר נחשב לכותר הפופולארי ביותר באותה התקופה. תקופת הפיתוח תוכננה תחילה להימשך כשלוש שנים אך בסופו של יום ארכה כחמש שנים ונחשבה כאחת היקרות ביותר עבור נינטנדו.
האגדה של האלה והגיבור
מאות שנים לאחר הניצחון על פני דמייז, הייליה מגיחה מחדש לעולם בתור זלדה, בתו של מנהל אקדמיית האבירים של סקיילופט - גאפורה [Gaepora], וחברת הילדות של לינק, תלמיד באקדמיה. בטקס הכנף הכולל במהלכו מרוץ המתרחש מדי שנה באקדמיה זוכה לינק במקום הראשון ומקבל מידיה של זלדה בד מפרש אשר מסמל את בד המפרש העתיק אותו העניקה הייליה לגיבור שלה בעבר. לרוע המזל, השמחה לא נמשכת זמן רב כאשר סופה מסתורית חוטפת את זלדה אל פני הקרקע. לינק אשר נותר בסקיילופט נמשך לעבר קול מסתורי החושף בפניו את חרב האלילה ואת הרוח השוכנת בה פי [Fi]. פי מגלה ללינק כי הוא נבחר על ידי הייליה בכבודה ובעצמה על מנת למלא משימה חשובה. לינק שולף את החרב ממקומה, וזו, בעזרת פרץ אנרגיה פוערת פתח בשכבת העננים הכבדה שיצרה הייליה לפני מאות שנים.
שוברים מוסכמות
מערכת היחסים בין לינק וזלדה שונה במשחק מאשר גרסאותיהם הקודמות. מבין ההבדלים עמדה בראש ובראשונה העובדה כי זלדה אינה בת מלוכה. איג'י אונומה [Eiji Aonuma] – מפיק המשחק מספר כי עובדה זו היוותה מכשול אשר חזר על עצמו כמה וכמה פעמים במהלך הפיתוח וזאת מאחר שהסדרה עד כה כבר הייתה מושתת על הצורך של לינק לחלץ את זלדה. מכאן שהדינמיקה המקובעת בין השניים עד כה הייתה זקוקה לתחליף שיוביל את השחקנים לחוש אמפתיה כלפי זלדה. הפתרון לכך היה הענקת נפח נוסף לדמותה של זלדה: ראשית, הגדרתם של לינק וזלדה כחברי ילדות. שנית, על ידי הוספת צד חדש לזלדה בתור האלילה הייליה. ולבסוף 'לגרום' לשחקן להחמיץ את זלדה בכל פעם ובעצם לעודד אותו להמשיך ו'לרדוף' אחריה (בדומה למוטיב 'מצטער אבל הנסיכה שלנו בטירה אחרת' המפורסם מסופר מריו).
במרדף אחר העלמה
במקדש הקדוש בו כלאה הייליה את דמייז לפני מאות שנים, פוגש לינק באישה מבוגרת השייכת לשבט השיקה. הוא מונחה על ידה להמשיך במסעו על מנת למצוא את זלדה. מסע אשר מעביר את לינק דרך יערות פארון [Faron], הר הגעש של אלדין [Eldin], מדבר לאנאירו [Lanayru] ובמספר מפגשים עוינים עם אדון השדים (לא להתבלבל עם מלך השדים) גיראהים [Girahim] – חסיד אדוק של דמייז אשר חושף בפני לינק כי הוא העומד מאחורי הסופה שלקחה עימה את זלדה אל פני הקרקע וכי הוא במסע משל עצמו למצוא אותה. בעזרתה של פי, מצליח לינק לפענח כי זלדה נשלחה לטהר את עצמה במספר מעיינות. כעת כאשר מסלולה של זלדה ידוע והמטרה ברורה יותר מתמיד ממשיך לינק לעבר יעדו, שהוא לא אחר מאשר מקדש הזמן המפורסם (עליו עוד נדבר רבות בהמשך). בהגיעו למקדש, מוצא לינק את זלדה מלווה בלוחמת השייכת לשבט השיקה. האיחוד המרגש לא אורך זמן רב עד אשר מגיח גיראהים בהפתעה ותוקף את החבורה על מנת לשים את ידו על זלדה.
בזכות גבורתו של לינק מצליחות זלדה והלוחמת לברוח דרך שער הזמן אל העבר ולהרוס אותו בזמן חצייתן, וזאת על מנת למנוע את חצייתו של גיראהים בעקבותיהן. אך לפני שהיא והלוחמת חוצות את שער הזמן, נותנת זלדה ללינק את 'הנבל של האלילה' – כלי נגינה קסום (אחד מיני רבים בסדרה). כאשר חוזר לינק אל המקדש הקדוש, מגלה לו האישה המבוגרת כי הוא נבחר בידיי הייליה על מנת להציל את זלדה (ובאופן עקיף את עצמה). מלבד הגילוי אודות יעודו,מגלה לינק בנוסף כי שמה של הלוחמת העומדת לעזרתה של זלדה הוא אימפה (כן, בת שבט השיקה שהופקדה על ידי הייליה בשמירת החותם אשר כולא את דמייז). בעזרתה של האישה, לומד לינק לנגן את בלדת האלילה [Ballad of the Goddess] באמצעות הנבל שקיבל מזלדה. נגינתה של הבלדה מובילה לפתיתחתו של שער זמן חדש אך גם גם לשיחרורו של דמייז ממאסרו. לינק, שעדיין לא נמצא בשיא כוחו מצליח לכלוא את דמייז בשנית אך באופן זמני בלבד.
רעיונות, סתירות וניסים
חווית משחק בלתי נשכחת? קל יותר לומר מלבצע. התסריט ההתחלתי הוצע על ידי במאי המשחק– הידמארו פוג'יבאיאשי [Hidemaro Fujibayashi] – אשר עבד בפעם הראשונה על פרויקט זלדה גדול (לפני כן ביים את משחקי הסדרה הקטנים יותר לקונסולת ה-DS). הצעתו של האחרון הייתה לבנות את עלילת המשחק סביב השימוש ב-Master Sword האייקונית. לכן הוחלט כי עלילת המשחק תהווה את סיפור המקור מאחורי החרב. אלמנט נוסף אשר נשקל תחילה היה לשלב את יצירתה של ממלכת היירול במקביל ליצירתה של סקיילופט, דבר אשר העלה סתירות רבות עם מיתולוגית הסדרה אשר בוססה כבר לאורך השנים. בשנה השלישית לפיתוח המשחק הבעיות הללו רק המשיכו להיערם במקביל לצורך לגבש סופית את המשחקיות. אך פוג'יבאיאשי לא אמר נואש, ובצעד חריג אך מעורר השראה, זייף מחלה, נעל את עצמו בחדר מלון וישב לכתוב את התקציר לעלילת המשחק תוך יום אחד. הדיאלוג ושאר העלילה הורחבו ופורטו בהמשך אל-79 קטעים סינמטיים שאורכם כ-120 דקות - מספר שיא לסדרה.
אגדתה של החרב
המסע של לינק עוד לא נגמר כאשר הפעם מוטלת עליו המשימה אשר תוביל ליצירתו של עמוד תווך מרכזי נוסף במיתולוגיה, ה-Master Sword. לינק נשלח חזרה אל יערות פארון, הר הגעש של אלדין ומדבר לאנאירו, אך הפעם על מנת לטהר את חרב האלילה בשלושת הלהבות הקדושות הקרויות על שמן של שלושת האלילות. הלהבה של דין בפרט מספקת לחרב האלילה את הכוח להדוף כל רשע ומעניקה לה בסופו של דבר את שמה האייקוני כ-Master Sword. עם החרב האגדית בחזקתו חוזר לינק אל המקדש הקדוש על מנת לפתוח את שער הזמן אך נאלץ להיאבק בשנית בדמייז המאיים להשתחרר ממאסרו. בזכות אומץ לב וכוחה החדש של החרב מוכנע דמייז פעם נוספת אך גם הפעם לא לצמיתות. בעזרת ה-Master Sword, מפעיל לינק את שער הזמן אל תקופה קצרה לאחר הבסתו של דמייז בידיי הייליה, וזאת על מנת למצוא את זלדה.
האיחוד המרגש בין השניים מקבל תפנית טרגית לאחר שלינק מגלה לראשונה כי זלדה היא לא אחרת מאשר גלגולה החדש של האלילה הייליה. זלדה מספרת את סיפורה של האלילה, מדוע החליטה להיוולד מחדש כבת תמותה ומצהירה כי תשתמש בכוחו של ה-Triforce על מנת להשמיד את דמייז אחת ולתמיד. מאחר והחותם של דמייז המאיים לשוב לעולם נחלש מרגע לרגע מחליטה זלדה לתמוך בו בכוחה שלה, אך על מנת לעשות זאת נאלצת לאטום את עצמה בתוך קריסטל ולהיכנס לתרדמת עמוקה. לפני שהיא נפרדת מלינק פעם נוספת, מברכת זלדה את חרבו של לינק ומעניקה לה את צורתה האייקונית האמיתית ובין היתר גם את כינויה– The Sword of Evil’s Bane. השניים נפרדים בהבטחה כי לינק יחזור אל ההווה על מנת לאסוף את חלקי ה-Triforce ולשים סוף לדמייז, דבר אשר יעיר את זלדה בחזרה.
כישלון העבר - ניצחון העתיד
בניגוד למשחקי העבר, בהם פותחו מספר אזורים פתוחים בהם יכלו השחקנים להסתובב ולחקור, הפעם הגבילו את עצמם המפתחים לשלוש סביבות בלבד. מנגד, הם הרחיבו את כמות התוכן בהן וזאת על מנת שהשחקנים יוכלו להעריך אותן באופן מלא למרות שייאלצו לבקר בהן שוב ושוב מספר פעמים. גם הפעם התבססו המפתחים על נסיונם עם Twilight Princess בו הם חשו שהעולם והמבוכים שיצרו היו גדולים ורחבים מדי עם מעט מדי פאזלים וחידות הפרוסים בהם. לכן הוחלט לצמצם את שלושת הסביבות הללו עד כמה שניתן ולפזר בהן פאזלים המבוססים על המאפיינים הגיאוגרפיים שלהן.
בנייתו של האי סקיילופט כאזור הראשי נעשה מתוך הקשיים לחבר בין שלושת סביבות המשחק אשר לא חלקו קווי דמיון כלל. במקור, מכניקת הנחיתה מסקיילופט אל סביבת היעד אושרה רק בשלב מאוחר וזאת מאחר והמעבר בין סביבה לסביבה תוכנן להיראות כמו מפת השלבים ממשחקי סופר מריו. לאחר שאושרה 'מכניקת הנחיתה' הוכנסו לראשונה למשחק הלופטווינגס [sLoftwing] – ציפורי הענק אשר על גביהן מתניידים תושבי סקיילופט. משחק נוסף ממנו שאבו מפתחי המשחק השראה היה Majora’s Mask, ממנו השאילו את מכניקת הזמן אשר הושמשה על מנת לסגל לכל אחד מתושבי סקיילופט 'סדר יום עצמאי' המבוסס על שעות היום.
הולדתו של הגיבור
בחזרה אל ההווה - לינק לומד כי המידע אודות מקום הימצאו של ה-Triforce נמצא אצל 'הרוח הגדולה' לוויאס [Levias]. לוויאס, יצור קסום כל יודע, דמוי לוויתן מעופף אשר שירת כמגן השמיים במשך עידנים בפקודתה של הייליה, מגלה ללינק כי המפתח אל ה-Triforce שוכן ב'שיר הגיבור' (אחת המנגינות המזוהות ביותר עם הסדרה). מנגינה זו תפתח את המבחן האחרון עבור הגיבור הנבחר. 'שיר הגיבור' חושף בסופו של דבר כי ה-Triforce חבוי במקדש בתחתיתו של אחד האיים בסקיילופט, אליו ממהר לינק להגיע. עם כל חלקי ה-Triforce בידו, מקיים לינק את הבטחתו לזלדה ומבקש את כוחותיהן של שלושת האלילות – דין, נאירו ופארור על מנת להשמיד את דמייז. בקשתו מתגשמת ומובילה לצניחתו של אי האלילה (חלק מסקיילופט) מטה אל עבר המקדש הקדוש, בו נמצא דמייז הכלוא אשר נמצא במרחק רגעים ספורים מתחיה מחודשת. נפילתו של האי מובילה למחיצתו של דמייז והשמדתו אחת ולתמיד.
מבלי לחשוב לרגע ממהר לינק אל זלדה אשר נמצאת בליבו של המקדש הקדוש בתרדמת כבר מאות שנים רק על מנת לגלות כי גיראהים - אדון השדים אוחז בה בידיו. זועם על הריגתו של אדונו חוצה גיראהים את שער הזמן עם זלדה בידיו אל העבר בו דמייז עודנו בחיים, וזאת על מנת לשחרר אותו עם כוחותיה של הייליה השוכנים בזלדה. כאשר חוזר לינק אל העבר בעקבותיו של אדון השדים, הוא מגלה כי גיראהים מתכנן טקס פולחן על מנת לשאוב את כוחותיה ונשמתה של זלדה אל דמייז. בקרב הגדול ביותר שלו עד כה חושף לינק את זהותו האמיתית של גיראהים כרוח השוכנת בחרבו של מלך השדים - החרב התאומה של ה-Master Sword. בסופו של קרב דרמטי בו מביס לינק את גיראהים, מצהיר השד כי משימתו הושלמה וכי דמייז השיג מנת כוח מספקת על מנת להשתחרר מכלאו, לשוב לחיים ולחזור אל צורתו המקורית האמיתית.
הפסקול החדשני לסיפור עתיק יומין
צוות הסאונד של המשחק כלל עשרה אנשים, חמישה מהם עסקו בעיצוב סאונד כללי וחמשת האחרים בהלחנת המוזיקה. לראשונה בתולדת הסדרה, המלחין האגדי קוג'י קונדו [Koji Kondo] המוכר בזכות יצירותיו האייקוניות שליוו את עשרות משחקי נינטנדו (ואת זלדה בפרט) כמעט ולא היה לא היה מעורב מעשית בהלחנת המוזיקה. תרומתו היחידה של קונדו למעשה הייתה הלחנת קטע הפתיחה המספר את המיתוס שמאחורי הייליה ודמייז. מלבד מעורבותו הפחותה של קונדו, לראשונה בתולדות הסדרה ובתולדות Nintendo EAD, פסקול המשחק בוצע על ידי תזמורת חיה ביוזמתו של מאהיטו יוקוטה [Mahito Yokota] – אחד ממלחיני המשחק ובתמיכתו המפתיעה של שיגרו מיאמוטו אשר היה ידוע בדבקותו לשיטות פיתוח ישנות. בעקבות המעבר לתזמורת חיה, הוכפלו כמות האנשים שהופקדו על עבודת ההלחנה מחמישה חברי צוות לעשרה – צוות ההלחנה הגדול ביותר שעבד על משחק נינטנדו עד אותה העת. ההצלחה הרבה של התזמורת החיה הובילה להפקתו של קונצרט מיוחד לרגל יום ההולדת ה-25 לסדרה (איך שהזמן טס).
האגדה של זלדה
לאחר קרב כל הגורלות בין לינק למלך השדים, מובס דמייז בידי הגיבור ונופל על ברכיו לאחר שנים רבות של זעם. ברגעיו האחרונים הוא מבשר כי הזעם המתפרץ והרשע אשר אופפים אותו ייענו את אויבי דמו לנצח נצחים– בשורת זעם אשר יוצרת את הקונפליקט האינסופי בין דורות ההמשך של האלילה והגיבור עם גאנון ( גלגולו של הזעם והאימה של דמייז לאורך ההיסטוריה) ובקיצור את ה'אגדה של זלדה'. לינק מניף את חרבו פעם נוספת לעבר מלך השדים, שואב את נשמתו לתוכה והופך את ה-Master Sword לחרב היחידה שיכולה להביס את גלגוליו העתידיים של דמייז. לאחר שביטחונה של זלדה מובטח, השניים נפגשים עם לוחמת השיקה אימפה ומתכוננים לחזור אל הווה. אך לפני שיעשו זאת, פי מבקשת מאדונה לינק בקשה אחת אחרונה: להשיב את החרב למקומה, שם תשהה בבטחה עד אשר יגיע הגיבור הבא שיזדקק לה. בנוסף אל פי, גם אימפה איננה מתכוונת לחזור אל הווה. הלוחמת מסבירה כי זמנה הוא בעבר וכי משימתה כעת הוא להשמיד את שער הזמן, אך בו בעת מוסיפה להרגיע את זלדה בהבטחה כי השתיים ייפגשו בעתיד בוודאות. לפני הפרידה מאימפה, מעניקה לה זלדה את אחד מצמידיה בתור מזכרת ולאחר מכן חוזרת אל הווה יחד עם לינק.
ממחווה אל העבר לחוויה בלתי נשכחת
פי נוצרה עוד לפני הטמעת ה-Wii MotionPlus ותוכננה לשמש כחלק מאלמנט משחקיות אינו מוגדר אך שאינו היה קשור לבקרת תנועה. היא עוצבה אחר דמותה של ה-Master Sword כאזכור למקורה כרוחה של החרב. קטעי הדיאלוג של פי לכל סביבה במשחק נכתבו על ידי חברי צוות שונים, דבר אשר הוביל לחוסר תיאום ורבלי אשר דרש טיפול. למשימה זו התייצב פוג'יבאיאשי, מאי המשחק, אשר התאים כל שורה ושורה עד שכולן נשמעו תואמות. מכאן שמרבית משורות הדיאלוג של פי נכתבו על ידי הבמאי עצמו. גיראהים, מקבילה של פי תוכנן לנהוג בדומה ללינק האפל מ-Ocarina of Time ולחקות את מהלכיו של השחקן – אלמנט שיחייב את השחקן לתכנן את צעדיו באופן אסטרטגי - תכנון זה ירד מהפרק בסופו של דבר. עיצובן של הדמויות היה מפורט יותר מבעבר והושפע מסגנון משיכות המכחול של הזרם האמנותי האימפרסיוניסטי של המאה ה-19 ומעבודותיו של קלוד מונה בפרט. מנגד, השמיים עוצבו כמחווה לעבודתו של פול סזאן.
עם הפנים אל העתיד
בעת חזרתם של השניים אל ההווה, ממתינה להם האישה המבוגרת כאשר היא עונדת את הצמיד אותו העניקה זלדה לאימפה מאות שנים בעבר. השניים מגלים כי האישה המבוגרת הייתה אימפה לאורך כל הדרך, וכי היא אכן קיימה את הבטחתה לפגוש את זלדה בשנית. האישה המבוגרת עוזבת את העולם כאשר היא הופכת לחלקיקי אור, וזאת לאחר שהשלימה את משימתה שהוטלה עליה על ידיי הייליה לפני מאות שנים. לאחר שסיימו להתאבל על לכתה של אימפה, בוחרים השניים בסופו של להישאר על פני הקרקע במקום לחזור אל סקיילופט, וזאת על מנת ליישב את הארץ מחדש ולהקים את הממלכה אשר תקרא לימים ממלכת היירול.
כך מגיע לסיומו עידן השמיים: החל מבריאת העולם ועד ליישובה מחדש של הארץ. עידן המספר את סיפור הולדתה של האגדה ושל הלוקחים במעגל האינסופי הבונה אותה. אגדה זו תחזור פעמים נוספות בעתיד הרחוק, אך בפעם הבאה נעסוק גם בין היתר בעידנים שבאו לאחר מכן, תקופות של כאוס, שגשוג ואיך אפשר שבלי: מלחמת אזרחים.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
22:15 24.03.2021 |
ohadcal
כתבה מצוינת תודה!
2
| פורסם ע"י