ספור, המשחק החדש של יוצר הסימס, שואף להיות "משחק של הכל". כן, זהו הישג ענק לעולם הגיימינג, אך בפני עצמו מדובר במשחק לא כל כך טוב.

אם יש משהו שוויל רייט יודע לעשות הוא צעצועים דיגיטליים, משחקים שמספקים לנו אבני בניין לשחק בהם. הלגו של שנות האלפיים.

בסימס הוא עשה את זה לבני-אדם וירטואליים והבתים שלהם, במשחק שהוא בעצם בית בובות דיגיטלי. SimCity עבד על עקרון דומה, רק בקנה מידה גדול יותר - משחק בו אנו מקבלים אבני בניין לבניית עיר. ועתה עולה על הבמה המשחק החדש והמגלומני ביותר שלו: משחק שנותן לכם להיות אלוהים, במלא מובן המילה. Spore נותן לנו את אבני הבניין ליצור גלקסיה שלמה, אבל הכי חשוב – את הכוח ליצור חיים.

קשה מאוד לענות על השאלה "מה הוא בעצם Spore?", כי ספור, כאמור, הוא הכל. הוא אפליקציה לעיצוב יצורים, הוא משחק דמוי פקמן, הוא משחק תפקידים בגוף שלישי ולבסוף הוא גם משחק אסטרטגיה וחלל. בעצם, ספור הוא שילוב של כמה ז'אנרים ומשחקונים קטנים, בהם תלוו יצור, שאתם יוצרים בעצמכם, מאז היותו תא בודד ועד אשר יתפתח וישליט את מרותו ברחבי היקום.

 
הטריילר של המשחק

בראשית א'

"בראשית ברא וויל רייט את הממשק וראה כי טוב". ספור מציג ממשק ייחודי, פשוט ויפהפה לחלוטין. הוא מעוצב בצורה שמושכת את העין ונוחה בו זמנית. אפשר למצוא כל דבר שרוצים מיידית. למשחק עם כל כך הרבה תוכן כדוגמת ספור, הממשק הוא קריטי כדי שלא נלך לאיבוד.

ברגע שתבחרו איזה כוכב תרצו ליישב, תתבקשו להחליט האם היצור שלכם יהיה צמחוני או אוכל בשר. כמובן שתוכלו ליצור יצור צמחוני ואט אט להרגיל אותו לאכול בשר, וכך בתהליך האבולוציה לשנות אותו לטורף, אך אם תתמידו בדיאטת הסלט – אין דרך חזרה.

סיפור הרקע, כפי שתראו בסרטון הפתיחה, הוא שמטאור ובתוכו כמה תאים חיים התנגש בכוכב הלכת שלכם. כאן בעצם אתם נכנסים לתמונה, כאחד התאים ששרדו את התנגשות המטאור, ומתחילים את חייכם בצורת בקטריה קטנה השוחה באוקיינוס הגדול.

השלב הראשון: פאקמן למתקדמים

השלב הראשון של המשחק הוא בעצם שלב "פקמן", רק משוכלל יותר ועם גרפיקה צבעונית השובה את העין. כבר על ההתחלה אהבתי מאוד את ההדרכה שהמשחק מספק לשחקנים חדשים. תדעו בדיוק מה כל סימן אומר, מה עושה כל כפתור ומה לעשות בכל רגע נתון.

אני, כמובן, בחרתי יצור טורף (כי כולם יודעים שירקות זה לנקבות). התחלתי לאכול לי תאי בשר אדומים להנאתי, ותוך מספר דקות גדלתי, קיבלתי "נשק", שהיא בעצם קרן קטנה, איתה מייד תקפתי יצורים אחרים על מנת לאכול גם אותם.

המשחק אף פעם לא מעמיד אתכם בראש שרשרת המזון, תמיד יהיו יצורים קטנים מכם וגדולים מכם. זה מתבטא בעיקר בשלב התא כי תוכלו לראות, במין השתקפות רחוקה, יצורים גדולים מכם פי עשרה.

בשלב התא, שמזכיר קצת את המשחק flOw, לא תעשו הרבה, אך העולם בכל זאת יוצר תחושה שהוא חי ונושם סביבכם. רק גאון כמו וויל רייט יכול לגרום היה לגרום לדבר כה פשוט כמו אכילת כדורים אדומים שוב ושוב להפוך לכזה כיף לא נורמלי.

לפעמים תאים מזדווגים

כן כן ילדים, מזדווגים. כל פעם שתמצאו כמה "חלקים" חדשים לשפר את היצור שלכם תוכלו לקרא לנקבה, ואז להביא ביחד איתה לעולם את הדור הבא. זה בעצם מדגיש את רעיון האבולוציה שהמשחק מנסה לשדר, כי כל פעם היצור יהיה משופר ומותאם יותר לסביבה.

על תהליך זה, שמורכב מלאכול, להזדווג, להתפתח – תחזרו כמה פעמים. למרות החזרה, המשחק לא מתחיל לשעמם, כי בכל פעם תהיו גדולים יותר, חזקים יותר ומהירים יותר. יתרה מזאת – תוכלו לנקום ביצורים שפעם היו גדולים מכם.

השלב השני: הגיע הזמן למתוח קצת את הרגליים

בשלב מסויים המשחק יודיע לכם שהבריכה נסגרה, ותצטרכו לעלות על פני השטח. זה המקום לציין שקטע גיימפליי שלם הוצא מהמשחק מסיבות לא ברורות, כי בהדגמות המוקדמות של המשחק הייתה אפשרות לשחק גם כראשן באוקיינוס תלת מימדי. כנראה שהמפתחים רצו לזרז קצת את המשחק, או שהיו בעיות עם השלב הזה, אבל זו חוייה שלא נזכה לחוות.

סרטון משחקיות

עכשיו יש לכם 2 רגליים (פחות או יותר), ואתם מוכנים לכבוש את האדמה. בשלב זו תצטרכו, במידה ואתם טורפים, להרוג יצורים אחרים ואז לאכול אותם, על מנת למלא את מדד הרעב וגם כדי למצוא עוד חלקים לשפר את היצור שלכם. תוכלו גם לתקשר עם יצורים ולהתידד איתם במקום לאכול אותם - גם כך תוכלו לזכות בחלקים חדשים, אבל, כמובן, לטרוף זה הרבה יותר כיף. הממשק כעת יכלול את יכולותיכם החדשות ומיני מפה שתעזור לכם בניווטים.

לאחר זמן קצר שוב תשמיעו קריאת הזדווגות, תקימו קן ותציבו דור המשך. בכל פעם שתלמדו יכולת חדשה, היצורים הבוגרים יותר "ילמדו" את הקטנים את אותה יכולת. יצורים טורפים ילדמו את צאצאיהם יותר יכולות אגרסיביות, כמו לשאוג ולשרוט, בעוד הצמחוניים ילמדו את צאצאיהם לזמר, לרקד ולצבוע את העולם בוורוד נצנצים.

בשלב זה, שוב, המשחק ייתן לכם להבין כי אינכם בלתי מנוצחים. גם אם תהיו הטורפים המושלמים – תמיד יכול לבוא יצור ענק ולהשתמש בכם כקיסם שיניים.

ככל שתתקדמו בעידן היצורים תוכלו לקחת איתכם למסעותיכם חלק מחברי הלהקה שלכם, או יצורים מלהקות שאיתן התיידדתם. כך תוכלו לתקוף, או במקרה הצורך להתגונן, כלהקה קטנה ובצורה טקטית, מה שתורם מאוד כשאתם תוקפים להקה אחרת או יצור אחד גדול.

השלב השלישי: הרוח נושבת קרירה, נוסיף עוד קיסם למדורה

בסופו של דבר תתקדמו לעידן השבטים. כעת המצלמה תשנה מיקום לנקודת מבט מגוף שלישי, ותשחקו בגרסא מופשטת וקלה עד כדי צחוק של משחק אסטרטגיה. העסק כולל כיבוש של שבטים אחרים בעזרת אמצעי מלחמה או שלום, ואיסוף משאבים מינימלי המורכב ממשאב אחד – אוכל.

בשלב זה המשחק מתחיל לשעמם, כי פשוט אין לו מספיק תוכן אין גיוון, והוא מאבד מהקסם והייחודיות של השלבים הראשונים. לשבט שלכם יהיה מנהיג שיהיה חזק מכל השאר ובעל יכולות מיוחדות. תוכלו גם לשדרג את הכפר שלכם על ידי הוספת מבנים, ולתת ליצורים שלכם מגנים וסתם קישוטים למיניהם אשר ישפרו את יכולותיהם.

לפעמים יופיע במפה יצור ענק (רייד-בוס, אם תרצו). אם תהרגו אותו, לא רק שתזכו לאספקה כמעט בלתי נדלה של מזון, אלא שהישג זה גם יצויין בהיסטוריה של השבט שלכם.

השלב הרביעי: עוד משחק אסטרטגיה לילדים

אחרי משחק האסטרטגיה הקליל של עידן השבטים מגיע... עוד משחק אסטרטגיה לילדים בני עשר. לפני שתכנסו לעידן הזה תתבקשו לעצב את "בית העירייה" שלכם, ומיד לאחר מכן את רכב היבשה שלכם, את הבתים ומבני ציבור – בקיצור, הרבה משחקי יצירה. אפשר גם לבחור עיצובים מתוך כמות נכבדת מאוד שיוצרה במיוחד על ידי המפתחים, וגם מאלו של שחקנים אחרים.

זה הזמן לציין שהעולם של Spore מתעדכן באופן שוטף באינספור יצירות של שחקנים ברחבי העולם, מהם תוכלו לקחת עיצובים, לקבל השראה או סתם לגנוב תבניות מוכנות. חבל מאוד שאין אפשרות לבנות מעין תבנית ראשית אחת, וששאר המבנים ייווצרו אוטומטית בהשראתה.

בעידן זה תוכלו לכבוש ערים בשלוש דרכים – בפעולה צבאית, השפעה דתית או פשוט... לקנות אותן. אם תבחרו בדרך הצבאית תצטרכו לבנות כלי מלחמה ובעזרתם לתקוף ערים שכנות. במשעולי הדת תידרשו להמיר את העיר ולשכנע אותה להצטרף אליכם על ידי כלי רכב דתיים אשר ייצרו דמות הולוגראפית של מטיף. האופציה האחרונה היא פשוטה – לקנות את העיר בכסף. אם תהיה לכם עיר תעשייתית, תוכלו לקנות ערים אחרות, ובגלל שהמשחק מציף אתכם בכסף – זה מאוד נוח וקל.

לא רק קניית ערים היא קלה. בעצם, כל דרך בה תבחרו קלה מאוד. בשלב הזה נעלמות כמעט לגמרי ההתרגשות ותחושת הפליאה של השלבים הראשונים, והן מתחלפות בשעמום. לא נתקלתי בשום אתגר מיוחד לכבוש את כל הכוכב, וברגע שבניתי צבא גדול מספיק – אף אחד לא יכל היה לעמוד מולי. כבשתי עיר אחרי עיר עד שהעיר האחרונה פשוט נכנעה ללא כל מאבק.

השלב החמישי והאחרון: למעלה!

כשכל כוכב הלכת יהיה תחת שליטתכם תתקדמו לעידן החלל. אחרי טוטוריאל קצר תוכלו לצאת לגלקסיה עם מספר לא נורמאלי של כוכבים לחקור, ליישב או להשמיד בהם כל זכר לחיים, וסוף סוף תמצאו לא מעט משימות מגוונות ואפשרויות מעניינות. אך גם שלב זה, כמו קודמיו, מרגיש די רדוד יחסית למשחקים רציניים שמתמקדים בז'אנר הזה. אם כי יש לציין שלחטוף יצורים ולזרוק אותם על כוכבים חסרי אטמוספירה, רק כדי לראות אותם מתפוצצים, זה כיף שנשאר לאורך זמן.

בשלב זה תחזרו לשלוט על יחידה אחת בלבד - החללית שלכם. היקום של Spore הוא ענק. אני לא חושב שתוכלו לבקר בכלל בכל הכוכבים שלו אי פעם, וגם אם כן, כוכבים שכבר ביקרתם בהם ישתנו ויתפתחו, ותהיה לכם סיבה לבקר אותם שוב.

בעזרת החללית שלכם תוכלו לתקשר עם תרבויות אחרות ולבצע משימות בעבורם, וכך בעצם תיצרו קשרים דיפלומטיים עם תרבויות אחרות. אופציה נוספת במשחק היא לשנות את האטמוספירה ואת המבנה הגיאולוגי כולו של הכוכב כך שיוכל לתמוך בחיים, ואז ליישב אותו בשלוחה קולוניאלית של האימפריה הגלקטית שלכם או סתם ביצורים שמצאתם איפשהו בדרך.

ישנם גם הרבה מיני משחקונים בשלב הזה, כמו משחק היריות. אם תתקפו חללית שתפגשו בדרך או תותקפו בעצמכם תכנסו למשחקון אקשן תלת-מימדי קצר בו תחלמו בחללית האויב. כמובן, אם תבחרו להתיידד עם התרבויות השונות תוכלו להזמין את החלליות שלכם להצטרף אליכם לנדודים, בדיוק כמו בשלב היצור.

אציין גם כי למרות גודלה העצום של הגלקסיה, כמעט ולא נתקלתי בטעינה לאורך כל השלב. תוכלו לעבור בתנועה מתמשכת אחת ממבט על פני השטח של כוכב מסויים עד למבט על על הגלקסיה כולה.

עולם צבעוני וקולני

למרות שאלה לא עיקרי המשחק, חשוב להזכיר גם את הגרפיקה ואת הסאונד של Spore. כפי שבוודאי ידעתם, ספור לא מנסה להתחרות בקרייסיס. שלב התא נראה מרשים, והמים נראים יפים עם אפקטים טובים של השתקפויות. אבל ברגע שעוברים לתלת מימד – הכל נהרס. בשלבים המאוחרים יותר הפירוט יורד ותוכלו להבחין בטקסטורות מרוחות ובפירוט רשלני גם על ההגדרות הגבוהות ביותר. אולי המפתחים לא רצו ליצור משחק שיכביד על המחשב כדי לפנות לקהל רחב, אך זה לא מצדיק חוסר התחשבות באלה שכן יכולים להריץ אותו עם כל הממתקים.

למרות הפיספוס ברובד הויזואלי, Spore פוגע בול בכל מה שקשור לסאונד. המוסיקה מעולה ומעניינת, וקולות היצורים מתאימים למראה שלהם, לסיטואציה בה הם נמצאים ולסביבה. חרקים יצייצו, טורפים ינהמו, ומוזיקת הרקע הקלילה תוסיף לאווירה ותנעים את שהותכם בעולם המשחק.

עורך היצורים בפעולה

EA Games – Edit Everything

ב- Spore, הכל ניתן לעריכה, להתאמה אישית ולהתערבות מצד השחקן. ישנם המון כלי עריכה שונים במשחק, כולם קלים לשימוש ועדיין יאפשרו לכם ליצור כל דבר שרק תעלו בדמיונכם. כלי העריכה לא רק פשוטים ונוחים לשימוש, הם גם מאוד משכנעים. למשל, היצורים שלכם יתנהגו ויישמעו בדיוק כמו שתצפו ממנו. הם ינועו בדיוק כאילו היו אמיתיים. בלי שמץ של ציניות, מדובר בהישג אדיר שלא נראה קודם כמוהו בעולם המשחקים.

עוד משהו שכדאי להזכיר – תוכלו לשנות את היצור שלכם מן הקצה אל הקצה בכל שלב של האבולוציה, כלומר, אם היצור שלכם היה בעל שתי רגליים וזנב, ונמאס לכם מהמראה שלו, תוכלו לתת לו שש רגליים, ארבעה ראשים ולהחליף את הזנב במחוש.

השורה התחתונה

Spore הוא כותר שאפתני וייחודי, בעל אפשרויות התאמה אישית ויצירה שלא נראו קודם, אך חוסר בגיוון ושילוב של משחק אסטרטגיה בשקל הורסים את החוויה. בתחילתו הוא מהנה בזכות העיצוב והרעיונות המהפכניים, אבל מהר מאוד הוא הופך למשעמם, חוזר על עצמו ומופשט מדי מכדי להנות ממנו באמת.

השימוש של Spore בתוכן שנוצר על ידי שחקנים לוקח את הקונספט הזה לרמות אחרות לגמרי, בכך שהוא נגיש לכולם ומוצג בצורה נוחה וידיתותית למשתמש הפשוט. אם מתייחסים להישגיו הטכניים זהו אולי מוצר נפלא, אבל כמשחק הוא לא קולע בדיוק במטרה. בדומה לסימס, הוא מרגיש יותר כצעצוע לילדים מאשר כמשחק רציני.

יחד עם זאת, Spore הוא אחד הפרוייקטים הכי שאפתניים, גדולים ומלאי תוכן שאי פעם נתקלתי בהם. אם יש לכם ילדים קטנים (או אתם עדיין שומרים על הגחלת בלבכם), הם ואתם תרגישו כמו בבית ותהנו ממנו מאוד. בקשר לגיימרים רציניים – הם יזדקקו ליותר.

	משחקיות – בתחילה מושכת ומעניינת, אך מתדרדרת בשלבים מאוחרים
	גרפיקה – לא שיא הטכנולוגיה, אבל בהחלט מספיקה למשחק מהסוג הזה
	סאונד ופסקול – מכניס לאווירה. קולות היצורים נשמעים מעולה
	טכני – שומר על קצב רענון אחיד. מכיל כמה מכלי העריכה הטובים בעולם
	אורך חיים – כחמש שעות בלבד לגיימרים מנוסים, אך כמות התוכן המתעדכנת יכולה לעודד לחזור על המשחק שוב
	מולטיפלייר – בשלב החלל פוגשים כוכבים של שחקנים אחרים, שזה מעין מולטיפלייר לעניים

ציון סופי: 83

מה חושבים מבקרים אחרים?

Gamespot - ציון 8.0
IGN - ציון 8.8
Eurogamer - ציון 9
1UP - ציון B+ (כמעט טוב מאוד)
GameSpy - ציון 9

עוד ב- Vgames:

• תאילנד נגד GTA, סיבוב שלישי
• בדקנו: מסך Samsung T220
• גיקטופיה #35
• איפה איפה איפה הגיימרים?