האם המחשב שלכם יוכל להפוך למתנקש? יוביסופט פרסמה את דרישות המערכת של Assassin's Creed 3 - המשחק הבא בסדרת משחקי הפעולה-התגנבות שלה, שיתרחש בתקופת מלחמת העצמאות האמריקאית ויציג מתנקש חדש לגמרי בשם קונור.
זה הזמן לבדוק אם המחשב הנוכחי שלכם יאפשר לכם להכנס לנעליים של המתנקש החדש ולחזות בהולדתה של אומה - או שמא תצטרכו לשדרג (או להסתפק בגרסאות הקונסולות):
מערכות הפעלה: Win Vista (SP2), Win 7 (SP1), Win 8
מעבד: 2.66GHz Intel Core2 Duo E6700 או 3.00GHz AMD Athlon 64 x2 6000+
זכרון RAM: שני גיגה ומעלה. עדיף ארבעה גיגה.
כרטיס מסך: תואם DirectX 9.0c, תואם Shader Model 4.0, בעל 512MB זכרון לפחות.
כרטיס קול: תואם DirectX 9.0c, עדיפות לכרטיס שתומך בצליל היקפי 5.1
מקום פנוי על ההארדיסק: 17GB
אם קשה לכם להבין אם כרטיס המסך שלכם מתאים או לא, יוביסופט שחררה גם את סדרות כרטיסי המסך שהמשחק תומך בהם באופן רשמי:
AMD Radeon HD: 3870, 4000, 5000, 6000, 7000
Nvidia GeForce: 8600GT, 9, 100, 200, 300, 400, 500, 600
הגרסאות הניידות של כרטיסי מסך אלה (שנמצאות בעיקר בלפטופים) ככל הנראה יעבדו עם המשחק - אך אינם נתמכים באופן רשמי.
תגובות
1
14:48 27.09.2012 |
לא ממש מתקדם (אורח)
לא ממש מתקדם
2
16:03 27.09.2012 |
גלעד (אורח)
המחשב שלי יריץ את זה :)
3
16:16 27.09.2012 |
s (אורח)
אני לא מאמין שאני צריך להחליף את ה-XP.
למה אלוהים??!??!?!?!
4
17:38 27.09.2012 |
חסוי (אורח)
יעקב עם תכתוב עוד פעם אחת תוכן לא הולם תיעצר
5
17:43 27.09.2012 |
WarFox89
ל-4,
אם לא שמת לב XP כבר מתה ממזמן מבחינת משחקים וגיימינג, המגמה די ברורה - מפתחים הפסיקו כבר לתמוך ב - XP וסביר להניח שבעתיד הקרוב-רחוק לא ייצא שום משחק חדש שירוץ על XP.
6
20:35 27.09.2012 |
שמעון (אורח)
יעקב, מה אתה אוהב לעשות?
7
22:15 27.09.2012 |
יעקבויש ומשה (אורח)
יעקב אוהב חומס
8
23:51 27.09.2012 |
המעניש (אורח)
חייבים לגלות מי זה היעקב המזדיין הזה ולפוצץ אותו מכות
9
00:23 28.09.2012 |
הרוצח של יעקב (אורח)
9 צודק ונראה לי שאני צריך להחליף גם / :
10
00:49 28.09.2012 |
taste_acookey
איזה כיף אני יכול להריץ את המשחק עם המחשב 2009 שלי יש!!!
11
03:19 28.09.2012 |
סוף לXP (אורח)
ותודה לאל.
יאללה, עוברים ל7 וחוסמים את 8.
12
09:20 28.09.2012 |
Sudden_Hitman
יריץ בטוח השאלה היא איך, הקודם לא רץ כ"כ טוב גם על מחשבים חזקים, תמיד היו נפילות פריימים בגגות.
13
09:30 28.09.2012 |
m (אורח)
העם דורש להרוג את יעקב!
14
12:01 28.09.2012 |
ddfsdfsdfs (אורח)
אני לא צריך!!!! אבל אני יריץ את המשחק לא על הMAX אבל כשאני יקנה כרטיס מסך אני יריץ את הכל!
15
13:02 28.09.2012 |
רק רגע... (אורח)
להסתפק? חשבתי שקונסולות בד"כ יותר חזקות ממחשבים!
טוב אני שאחרי... 5, 6 שנים הקונסולה היא רק מוצא אחרון...
סך הכל קניתי קונסולה כדי לא להתעדכן ולעדכן את המחשב שלי כל שנייה...
16
14:01 28.09.2012 |
Me (אורח)
16 - Consoles are weak. Google the Console specs and you'll see that any computer past 2005 passes them with ease.
Consoles don't support DX11, their textures have lower resolution and are only limited to 30 FPS (60 if you're lucky).
You don't need to replace a computer every year. Just buy an expensive one that will last for 5 years, or a cheaper one and upgrade it every other year.
17
21:18 28.09.2012 |
לא יעוקב (אורח)
טוגנים
(הופנה מהדף ציפס)
המונח "צ'יפס" מפנה לכאן. לערך העוסק בחטיף, ראו חטיף תפוחי אדמה.טוגנים וקטשופ, שילוב אהוב ברוב מדינות העולם. בהרבה מדינות אירופאיות מקובל דווקא לאכול את הטוגנים עם מיונז.טוגנים מסולסליםטבעות טוגנים
טוגנים, הנקראים גם צ'יפס (מאנגלית: Chips), הם מאכל בינלאומי העשוי מתפוחי אדמה המטוגנים בשמן עמוק. טוגנים מוגשים בדרך כלל כתוספת למאכלים עממיים. כך למשל, בארצות הברית הם מקובלים כתוספת להמבורגר, במיוחד במסעדות מזון מהיר, שילוב המקובל גם בישראל. דוגמה נוספת היא אנגליה, בה טוגנים מוגשים כתוספת לדג המטוגן בארוחת פיש אנד צ'יפס.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 היסטוריה
2 אופני הכנת תפוחי האדמה
2.1 הטיגון
2.2 תיבול
3 ערך בריאותי
4 הערות שוליים
5 קישורים חיצוניים
[עריכה]היסטוריה
בארצות הברית רבים מייחסים את מקור המאכל לצרפת משום שבשנת 1802 נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון הגיש בארוחת ערב בבית הלבן "תפוחי אדמה מטוגנים בסגנון צרפתי"[1]. המתכון הגיע כמעט בוודאות מהשף הצרפתי שלו, אונורה ז'וליאן. בנוסף, החל משנת 1813 ("הטבח הצרפתי" מאת לואי אודה (Louis Ude)) ניתן למצוא מתכונים ל"טוגנים צרפתיים" בספרי בישול אמריקאיים נפוצים. מתכונים לתפוחי אדמה מטוגנים בספרי בישול צרפתיים קיימים לפחות החל ב-Les soupers de la cour מאת Menon, משנת 1755. עם זאת, לפי אתר ה-Food Reference, האזכור הראשון של "תפוחי אדמה מטוגנים צרפתיים" באנגלית מופיע בסיפורו של או הנרי "אבנים מתגלגלות": "ארצותינו חברות נהדרות. נתנו לכם את לה פאייט ותפוחי אדמה מטוגנים צרפתיים."
עם זאת, כאשר החלה "המחלוקת בנושא הטוגנים" בעקבות התנגדות צרפת למלחמת עיראק, טענה השגרירות הצרפתית בארצות הברית שמקור המאכל בבלגיה. בלגיה עצמה אף היא טוענת שהיא המקור לטוגנים. Jo Gerard, היסטוריון בלגי ידוע, טוען שיש לו הוכחה לכך שמתכון זה לתפוחי אדמה היה בשימוש כבר בשנת 1680, באזור עמק הנהר מז, בין דינאן ולייז' בבלגיה של ימינו. יושביו העניים של האזור נהגו ללוות את ארוחותיהם בדגים קטנים מטוגנים, אך בקפוא הנהר לא היו יכולים לדוג, ואז היו חותכים תפוחי אדמה לאורך ומטגנים אותם בשמן כדי ללוות את ארוחותיהם. (הפורטל הפדרלי הבלגי). מספרים כי ב-1861, יזם בלגי בשם Frits פתח דוכן למכירת מאכל זה. כמו כן מספרים כי הוא העניק את שמו למוצר, frites, - כינויו של המאכל בבלגיה בלשון הצרפתית. גם כיום, בכל כפר בבלגיה יש מספר דוכנים אשר טוגנים הם מרכולתם העיקרית (הם מכונים friterie), וניתן לקבל בהם כתוספת גם מיני בשרים מטוגנים.
הספרדים טוענים כי מקור הטוגנים בגליסיה, כמאכל המלווה דגים מטוגנים, וכי משם התפשט המאכל ליתר ספרד ואז לבלגיה.
גם היהודים לא טומנים את ידם בצלחת. בקרב יהדות בריטניה עולה הטענה לפיה את הטוגנים הביאו היהודים הליטאים שהיגרו לבריטניה במאה ה-17. ה"פיש אנד צ'יפס" האנגלי, לטענתם (ולטענת היסטוריונים של מזון רבים בבריטניה) הוא גילגול של המאכל הליטאי-יהודי הרינג אנד קרטופלן, פיסות של דג מעושן עם תפוח אדמה. כאשר הגיעו המהגרים הליטאיים-יהודיים לבריטניה, בעקבות ניידותם ברחבי הממלכה, הם נאלצו למצוא פתרון שיאפשר את אכילתו של המאכל גם זמן רב לאחר שאיבד את טריותו. מהסיבה הזו הם החלו לטגן את הדגים ואת תפוחי האדמה ויצרו את המאכל הנקרא "פיש אנד צ'יפס".
[עריכה]אופני הכנת תפוחי האדמה
עיבוד תפוח האדמה בטרם הטיגון מגוון.
פרוסות - פורסים את תפוחי האדמה לרוחב כך שיהיו עיגולים דקים, פרוסות. צורה זו נפוצה כאשר מיוצרים הטוגנים כחטיף (המשווק בדרך כלל באריזות מתכתיות לשמירה על פריכות) הנשמר טוב יותר.
רצועות - במטבח קטן יחתכו לאורך רצועות ארוכות ודקות, יתרונן של הרצועות על הפרוסות הוא כי שטח פניהם קטן יותר, לכן הן סופגות פחות שמן.
פלחים - פורסים את תפוח האדמה לפלחים והם נקראים באנגלית Potato Wedges, בישראל קוראים לסוג זה פוטטו.
במטבחים גדולים ואצל יצרנים מסוימים לא עשויים הטוגנים מחתיכות תפוחי אדמה כי אם מתפוחי אדמה מעובדים, היצוקים לצורה הרצוייה. כך ניתן להשיג חתיכות אחידות בצורתן ובאורכן. הדבר גם מקל על התיבול.
[עריכה]הטיגון
הטוגנים מטוגנים בשמן עמוק, אולם אפשר גם לאפות אותם בתנור ובכך לחסוך קלוריות ולהעלות את ערכו הבריאותי.
פיסת תפוח האדמה המוכנסת לשמן מאבדת מים – מים רותחים נעים לעבר ההיקף ונושאים עימם חומרים מומסים – בעיקר סוכר. במשטח הגבול שבין תפוח האדמה לשמן הופכים המים לבועה של קיטור והסוכר המומס נשאר על פני הצ'יפס, חשוף לחום הגבוה של השמן. בטמפרטורה גבוהה (מעל 150°) הסוכרים הופכים לקרמל: זה המקור העיקרי לצבע הצהבהב ולפריכות של המעטה החיצוני של הטוגן.
טעמו של הצ'יפס נובע מתגובה אחרת המתרחשת על פני השטח. בחום העז, החלבונים מתחילים להתפרק לאבני הבניין שלהם – חומצות האמינו, שכמו הסוכר נישאות עם הזרם לשולי הפיסה (מה שעתיד עוד מעט להפוך למעטפת המבריקה). בחום גבוה חומצה אמינית וסוכר מגיבים ביניהם בתגובת מייארד (Maillard reaction) [2]. בעומק הפיסה המים שנכלאו בתוך הקרום אמנם לא מאפשרים לטמפרטורה לעלות מעל 100 מעלות - קר מידי לתגובות מייארד או ליצירת קרמל, אבל החום הזה מספיק כדי להחליש את האריזה הנוקשה (העשויה תאית) העוטפת את צברי העמילן שבתאים. העמילן שהשתחרר סופח מים והופך לג'ל רך.
על מטבחים מסחריים קיים פיקוח באשר למשך הזמן בו משתמשים באותו שמן טיגון, בלי להחליף את השמן כולו. כתלות בסוג השמן מותרים פרקי זמן שונים. הסכנה בשמן שרוף שהתקרר היא בהתפתחות נבגים עמידים לחום בשמן.
[עריכה]תיבול
מקובל לתבל את הטוגנים במלח ולטבול אותם בקטשופ, רוטב ברביקיו, רוטב אלף האיים או מיונז. הטבילה במיונז מוזכרת באחד מקטעי השיחה הידועים מתוך סרט הקולנוע "ספרות זולה".
[עריכה]ערך בריאותי
טוגנים יכולים להכיל כמות גדולה של שומן המצטבר מהשמן בו טוגן ותוספות הנמצאים על הטוגן עצמו כשמוגש. יש מחקרים הטוענים שטיגון עמוק בטמפרטורות גבוהות יכול לגרום לתוצאות חמורות המזיקות לבריאות, כאשר תפוח אדמה מטוגן בטמפרטורה גבוהה נוצר בו חומר מסרטן בשם אקרילאמיד. טוגנים מכילים 300-700 מיקרוגרם אקרילאמיד לק"ג. עם זאת, לא נמצא מתאם בין צריכת טוגנים לסרטן בבני אדם [3] גם אם שמן טיגון רגיל מוחלף בשמן זית הרי שהוא בכל זאת מכיל שומן טרנס.
[עריכה]הערות שוליים
^ The Savant as Gourmet, Marshall W. Fishwick, The Journal of Popular Culture Volume 32, Issue 1, pages 51–57, Summer 1998
^ תגובות מייארד אחראיות ליצירת חומרי הארומה במגוון מאכלים אחרים. הקרמל המעורב בתוצרי תגובת מייארד הוא הנותן את הצבע והארומה של ריבת חלב ואת ריחו וצבעו של הטוסט. כאשר קולים פולי קפה ירוקים בתנור, הרי שתגובת מילארד בין החלבון לסוכר היא היוצרת את טעמו וריחו של המוצר. זוהי גם התגובה שנותנת את הצבע והריח לויסקי ואת ריחו של הבשר שעל המנגל. השוני שבין הטעמים, הריחות והגוונים, נובע מההרכב השונה של חומצות האמינו והסוכרים בין המזונות הגולמיים, משך החימום והטמפרטורה אליה מגיעים.
^ :Claudio PELUCCHI et al; FRIED POTATOES AND HUMAN CANCER; Int. J. Cancer: 105, 558–560 (2003)
[עריכה]קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: טוגנים
ספר לימוד בוויקיספר: מתכון לצ'יפס בספר המתכונים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טוגנים
מחקר בשבדיה: צ'יפס עשוי לגרום לסרטן , באתר נענע
יורם שורק, המטמורפוזה של הצ'יפס, באתר נענע 10
איך מכינים את הצ'יפס המושלם - מדריך למשתמש , באתר ynet
תפוחי אדמה מגבירים את הסיכון ללקות בסוכרת , באתר ynet
קטגוריות: מאכליםטיגון עמוקתפוח אדמה
משובים קודמיםמשוב על הערך
כניסה לחשבוןיצירת חשבון חדששיחהערך
גרסאות קודמותעריכהקריאה
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
ערכים מומלצים
פורטלים
ערך אקראי
תרומה לוויקיפדיה
טיפ
קהילה
שער הקהילה
עזרה
ייעוץ
מזנון
לוח מודעות
יצירת קשר
ספר אורחים
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
English
Afrikaans
18
21:19 28.09.2012 |
יעוקב (אורח)
19
21:20 28.09.2012 |
מעוקב (אורח)
פלאפלכדורי פלאפלפלאפל בפיתהמסעדת פלאפל ברמאללה
פלאפל (בערבית:
20
21:20 28.09.2012 |
תגעקו (אורח)
ג'חנון
(הופנה מהדף גחנון)ג'חנון ולצידו סחוג, רסק עגבניות וביצה קשהג'חנון
ג'חנון הוא מאכל תימני מסורתי.
הג'חנון עשוי מקמח לבן, מרגרינה, קורט מלח וסוכר המעובדים ומקופלים שוב ושוב ליצירת בצק עלים. לאחר יצירת השכבות הרבות, הג'חנון מגולגל לקוטר של כשלושה סנטימטרים. את הג'חנון אופים בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה נמוכה של פחות מ- 100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. לעתים לשם העשרת הטעם שמים בסיר גם סירופ תמרים הקרוי "סילאן".
טעמו של הג'חנון עשיר ושמנוני, והוא אינו מוגדר על ידי רוב האנשים כמתוק או מלוח. בשל מרכיביו הוא ידוע כמשביע למשך שעות ארוכות. באופן מסורתי מכינים את הג'חנון בערב שבת, במקרה זה הוא נאכל כארוחת בוקר משביעה של שבת. אולם, מקובל לאכול את הג'חנון במהלך כל השבוע. במטבח הישראלי יש המכינים את הג'חנון בתוך סיר החמין.
את הג'חנון מקובל לאכול בתוספת של עגבניות מרוסקות טריות, ממרח חריף כגון סחוג וביצה קשה חומה המבושלת בסיר יחד עם הג'חנון.
[עריכה]מקור הג'חנון
הג'חנון במקורו הוא מהעיר עדן שבתימן (ההגייה המקורית שלו הינה גחנון עם גימל רגילה[דרוש מקור]). בעדן נהגו להכינו מתקתק יותר, תוך שימוש בסמנה (חמאה מזוקקת), ולאכלו עם תוספת של חלבה או סוכר ולא עם עגבניות מרוסקות. במקור הג'חנון נעשה כמעט תמיד מקמח מלא ולא לבן היות שקמח לבן טרם היה נפוץ כמו שהוא כיום.
[עריכה]קישורים חיצוניים
עיינו גם בפורטל:
פורטל מזון
ג'חנון באתר תימנינט
ג'חנון תימני באתר Cooks
גרדה גלזר, ארוחה משפחתית: ג'חנון, באתר וואלה!, 26 באוגוסט 2011
קטגוריות: מוצרי בצק עליםהמטבח התימנימאכלי שבת
משובים קודמיםמשוב על הערך
כניסה לחשבוןיצירת חשבון חדששיחהערך
גרסאות קודמותעריכהקריאה
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
ערכים מומלצים
פורטלים
ערך אקראי
תרומה לוויקיפדיה
טיפ
קהילה
שער הקהילה
עזרה
ייעוץ
מזנון
לוח מודעות
יצירת קשר
ספר אורחים
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
English
Espa
21
21:20 28.09.2012 |
קוף יעקוב (אורח)
ג'יימס בונדג'יימס בונד, בגילומו של השחקן פירס ברוסנן, בפתיח הסרטיםמפה המציגה את המדינות בהן ביקר ג'יימס בונד בסרטיו (מסומנות בסגול), ומדינות בהן הסריטו את הסרטים (תכלת). מדינות העומדות בשני התנאים מסומנות בכחול.
ג'יימס בונד (סוכן 007; באנגלית: James Bond) הוא הגיבור והפרוטגוניסט של סדרת ספרי ריגול מאת הסופר הבריטי איאן פלמינג. פלמינג שירת במודיעין הצי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, ומשירותו זה דלה רעיונות לכתיבת שנים עשר ספרים ושני קובצי סיפורים קצרים[1]. בעקבות הספרים הופקה סדרת סרטים פופולרית ביותר שגיבורה הוא המרגל הבריטי, סוכן הוד מלכותה, ג'יימס בונד. הדמות, שנוצרה בשנת 1952, מככבת גם במשחקי וידאו, חוברות קומיקס ותסכיתי רדיו.
הספרים והסרטים אודות ג'יימס בונד נעים בין ריאליזם לבין מדע בדיוני, ומתרחשים על פי רוב במספר ניכר של אתרים מרהיבים ברחבי העולם.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 רקע
2 ביוגרפיה דמיונית
3 ספרי ג'יימס בונד
4 מוטיבים
5 מוזיקה
6 שחקנים
7 אביזרים
7.1 אקדח
7.2 שעון
7.3 כלי רכב
8 סרטי ג'יימס בונד
8.1 רשימת סרטי ג'יימס בונד הרשמיים
8.2 רשימת סרטי ג'יימס בונד הלא-רשמיים
9 ראו גם
10 קישורים חיצוניים
11 הערות שוליים
[עריכה]רקע
האורניתולוג האמריקאי ג'יימס בונד (1900 - 1989), על פי שמו נקרא גיבור סדרת הספרים
בעת פרסום "קזינו רויאל" בשנת 1953, היה פלמינג כבן 45, ומאז ועד 1964 נהג לפרוש ל"גולדן איי", בית הקיץ שלו בג'מייקה, לכתיבת ספר בונד חדש. פלמינג היה חובב צפרות והיה ברשותו עותק של מגדיר לציפורים קאריביות שנכתב על ידי האורניתולוג האמריקאי ג'יימס בונד, שהתמחה בציפורים באיים הקאריביים. פלמינג קרא לגיבור ספריו ג'יימס בונד על פי שמו. פלמינג עצמו הסביר לאשתו של בונד (האמיתי) את המניע לבחירת שם זה: "שם זה - קצר, לא רומנטי, אנגלו-סקסי ויחד עם זאת גברי - הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי".
בונד הוא יציר דמיונו של פלמינג, אך ייתכן כי היה מבוסס על מספר דמויות שאכן היו קיימות במציאות, כשהבולטות בהן הן דושקו פופוב, סוכן כפול לשעבר שריגל לטובת הבריטים במלחמה הקרה, סידני ריילי, רב מרגלים אנגלי אשר ביצע פעולות ריגול ברוסיה ומת במוסקבה ב- 1925 במבצע חשאי וכן סר פיצרוי מקלין, איש הקומנדו הבריטי והשירות אווירי מיוחד בעת מלחמת העולם השנייה, אשר הפך לשליחו האישי של וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, במבצעים חשאים ובהם הקשר עם טיטו והפרטיזנים ביוגוסלביה במהלך המלחמה[2]. ביוגרפים רבים של פלמינג מסכימים כי הדמות מבוססת באופן חלקי על פלמינג עצמו, שהיה לו רקע בעולם הביון והיה ידוע בסגנון החיים הראוותני שלו. לאחר מותו של פלמינג, המשיכו כחצי תריסר סופרים לכתוב ספרים ותסריטים בהם מככב בונד.
[עריכה]ביוגרפיה דמיונית
בונד נולד לאב סקוטי ולאם שווייצרית ומקום הולדתו אינו ידוע. כיוון שפלמינג שינה מספר אירועים במהלך הכתיבה, לא ברור תאריך לידתו המדויק, אך חוקרים הסיקו כי נולד בשנת 1917, 1920, 1921 או 1924. גילו אינו ברור, אם כי מוערך כי הוא בן 37, לפי דבריו בספר מונרייקר. בונד הוא נצר למשפחת אצולה, אך לא ברור כיצד. המוטו המשפחתי הוא "non sufficit Orbis", "העולם אינו מספיק", בלטינית. אביו היה סוחר נשק לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות זאת מרבית ילדותו שהה במדינות רבות, ורכש שפות. הוריו נהרגו במפולת שלגים במהלך טיפוס כשהיה בן 11. לאחר מלחמת העולם הראשונה למד בונד בפנימיית איטון המפורסמת ולאחר לימודיו הצטרף ל-MI6 ב-1938. את שרותו הצבאי עשה כקצין מודיעין בצי הבריטי וטיפס עד לדרגת קומנדר. במהלך מלחמת העולם השנייה, כך נרמז מספר פעמים בספרי הסדרה, שירת בונד ביחידת הקומנדו ה- "30" או בשמה האחר כוח תקיפה 30, אשר הקים פלמינג[3] בשעתו, בעת ששירת במודיעין המבצעים המשולבים כקומנדר בצי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, למשימות פשיטה בעורף קווי האויב כדי להשיג מודיעין על אמצעי לחימה של הצבא הגרמני. פלמינג כינה את לוחמי היחידה- "אינדיאנים אדומים" ו- "אינדיאנים"[4]. יחידת הקומנדו ה- "30" מנתה מתנדבים מן הצי הנחתים והצבא הבריטי, ופעלה בעורף האויב הגרמני לאורך כל שנות המלחמה מאז הקמתה ב- 1942. רבים ממבצעי היחידה מסווגים כסודיים ביותר עד לימים אלו.
מספרו של בונד, אותו קיבל ב 1952, מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה ומהספרה 7, שנלקחה ממספר קו האוטובוס שהוביל למשרדו של פלמינג. לפי הספר "קזינו רויאל" קיבל את הקידומת עקב הריגת שני אויבים בדם קר: מרגל יפני במרכז רוקפלר בניו יורק ומחסל מרגלים נורבגי[5]. בסרט אתה חי רק פעמיים, נשלל מבונד מספרו והוא מקבל זמנית את המספר 7777. במספר סרטים חובר בונד לסוכני "00" אחרים. בונד משרת בשירות האזרחי של הוד מלכותה במשרד ההגנה ולו שתי מזכירות, אך באופן מסורתי אינן מופיעות בסרטים ושורותיהן מועברות למזכירתה של M, מיס מאניפני. לבונד הוענקה חברות במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש והוא משרת בחיל המילואים של הצי המלכותי.
בונד משתף פעולה לעתים קרובות עם סוכן ה-CIA פליקס לייטר אך ממעט באופן עקרוני בעבודה עם שותפים. הוא התחתן פעם אחת, בסרט "בשירות הוד מלכותה" (והתאלמן בסופו), ופיקטיבית בסרט "אתה חי רק פעמיים". כמו כן הציע נישואין לאחר משימתו הראשונה כסוכן, בספר "קזינו רויאל", אך מתברר לבסוף כי האישה, ווספר לינד, הייתה סוכנת כפולה.
כיוון שלמד בחו"ל טרם מות הוריו, הוא שולט בגרמנית וצרפתית. בסרט "העולם אינו מספיק" הוא דובר גם רוסית, בסרט אתה חי רק פעמיים הוא שולט גם ביפנית. בונד היה מצטיין בלימודי שפות המזרח באוניברסיטת קיימברידג' ואוקספורד ובסרט קוונטום של נחמה הוא שולט אף בספרדית.
[עריכה]ספרי ג'יימס בונד
הסדרה התפרסמה בעקבות ראיון עם נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, שכאשר נשאל מה הוא אוהב לעשות בשעות הפנאי, השיב כי הוא אוהב לקרוא את איאן פלמינג. הצהרה זו החלה גל של התעניינות בסדרת הספרים שנחשבה למצליחה מאוד. בשנות השישים של המאה העשרים ראו אור בעברית מספר ספרי ג'יימס בונד בהוצאת מ. מזרחי וביניהם "ד"ר נו", "המרגלת שאהבה אותי" ו"יהלומי הפשע" - שמו העברי של "יהלומים לנצח". בשנת 1985 הוציאה הוצאת מודן את "לעיניך בלבד", אסופה של חמישה סיפורים קצרים. בשנת 1988 הוציאה הוצאת מודן את "גולדפינגר" ואת "סהרון" - שמו העברי של "מונרייקר".
בשנת 1988 קיבל סופר ספרי המתח והריגול ג'ון גארדנר את ההיתר להקים לתחייה את דמותו של ג'יימס בונד, ובעקבות כך יצא הספר "סקורפיון" (בעברית נקרא הספר "סקורפיוס").
בשנת 2005 החל הסופר צ'ארלי היגסון בכתיבת ספרים על ג'יימס הנער, כתלמיד בפנימיית איטון בשנות ה-30. עד עתה יצאו חמישה ספרים, מתוכם תורגמו לעברית שני ספרים: "סנפיר הכסף", ו"קדחת דם".
בשנת 2007 הוציאה ידיעות ספרים שלושה ספרים בהוצאה מחודשת: "מרוסיה באהבה", "ד"ר נו", ו"קזינו רויאל".
בשנת 2011 הוציא הסופר האמריקאי ג'פרי דיבר ספר חדש הממקם את בונד במאה ה-21 בשם "קארט בלאנש", הספר תורגם לעברית באותה שנה על ידי צפריר גרוסמן בהוצאת אופוס
[עריכה]מוטיבים
סדרת הסרטים משופעת במוטיבים החוזרים במרבית סרטי הסדרה. המשפט החוזר בכל הסרטים הוא "השם הוא בונד, ג'יימס בונד", והפך לאחד מהמשפטים הידועים בקולנוע. אמרה ידועה נוספת היא הדרך בה הוא מזמין את הוודקה-מרטיני שלו: "מנוער, לא מעורבב" (Shaken, not stirred).
מוטיבים נוספים בסרטי בונד כוללים פלירטוט עם המזכירה הקבועה של מנהל/ת סוכנות הביון היא מיס מאניפני ותצוגת העזרים המיוחדים שבהם מצייד את בונד האחראי על מחלקת הפיתוח בסוכנות הביון, מר Q. הצגה זו משמשת בסרטי בונד רבים כאתנחתא קומית ובסרט העולם אינו מספיק אף צורף הקומיקאי הנודע ג'ון קליז בתור עוזרו של מר Q.
הרשע ארנסט סטאברו בלופלד מופיע ברבים מסרטי ג'יימס בונד.
שלושת הסרטים, קזינו רויאל, קוואנטום של נחמה והסרט העתידי סקייפול מסבירים כיצד הפך בונד לסוכן, וכיצד צבר את המוניטין שלו, סגנונו והרגליו.
[עריכה]מוזיקה
נעימת הנושא לסרטי ג'יימס בונד ("The James Bond Theme") נכתבה על ידי מונטי נורמן והופיעה לראשונה ב"ד"ר נו" ב-1962 בביצוע התזמורת של ג'ון בארי. הנעימה "007" שהופיעה לחלופין בחלק מהסרטים, ו"On Her Majesty's Secret Service" נכתבו על ידי ג'ון בארי. נעימת הנושא ו"On Her Majesty's Secret Service" זכו למספר ביצועים מאוחרים יותר בידי מבצעים פופולרים כמובי, פול אוקנפלד וארט אוף נויז.
שירי הנושא לסרטי ג'יימס בונד המושמעים בפתיחי הסרטים, לרוב נכתבים במיוחד ומבוצעים על ידי מבצעים בולטים בעולם המוזיקה, והופכים ללהיטים דרך קבע. בין המבצעים שליוו את סרטי ג'יימס בונד נמנים שירלי בייסי (היחידה שביצעה יותר משיר אחד - היא ביצעה שלושה משירי הנושא: "Goldfinger", "Diamonds Are Forever", "Moonraker"), טום ג'ונס ("Thunderball"), ננסי סינטרה ("You Only Live Twice"), פול מקרטני ("Live and Let Die"), קרלי סימון ("Nobody Does It Better"), דוראן דוראן ("A view to a kill"), א-הא ("The Living Daylights"), טינה טרנר ("Golden Eye"), שריל קרואו ("Tomorrow Never Dies"), גארבג' (עם "The World Is Not Enough"), מדונה (עם "Die Another Day"), וכריס קורנל (עם "You Know My Name"), אלישיה קיז (עם Another Way To Die) ועוד אמנים רבים.
[עריכה]שחקנים
בסרטי ג'יימס בונד הרשמיים שיחקו 6 שחקנים: שון קונרי, ג'ורג' לזנבי, רוג'ר מור, טימותי דלטון, פירס ברוסנן, ודניאל קרייג. בהפקות לא רשמיות גולם בונד על ידי שחקנים נוספים, ביניהם פיטר סלרס ודייוויד ניבן שגילמו את תפקידו בסרטי פארודיה על הדמות.
[עריכה]אביזרים
שימוש נרחב באביזרים נעשה בסרטי ג'יימס בונד. אביזרים אלה, שלרוב מוצגים בתחילת הסרט, באים לידי שימוש מאוחר יותר, בעיקר ברגעים קריטיים בעלילה. מפעם לפעם נעשה שימוש באביזרים עתידניים כתרמיל ריחוף וכדומה.
[עריכה]אקדח
בתחילת דרכו השתמש בונד בברטה 418. לאחר תקלה מבצעית בספר "מרוסיה באהבה", בה נתקע אקדחו בג'קט שלו, פקד עליו M להחליף את אקדחו. בונד החליף את אקדחו לוולתר PPK, אקדח גרמני. החל מסוף הסרט "מחר לנצח" הוא עושה שימוש בוולתר P99. בסרט קוואנטום של נחמה, החליט הבמאי לחזור לנשקו הקודם, ה-PPK.
[עריכה]שעון
שעונו של בונד הכיל בתוכו מספר רב של אופציות, החל מלייזר רב עוצמה, בחצים המחוברים לכבל שישא את משקלו, וכלה בשעון בעל שדה מגנטי להסטת קליעים. פעמים רבות השעון משמש כפרסומת סמויה. השחקנים אשר שיחקו בתפקידי ג'יימס בונד משמשים פעמים רבות כדוגמנים לחברות שעונים מפורסמות. ארבעת שחקני בונד הראשונים השתמשו בשעוני רולקס. רוג'ר מור עשה גם שימוש בשעוני סייקו ופולסר. שני האחרונים עושים שימוש בשעוני אומגה.
[עריכה]כלי רכב
אף על פי שבספריו של פלמינג מתואר בונד כבעל מכונית בנטלי אפורה, בסרטים נעשה שימוש רב במכוניות ספורט מהירות כדוגמת אסטון מרטין ו-BMW.
[עריכה]סרטי ג'יימס בונד
שון קונרי בתפקיד בונד בסרט "יהלומים לנצח", 1971
מרבית סרטי ג'יימס בונד הופקו על ידי חברת EON Productions והמפיקים אלברט ברוקולי והארי זלצמן. סרטים אלו נחשבים רשמיים כיוון ש-EON היא בעלת הזכויות על ג'יימס בונד. סדרת הסרטים הפכה פס ייצור ל"שוברי קופות" ומוקד משיכה לכוכבניות המתחרות על תפקיד "נערת בונד" המתחלפת מדי סרט.
[עריכה]רשימת סרטי ג'יימס בונד הרשמיים
מספר שם שנה בתפקיד ג'יימס בונד הכנסות בארצות הברית הכנסות כוללות הכנסות מכרטיסים ($)
1 ד"ר נו 1962 שון קונרי $16,100,000 $59,600,000 72.1 מיליון
2 מרוסיה באהבה 1963 שון קונרי $24,800,000 $78,900,000 95.3 מיליון
3 גולדפינגר 1964 שון קונרי $51,100,000 $124,900,000 130.1 מיליון
4 כדור הרעם 1965 שון קונרי $63,600,000 $141,200,000 166 מיליון
5 אתה חי רק פעמיים 1967 שון קונרי $43,100,000 $111,600,000 81.7 מיליון
6 בשרות הוד מלכותה 1969 ג'ורג' לזנבי $22,800,000 $87,400,000 62.4 מיליון
7 יהלומים לנצח 1971 שון קונרי $43,800,000 $116,000,000 70.3 מיליון
8 חיה ותן למות 1973 רוג'ר מור $35,400,000 $161,800,000 91.6 מיליון
9 האיש בעל אקדח הזהב 1974 רוג'ר מור $21,000,000 $97,600,000 51.6 מיליון
10 המרגלת שאהבה אותי 1977 רוג'ר מור $46,800,000 $185,400,000 83.1 מיליון
11 מונרייקר 1979 רוג'ר מור $70,300,000 $210,300,000 85.1 מיליון
12 לעינייך בלבד 1981 רוג'ר מור $54,800,000 $195,300,000 70.3 מיליון
13 אוקטופוסי 1983 רוג'ר מור $67,900,000 $187,500,000 59.5 מיליון
14 רצח בעיניים 1985 רוג'ר מור $50,300,000 $152,400,000 42.9 מיליון
15 007 באזור המסוכן 1987 טימותי דלטון $51,200,000 $191,200,000 48.9 מיליון
16 רישיון להרוג 1989 טימותי דלטון $34,700,000 $156,200,000 39.1 מיליון
17 גולדן איי 1995 פירס ברוסנן $106,400,000 $353,400,000 81.2 מיליון
18 מחר לנצח 1997 פירס ברוסנן $125,300,000 $346,600,000 75.5 מיליון
19 העולם אינו מספיק 1999 פירס ברוסנן $126,900,000 $390,000,000 77.1 מיליון
20 למות ביום אחר 2002 פירס ברוסנן $160,900,000 $456,000,000 78.6 מיליון
21 קזינו רויאל 2006 דניאל קרייג $230,600,000 $585,000,000 86.8 מיליון
22 קוונטום של נחמה 2008 דניאל קרייג $511,788,397
23 סקייפול 2012 דניאל קרייג
[עריכה]רשימת סרטי ג'יימס בונד הלא-רשמיים
שם שנה ג'יימס בונד הכנסות בארצות הברית הכנסות כוללות הכנסות מכרטיסים ($)
קזינו רויאל — פרק טלוויזיה 1954 בארי נלסון לא מצוין לא מצוין לא מצוין
קזינו רויאל — פרודיה 1967 דייוויד ניבן $25,000,000 $44,000,000 36.1 מיליון
לעולם אל תאמר לעולם לא 1983 שון קונרי $55,400,000 $160,000,000 50.8 מיליון
[עריכה]ראו גם
נערת בונד
[עריכה]קישורים חיצוניים
האתר הרשמי של ג'יימס בונד 007 (באנגלית)
אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד סקירה מקיפה על פלמינג, יצירתו ותרגומיהם השונים לעברית, 24 בנובמבר 2006
אלי אשד רקויאם לג'ימס בונד על ההמשכים לספרי ג'יימס בונד, 16 בספטמבר 2008
אורי קליין, קוונטום של נחמה: מי אתה בונד, ג'יימס בונד, הארץ, 12 בנובמבר 2008
אלי שאולי, 007 קמ"ש, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2012
ישראל פישר, כסף. הרבה כסף, באתר TheMarker, 1 ביוני 2012
[עריכה]הערות שוליים
^ http://www.newsweek.com/id/136378
^ אירי ריקין, "קארט בלאנש" מאת ג'פרי דיבר| בונד? ג'יימס בונד?, הארץ, 31/08/2011.
^ אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד סקירה מקיפה על פלמינג ויצירתו ותרגומיהם לעברית.
^ איאן פלמינג, קזינו רויאל, הוצאת זמורה ביתן, 1953, עמוד 195, "ובזמן שהוא, בונד שיחק באינדיאנים במשך שנים (כן, התיאור של לה שיפר היה מדויק לחלוטין), האויב האמיתי עבד בשקט, בקור רוח, בלי מבצעים נועזים, ממש לידו. פתאום הוא ראה בעיני רוחו את וספר צועדת במסדרון עם מסמכים בידיה. על מגש. הם פשוט קיבלו הכול על מגש, בעוד הסוכן קר הרוח עם הקידומת אפס-אפס משוטט בעולם בחיפוש אחר שעשועים- ומשחק באינדיאנים".
^ איאן פלמינג, קזינו רויאל, הוצאת זמורה ביתן, 1953, עמוד 147.
סרטי ג'יימס בונד
רשמיים
ד"ר נו • מרוסיה באהבה • גולדפינגר • כדור הרעם • אתה חי רק פעמיים • בשרות הוד מלכותה • יהלומים לנצח • חיה ותן למות • האיש בעל אקדח הזהב • המרגלת שאהבה אותי • מונרייקר • לעינייך בלבד • אוקטופוסי • רצח בעיניים • 007 באזור מסוכן • רישיון להרוג • גולדן איי • מחר לנצח • העולם אינו מספיק • למות ביום אחר • קזינו רויאל • קוונטום של נחמה
לא-רשמיים
קזינו רויאל, פרק טלוויזיה • קזינו רויאל, פרודיה • לעולם אל תאמר לעולם לא
קטגוריות: ג'יימס בונדדמויות ספרותיותדמויות קולנועיותדמויות ממשחקי וידאוספרי ריגולסוכנים חשאיים בדיוניים
משובים קודמיםמשוב על הערך
כניסה לחשבוןיצירת חשבון חדששיחהערך
גרסאות קודמותעריכהקריאה
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
ערכים מומלצים
פורטלים
ערך אקראי
תרומה לוויקיפדיה
טיפ
קהילה
שער הקהילה
עזרה
ייעוץ
מזנון
לוח מודעות
יצירת קשר
ספר אורחים
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
English
22
21:21 28.09.2012 |
עקבתי נדלקתי (אורח)
בואו להשתתף בתחרות הצילום הגדולה בעולם ולעזור לשפר את ויקיפדיה
הרשמו לסדנאות צילום וסיורים ברחבי הארץ, במסגרת תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת. ההשתתפות היא בלא תשלום, מספר מקומות מוגבל.
מיזם העשור יוצא לדרך. אמצו ערך יתום במסגרת מיזם העשור!
המבורגרהמבורגר (Hamburger) הוא קציצה מטוגנת או צלויה בגריל, המוגשת לרוב בתוך לחמנייה עם תוספות ורטבים שונים כגון ברביקיו, מיונז וירקות, בדרך כלל עגבנייה, בצל, מלפפון חמוץ וחסה. נהוג להגיש לצד ההמבורגר צ'יפס, תפוחי אדמה, או טבעות בצל ועוד כתוספות. ההמבורגר נקרא על שם העיר הגרמנית המבורג.[1]
צ'יזבורגר הוא המבורגר בתוספת גבינת צ'דר או גבינה צהובה. (צ'יז (Cheese) משמעותו גבינה באנגלית).
חברת המזון המהיר הראשונה שמכרה בהיקף רחב את ההמבורגר היא ווימפי. יחד עם זאת קיימות מסעדות רבות אשר מתמחות בהכנת המבורגר ואינן נחשבות לרשתות מזון מהיר, ההבדל העיקרי בין אלו לרשתות המזון המהיר הוא עלייה ברמה, באיכות ואופי השירות כמו גם במחיר ובזמן ההמתנה למזון.
[עריכה]היסטוריה
גלגולו הראשוני של ההמבורגר הוא ברוסיה הבלטית שם היה ידוע כ"סטייק טרטר": קציצה עגולה מבשר בקר נא. במאה ה-15 הביאו מלחים גרמניים אוכל זה לגרמניה, שם המציאו גרסה מטוגנת/צלויה של הקציצה. בסביבות שנת 1800 מהגרים גרמנים הביאו אוכל זה לארצות הברית. כיום יש הסוברים כי ההמבורגר הומצא בארצות הברית, אך סברה זו אינה מקובלת.
[עריכה]קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: המבורגר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המבורגרים
ההמבורגר המושלם כתבה ומתכונים של גיא רובננקו באתר Xnet
היסטוריה של ההמבורגרים (באנגלית)
שרי אנסקי, בורגר קלאס: שרי אנסקי מכינה המבורגר ביתי משובח, nrg, 19 ביוני 2010
[עריכה]הערות שוליים
^ המבורגר, במילון מרים-ובסטר
ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
קטגוריות: קצרמר מזוןמאכלי בשרכריכיםמזון מהיר
משובים קודמיםמשוב על הערך
כניסה לחשבוןיצירת חשבון חדששיחהערך
גרסאות קודמותעריכהקריאה
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
ערכים מומלצים
פורטלים
ערך אקראי
תרומה לוויקיפדיה
טיפ
קהילה
שער הקהילה
עזרה
ייעוץ
מזנון
לוח מודעות
יצירת קשר
ספר אורחים
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
English
23
21:21 28.09.2012 |
Vgames Rip (אורח)
Vgames ז"ל
1999-2012
24
21:22 28.09.2012 |
תעקבו דח (אורח)
בית ספר הוא מוסד חינוכי בבעלות פרטית או ממשלתית, האחראי על פרק הלימוד הטרום־אקדמי. על פי רוב, בית ספר הוא מבנה בו משתתפים תלמידים וסגל הוראה בשיעורים יומיים. מנהל בית ספר אחראי על ניהול בית הספר והנהגתו החינוכית. לצד המנהל נמצא יועץ חינוכי השואף לסייע לתלמידים לפתור בעיות שונות העלולות לפגוע בתפקוד האקדמי שלהם.
ילדים מתחילים את לימודיהם בבית הספר בגיל 7-5, בהתאם לנהוג בכל מדינה[1]. ברוב המדינות הילדים הצעירים הולכים לגן ילדים לפני בואם לבית הספר[1].
בית הספר הוא אבן הבניין של החינוך הפורמלי. הוא נועד לאפשר לתלמידים להשתלב בחברה על ידי רכישת השכלה ומקצוע[1].
תוכן עניינים [הסתרה]
1 היסטוריה והתפתחות
2 סוגי בתי ספר
2.1 בית ספר אינטרני
2.2 בית ספר אקסטרני
2.3 פנימייה
2.4 בית ספר מקצועי
2.5 בית ספר לחינוך מיוחד
3 תחומי האחריות של בית ספר
4 גורמי השפעה
5 דרכי הוראה
5.1 המשחק בבתי הספר
6 ההפסקה
7 בתי ספר בישראל
7.1 היסטורית בתי ספר בישראל
8 ראו גם
9 קישורים חיצוניים
10 הערות שוליים
[עריכה]היסטוריה והתפתחות
עם הקמתו יועד בית הספר לשמש ככלי עזר לתהליך החיברות של בני השכבות המיוחסות בחברה המסורתית. בית הספר לא היה המוסד היחיד שנועד לתהליך הסוציאליזאציה בתקופה זו. עם זאת, הוא לא נועד להחליף את התרומה החינוכית של המשפחה, מוסדות הדת ומוסדות חברתיים אחרים, אלא רק להשלים אותה בתחומים הספציפיים שבהם התקשו לקדם את הדור הצעיר. בהתאם לכך, התפקיד העיקרי שיועד בתחילה לבית הספר היה הקנייה של ידע[2].
בית הספר שימש גם להכשרה של המנהיגים העתידיים של החברה. בעקבות זאת בית הספר היה במשך מרבית תקופת קיומו מוסד סלקטיבי שלא היה פתוח בפני הכל. לא רק זאת אלא שהמועמדים מתוך האוכלוסייות אשר להן יועד בית הספר היו צריכים להתחרות על מקומם בו כדי שרק הטובים ביותר ינופו לתפקידים מכובדים בחברה. כך נולד המדידה והערכה בחינוך פורמלי וזהו המקור למידה הרבה כל כך של אינדוקטרינציה, לחצים אמוציונאליים, הטפה ושיכנוע בלתי פוסק בבתי הספר המודרניים[2]. אנשים הלכו ללמוד בבית הספר כדי שלא לקפח את מקומם באחת הקבוצות המיוחסות של החברה. לכן לנלמד בבית הספר לא הייתה זיקה לדרך שבה אנשים מתפרנסים, פותרים בעיות חברתיות או מחנכים את ילדיהם. תפקידי הסוציאליזאציה שלא היו קשורים באופן ישיר עם ההכשרה לעמדות מנהיגות, נתמלאו בדרך כלל על ידי מוסדות אחרים, כמו למשל ההכשרה של השוליות בגילדות של ימי הביניים[2].
למרות שבהמשך בתי הספר נפתחו גם לאלו אשר לא יועדו להיות מנהיגים עתידיים של החברה, לא נעשה כל שינוי משמעותי באופן ההתנהלותו שנועד לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים. אי לכך, לא רק שברוב הפעמים בית הספר לא כל הפיק תועלת עבור העניים והמקופחים שבחברה, אלא גם שהכישלון שלהם בקליטת הערכים הזרים של השכבה השלטת הוסיף להכנעתם ושבירת רוחם[2]. זוהי נבואה המגשימה את עצמה, משום שהתפיסה שבית הספר לא נועד למעמדות הנמוכים של החברה גרם לו לתפקד בצורה שמראש לא אפשרה להם הצלחה או אפשרות לניעות חברתית.
דמותו של בית הספר הייתה מונחה על ידי הערכים והאידאולוגיות של האליטה השמרנית שיצרה אותו. בהתאם לכך, מאז ראשיתו שואף בית הספר לשימור הסדרים שנקבעו במסורת ומונע על ידי חשש עמוק בפני כל שינוי[2]. כתוצאה מכך השתמרה הדרך שבה נהג בעבר בית הספר להקנות לתלמידיו הרגלי ציות כלפי ממונים, כניעה בפני סמכויות ותודעה כוזבת היוצרת אמונה בזכויות יתר של שכבות מסוימות בחברה[2]. בדרך זו מצליח בית הספר להכשיר את רוב תלמידיו לקונפורמיות ריקה[3]. כך ממשיך בית הספר להקנות לתלמידיו את עיקרי המתמטיקה, ההיסטוריה, הספרות והפיזיקה. מקצועות אלה מוצגים בפני התלמיד בצרורות של אמיתות שעל התלמיד לקבלן כנתינתן, בין אם הבין אותן ובין אם לאו, בין אם השתכנע לגביהן ובין אם מפקפק הוא בהן[2].
מיבנהו המקורי של בית הספר תאם אולי את צרכיה של החברה באותה העת, אך הצרכים האלה השתנו מאז. החברה המודרניות אינה זקוקה עוד לבית הספר על-מנת שיתרום לקפאונה על ידי חינוך הצעירים לשימור של הקיים. היא זקוקה למוסד אשר יכשיר את הצעירים ליכולת לשנותה על ידי פיתוחה בכל התחומים האפשריים[2]. בעידן המחשבים השכלה בעלת ערך היא לא זו המתגלית במתן תשובות מוסכמות לשאלות מוסכמות, אלא זו המאפשרת להציג שאלות רלוואנטיות ולגלות בעיות. טיפוח אינטלקטואלי ברוח צורכי החברה של ימינו פירושו טיפוח של חשיבה עצמאית ואמיצה. חשיב המסוג זה נזקקת באותה מידה לדמיון כמו לשיטתיות, היא אינה כבולה בכבלי המוסכמות והיא פתוחה להסקת מסקנות מלקחי הנסיון[2].
בהתאם לכך, למידת חקר היא גישה חינוכית חדשה יחסית אשר מנסה לשבור את דפוס ההוראה הישן, על ידי שימוש בעקרונות המחקר.
[עריכה]סוגי בתי ספר
בית ספר באזור כפרי בסודאן
בתי הספר נחלקים לסוגים שונים, על פי המטרות החינוכיות שהם שואפים להשיג[1]. בהתאם לכך,קיימים מספר מוסדות בחינוך הפורמלי שניתן לכנותם בית ספר, וביניהם:
[עריכה]בית ספר אינטרני
בית ספר זה הוא מבנה אליו מגיעים התלמידים מדי יום למספר שעות לימוד, ולאחר מכן חוזרים לביתם. מטרתו היא להקנות השכלה כללית בהתאם לדרישות התקופה והחברה[1]. בית ספר מסוג זה יכלול כיתות לימוד וחדר מורים, ולרוב יכלול חלק מן הבאים: אולם ספורט, מגרש משחקים, חדר אחות, משרדי הנהלה, ספריה. מבנה בית ספר זה יכול להכיל מספר קומות בנויות (במידה ומדובר במבנה לא ארעי) או חדרים ארעיים (כגון קראוונים או פחונים), או שניהם יחדיו. על פי רוב, תלמידיו יהיו תושבי האזור בו הוא מצוי, על מנת להקל על ההגעה הלוך וחזור. בתי ספר אינטרניים לעתים מפעילים שירות הסעות על מנת לבצע איסוף ופיזור של התלמידים, כמו גם שירות הסעדה, במידה והתלמידים שוהים במהלך הצהריים במוסד. סוג זה של בית ספר הינו הנפוץ ביותר בישראל.
[עריכה]בית ספר אקסטרני
זהו בית ספר שעשוי להיות נטול מבנה מרכזי. התלמידים הרשומים אליו מקבלים לביתם את חומר הלימוד, ומגישים עבודות שונות בדואר או בהגשה ידנית למורה. בית ספר מסוג זה יכול לכלול בניין מרכזי הכולל כיתות, אך לרוב הוא לא כולל את מלוא השירותים שמוצעים בבית ספר אינטרני.
[עריכה]פנימייה
פנימייה היא בית ספר אינטרני הכולל מגורים במקום. פנימיות לרוב יהיו במבנים לא ארעיים, ויכללו את מלוא השירותים המוצעים בבית ספר אינטרני.
[עריכה]בית ספר מקצועי
בית ספר מקצועי נועד להכשיר את תלמידיו למקצוע מסוים[1]. לדוגמה: בית ספר למשחק, בית ספר לאמנויות הבמה, חשיפה - בית הספר לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה, בית ספר לרפואה ועוד.
[עריכה]בית ספר לחינוך מיוחד
בתי ספר לחינוך מיוחד המיועד לילדים החורגים מהמסגרת החינוכית הרגילה[1]. הוא מיועד לתלמידים בעלי לקויות קשות, הפוגעות ביכולת התפקוד שלהם באופן משמעותי.
[עריכה]תחומי האחריות של בית ספר
בית הספר נועד למנוע בערות בקרב הדור הצעיר. בהתאם לכך הוא אמון על חינוכם ולימודם של כלל התלמידים המשתתפים בו, על פי תוכנית לימוד שנקבעה מראש.
בעקבות התמורות שהתחוללו בחברה המודרנית התרחבו התפקיים המצופים מבית הספר ונתווספו לו חלק מן התפקידים שנתמלאו בעבר על ידי סוכנויות חברתיות אחרות, כמו המשפחה, הקהילה, הדת וכו'[2]. למשל, בתקופות בהן העבודה עמדה במרכז חיי האדם, בית הספר נדרש להכשיר תלמידים שבבגרותם יהיו לכוח עבודה יעיל ותורם. לעומת זאת ככל שהפנאי תופס מקום מרכזי יותר בחיי האדם המודרני, בית הספר נדרש להכשיר את תלמידיו גם למיצוי מרבי של שעות הפנאי[3].
בהתאם לכך תחומי האחריות של בית הספר כוללים גם היבטים לא אקדמיי, כמו:
ביטחון פיזי: בית הספר עשוי להיחשב אחראי לשלומם של התלמידים בו כל זמן שהם שוהים בתחומיו. לצורך כך, בתי ספר עשויים להעסיק אנשי אבטחה שונים, לבנות גדרות סביב המוסד, לארגן בדיקות אקראיות לכלי נשק ועוד.
בריאות: בית הספר עשוי להיחשב אחראי לבריאותם של התלמידים, כל זמן שהם שוהים בתחומיו. לצורך העניין ניתן להחזיק תיק רפואי מלא של כל תלמיד, כמו גם אחות או צוות רפואי מצומצם לטיפול במקרים של מחלות או פציעות.
תזונה: בית הספר עשוי להידרש לספק ארוחה לתלמידיו במהלך שהותם במקום. בבתי ספר אינטרניים לעתים מוקמת קפיטריה לצורך הדבר, ובפנימיות כולל המבנה חדר אוכל.
[עריכה]גורמי השפעה
במשך דורות רבים היה בית הספר מוסד שרבים נזקקו לו, אך הוא נוצל רבות לצורך הגשמתם של אינטרסים שונים תוך התעלמות ממטרותיו החינוכיות.אופן ההתנהלות של בתי הספר נקבע, הושפע ונגרם על ידי לחצים של כוחות חברתיים, אשר התייחסו אליו כאל מכשיר להשגת מטרותיהם. הפוליטיקאים והאידאולוגים השתמשו בו לתמיכה במישטרים ובאינטרסים המועדפים על ידם. אנשי הדת השתמשו בו כדי להדק באמצעותו את הזיקה בין האזרחים לכנסיותיהם. גורמי הכלכלה השתמשו בו כדי להבטיח לעצמם כוח עבודה מאומן ולעודד את תרבות הצריכה לטובתם[2]. התלמידים, המורים וההוריהם היו תמיד חלשים מכדי להדוף את הלחצים של המוסדות החברתיים הללו על בית הספר ולהבטיח לו תנאים שבהם יוכל למלא את תפקידיו החינוכיים. בכל תקופה זו לא קם גורם אשר יהיה חזק דיו להעמיד במרכז פעילות בית הספר את צורכי האישיות המתפתחת[2].
[עריכה]דרכי הוראה
ספרייה של בית הספר מכילה לרוב ספרי קריאה וספרי לימוד המשמשים לצורכי הוראה.
ההגיון של ההוראה שונה באופן בסיסי מההגיון המנחה את בית הספר בראש ובראשונה בכל שאין הוא משועבד למיבנה מוסדי כלשהו. עם זאת, המיבנה המוסדי של בית הספר הוא זה שקובע את אופן ההוראה המתבצעת בפועל ואת האפשרויות העומדות בפני המורים המלמדים בו. כך נוצר פער בין הנעשה בפועל לבין תאוריות חינוכיות המבוססות על נסיון המורים ומחקרים בנוגע להתנהגותיהם של התלמידים[2].
שיטת ההוראה הנפוצה בבתי הספר היא שיעור פרונטאלי, בו המורה מרצה את החומר בפני התלמידים בכיתה.
מזה דורות נתונה שיטת המלל השולטת בבית הספר לביקורת חמורה על ידי פסיכולוגים, מורים ומפקחים. לצד זאת, אלה שאינם מבקרים אותה אינם ששים עוד להגן עליה[2].
למידה פעילה מדגישה את החשיבות של מעורבות התלמיד בשיעור.
[עריכה]המשחק בבתי הספר
ברוב בתי הספר מוענקת ללמידה מעמד של עבודה לפי מושגי המבוגרים. כתוצאה מכך המשחק מבודד לתחומי הרשאה מוגדרים כמו הפסקות או שיעורי חינוך גופני[2]. התוצאה של ההפרדה הזאת היא שהילד מאבד בהדרגה את כושר הלמידה ונטען רגשי אשמה כשהוא נגרף עם יצרי ליבו אחר המשחק. לכן, ההאחדה של המשחק והעבודה בחיי בית הספר מכוונת לשמירה על פוטנציאל הלמידה של התלמידים[2].
[עריכה]ההפסקה
בבית הספר נהוגות על פי רוב הפסקות קבועות בין השיעורים המוקדשים ללמידה. ההפסקה מיועדת לפעילויות לא אקדמאיות כמו מנוחה, אכילה, יציאה לשירותים, לרענון וכדומה.
ההפסקה מאפשרת גם מפגש חברתי עם קבוצת השווים, כך שהתלמידים יכולים לממש את מאווייהם החברתיים ללא קשר עם הנלמד בבית הספר. לא רק זאת, אלא שלעתים קרובות מאזנת ההתגודדות החברתית בבית הספר את הרגשת התסכול של התלמידים מן הלימודים והיא מתחוללת תוך התנגדרות לתכניו ולערכיו[2].
[עריכה]בתי ספר בישראל
בית הספר חביב בראשון לציון
מערכת החינוך הממלכתית בישראל נמצאת תחת אחריותו של משרד החינוך. היא מבוססת על תוכנית לימוד בת 12 שנים, שסופה בחינות בגרות הנערכות בבית ספר תיכון.
בישראל הייתה נהוגה (עד שהתקבל חוק חינוך ממלכתי ב-1953) חלוקת בתי הספר לשתי חטיבות גיל:
בית ספר עממי: כיתות א'-ח'
בית ספר תיכון: כיתות ט'-י"ב
בעקבות רפורמה בחינוך בישראל (שנועדה להשגת אינטגרציה בין שכבות אוכלוסייה שונות) המיושמת החל מסוף שנות ה-60, ישנה כיום חלוקה לשלוש חטיבות גיל ברוב היישובים בישראל:
בית ספר יסודי: כיתות א'-ו'. בכמה בתי ספר כולל גם גן חובה, במסגרת המכונה "חטיבה צעירה".
חטיבת ביניים: כיתות ז'-ט' (ברוב בתי הספר חטיבת הביניים והחטיבה העליונה נמצאים באותו מתחם)
חטיבה עליונה (תיכון): כיתות י'-י"ב
בערים בודדות, כמו לוד, רמת גן וגבעתיים שלא עברו את תהליך הרפורמה, חלוקת החטיבות היא כמנהג הישן.
בחינוך הדתי מקובל שחטיבות הביניים הן לכיתות ז'-ח', ובית הספר התיכון או הישיבה התיכונית או האולפנה הן לכיתות ט'-י"ב.
בחינוך החרדי בישראל מקובל שהבנים לומדים בביה"ס או בתלמודי תורה עד כיתה ח' ולאחר מכן ממשיכים לישיבות.
[עריכה]היסטורית בתי ספר בישראל
בית הספר העברי הראשון הוא בית ספר "חביב" שנפתח ב-1886[4], מהמוסדות הראשונים בראשון לציון (יחד עם גן הילדים העברי הראשון שנפתח ב-1898).
בית הספר התיכון העברי הראשון שהוקם בארץ ישראל היה הגימנסיה העברית "הרצליה", שהוקם בתל אביב ב-1905.
בית הספר החקלאי הראשון בארץ, "מקוה ישראל" נוסד ב-1870 על ידי קרל נטר.
[עריכה]ראו גם
עיינו גם בפורטלפורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.
חינוך, חינוך דמוקרטי, חינוך ולדורף (הנקרא גם חינוך אנתרופוסופי), חינוך חופשי, חינוך ביתי
אקלים חינוכי
מורה
יועץ חינוכי
ביקורת החינוך הפורמלי
מונחים בהערכה פורמלית
הפורום הגדול למורים וגננות
לקות למידה
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
משמעת במסגרת החינוכית
[עריכה]קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בית ספר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי ספר
הזכות לתת זכות: זכויות ואחריות בבית הספר - מתוך אתר משרד החינוך.
יניר יגנה ואור קשתי, הורים בדרום מקימים בית ספר בשיטת "עשה זאת בעצמך", באתר הארץ, אוגוסט 2009
[עריכה]הערות שוליים
^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.
^ 3.0 3.1 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
^ בית הספר העברי הלאומי הראשון, באתר "ראשון עירי"
קטגוריות: בתי ספרבית ספרחינוךארגוני חינוךסוכני חיברות
משובים קודמיםמשוב על הערך
כניסה לחשבוןיצירת חשבון חדששיחהערך
גרסאות קודמותעריכהקריאה
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
ערכים מומלצים
פורטלים
ערך אקראי
תרומה לוויקיפדיה
טיפ
קהילה
שער הקהילה
עזרה
ייעוץ
מזנון
לוח מודעות
יצירת קשר
ספר אורחים
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
English
Afrikaans
Alemannisch
25
21:23 28.09.2012 |
עקובי (אורח)
וסף פטאייוסף פטאי
יוסף פָּטָאי (נכתב גם פאטאי; בהונגרית: J
26
21:26 28.09.2012 |
בלי עקובי (אורח)
אני עקובי אח של יעקוב ההומו
27
08:47 29.09.2012 |
בעקבות השפמים (אורח)
שפםגאורגיוס הראשון, מלך היווניםמדען המחשב משה ורדי
שפם הוא שיער הפנים שנמצא מעל לשפה העליונה, בינה לבין האף. בעלי שפם הינם אנשים שמגלחים את שיער הפנים אך לא את אזור השפם. אנשים בעלי שפם שיש להם שיער פנים נוסף נקראים "בעלי זקן". הסיבות לגידול שפם מגוונות. בחלק מהמקרים מדובר בעניין אסתטי. במקרים אחרים מדובר בעניין תרבותי. חלק מן הפסיכולוגים טוענים שגידול זקן ושפם נובע מסיבות פסיכולוגיות, כגון רצון להסתרה של חלק מהפנים.
גברים החלו לגדל שפם ללא זקן החל מהמאה ה-19. קצינים באנגליה החלו לגדל שפם משום שלא יכלו לגדל זקן בזמן מלחמה, והשפם שימש כתחליף לזקן כסמל לגבריות. יש ארצות ועמים בהם מרובים בעלי השפם ויש שהם מעטים. לדוגמה, בארצות הקווקז יש שיעור גבוה ביותר של בעלי שפם. לעומת זאת במדינות סקנדינביה השפם אינו נפוץ.
שפם "מטופח" הוא שפם שבעליו מקדיש לו זמן ומאמצים. הטיפוח מתבטא בעיקר בגזימה שיטתית ומדויקת של גבולות השפם. כמו כן יש שמנים וקרמים שמריחתם על גבי השפם מעשירה את מראהו ומקנה לו ברק. שפם "דק" הוא שפם שנוצר על ידי השארת החלק הצמוד לשפה העליונה וגילוח החלק הקרוב לאף. שפם זה נחשב לפחות גברי לעומת שפם רגיל.
שפם אצל נשים נחשב בתרבויות רבות לחיסרון אסתטי. נשים בעלות שפם מנסות בדרך כלל להיפטר ממנו בשיטות מגוונות. הסרת שפם אצל קוסמטיקאית נחשב לטיפול שגרתי.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 בישראל
2 ראו גם
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
[עריכה]בישראל
בקרב האוכלוסייה היהודית החילונית בישראל גידול שפם איננו אופנתי כיום והיה נפוץ יותר בעבר, בייחוד בקיבוצים. בקרב האוכלוסייה היהודית הדתית מקובל יותר לגדל זקן מלא. בעבר התירו פקודות מטכ"ל לחיילים לגדל שפם מבלי להזדקק לאישור מיוחד. לפקודה זו היה סייג, שאיפשר למפקד להורות לפקודו לגלח את שפמו אם הדבר איננו הולם את הופעתו הצבאית. כיום נדרשים החיילים לקבלת אישור לגידול שפם[1].
גידול שפם נפוץ יותר בקרב ערביי ישראל, אם כי בקרב מוסלמים אדוקים נהוג דווקא לגדל זקן ולגלח את השפם.
[עריכה]ראו גם
גילוח
מובמבר
[עריכה]קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא שפם בוויקישיתוף
[עריכה]הערות שוליים
^ הפקודות שונו תחת אפם של החיילים: גידול שפם מצריך עתה אישור מיוחד, במחנה, ה-22 ביולי 2009
קטגוריות: שיערראש-צוואר
משובים קודמיםמשוב על הערך
כניסה לחשבוןיצירת חשבון חדששיחהערך
גרסאות קודמותעריכהקריאה
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
ערכים מומלצים
פורטלים
ערך אקראי
תרומה לוויקיפדיה
טיפ
קהילה
שער הקהילה
עזרה
ייעוץ
מזנון
לוח מודעות
יצירת קשר
ספר אורחים
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
English
Aragon
28
10:13 29.09.2012 |
יעל (אורח)
המהפכה הצרפתית קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של צרפת
צרפת בעת החדשה
המהפכה הצרפתית
הרפובליקה הראשונה
הקיסרות הראשונה
הרסטורציה
המונרכיה של יולי
הרפובליקה השנייה
הקיסרות השנייה
הרפובליקה השלישית
צרפת של וישי
צרפת החופשית
הממשלה הזמנית
הרפובליקה הרביעית
הרפובליקה החמישית
צרפת
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לפי דף שיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
המהפכה הצרפתית, שסיסמתה הייתה "חירות, שוויון ואחווה", היא תקופה בהיסטוריה של צרפת שהתרחשה בשנים 1789–1799, ובה חלו שינויים קיצוניים בחברה ובפוליטיקה של צרפת. במהלך המהפכה עבר השלטון המלוכני שהיה מושתת על מונרכיה אבסולוטית ופיאודלית שהעניקה זכויות יתר למעמדות האצולה והכמורה, לידי גופים נבחרים. אלה הקימו רפובליקה, שאמורה הייתה להתבסס על זכויות האדם, שותפות ושוויון.
הרעיונות הראשוניים של המהפכה יצרו את הכרזת הרפבוליקה בספטמבר 1792, אולם הטלטלה העזה במבנה המסורתי של השלטון והמדינה הוביל לכאוס רדיקלי ומהומות אלימות שהגיעו לשיא עם עלייתו של רובספייר, שהנהיג ביד רמה את שלטון הטרור. במהלך המהפכה הצרפתית נרצחו בהוצאות להורג פומביות והמוניות בין 16,000 ל -40,000 בני אדם, בהם אנשי אצולה, אנשי כמורה, לואי ה-16, מארי אנטואנט ולבסוף רובספייר עצמו [1]. שינויי השלטון לוו גם במלחמות עם רוב האומות האירופאיות. המהפכה הגיעה לקצה ב-1799, כאשר נפוליאון בונפרטה תפס את רסן השלטון בהפיכה צבאית. הפיכה זו הובילה בסופו של דבר לקץ המשטר הרפובליקני בעת שנפוליאון הכתיר את עצמו לקיסר צרפת בשנת 1804 והקים את הקיסרות הראשונה.
תוכן עניינים
[הסתרה] 1 סיבות 1.1 הפילוסופיה של הקידמה
1.2 המצב הכלכלי
2 פרוץ המהפכה 2.1 אספת המעמדות של שנת 1789
2.2 האספה הלאומית
2.3 האספה המכוננת הלאומית 2.3.1 נפילת הבסטיליה
2.3.2 ביטול הפיאודליזם
2.3.3 הופעת הסיעות
2.3.4 לקראת קבלת החוקה
2.3.5 לקראת החוקה של הכמורה
2.3.6 מחגיגת השנה ליום הבסטיליה עד מותו של מירבו
2.3.7 הבריחה לווארנס
2.3.8 הימים האחרונים של האספה המכוננת הלאומית
2.4 האספה המחוקקת ונפילת המלוכה
2.5 האספה המחוקקת 2.5.1 מלחמה
2.5.2 המשבר החוקתי
3 הוועידה הלאומית
4 ראו גם
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים
[עריכה] סיבות
ערך מורחב – הסיבות לפריצת המהפכה הצרפתית
ז'אן-ז'אק רוסו, רעיונותיו הפילוסופיים השפיעו רבות על פריצת המהפכה הצרפתית.
[עריכה] הפילוסופיה של הקידמה
הרקע הראשוני למהפכה היה צמיחתו של עידן הנאורות באירופה, שאחד הרעיונות המרכזיים שלו היה "רעיון הקידמה", שלפיו האנושות מתקדמת לתנאי חיים טובים יותר, הן מבחינה מוסרית ופוליטית והן מבחינה טכנולוגית. רעיון הקידמה התפתח על רקע האופטימיות שיצרו תופעות חברתיות חשובות שהתגברו בתקופה זו, ובהן הקפיטליזם, התיעוש והבורגנות. האנציקלופדיה הצרפתית (Encyclop
29
15:11 29.09.2012 |
יעלה (אורח)
הפכת פברואר
ערך זה עוסק במהפכה ברוסיה. אם התכוונתם למהפכה בעלת שם דומה שהתחוללה בצרפת בשנת 1848, ראו מהפכת פברואר (צרפת).הפגנת עובדי בית החרושת פוטילוב
מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית. תוצאתה המיידית הייתה ויתורו של הצאר ניקולאי השני על הכס הרוסי.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 תולדותיה
2 אירועי המהפכה
3 ראו גם
4 לקריאה נוספת
[עריכה]תולדותיה
חוסר שביעות הרצון מדרך ניהול המדינה בידי הצאר, ובעיקר מהשתתפותה של רוסיה במלחמת העולם הראשונה היו מהגורמים העיקריים למהפכה. המהפכה התנהלה בדרך של נטילה חסרת-דמים של סמכויותיו של הצאר. המשטר החדש הורכב מברית בין ליברלים לבין סוציאליסטים שרצו להחיל רפורמה פוליטית וליצור רשות מבצעת ואספה נבחרת שייבחרו באופן דמוקרטי.
הפגנת נשים בפטרוגרד הביאה למהפכה עממית נרחבת שמיגרה את המשטר הצארי. במחצית הראשונה של חודש פברואר גרם מחסור במזון למהומות בבירה, פטרוגרד. ב-18 בפברואר (על פי הלוח היוליאני הישן, 3 במרץ על פי הלוח הגרגוריאני) עובדי בית החרושת הגדול בעיר, "בית חרושת פוטילוב", הכריזו על שביתה; השובתים פוטרו וכמה חנויות נסגרו, דבר שגרם לחוסר-שקט במפעלים אחרים. ב-23 בפברואר (לפי הלוח היוליאני. ב-8 במרץ לפי הגרגוריאני) התקיימה שורה של פגישות ואספות לרגל יום האישה הבינלאומי, שהפכו בהדרגה לפגישות בעלות אופי פוליטי וכלכלי. אלה נמשכו לאורך הימים הבאים. גדוד גדול של חיילים נשלח לדכא את ההתקוממות, אך רבים מן החיילים ירו בקציניהם או ערקו והצטרפו למתקוממים. היה ברור כי הצאר איבד כמעט לגמרי את השליטה במדינה. מקורביו פנו אליו במענה לוותר על הכס לטובת אחיו, מיכאיל אלכסנדרוביץ'. הצאר ניקולאי השני נשמע להם, ויתר על כסאו ב-2 במרץ (לוח יוליאני, 15 במרץ לוח גרגוריאני), אך מיכאיל סירב לקבל עליו את המלוכה. בנקודה זו, כאשר מוסרות השלטון בלאו הכי כמעט והותרו, איבדה המלוכה את שארית סמכויותיה, ואלו עברו לידי ממשלת המעבר.
ממשלת המעבר שהחליפה את הצאר הונהגה בתחילה על ידי אריסטוקרט ליברלי, הנסיך גאורגי לבוב. לאחר שממשלתו כשלה, הוא הוחלף בידי הסוציאליסט אלכסנדר קרנסקי. בזמן ששמר על מעורבותה של רוסיה במלחמת העולם הראשונה, לא הצליח קרנסקי להתמודד עם הבעיות שעמדו בפני רוסיה. לחץ מימין (מצד כוחות כדוגמת אלה שעמדו מאחורי פרשת קורנילוב, שביצע הפיכה צבאית כושלת שהתחוללה בתקופה הזו) ומשמאל (בעיקר מידי הבולשביקים) הטיל קשיים רבים על הממשלה. ב-1 במרץ 1917 פרסם "הסובייט של פטרבורג של נציגי הפועלים והאיכרים" את "הוראה מס' 1", שהורתה לצבא להישמע להוראותיה במקום לאלו של ממשלת המעבר. בסופו של דבר, ממשלת המעבר הוחלפה בכוח במהפכת אוקטובר.
[עריכה]אירועי המהפכה
שומרים בדומה מחוץ לאולם המליאה שבו נעצרו שרי ממשלת הצאר, 1917
23 בפברואר (8 במרץ) - קיים מחסור באספקת לחם לתושבי הבירה. תחילת הפגנות הפועלים, במיוחד במפעל פוטילוב.
24 בפברואר (9 במרץ) - המשך ההפגנות. מצטרפים פועלים ממפעלים נוספים והיקף השביתה מגיע ל-90 אלף שובתים. השביתה מתחילה להפוך להפגנה פוליטית נגד השלטון.
25 בפברואר (10 במרץ) - מפקד כוחות הצבא בעיר מקבל פקודה מהצאר לפעול להפסקת ההפגנות ואי-סדר בעיר. בשביתה כללית בעיר משתתפים 240 אלף פועלים. ההפגנות מתרחבות למוסדות לימוד.
תחילת מאבק מזוין בין השובתים וכוחות הביטחון. הצבא אינו משתתף בפעילות באופן אקטיבי. בערב מפקד הצבא מקבל מברק מהצאר עם דרישה להשתלט על המצב בעיר עד מחר.
בהתאם לצו קיסרי הופסקו ישיבות הדומה.
26 בפברואר (11 במרץ) - המשך הפגנות בעיר. הפסקת פעילות תחבורה ציבורית. חיילים סירבו לירות במפגינים. כוחות המשטרה הצליחו להשתלט על מרכז העיר. חברי הדומה החליטו לא לקבל את הצו הקיסרי על הפסקת פעילות הדומה וארגנו וועדה זמנית. מעשית זה מציין השתתפות הדומה במרד.
בערב בישיבה בראשות ראש הממשלה ניקולאי גוליצין הוחלט להכריז בעיר מצב חרום צבאי.
27 בפברואר (12 במרץ) - תחילתו של מרד בצבא. לקראת סוף היום 66 אלף חיילים תומכים במהפכה. בתוך יומיים כלל 170,000 חיילים בעיר השתתפו בהפגנות. לראשות הפועלים המורדים הועבר נשק ממחסני הצבא - סך הכל כ-40 אלף רובים ו-30 אלף אקדחים. המפגינים השתלטו על בתי הסוהר ושחררו את כל העצירים כולל עצירים פליליים. בעיר החל מצוד של שוטרים ורציחתם.
לקראת שעה 2 בצהריים המפגינים נכנסים לארמון טבריצ'סקי בו מתקיימות ישיבות הדומה. לאור הנסיבות חברי הדומה צריכים להצטרף למהפכה או להישאר להיות נאמנים לשלטון הצאר. בהתאם להחלטת הוועדה הזמנית דומה מכריזה על כך ששלטון במדינה עובר לידיה.
במקביל הוקם סובייט פטרוגרד בראשות ניקולאי צ'כאידזה ואלכסנדר קרנסקי כסגנו. הסובייט החליט לתמוך בהחלטות הדומה אך לא להשתתף בממשלה זמנית.
הממשלה בראשות ניקולאי גוליצין מחליטה לשלוח מברק לצאר עם הודעה על כך שממשלה אינה שולטת במצב ומציע לפזר את עצמה.
28 בפברואר (13 במרץ) - יושב ראש הדומה מיכאיל רודזיאנקו מנהל מגעים עם מפקדי צבא על תמיכתם בדומה ועם ניקולאי השני על המשכיות השלטונית.
1 במרץ (14 במרץ) - הממשלה הזמנית קבלה הכרה מצרפת ובריטניה - מעצמות אשר השתתפו יחד עם רוסיה במלחמת העולם הראשונה.
סובייט פטרוגרד מפרסם "פקודה מס' 1" על כך שצבא הוכפפה לסובייט. לאור כך במדינה נוצר מצב של אי-סדר שלטוני: קיום סובייט והממשלה הזמנית.
2 במרץ (15 במרץ) - בקרון רכבת בקרבת פסקוב ניקולאי השני הכריז על ויתור על השלטון והעברתו לאחיו מיכאיל.
מוקמת ממשלת המעבר הרוסית בראשות גאורגי לבוב.
3 במרץ (16 במרץ) - מיכאיל העביר את השלטון לממשלה המעבר עד לכינון האספה המכוננת.
4 במרץ (17 במרץ) - העיתונים פרסמו הודעות ניקולאי השני, אחיו מיכאיל ותוכנית פעולה של ממשלת המעבר.
[עריכה]ראו גם
אלכסנדר קרנסקי
גאורגי לבוב
פרשת קורנילוב
[עריכה]לקריאה נוספת
מארק פרו וז'אק ברטן, מהפכה ומלחמת אזרחים ברוסיה, בתוך: פייר וידאל-נאקה (עורך), תולדות העולם, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1993, עמ' 255-254.
קטגוריות: ברית המועצות: היסטוריהרוסיה: היסטוריהמהפכות ברוסיה1917 ברוסיה
משובים קודמיםמשוב על הערך
כניסה לחשבוןיצירת חשבון חדששיחהערך
גרסאות קודמותעריכהקריאה
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
ערכים מומלצים
פורטלים
ערך אקראי
תרומה לוויקיפדיה
טיפ
קהילה
שער הקהילה
עזרה
ייעוץ
מזנון
לוח מודעות
יצירת קשר
ספר אורחים
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
English
Afrikaans
30
18:20 29.09.2012 |
dsadasd (אורח)
בא לי לאונן על יעקב
31
18:13 30.09.2012 |
:) (אורח)
המחשב שלי יריץ את זה בלי בעיה ואני בטוח שגם את המשחק הבא והבא אבל אני גם ככה צורב לאקס בוקס כי זה יותר כיף לדעתי
32
10:08 02.10.2012 |
:0 (אורח)
יש לי מחשב חדש וחזק יריץ בטוח!
33
| פורסם ע"י