אל תקראו לזה ביקורת, כי 30 שעות מספיקות רק לגרד את פני השטח של הרימאסטר המעולה הזה
אחרי שנים של שמועות, תקוות ותפילות לאלים הדאדריים, זה סוף סוף כאן: החידוש המצופה ל-The Elder Scrolls IV: Oblivion, או בשמו הרשמי Oblivion Remastered. ב-22 באפריל, Bethesda הפתיעה את קהילת הגיימרים עם שחרור פתאומי של גרסה מחודשת לאחד ממשחקי התפקידים האייקוניים של שנות ה-2000. את Oblivion המקורי לא יצא לי לשחק, שילוב של בחינות סוף תואר יחד עם מלחמת לבנון השניה הפכו את המשחק הזה לנשכח במרתפי הבקלוג ואחרי שיצא Skyrim הוא הפך לזכרון, כמעט מיתוס.
היום, כמעט עשרים שנה אחרי, Oblivion Remastered מגיע בדיוק כשאני משתוקק למשחק תפקידים בעולם פתוח, ו-Oblivion Remastered התפרץ לדלת הפתוחה לרווחה אצלי. ראשית אני אקום ואודה, אני פאנבוי של משחקי פנטזיה בעולם פתוח. אני משחק מבוכים ודרקונים כבר שלושים שנה ואני מלכתחילה עם פינה חמה בלב למשחקים כאלו. כמעריץ ותיק של הסדרה, וכמי ששיחק מאות שעות ב-Elder Scrolls Online, קפצתי על ההזדמנות לחזור לעולם הקסום הזה, הפעם עם מתיחת פנים רצינית.
אז אחרי שלושים שעות במשחק, אני כאן כדי לתת לכם רשמים ראשוניים ואת המחשבות שלי עליו. קשה לי לקרוא לזה ביקורת כי לשחק שלושים שעות במשחק של Elder Scrolls בקושי מגרד את ההתחלה, ולכן נקרא לזה "רשמים ראשוניים".
שילוב מנועים: Unreal Engine 5 פוגש את Creation Engine
הביקורת שלי על מנוע ה-Creation יכולה להיות כתבה שלמה, והביקורת שלי על מנוע ה-Unreal 5 נמצאת במגירה בבית. ולמרות זאת, Bethesda עשו כאן מהלך מעניין ושילבו, על פי דיווחים, בין ה-Creation Engine לבין היכולות הויזואליות המרשימות של Unreal Engine 5. השילוב הזה עורר ספקולציות רבות לפני ההשקה – האם זה אפשרי? מסתבר שכן.
ה-Creation Engine ממשיך לנהל את המכניקות המרכזיות של המשחק, כמו מערכות הקווסטים, ה-NPC והעולם הפתוח, בעוד Unreal Engine 5 אחראי על הרינדור הגרפי והוויזואליות המשופרת. התוצאה היא עולם שנראה מוכר אך בו זמנית חדש ומרהיב. עכשיו זה אולי הסאקר שבי, או הסלחנות לרימסטר, אבל אם ב-Starfield קיבלתי עצבים על כל מסך טעינה, זה הרבה פחות מורגש ב-Oblivion Remastered.
הטקסטורות חדות וברורות מאי פעם, הדשא סמיך ומגיב לתנועה, המים נראים רטובים ומציאותיים, ומערכת התאורה החדשה, ככל הנראה הודות ל-UE5, פשוט עוצרת נשימה. קרני שמש מסתננות בין ענפי העצים ביער הגדול, צללים דינמיים רוקדים על קירות המבוכים העתיקים, ואפקטי הקסם זוהרים בעוצמה מחודשת. גם מודלי הדמויות זכו לטיפול מסור, והם נראים מפורטים ואנושיים יותר (כן, גם האורקים והארגוניאנים), אם כי עדיין ניתן לזהות את העיצוב המקורי והקלאסי מתחת לשכבות הפוליגונים החדשות. כל זה הודות לטכנולוגיית Lumen של UE5 ששוולבה בצורה מעניינת בתוך המנוע המיושן של Bethesda.
מכניקות משחק: ליטוש עדין, לא מהפכה
חשוב להדגיש מהרגע הראשון: מדובר ב-Remaster, לא ב-Remake. משמעות הדבר היא ששלד המשחק המקורי נשמר ברובו. מערכת הלחימה, למשל, עדיין מרגישה מעט "קלה" ופחות דינמית ממשחקי תפקידים מודרניים, אך היא כן זכתה לשיפורים קלים בתגובתיות ובאנימציות. מערכת ההתקדמות והעלאת הרמות, עם השיטה הייחודית (ולעיתים שנויה במחלוקת) של Oblivion, נשארה כמעט זהה. זה אומר שעדיין תצטרכו לנהל את העלאת הכישורים שלכם בצורה מושכלת כדי למקסם את התכונות בכל עליית רמה. כרגע אני בכלל לא עולה בדרגות כי אני מרגיש שאני מתחיל להיות נחות מול היריבים שלי וחבל שלא שיפרו את המערכת הזו.
הקרבות באופן כללי הן קרבות של Bethesda, קצת מעל טאב טרגטינג. בהתחלה היה לי קשה מאוד לשחק עם מערכת הקרב המסורבלת הזו שבהחלט שייכת שני עשורים אחורה, אבל עם הזמן זה נעלם בגלל ש-Oblivion Remastered הוא לא אקשן או סולס לייק. הוא משחק תפקידים שבו הקרבות הם רק כלי אחד בארסנל הכלים שיש לשחקן. אז נכון שכשיש לך פטיש כל דבר נראה כמוו מסמר, אבל ברגע שהתנתקתי מזה והתמסרתי לרעיון של משחק תפקידים הבעיה הזו הפריעה לי הרבה פחות. אני חושב שגם העובדה שאני משחק קוסם, וקסמי קרב הם רק אסכולה אחת מתוך כל מה שיש לי, אפשרה לי לגשת למשחק מזוויות מעניינות יותר.
ואם כבר מדברים על משחק תפקידים אז מערכת השכנוע המפורסמת, עם גלגל הדיאלוג המשעשע שלה, חזרה גם היא, והיא מרגישה מאוד מיושנת בסטנדרטים של היום, אבל היא עדיין חלק בלתי נפרד מהקסם הייחודי של המשחק. נראה שהמפתחים התמקדו בעיקר בשיפור חווית המשתמש הכללית: הממשק עבר רענון קל והוא כעת נוח וברור יותר, זמני הטעינה התקצרו משמעותית, והמשחק רץ חלק ויציב (ברובו, למרות שחוויתי כמה קריסות של המשחק). השילוב של מנוע ה-Creation מאפשר כנראה גם תמיכה קלה יותר במודים, מה שבוודאי ישמח את הקהילה הפעילה.
מערכת ההתגנבות זכתה לסמלים מודגשים יותר, שמקלים על זיהוי מצב ההתגנבות – שינוי שיהיה מוכר לשחקני Skyrim. מערכת הסיבולת (Stamina) עברה שינויים, והיא כעת פחות מגבילה, מה שהופך את המשחק לזורם יותר. גם ה-HUD עבר עיצוב מחדש, והוא מודרני ונקי יותר, אם כי חלק מהשחקנים עשויים להתגעגע לקסם המסורבל של הממשק המקורי. ובכלל, נראה ש-Bethesda אימצה הרבה מסקיירים במשחק החדש, וזה כולל גם את ההתקדמות של כישורים על פי שימוש. חוויה מהנה תמיד. שום דבר לא מזכיר לי את Bethesda יותר מאשר להתגנב מאחורי סוס וללכת קדימה ואחורה במשך חמש דקות כדי להעלות את ההתגנבות שלי, או לירות על הקיר כדורי אש במשך עשר דקות כדי להצליח ללמוד את הלחש המשודרג שאני ממש רוצה וצריך.
החוויה הכללית: קסם נוסטלגי עם מגבלות
חשוב להדגיש ולומר זאת שוב ושוב: Oblivion Remastered הוא רימסטר, לא רימייק. אל תצפו כאן לשינוי מהיסוד כפי שראינו בחידושים כמו Resident Evil 4 או Final Fantasy VII. במקום זאת, Bethesda לקחה את המשחק המקורי האהוב, שימרה את הנשמה והשלד שלו, והעניקה לו שכבת צבע ויזואלית חדשה ומרשימה. התוצאה היא עולם פתוח שעדיין, גם שנים אחרי שיצא במקור, מרגיש חי, מרתק ומזמין לחקור. הערים השונות, המבוכים העתיקים והנופים הפסטורליים קיבלו חיים מחודשים, והסיפור הראשי לצד הקווסטים הבלתי נשכחים של הגילדות עדיין מהווים חווית RPG משובחת.
הקסם הגדול של The Elder Scrolls תמיד היה טמון בחופש, בגילוי, באותם קווסטים וחפצים הנסתרים מן העין ומחכים לשחקן הסקרן שימצא אותם. זו הסיבה שכבר ביליתי למעלה משלושים שעות במשחק ובקושי התקדמתי בסיפור הראשי – העולם הזה פשוט מושך אותך לסטות מהשביל, לחקור כל גבעה ומערה.
אך לצד הנוסטלגיה המתוקה והגרפיקה המשופרת, אי אפשר להתעלם מכך שמתחת למעטפת הנוצצת מסתתרות מערכות משחק שמרגישות מעט מיושנות, עם אותן "מחלות ילדות" שהיו שם גם ב-2006. מערכת הקרב הפשוטה, ניהול הציוד והתפריטים המסורבלים – כל אלו עלולים לתסכל שחקנים חדשים, במיוחד אלו המורגלים בקצב ובמכניקות המלוטשות של משחקי Action RPG מודרניים. זה לא סולס-לייק, והלחימה היא לא חזות הכל כאן. עבורנו, המעריצים הוותיקים, משקפי הנוסטלגיה עוזרות לצבוע את סירודיל בוורוד למרות הפגמים, וזו הזדמנות נהדרת לחזור לעולם המופלא הזה. שחקנים חדשים אולי יצטרכו קצת יותר סבלנות, או שיחכו למודים הבלתי נמנעים שישפרו את חווית המשחק.
בסופו של דבר, Oblivion Remastered הוא חידוש מוצלח שמצליח לכבד את המקור תוך שהוא מציע חוויה ויזואלית מודרנית. הוא מהווה נקודת כניסה מחודשת לקלאסיקה וסיבה מצוינת למעריצים לחזור. ייתכן שאפשר לראות בו גם מעין "בלון ניסוי" מצד Bethesda, דרך לבחון את תגובת הקהל לקראת The Elder Scrolls 6. כי עם כל האהבה והנוסטלגיה ל-Oblivion, ברור לכולנו שהציפיות מהכותר הבא בסדרה גבוהות לאין שיעור. לא נסכים לקבל משחק עם מכניקות כאלו ב-TES VI, וכולנו מצפים לקפיצת מדרגה משמעותית, כזו שתשאיר אפילו את Starfield הרחק מאחור. סירודיל המחודשת היא תזכורת נעימה לעבר, אבל העיניים נשואות אל העתיד.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י