לכבוד השקת באטלפילד 6 החדש התיישבנו עם ג'יי ווקר, השחקן של הדמות הראשית בקמפיין המשחק לריאיון בלעדי בישראל. בואו להכיר כיצד נראית הפקה של משחק AAA.
עבור רוב הגיימרים סדרת משחקי Battlefield היא זיכרון חיובי, בין אם שיחקתם בגירסת המקור של 1942, Hardline שנתן טוויסט לסדרה, או Battlefield 1 שלימד אותנו מה הוא סוס מלחמה, הצוות המדהים והריסת המבנים ב-Bad Company ועוד אינספור הזדמנויות לחוות את הסדרה דרך המשחקים השונים עם המון פיצוצים, כאוס ואדרנלין. עבור ג'יי ווקר עימו ישבנו לשיחה זה הרבה יותר מזה, זאת הגשמת חלום.
המסלול של ווקר, משחקן המחפש את דרכו בלוס אנג'לס ועד לתפקיד הראשי באחד מהמותגים הגדולים ביותר בעולם המשחקים. בשיחה שלנו ווקר חושף את המסע שלו, מתחילת דרכו כקומיקאי ב-Vine ועד הפיכתו לפנים של Battlefield 6 ומקנה לנו הצצה נדירה לעולם לכידת הביצועים (Performance Capture) ולמסירות הנדרשת כדי להחיות דמויות דיגיטליות, או כמו שהוא אמר לנו:
"שיחקתי בסדרה הזו מאז התיכון וההזדמנות להיות הדמות הראשית זה פשוט חלום ילדות שמתגשם."
צעדים ראשונים בעולם הגיימינג
״אני משחק באופן מקצועי מאז 2012. גדלתי במינסוטה, ומיד אחרי הלימודים עברתי ללוס אנג’לס. בתחילת הדרך עשיתי סטנד־אפ, ואז עם חברים התחלנו להעלות סרטוני קומדיה קצרים ל־Vine, שש שניות בלבד, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שיש לי קהל אמיתי. הגענו כמעט לחצי מיליון עוקבים. כשהפלטפורמה נסגרה בין לילה, זה היה שוק, אבל למדתי מזה המון על תקשורת עם אנשים אונליין. הפרויקט הראשון שלי בתחום [הגיימינג] היה Mind’s Eye. הוא לא יצא בצורה מושלמת, היו באגים ובעיות, אבל זו הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם עולם המשחק הדיגיטלי. אהבתי את האנרגיה, את שיתוף הפעולה, את העובדה שכל כך הרבה אנשים עובדים יחד כדי ליצור משהו.״ כששאלנו את ג׳יי איך Battlefield 6 קרה הוא אמר: ״הכל התחיל מאודישן דרך סוכנת הקול שלי (ג'יי עושה הרבה עבודות דיבוב). מאז הקורונה הכול נעשה בצילום עצמי, אז הקלטתי את האודישן בבית, ולא היה לי מושג שזה ל-Battlefield. הם השתמשו בשם קוד "Timeless Fields". הסצנה הייתה של חייל בשדה קרב שצריך לקבל החלטות קשות. אחר כך קיבלתי זימון נוסף לאולפן הלכידה (Motion Capture), שם כבר עמדתי עם רובה Airsoft ועשיתי סצנות עם שחקן נוסף. זה הרגיש פחות כמו אודישן ויותר כמו אימון צבאי. [אודישן] בתעשיית המשחקים זה הרבה יותר פיזי [מאשר לטלוויזיה או קולנוע]. אתה לא רק מקריא טקסט, אתה זז, מגיב, מתמודד עם סיטואציה. זה הרבה יותר טוטאלי.״
דיוק צבאי מאחורי הקלעים
כמה חודשים לפני החשיפה של Battlefield 6, קיבלנו אישור כי לצוות הפיתוח הצטרפו מספר יוצאי צבא ויחידות מיוחדות לכדי לעזור בהפקה ולתת לה טון אמין ומציאותי יותר. לטענת ווקר היה להם תפקיד ענק בהפקה. ״הסטודיו הביא שני יועצים: כריס “סקי” בסט, לוחם יחידת מארינס לשעבר, ומייקל גולומבסקי ששירת שני סבבים באפגניסטן. לפני הצילומים עברנו איתם הכשרה של ממש, פריצת חדרים, תנועה כצוות, אחיזת נשק נכונה. הם קראו לזה “ללמוד לשתות מצינור אש” בגלל העצימות של האימונים. זה היה אינטנסיבי ומרתק. הדמות שלי, מרפי, הוא לוחם עילית, אז רציתי שהתנועות שלו יהיו טבעיות לחלוטין. קניתי את אותו דגם של רובה Airsoft שהשתמשנו בו בצילומים והמשכתי לתרגל בבית כל יום.״
״מרפי הוא בנו של קצין בכיר ומעוטר. הוא יכול היה להיות קצין בעצמו, אבל בחר להילחם בחזית. הדבר היחיד שמניע אותו הוא הצוות שלו. לדאוג שכולם יחזרו הביתה בשלום. במהלך הקמפיין הוא עובר חוויות קשות מאוד, והסיפור שואל בעצם אם טראומה מחשלת או שוברת אותך.״ במאמר מוסגר נציין שמה שג'יי לא ידע זה שהוא עונה את התשובה הזו לשני אנשי מילואים עם כמעט אלף ימי מילואים מצטברים, זה משפט פשוט בבסיסו והוליוודי בעיקרו אבל אותנו כישראלים זה זורק למספר לא מבוטל של זיכרונות מהשנתיים האחרונות. לא היינו רוצים להכביד אבל כל אחד יודע רגעי שבירה ורגעי התחשלות, האמת היא לא חד משמעית בנושא הזה לאף צד, בטח לא במרחק זמן קצר מהאירועים. שאלנו את ג׳יי גם על החופש שהוא קיבל (אם בכלל) לעצב את מרפי ולהפתעתנו היה לא מעט ממנו. ״היה לי המון [חופש]. דן (אחד הכותבים של המשחק) היה נוכח על הסט כל יום. יכולתי לשאול, להציע, לשנות ניסוח או תגובה, והוא תמיד היה פתוח. גם היועצים הצבאיים השפיעו המון, אם משהו לא היה מציאותי מיד הם העירו ותיקנו אותו.״
"אני בן של נחת, אז לשחק את מרפי היה מבחינתי דרך לכבד את העולם הזה. זה נתן לעבודה משמעות רגשית עמוקה. היו סצנות קשות, ובכל פעם שסיימנו אחת מהן, הסתכלתי קודם על סקי היועץ הצבאי. אם הוא אמר “זה הרגיש אמיתי”, ידעתי שעשינו את זה נכון. בסוף הצילומים סקי קרא לכולם והעניק לי “מטבע אתגר” של היחידה שלו. הוא אמר לי: “כשנכנסת להפקה ניסית להיות מרפי, עכשיו אתה הוא מרפי.” זה היה רגע עוצמתי מאוד. המטבע מונח אצלי על השולחן עד היום.״
הפקה בסביבה וירטואלית
כניראה שאם נגיד לרוב האנשים לדמיין לכידת תנועה למשחק הדבר שיעלה להם לראש זה משהו עם מסך ירוק ונקודות על החליפה. אבל רצינו לדעת איך באמת כל זה עובד ומרגיש. ״זה דומה הרבה יותר לתיאטרון מאשר לקולנוע. אתה משחק ב־360 מעלות, מוקף בעשרות מצלמות שמתעדות כל תנועה וכל הבעה שלך. אין “קלוז־אפ” או “שוט רחב”, הכול נלכד יחד. אם יש חמישה שחקנים בסצינה ואחד מהם מתבלבל, עושים הכול מחדש. זה דורש ריכוז ותיאום מטורף.״ לטענת ווקר השחקנים רואים את סביבת המשחק רק ״לפעמים. יש מסכים שמראים גרסה גסה של הסביבה כדי שנוכל להתמצא, אבל רוב הזמן זה דמיון טהור. הבמאי מתאר מה קורה סביבך, “אתה בתוך רכב אמפיבי, מטוסים טסים מעליך, פגזים נופלים” ואתה כשחקן צריך לדמיין הכול. יש אביזרים פיזיים על הסט ובאופן מדויק להפליא. [צוות ההפקה] בונים דגמים תואמים בגודל של מסוקים, מושבים או סולמות. זה עוזר מאוד לשחק נכון פיזית ולהתמצא בעולם הוירטואלי.״
לכידת תנועה הפכה לחזית החדשה של עולם משחקי הוידאו, ומושכת אליה שמות גדולים כמו נורמן רידוס, אידריס אלבה וקיאנו ריבס. אך ווקר מספר כי זה לא מתאים לכל אחד. ״החליפות לא נוחות, הקסדה גורמת לכאב ראש, ואתה צריך לדמיין הכול סביבך,” הוא צוחק. “אבל אני אוהב את זה. זה דמיון טהור, זה המשחק במובן הכי אמיתי שלו." בתשובה לשאלה מה הדבר הקשה ביותר בלכידת ביצועים ג׳יי ענה: ״החלק הטכני. לפעמים קובץ הנתונים של סצנה מתקלקל וצריך לצלם מחדש, לפעמים מבקשים ממך להחזיק נשק בזווית לא טבעית כדי שהמצלמות יראו הכול. צריך ללמוד להיות גמיש בין האמנות לטכנולוגיה.״
״יום רגיל מתחיל סביב שמונה בבוקר. אני נוהג שעה בפקקים, מגיע, אוכל משהו עם השחקנים האחרים, אנחנו לפעמים עושים חזרות קצרות על סצינות שנצלם במהלך היום, ואז נכנסים להתלבש. לוקח בערך חצי שעה לחבר את כל החיישנים ולכוון את המצלמות. מרגע שמתחילים - אין הפסקות. אם אתה על הסט, אתה עובד. בסוף היום כולם סחוטים אבל מאושרים.״
לחץ, ביקורת ופרופורציות
במהלך תערוכת המשחקים הגדולה שהתקיימה בסוף ספטמבר, EA הציגה את מצב הסיפור של Battlefield 6 לעומק וג׳יי ווקר היה אחד הכוכבים המרכזיים בתערוכה. ״[זה היה] מטורף לגמרי. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בכנס גיימינג. לעמוד על במה ולדבר על משחק שאני הכוכב שלו, ועוד אחד ששיחקתי בו מאז התיכון, זה היה רגע בלתי נתפס. הסתכלתי למעלה לאורות ואמרתי לעצמי, “אני באמת כאן?” הייתה אווירה מחשמלת, אלפי עיתונאים ומשפיענים, וביום למחרת מאות אלפי מעריצים. יפן היא אחת המדינות האהובות עליי בעולם; וזאת הייתה חוויה לא נורמלית.״
הריאיון הזה אמנם מתפרסם ביום ההשקה של המשחק, אבל ערכנו אותו כמה שבועות לפני ושאלנו את ווקר איך הוא מתמודד עם הלחץ והביקורות האפשריות שיגיעו, במיוחד כאשר מדובר בכותר ענק ועם הרבה מאוד תשומת לב שמופנת אליו. ״אני יודע שלא כולם יאהבו וזה טבעי. כשמיליוני אנשים משחקים, יש גם מיליוני דעות. אני גאה בעבודה שלנו, וזה הדבר היחיד שבשליטתי. אני פתוח לביקורת בונה, אבל לא נותן לשנאה להשפיע. למדתי את זה כבר ב־Vine. אני רק מקווה שאנשים יזכרו שבסוף יש בני אדם מאחורי המסך, שעבדו מהלב.״
מבט אחורה ומבט קדימה
רגע לפני סיום הריאיון שאלנו על כמה רגעים שזכורים לג׳יי במיוחד מהצילומים. ״יש שניים. הראשון הוא שאחד מחברי הצוות ואני היינו עושים חיקויים של דנזל וושינגטון (Denzel Washington) בין הצילומים, עד שהבמאי קבע כלל: “אין דנזל לפני ארוחת הצהריים.” קראנו לעצמנו דן וזל. והרגע השני זה הרגע שבו סקי העניק לי את מטבע האתגר. זו הייתה סגירת מעגל מרגשת מאוד, רגע של כבוד הדדי בין עולם המשחק לעולם הצבאי.״
לסיום שאלנו את ג׳יי למה עוד אפשר לצפות ממנו בעתיד. ״אני עובד כרגע על שני פרויקטים נוספים בתחום המשחקים, אחד בלכידת תנועה, אחד בקול בלבד ובמקביל ממשיך לאודישנים לקולנוע ולטלוויזיה. החלום שלי הוא להשתתף במשחק עלילתי גדול, משהו בסגנון Cyberpunk 2077 או Mass Effect. זה המקום שבו האמנות שלי פוגשת את הצד הגיקי שבי. אם הפרויקטים הבאים שלי יהיו אפילו חצי מספקים כמו Battlefield 6 אז אני מאושר.״ עבור שחקן שהתחיל את דרכו בסרטוני קומדיה של שש שניות, להפוך לפנים של אחת מהסדרות הגדולות בתעשיית המשחקים בהן שיחק כבן עשרה זה פשוט לא נתפס. אבל ההתלהבות של ווקר מדבקת, ומבוססת על ענווה ואהבה אמיתית למקצוע.
הריאיון עם ג'יי ווקר מוקדש לזכרו של אלעד ששון. אלעד היה לוחם אגוז שנפל במהלך שחרור מוצב כיסופים. במהלך שחרור המוצב צוותו לחם מדלת לדלת, חילץ חיילים וחיילות והציל את חייהם של רבים. לצידו של אלעד נפלו מצוותו יונתן סביצקי ועמית פלד, יהיה זכרם ברוך. סדרת Battlefield הייתה סדרת המשחקים האהובה על אלעד. לפרטים נוספים על חייו הינכם מוזמנים לאתר המיועד להנצחתו.
תגובות
1
| פורסם ע"י