הרשמה

ביקורת – Murdered Soul Suspect

המוות הוא רק ההתחלה

המשפט "הרצח הכי קשה לפיצוח הוא הרצח שלך" נשמע כמו התחלה טובה לסרט משנות ה-80, אבל הוא בעצם הרעיון שעומד מאחורי המשחק Murdered: Soul Suspect. כותר האקשן-הרפתקאות הזה שם אותנו בנעליו של בלש שנרצח וקם בתור רוח רפאים. הוא מנסה לפתור את הרצח של עצמו, ובדרך נאלץ להתמודד עם כל מני "בעיות של העולם הבא" כמו רוחות אחרות שלא משתפות פעולה, קשיי תקשורת עם העולם הפיזי ואפילו שדים שצדים אותו. Soul Suspect הוא משחק עם עלילה טובה ולעתים אף מצוינת, אבל המשחקיות הפושרת והמונוטונית הופכת את המסע למפרך ומקוטע יותר ממה שהוא צריך להיות.

המוות הוא רק ההתחלה

אנו משחקים את רונאן אוקונור, פושע לשעבר שתיקן את דרכיו והפך לשוטר. רונאן איבד את אישתו בנסיבות לא ברורות והפך לאחד מהשוטרים האלה שאין להם בעיה לכופף קצת את החוקים. המשחק מתחיל כשרונאן מוצא רוצח סדרתי אכזרי – "רוצח הפעמון", אך הרוצח העל-טבעי זורק אותו מהחלון ומסיים את העבודה עם כמה כדורים לחזה. אין שום ספק בקשר לזה – רונאן שלנו מת. אבל זאת רק ההתחלה – רונאן חוזר בתור רוח ולומד להכיר את "העולם בין העולמות", לא ממש בעולם הפיזי אבל עדיין לא בעולם הבא. המשימה של רונאן היא למצוא את הרוצח ולפתור את התעלומה על מנת שיוכל להיפרד מהעולם הפיזי ולהצטרף לאהובתו בעולם הבא. בדרך, יש לנו את האפשרות לתקשר עם רוחות אחרות שאולי יעזרו לנו לפתור את התעלומה שלנו – או שאולי אנחנו יכולים לעזור להם לסגור מעגל ולעבור לעולם הבא.

הרגעים הראשונים בתור רוח עשוים לבלבל אתכם: אתם יכולים לעבור דרך קירות, אבל לא להיכנס לבתים עם דלת סגורה. ברגע שנכנסתם לבית – אין הרבה שיכול לעצור אתכם, אבל זה לא גורם למשחק להרגיש יותר חופשי ממשחקים אחרים, אלא בעיקר יותר מבלבל. לוקח קצת זמן להתרגל לעובדה שהרבה קירות לא יכולים לעצור אתכם, והצורה הנדושה-במקצת של "כל מה שזוהר בצבע כחול הוא פיזי בעולם הרוחות" עושה את העבודה ומבהירה לאן אתם יכולים ללכת ולאן לא. אבל שלא תטעו, מעבר דרך קירות זה רק אחד מהכוחות החדשים שלכם. תוכלו להיכנס לראשם של אנשים, לקרוא את המחשבות שלהם ואפילו להשפיע על המעשים שלהם; תוכלו לגלות איזורים סודיים ולחשוף מידע על אירועים על פי ה"חותמת" שלהם בעולם הרוחות; ותוכלו אפילו להשתלט על חתולים תמימים כדי להגיע למקומות שקשה להגיע אליהם.

CSI: מחלק הרוחות

המשחק מתחלק לאיזורים ולתעלומות – בכל איזור יש את התעלומה הראשית שעליכם לפתור, אך יש גם חפצי אספנות שאפשר למצוא ורוחות שאפשר לעזור להן. כל תעלומה מתחילה באיסוף רמזים, ונגמרת בהסקת מסקנות. איסוף הרמזים הוא למעשה איתור של חפצים – גזרי עיתון, כתמי דם, וכל דבר אחר שיכול לעזור לכם. אחרי שאספתם מספיק רמזים, עליכם לחבר את הרמזים החשובים ביותר ולהסיק בעצמכם את המסקנה – מה באמת קרה כאן? הבעיה היא שכאן המשחק מתחיל למעוד. איסוף הרמזים מרגיש טרחני כבר מהרגע הראשון, ולא משתפר לאורך כל המשחק. בכל שלב יש הרבה רמזים מיותרים, ומה שאתם צריכים כדי לפתור את התעלומה זה לא את כל הרמזים, אלא רק את המעט שאתם באמת צריכים. בכל שלב אתם יכולים לנסות "לשלב" כמה רמזים ולהגיע לתשובה, אך אין שום השלכה אם תעשו טעות או תבינו את המצב לא נכון. התהליך הזה חוזר על עצמו לאורך כל המשחק ובאיזשהו מקום - מתאר את החלק הכי פחות כיפי בעבודת בילוש אמיתית, אולי למעט ערימת הניירת בסוף כל קייס.

בואו נוותר על החלק של ה"אקשן"

אולי תהיתם איפה נכנס החלק של ה"אקשן" באקשן-הרפתקאות. לאסוף רמזים ולפתור תעלומות זה טוב ויפה, אבל מתי מגיע הקטע שבו נלחמים בדברים? ובכן... אתם לא באמת נלחמים בשום דבר. החל מהשלבים הראשונים של המשחק אתם תפגשו שדים שצדים אתכם, וכשהם עולים עליכם – המוצא היחיד הוא לברוח על נפשכם ולהתחבא בתור "קרעים" המפוזרים בעולם הרוחות. אם האלמנט הזה היה נגמר כאן והופך לקצת יותר מפחיד, זה היה נהדר. אבל במקום – השדים האלה ניתנים להריגה. ולא על ידי האקדח שלכם או איזה מהלך מטורף של אומנויות לחימה, אלא פשוט התגנבות מאחור ולחיצה מתוזמנת על פקודת Quick time action. כל המערכת הזאת לא ממש מתאימה למשחק, ונראה שהמטרה היחידה שלה זה לגרום לשחקן לעבוד יותר על איסוף הרמזים. ההתחבאות מהשדים וההתנקשות בהם היא לא תהליך מהנה ובטח שלא מפחיד, וכנראה היה עדיף אם המפתחים היו משאירים את כל העניין הזה על שולחן העריכה.

יש שאלות יותר חשובות מ"מי הרוצח?"

למרבה הצער, הרגעים הטובים ביותר של Soul Suspect מגיעים רק כשהעלילה מצליחה להפתיע עם אירועים ודמויות שלא חשבתם שיתחברו. יש כמה טוויסטים מעניינים, גם בעלילה הראשית וגם במשימות הצדדיות, שמבהירים שיש  שאלות יותר חשובות מ"מי הרוצח?" הדיבוב של הדמויות עשוי די טוב ומציג מגוון של טיפוסים, החל מאסיר שהתאבד ועד לאישה שנרצחה על ידי זוג קשישים, והדבר היחיד שיגרום לכם להמשיך (בהיעדר אלמנט מוצלח אחד של משחקיות) זה הצורך לחבר את כל החלקים ולפצח את התעלומה. בחלקים מסוימים של המשחק תוכלו לחוות מחדש זכרונות מן העבר, ולגלות עוד פרטים על ההיסטוריה של הדמויות המעורבות. בשבילי זה הרגיש קצת כמו קטעי הפלאשבק בסדרה "אבודים", כשאתם חושבים שאתם יודעים משהו על דמות ואז פרט קטן מהעבר משנה את כל התמונה. 

את Soul Suspect שיחקתי על ה-Xbox One, והוא נראה לא רע בכלל. הטקסטורות חדות ויש הרבה תשומת לב לפרטים, גם על עצמים קטנים או לא-חשובים. הדמויות, מצד שני, לא נראות כל כך טוב – במיוחד של הרוחות. ההילה הכחולה שמקיפה אותן והעובדה שהן חצי-שקופות הופכות אותן לפחות מפורטות. המשחק זמין לפלטפורמות הדור הקודם והדור הנוכחי, ובמקרה הזה אפשר להגיד בלב שלם שלא תפסידו כלום אם תשחקו בו על ה-PS3 או ה-Xbox 360.

השורה התחתונה

Murdered: Soul Suspect הוא "עוף מוזר" ולא תראו עוד הרבה משחקים כמוהו. יש לו עלילה מעניינת עם רעיון די מקורי, והוא היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם רק היו משקיעים קצת יותר במרכיבים השונים של המשחקיות כמו מציאת הרמזים, הסקת המסקנות והישרדות מול השדים שצדים את השחקן. הוא קורא לעצמו משחק אקשן-הרפתקאות, אך למעשה הוא מתאים רק לחובבי ההרפתקאות. אם אתם מחפשים עלילה מעניינת שתגרום לכם להרגיש כאילו יצאתם מ-"CSI" או "דקסטר", ופחות חשוב לכם שהמשחקיות תהיה הדוקה ומגוונת – Soul Suspect לא יאכזב אתכם. מצד שני, אם חשבתם שמדובר כאן על משחק כמו Uncharted או Tomb Raider עם מרכיב אקשן בולט יותר ודגש על משחקיות – תיאלצו לחפש במקום אחר.

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

       | פורסם ע"י