פשוט פרק של בובספוג
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י THQ Nordic, תודה רבה!
בובספוג הוא אחד המותגים החזקים ביותר בעולם. צוחקים מהמשפט הזה? מזלזלים? מדובר במותג עם 26 שנים של פעילות, 16 עונות, שתי סדרות בת, 4 סרטים והכנסות מוערכות של 8 מיליארד דולר כל שנה. כיאה לכל מותג מוצלח, בובספוג זכה ללא מעט משחקי מחשב, 20 עד עכשיו ליתר דיוק, שבשנים האחרונות העלו הילוך כשחברת Purple Lamp קיבלה את המותג לידיים שלה. אחרי רימייק ומשחק מקורי שזכו להצלחה מסויימת בעיקר בקרב חובבי המותג, החברה מגיעה למשחק המשווק ביותר שלה עד כה עם SpongeBob SquarePants: Titans of the Tide שקרץ להמון אנשים עם טריילר חשיפה מצוין בכיכובו של דייוויד הסלהוף (David Hasselhoff). האם הוא כיף כמו שגרמו לו להראות? אלף פעם כן. מדובר באחד מהמשחקים הכי כיפיים ששיחקתי השנה, שגם אם הוא קצר - מבין את המותג שלו בצורה כל כך מושלמת שהופכת אותו לחובת קנייה.
מה נעשה עם משחק כל כך טוב מוקדם כל כך בבוקר
אני חושב שהנקודה הגדולה ביותר של המשחק הוא שהוא הפתיע אותי מבלי להפתיע אותי וזה ממש ניכר בסיפור שלו. המלך נפטון וההולנדי המעופף נכנסים לריב על מקום בתור ובמקום להעיף כסאות כתר אחד על השני כמו שישראלים טובים עושים, הם מתחילים להרוס את כל ביקני בוטום עם כשפים וברקים. הכשפים של ההולנדי הופכים חלק מהתושבים של העיר לרוחות, וגם את בובספוג - רק שהוא יכול להתחלף עם פטריק על תפקיד הרוח בעזרת טבעת החברות שלהם. מכאן ה-BFF יוצאים למסע קצר מאוד ברחבי האוקיינוס שיכל להגמר רק בזה. במקום לשמור על עלילה באנלית, המשחק מספר המון סיפורים קצרים ואין ספור בדיחות לאורך השלבים שמלאים בסיפורים המסופרים דרך הסביבות שלהם ברמה גבוהה מאוד.
זה נשמע מופרח אבל זאת המציאות. כמעט בכל פינה בשלב תוכלו למצוא דג שעושה פעילות מוזרה כלשהי או פסל מעוצב או אפילו ציור שיתפו לכם את העיניים ויוודאו שאין בעלילה שום חור בלי הומור. זוג דגים שהם פארודיה על הילדות מהניצוץ מתחבאות בכל קטע ומשקיפות עלינו מרחוק, ואחד הדגים היותר מוכרים מוצא את עצמו כל פעם מת בדרך שונה כשהמשחק רוצה להכיר לנו סוג חדש של אויב. התשומת לב הזאת ביחד עם עיצוב השלבים שנהדר גם ככה גורמת למשחק לנוע בקצב מסחרר וכמעט בלתי נתפס שמרגיש כמו פרק ארוך של הסדרה. לשני אלה מצטרפים אתגרי הפלטפורמה של המשחק, שבנויים בצורה אולי מושלמת. הם לא קלים מדי ותמיד יגרו לכם את המוח ואת האצבעות, והם גם לא קשים מדי או מרגישים בלתי הוגנים.
למעשה, אין לי שום תלונה על עיצוב השלבים שקיים במשחק. הכל מאתגרי הפלטפורמה לקטעי הגלישה הדביקו לי חיוך על הפנים שלא ירד לרגע - אבל לחלוטין היה צריך להמשך ליותר. המשחק מאוד, אבל מאוד, קצר ועם זמן קצר גם מגיע חוסר גיוון מבאס. קשה לתת כתלונה משהו שלא קיבלנו, אבל במקרה הזה בו ההרפתקה שנמכרת במחיר כמעט מלא היא רק כשבע שעות ו-10 שעות למי שרוצים למצוא הכל אני חייב לציין את זה.
האתגרים של פלנקטון
לפני שממשיכים עם הקציצה, ההמבורגר הזה צריך גם את הירקות שלו, ובמקרה הזה הם ללא ספק האתגרים של פלנקטון. כדי להגדיל את כמות התוכן של המשחק שמו המפתחים אתגרים הקורים בחללים שחורים שהם ברמה קצת יותר קשה ממה שנפגוש בסיפור. החוסר בסביבה המושקעת מורגש כאן ולכן אני לא יכול להגיד שעפתי עליהם כמו על שאר המשחק - אבל בדיוק כמו שאסביר בפסקה הבאה, הבסיס של הפלטפורמינג כאן כל כך טוב שגם בשלבים הבסיסיים האלה תמצאו הנאה. אני בכוונה מיקמתי את הפסקה עליהם באמצע כי הם הכי אמצע שיש. לא רעים, לא מצוינים, לא הכרחיים אבל גם ממש מגניבים - למי שרוצה עוד תוכן. הם לא מספיקים כדי לסגור את הפינה של עוד עולם, אבל הם גם לא גורעים מהחוויה עם המשחק בשום צורה. אני כן אגיד שההרחבה של המשחק היא אמנם עוד אתגרים של פלנקטון, אבל הסביבה שלהם קצת יותר מושקעת ככה שהביקורת כאן היא לא עליהם.
החבר'ה הטובים
אחת הסיבות שאתגרי הפטלפורמה כל כך טובים, היא שהבסיס של המשחקיות פנטסטי. המעבר בין בובספוג לפטריק הוא הרבה מעבר לקוסמטי, ככה שלכל אחד מהם יש יכולות שונות. אמנם פעולות בסיסיות כמו קפיצה, מכה וכו' הם אותו הדבר עם השניים, החצי השני ייחודי לכל אחד ולכן מכריח אתכם להחליף בין הדמויות בלי סוף. לדוגמא, אתגר פלטפורמה אחד ידרוש מכם לתת מכת קרטה עם בובספוג ומיד אחרי להתחפר בחול עם פטריק. אחר כך תדרשו להרים מנורה המשנה את העולם לפי הצבע שלה עם פטריק ואז מהר להחליף לבובספוג כי רק הוא יכול לירות בועות סבון שינפחו פלטפורמה לקפוץ עליה. ההחלפות האלו מוסיפות לפלטפורמינג עוד מקש נוסף ללחוץ עליו, מה שהופך את המשחק לזריקת אנרגיה מגניבה בטירוף.
מן הסתם שכבר שיחקתי המון פלטפורמרים שדורשים ממני ללחוץ על הרבה כפתורים, אבל עוד לא שיחקתי באחד שידע בדיוק באיזה רמת קושי לעשות את הכל מבלי שאני ארגיש שאני בעונש. איפה שהמשחק כן נופל בתחושה הזאת היא למי שרוצה לאסוף את כל הדברים. מן הסתם שבריצה הראשונה שלכם על שלב לא תצליחו למצוא את הכל, ותצטרכו לחזור לאסוף עוד כמה דברים. ראינו כבר כמה דרכים יצירתיות במשחקים לפתור את השעמום הזה, עם שינויים בשלבים כדי לשמור אותם מרעננים או נתינת יכולות שוברות משחק לקראת הסוף. כאן אין כלום, מה שהופך את החזרה למציאת כל הדברים לדי קאדר, במיוחד שה-Fast Travel של המשחק הוא מהפחות טובים ברוב השלבים, עם חלוקה למעט מדי נקודות ומרווח עצום בין נקודה לנקודה - שעוד יותר מורגש כי רוב השלבים לינארים ואין דרך לחזור אחורה מנקודה אלא רק להתקדם.
השורה התחתונה
האם SpongeBob SquarePants: Titans of the Tide עומד להיות משחק השנה של מישהו? לא. האם יכול להיות שהוא יהיה המשחק הכי כיפי שמישהו שיחק השנה? יש מצב גדול. Titans of the Tide יודע בידיוק את העבודה שלו ובמקצוענות משוגעת בונה הרפתקה בת 7 שעות שמרגישה כמו פרק אחד ארוך של הסדרה עם המון בדיחות מסביב לעולם ועיצוב שלבים מושלם. ובקיצור, כל זמן פנוי שהיה לי בימים האחרונים הלך על לשחק אותו, וכל זמן פנוי שהיה לשותפים שלי לדירה הם הצטרפו לצפות בי.
תגובות
1
| פורסם ע"י