הרשמה

ביקורת - The Evil Within 2

רן לקח נשימה עמוקה, נכנס בפעם השנייה למערכת ה-STEM ושרד כדי לספר מה עבר עליו במשחק ההמשך של The Evil Within

  • PC
  • PlayStation 4
  • Xbox One
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 13/10/2017

משחק האימה-הישרדות הייחודי שספג ביקורות רבות על ביצועיו הטכניים הכושלים עולה לסיבוב שני. האם הפעם הצלחנו לצאת ממערכת ה-STEM מבלי למות מקצב הפריימים הנמוך?

המשחק הראשון בסדרת The Evil Within זכור לי היטב, לטוב ולרע, ויש לכך המון סיבות. מצד אחד, הייתה לו, בין היתר, עלילה מסתורית ומפחידה, אווירה מקפיאת דם ומערכת קרב/התגנבות טובה מאוד. מצד שני, הוא סבל מלא מעט בעיות שכללו בעיקר גרפיקה מיושנת וטקסטורות מרוחות, אך הגרועה מכולן הייתה בפן הטכני: קצב רענון הפריימים הנוראי קפץ ללא הפסקה ונפל הרבה מתחת ל-30FPS המקובל. אחרי 3 שנות פיתוח, השיק האולפן Tango Gameworks של שינג'י מיקאמי (שהביא לנו בין היתר את Resident Evil 4 הבלתי נשכח) יחד עם Bethesda את The Evil Within 2 והוא אכן שונה בהרבה מקודמו. במה בדיוק? התחברתי למערכת ה-STEM ויצאתי לבדוק.

לילה טוב וסיוטים נעימים

3 שנים לאחר האירועים במוסד לחולי נפש, Beacon, סבסטיאן קסטיאנוס נמצא בשפל המדרגה. הסיוטים עדיין רודפים אותו והאבל על מות ביתו, לילי, יחד עם היעלמותה המסתורית של אשתו, מיירה, גורמים לו לפרוש ממשטרת קרימזון סיטי. באחד מאותם ימים שבו הוא בורח מתחושות ההאשמה העצמית שלו דרך שתיית אלכוהול בבר השכונתי, ניגשת אליו ג'ולי קידמן, שותפתו מהמשחק הקודם שהתגלתה כסוכנת כפולה מטעם ארגון הצללים Mobius. קידמן מספרת לו שמותה של בתו, לילי, בוים מראש ולמעשה, היא נחטפה על ידי Mobius כדי לשמש כמנוע האנושי של מערכת ה-STEM המסתורית, המחברת בין תחושותיו הפנימיות של אדם אחד לבין כל שאר האנשים שמחוברים אליה. כעת, לילי כלואה ולכודה בתוך המערכת וסבסטיאן ההמום מסכים לעבור את הסיוט הנורא בשנית. הוא מובל על ידי אנשי Mobius למתקן מסווג ונכנס אל המערכת.

על פניו, הקונספט הזה של אב שיוצא להצלת בתו עשוי להישמע קלישאתי בהתחלה. אם לא היה מדובר בכותר המשך, ככל הנראה הייתי מעריך שצוות הקריאייטיב היה צריך לחשוב מחדש על הרעיון המרכזי. אבל, ככל שמתקדמים במשחק, מגלים שמעבר לפחד ואימה שטחיים, מדובר הרבה יותר במותחן פסיכולוגי הכולל מוטיבים רבים של האשמה עצמית, אבסורד, וגם חמלה והקרבה.

ואכן, העלילה של The Evil Within 2 היא לא פחות מעוצמתית. לסיפור יש כוח אדיר לטלטל את השחקן וממש להתעלל בו נפשית. הכוונה שלי כאן היא שהמשחק מעניק פעמים רבות את התחושה שהוא הגיע לסיומו, בעוד שבפועל, היה מדובר רק בתחילתה של כל הסאגה. הסיבה לכך נעוצה בכך שבעלילה קיימים לא מעט אנטגוניסטים, כאשר לכל אחד האינטרסים המעוותים שלו. בנוסף, העלילה כוללת כמות גדולה מאוד של טוויסטים. המשחק יודע בדיוק מתי לגרום לדמות מסוימת להפוך מטובה לרעה או ההפך, מתי להכניס דמות חדשה לקאסט (ויש הרבה כאלה) וכו'. באופן כללי, המשחק גם ארוך מאוד ונמשך כ-20 שעות. בשלב הזה, אני חושב שאימנע מלהרחיב פרטים נוספים על העלילה, רק אמליץ לכם למצוא דרך להדביק את הלסת שלכם לראש, אחרת היא פשוט עלולה ליפול...

קצב רענון הפריימים עלה - ואיתו גם הדופק

אותה התעללות נפשית שציינתי בפסקה הקודמת לא באה לידי ביטוי רק בעלילה אלא גם במשחקיות. ממש כמו בכותר הראשון, המשחק מצטיין בהעלאת רמת הדריכות של השחקן לשיא בכך שהוא זורק אותו לסביבה אפלה וחשוכה, שבה התחושה הכללית היא שמישהו או משהו אורב לו באופן תמידי ועשוי לקפוץ עליו בכל שניה. תוסיפו לכך את המגוון הענק של היצורים הזוועתיים והמחרידים, המוזיקה המותחת והאירועים המבהילים שקורים ברגע הכי לא צפוי ותקבלו מתכון מעולה להתקף לב. ואכן, המשחק כולל לא מעט הקפצות מעולות (אחת מהן גרמה לי לצעוק בקול). כל המאפיינים האלה באו לידי ביטוי במשחק הראשון ו-Tango דאגה לשמר ואף לשדרג אותם.

אבל, מדובר בכותר המשך, שמכריח את המפתחים להעניק לו תוספות וחידושים כדי למנוע חזרתיות, במיוחד כשמדובר על תכונות שליליות כמו התקלות הטכניות הרבות של המשחק הקודם. ראשית, הושמטה מצלמת ה-Letterboxing המגושמת, שחותכת את הקצה העליון והתחתון של המסך. כדי למנוע את קפיצות הפריימים מהמשחק האחרון, מציעה Tango לבחור באחת משתי אפשרויות: האחת היא לשחק בקצב פריימים נעול של 30FPS כדי למנוע קפיצות מיותרות. השנייה היא לשחק בקצב לא נעול של 60FPS, מה שאכן תרם למשחקיות חלקה יותר, אך גרר עימו מספר קפיצות. הבשורה הטובה היא שאותן קפיצות כמעט ולא השפיעו על המשחק עצמו ועל ההנאה ממנו. יותר מכך, אם יש לכם PS4 Pro, תוכלו להפעיל את ה-Boost Mode, שמבטיח כמעט 100% של משחקיות חלקה לחלוטין, לפחות ממה שיצא לי לחוות.

יחד עם זאת, ישנן מספר תקלות טכניות בודדות שגם ה-Boost Mode לא יכול לתקן: הראשונה היא תקלה אסתטית שגרמה לחלק מהטקסטורות כמו דם או סימני שריפה להופיע באופן מטושטש. לפעמים כשהזזתי את המצלמה, הטקסטורות הללו נעלמות לחלוטין. התקלה השנייה הצליחה לעצבן אותי קצת יותר והיא התרחשה כשהרגתי אויב על משטח "מוגבה" ביחס לרצפה, כדוגמת ערימת אבנים. במצב כזה, אם האויב הפיל תחמושת או ג'ל ירוק, הם פשוט בצבצו מתחת למשטח ונלכדו בתוכו, כך שאי אפשר היה לאסוף אותם. המקרה הזה קרה בערך 4 או 5 פעמים בכל המשחק אבל עדיין מדובר במצב מעצבן, שכן ממש הייתי זקוק לציוד הזה.

שינוי נוסף ומשמעותי ב-The Evil Within 2 על פני קודמו היא שינוי סביבת המשחק מעולם סגור לעולם חצי פתוח, בדומה ל-Resident Evil 4. חלק גדול מהמשחק מתרחש בעיר דמיונית בשם Union והיא בעלת מספר אזורים קטנים יחסית, בהם ניתן להסתובב באופן חופשי. תוכלו להשקיע מזמנכם כדי לבצע משימות צדדיות בעיר כדי לחפש אחרי חפצים חשובים כגון נשקים, נרתיקים להרחבת התחמושת הכללית ומפתחות בונוס שחבויים בתוך פסלי מדונה (כן כן, אותם פסלים מהמשחק הראשון). כיאה למשחקי עולם פתוח, המשחק גם יצייד אתכם במפה ואם תהיו במרחק סביר יחסית מחלק מהאובייקטים, תוכלו לסמן את המיקום המדויק שלהם על המפה. בתחילת המשחק, הייתי בטוח שמדובר ברעיון גרוע מכיוון שהרגשתי שאני הולך לאיבוד בכל המשימות הצדדיות, אך ככל שמתקדמים, מבינים כמה הן קריטיות להישרדות שלכם, במיוחד ברמת הקושי הקשה. בהמשך, כמות המשימות הצדדיות פוחתת והמשחק חוזר לסביבה הסגורה, כך שמדובר במינון נכון ומדויק.

"אני רוצה להגדיל. אפשר לשלם בג'ל ירוק?"

כידוע, רובם המוחלט של משחקי האימה-הישרדות כוללים בתוכם מערכת פיתוח דמות, שדרוג נשקים ומערכת Crafting. המשחק כולל את כולן (בניגוד למשחק הראשון) והופך כל אחת מהן לאוטונומית, כלומר הן אינן תלויות אחת בשניה. למה אני מתכוון? במשחק הראשון, יכולתם לשבת על הכיסא החשמלי של האחות טטיאנה ולשדרג את הנשקים ואת היכולות הפיזיות של סבסטיאן באמצעות נקודות "ג'ל ירוק" שהיו מפוזרות ברחבי העולם. במשחק ההמשך, לכל אחת ממערכות השדרוג (פיזית, נשקים ו-Crafting) יש את סוג הנקודות שלה: ג'ל ירוק עבור היכולות הפיזיות, חלקי חילוף עבור שדרוג הנשקים וחומרי גלם עבור מערכת ה-Crafting החדשה לחלוטין (שבה אגע בהרחבה בהמשך).

השינוי הזה אומנם גורם לכם להשקיע פחות זמן בתכנון משאבים, אך כדי להפוך את המשחק למעט יותר מאתגר, הוסיפו המפתחים שני אובייקטים מיוחדים שתצטרכו לאסוף כדי להמשיך בשדרוגים השונים: חלק מהיכולות הפיזיות ושדרוגי הנשק יהיו נעולים וכדי לפתוח אותם תצטרכו למצוא צנצנות ג'ל אדום (במקרה של יכולת פיזית) וערכות כלי עבודה (במקרה של שדרוג נשק). במצב כזה, גם אם תהיה לכם כמות אדירה של ג'ל ירוק או חלקי חילוף, לא תוכלו להמשיך להשתדרג, מה שמצריך מכם להקדיש יותר זמן למציאת הג'ל האדום וערכות כלי העבודה במקום להסתמך על הנקודות הבסיסיות שלכם.

לבסוף, מגיעה מערכת ה-Crafting החדשה שאולי מוכרת לכם ממשחקים אחרים מהזא'נר כמו The Last of Us למשל. לאורך המשחק, תאספו חומרי גלם שמהם תוכלו לייצר תחמושת וערכות עזרה ראשונה, מצרכים נדירים במשחקי אימה-הישרדות. את המצרכים שלכם תוכלו לייצר בנקודות ייעודיות ב-Safe House שלכם. כדי למנוע מכם לחזור כל פעם אל שולחן העבודה שב-Safe House, הוסיפו המפתחים את היכולת לגשת למסך היצירה גם מחוץ ל-Safe House, פעולה שנקראת Field Crafting. אם תבחרו באפשרות הזו, המצרכים שלכם יעלו לכם יותר חומרי גלם, כך שתצטרכו לתכנן ולחשוב פעמיים לפני שתשתמשו באופציה הזו. מדובר בתוספת חשובה מאוד ואף הכרחית בכל משחק אימה-הישרדות, שמוסיפה ל-The Evil Within 2 עניין רב.

תפסו מחסה

כמובן שאי אפשר לסקור משחק אימה-הישרדות מבלי לדבר על קרבות ובטח שעל התגנבות, שכן עליה מתבססים משחקים כאלה. דווקא בחלק הזה אין יותר מדי שינויים. אם לומר את האמת, הקרבות וההתגנבויות במשחק הקודם היו טובים יחסית, כך שהשינויים במשחק ההמשך הם אומנם מינוריים אך תורמים רבות לחוויה. השינוי הגדול ביותר הוא תוספת של Cover System שתאפשר לכם לתפוס מחסה מאחורי אובייקטים ולזוז במקביל אליהם או לחילופין, להתחבא בתוך שיחים. המערכת הזו יכולה לסייע לכם לכוון את הנשק לעבר האויבים מבלי שירגישו בכם (רק אם הם לא מודעים לנוכחות שלכם כמובן). כמו כן, המערכת החדשה מאפשרת לבצע Silent Kills מתוך מחסה אם אויב עובר לידכם או לבצע לעברו מעין ספרינט שקט לזמן מוגבל. אם זה נשמע לכם קל מדי, אפשר להירגע. מדובר ביכולות שאותן צריך לקנות בתמורה להרבה ג'ל ירוק והן נפתחות רק בהמשך המשחק.

למרות הכל, גם אם תצטיידו ביכולות ההתגנבות הנדירות ביותר, המשחק עדיין ידרוש מכם להפגין כישורי התגנבות ברמה גבוהה. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא כאשר מגיעים לאזור עמוס אויבים. במצבים כאלה, טעות אחת עלולה לחשוף אתכם לקבוצה של 5 זומבים ומעלה שקרוב לודאי תחסל אתכם בזמן קצר, גם אם לא חסרה לכם יותר מדי תחמושת.

קרבות הירי לא עברו שינויים יותר מדי משמעותיים והם דומים לאלה של המשחק הראשון. לא מדובר בחסרון, שכן אותם קרבות זכורים לי לטובה. הבעיה היחידה שהרגשתי בנושא הקרב קורית כשמגיעים ללחימה מטווח אפס. בגלל הפניות לצדדים המוגבלות יחסית של הדמות, נוצרים מצבים בהם קשה מאוד לברוח מאויבים שנמצאים בטווח נגיעה, בטח ובטח שלכוון עליהם נשק. למרות זאת, מקרים כאלה קורים באופן די נדיר, אך כשהם אכן קורים, מדובר בתופעה די מעצבנת. בנוסף לקרבות האלה, המשחק כולל הרבה מאוד קרבות בוס מעניינים מאוד (במיוחד אם אהבתם את המשחק הקודם), אשר חלקם מתבססים על לוחמה וחלקם מתבססים על התגנבות.

השורה התחתונה

אחרי 3 שנים של פיתוח מצדם של Tango Gameworks שתורגמו ל-20 שעות משחק בפועל, אפשר לומר ללא צל של ספק שהפוטנציאל האבוד של The Evil Within התממש במלואו. העלילה הנפלאה, האווירה המאיימת, מגוון המפלצות האדיר ומערכות השדרוג המעולות הופכים את The Evil Within 2 לאחד ממשחקי האימה-הישרדות הטובים ביותר של התקופה האחרונה. בדומה לקודמו, גם משחק ההמשך אינו חסין מתקלות טכניות, אך הן מינוריות ומתרחשות בתדירות הרבה יותר נמוכה. אם אתם מחובבי הז'אנר (ובמיוחד אם אהבתם את המשחק המקורי), The Evil Within 2 הוא הסיוט הכי טוב שיהיה לכם בקרוב.

9
מתוך 10
נבדק על:
PlayStation 4 PRO

הטוב

  • עלילה יוצאת מן הכלל שמהווה איזון אידיאלי בין אימה לבין מותחן פסיכולוגי עמוק
  • אווירה מותחת ומחרידה שתשמור עליכם דרוכים בכל רגע
  • מערכות פיתוח דמות ושדרוג חדשות, מגוונות ומתגמלות
  • קרבות והתגנבויות מצוינים לצד בוסים מאתגרים

הרע

  • תקלות טכניות מינוריות
  • קרבות מעט מגושמים בטווח קרוב

והזוועה

  • אפשר להבין למה הסיוט הזה נגמר?
רן רביד - כתב תוכן

רן רביד - כתב תוכן

משחק על: PS4 Pro

בחיים לא תנצחו אותי ב: Mortal Kombat X

המשחק שהגדיר לי את הילדות: DOOM וסדרת Mortal Kombat

כשאני לא משחק אני: חושב במה לשחק

מסר לעולם: שחקו תמיד ברמת קושי Hard ומעלה

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

    09:55 14.11.2017 | Maorborn Maorborn

    הביקורת מעולה
    אתם יכולים בבקשה לעשות ביקורת על Sonic Forces ?

  2. 2

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון