הרשמה

ביקורת: Shadow Of The Tomb Raider

גיא התרסק בפרו ושרד את האפוקליפסה עם לארה קרופט. הנה מסקנותיו.

  • PC
  • PlayStation 4
  • PlayStation 4 PRO
  • Xbox One
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 14/09/2018

סופה של הטרילוגיה משאיר טעם של עוד

אי שם בשנת 2013, Eidos Montreal שיחררה את Tomb Raider, כותר ריבוט לסדרת ההרפתקאות המצליחה שמספר כיצד לארה קרופט (Lara Croft) הפכה מנערה בריטית עשירה ומפונקת לחוקרת מוכשרת ושורדת מלידה. הכותר שאף להציג משחקיות חדשנית, גרפיקה משופרת משמעותית מהמשחקים הישנים יותר ועלילה סוחפת, אבל המטרה העיקרית שלו הייתה לשים את לארה בסיטואציות קשות ולהראות איך היא מתפתחת. Shadow Of The Tomb Raider הוא המשחק השלישי והאחרון בטרילוגיה הזו, אז האם בניגוד ללארה הוא התפתח לעומת משחקיו הקודמים?

אבל...סוף העולם היה אמור לקרות ב-2012

בהרפתקאה החדשה הזו, לארה מוצאת את עצמה בפרו במרדף אחר חפצים עתיקיים משבט המאיה, שכאשר משלבים אותם ניתן הכוח לשנות את העולם. הארגון הרשע Trinity, שמשמש כנבל של כל הסדרה, רוצה גם את החפצים האלו, ולארה היא היחידה שיכולה לעצור אותם.

המשחק מתחיל עם בואה של האפוקליפסה לאחר שלארה לוקחת את אחד החפצים וגורמת להשתלשלות אירועים קטסטרופיים, הראשון מביניהם הוא צונאמי ענקי. מדובר בקטע מרהיב ביותר ששם אתכם נגד הטבע ומשאיר את לארה שבורה ונואשת. היא מוכנה להקריב הכל על מנת להגיע לחפצים לפני טריניטי, אך ברגע שחברה ושותפה למסע ג'ונה מקרקע אותה, היא מבינה את המשמעות של הפעולות שלה. 

וזה מביא אותי לדבר הראשון שאהבתי במשחק הזה - הדינמיקה בין לארה לג'ונה. מדובר בחברות מלאת היסטוריה ואכפתיות שזורחת עד סוף המשחק, אבל אחת שכל הזמן נדחקת הצידה כאשר המשחק מחפש תירוץ להשאיר את ג'ונה בבר המקומי ומחזיר אותו רק אחרי שהאקשן נגמר. המשחק היה מרוויח הרבה יותר אם הוא היה מתמקד בשתי הדמויות האלו ובקשר שלהם, במקום משימות צדדיות לא מעניינות למדי עם אפס עומק לדמויות אחרות.

זה לא אומר שלעלילה אין רגעים זכורים. מרעידת אדמה שמשנה את כל השטח שלפניכם ועד קטע פלאשבאק מקסים שמציג את לארה בילדותה, הקטע האהוב עליי הוא הרגע שבו אמרתי לעצמי "אני חוזה בלידתה של לארה קרופט האמיתית". בקטע הזה לארה לקחה עוד צעד אחד אל עבר הציידת חסרת המעצורים שכולנו מכירים מהמשחקים הקודמים. אבל פה גם עלתה בעיה קטנה - הדיבוב. 

אני מצטער, אבל עד כמה שאהבתי את קאמילה לאדינגטון (Camilla Luddington) בשני המשחקים הקודמים - היא פשוט נשמעת משועממת בחלק מהזמן. וכשאני אומר חלק מהזמן, אני מתכוון לזה שיש לה שני ביצועים שונים ומשתנים: כאשר תהיו בסצנת מעבר, לארה תישמע לכם הכי אנושית בעולם. היא סקרנית, נלהבת מגילויים חדשים ומשכנעת מאוד כאשר היא צריכה להיות עצובה. כאשר תצאו מסצנת מעבר ותטיילו בעולם המשחק, לארה תישמע כמו הילד הביישן שמבקשים ממנו להגביר את הקול כשהוא מקריא משהו. זוכרים שדיברתי על הקטע המדהים? הוא היה פי 10 יותר טוב אם הוא היה מבוצע בקטע מעבר ולא תוך כדי סצנת קרב עם לארה שלוחשת ברדיו כשברקע אינספור פיצוצים ויריות. בחיים שלי לא שמעתי את המשפט "Im coming for you" בצורה כל כך יבשה וחסרת רגש.

ברוך הבא לפאיטיטי

את מרבית הזמן שלכם תבלו בעיר האבודה Paititi, אותה תגלו בשעות הראשונות של המשחק. מדובר בעיר ענקית ויפהפייה, מלאה באזרחים שמתעסקים בחיי היומיום שלהם, ילדים קטנים שמשחקים, למות חמודות והמון דברים לעשות. ככל שתתקדמו בעלילה הראשית יפתחו לכם גם משימות צדדיות, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לעניין אותי יותר מדי, ובעיקר מדובר במשימות מאוד בנאליות ומשעממות. חבל, העלילה הראשית הולכת למרחקים ארוכים כדי להדגיש כמה עשירה ההיסטוריה של העיר הזו, ובמקום לשמוע את זה מדמות מסוימת, אתם יכולים לגלות יותר רק דרך חשיפה של חפצים עתיקים. 

אבל המשימות האלו עוזרות לכם בצורה מסוימת להבין שהמשחק זורח כאשר אתם עושים את מה שלארה נועדה לעשות - לחקור. העולם מלא בקברים עתיקים שתוכלו לגלות ולפתור חידות שיעניקו לכם יכולות חדשות או שדרוגים לנשקים. הם נקראים Challenge Tombs ומדובר בכמות מטורפת של כיף שתצליחו להשיג. רואים שהקברים האלו קיבלו הרבה יותר תשומת לב מהמשחק הקודם מכיוון שכעת אתם יכולים למצוא את עצמכם בקברים שלוקחים לכם 30 דקות ומעלה להשלים, ומעולם לא וויתרתי על ההזדמנות שלי להיכנס לאחד.  

מערכת הקרב טובה, מערכת ההתגנבות טובה יותר

לארה יכולה ללמוד יכולות חדשות מ-3 עצים שונים, כמו לנשום יותר זמן מתחת למים, להרוג אויבים ברצף או לירות חצים על 3 אויבים במהירות. כל יכולת חדשה תגרום לכם להרגיש כאילו השגתם משהו משמעותי שיכול לעזור לכם מאוד בעתיד. מה הבעיה? כל היכולות המעניינות מצריכות יותר נקודות ניסיון אותם תצליחו להשיג רק כאשר הגעתם רחוק מאוד בעלילה. עד שהשגתם את היכולת להשתמש בחצי רעל שגורמים להזיות ולאויבים לתקוף אחד את השני, המשחק עוד שנייה נגמר. כמובן שיש לכם את האופציה ללכת על New Game+, אבל אנשים שאין להם סבלנות להתחיל את הכל מההתחלה ירגישו שהמשחק יכל להציג קצת יותר קרבות פה ושם.

כשזה מגיע למערכת הקרב, לארה חמושה בחץ וקשת, אקדח, רובה סער ורובה ציד, כל אחד מהם ניתן לשדרג או לרכוש עבורם תוספות בחנויות. אבל אם לומר את האמת, נהנתי הרבה יותר כשהתגנבתי מאשר שהייתי בקרב יריות עמוס באקשן. לארה יכולה לכסות את עצמה בבוץ ולהיצמד לקיר עם ענפים כדי להסוות את עצמה ולחכות לחייל המסכן שיתקרב אליה. היא יכולה לטפס על עצים, לתלות אויבים בעזרת החץ וקשת שלה ולנתר עליהם עם סכין מכוון לגרון, ותמיד מצאתי את עצמי מאוכזב מאוד כשגילו אותי ונאלצתי לעבור לנשקים הקצת יותר מודרניים שלי. קטע מסויים בעלילה שם את לארה, שחמושה רק בסכין ציד, נגד עשרות חיילים של טריניטי מהם היא צריכה להתחמק. אם גילו אתכם, בוודאות לא תשרדו, ותצטרכו להשתמש בכל מה שהמשחק לימד אתכם עד כה, מה שהופך אותו לקטע המאתגר ביותר והמהנה ביותר בעלילה הראשית. 

עולם המשחק מרהיב ביופיו, האנימציות משאירות טעם של עוד

כיאה לכל משחק טומב ריידר, אתם תעשו המון טיפוסים. לארה תשתמש בשני מכושים כדי לנוע על קירות, ובחבל כדי לעבור ממקום למקום. קטעי הטיפוס לפעמים ירגישו ארוכים וחסרי פואנטה, אך כאשר תגיעו לפסגת הר מסוימת ותראו את כל פרו נישאת לפניכם, תרגישו שהכל היה שווה את זה. ואני חייב להגיד, המשחק נראה מדהים! כל דבר במשחק הזה קיבל את תשומת הלב המלאה - כל עץ, קבר וחיה נראים שונה ותמיד הצליחו לגרום לי להתפעל, ואז המפתחים עברו לאנימציות והחליטו שהגיע הזמן להפסקת צהריים.

עד כמה שהמשחק מדהים ביופיו, כשזה מגיע לסצנות מעבר, האינטרקציה בין דמויות נראית לא משכנעת בכלל, ומצאתי את עצמי משתעמם מאוד כששתי דמויות דיברו יותר מ-3 דקות. אולי גם מחלקת הכתיבה של המשחק צריכה לקחת את האשמה בקטע הזה. הבעות הפנים עשויות טוב מאוד, אבל במקרים רבים השפתיים לא התאימו בכלל למה שהדמות אומרת וזה נראה כאילו המפתחים התעצלו מאוד בקטע הזה. האנימציות תוך כדי משחק עשויות טוב ותמיד נלחצתי כשלארה מעדה תוך כדי טיפוס כשקיר שלם בן 200 מתפורר לה בין האצבעות. הצורה בה לארה מחזיקה את החץ וקשת מעידים שהיא כבר מנוסה איתה והדבר היחידי שהפריע לי הוא אופן הירי שלה עם רובה סער. זה נראה מגושם ויכל להראות הרבה יותר טוב עם עוד כמה שעות עבודה. 

השורה התחתונה

Shadow Of The Tomb Raider הוא משחק טוב עם הרבה בעיות. עולם המשחק מהמם, מערכת הקרב וההתגנבות מהנות מאוד כאשר תתמחו בהן, הקברים שתחקרו מרתקים ומספקים חידות לא קשות למדי אבל מספיק קשות כדי שתרגישו טוב עם עצמכם כשתצליחו לפתור אותם. מצד שני, העלילה חלשה, האנימציות מאכזבות וכשתסיימו אותו תרגישו שלא היו מספיק קרבות שמצדיקות את כל היכולות שתוכלו לפתוח. מדובר בסוף לא מספק למדי לטרילוגיה של הדמות, אבל עדיין אחכה לראות לאן הסדרה תתפתח ולאילו כיוונים חדשים לארה תלך. 

7
מתוך 10
נבדק על:
PlayStation 4

הטוב

  • עולם יפהיפה שרק מחכה שתחקרו אותו
  • הקברים מרתקים
  • מערכת קרב והתגנבות מהנות

הרע

  • אנימציות לא מוצלחות
  • עלילה חלשה ולא מעניינת
  • דיבוב משועמם ומשעמם

והיגואר

  • אל תתנו לו לתפוס אתכם
גיא דהן - כתב תוכן

גיא דהן - כתב תוכן

משחק על: PC בעיקר, על העצבים בשאר הזמן

בחיים לא תנצחו אותי במשחקי: Point& Click

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Jazz Jackrabbit ו-Star Wars: Racer

כשאני לא משחק אני: ישן

מסר לעולם: זה בסדר גמור לא לאהוב משחק מסוים, אבל זה לא בסדר לשנוא את מי שאוהב אותו

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון