הרשמה

ביקורת: Assassin's Creed Odyssey

עם כוס אוזו ו-4 ליטר של ציזיקי, שמואל יצא לבדוק את משחק ה-AC החדש

  • PC
  • PlayStation 4
  • PlayStation 4 PRO
  • Xbox One
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 05/10/2018

האודיסאה החדשה של Ubisoft מבטיחה ומקיימת הרבה, אבל המשחק יכול להתארך הרבה יותר ממה שהוא צריך.

מהרגע שפותחים את Assassin's Creed Odyssey מבינים שלא מדובר בעוד משחק בסדרת משחקי הפעולה הפופולרית של Ubisoft. מדובר במשחק שמייצג את הסיום של השינוי שהמשחק עבר עם השנים ממשחק פעולה למשחק תפקידים בעולם פתוח בדומה לסדרת משחקי The Witcher או Horizon: Zero Dawn. עוד לפני שהמשחק יצא הוא הספיק כבר לפלג את הקהילה כשמצד אחד עמדו אלו שטענו שזהו שינוי מבורך לסדרת המשחקים ומהצד השני, מעריצים הסגנון הישן שרק רצו עוד משחק בסגנון של Assassin's Creed Syndicate. אז עם עולם פתוח ומפה גדולה פי שניים מזו של המשחק הקודם, יצאתי לבדוק מי מהצדדים צדק והאם כל ההייפ סביב Assassin's Creed עדיין מוצדק.

מבצע אחד פלוס אחת מתנה

הסיפור של המשחק הזה שונה טיפה מהמשחקים הקודמים. במשחק תוכלו לבחור את אחת משתי הדמויות הראשיות, קסנדרה ואלקסיוס, שבעיקרון מתפקדים אותו הדבר בסיפור בתלות עם מי תבחרו לשחק. אני בחרתי בקסנדרה גם כי אני בעד רפרזנטציה של נשים במשחקי מחשב וגם כי מהניסיון של הכתב שלנו באנגליה היה נראה שלקסנדרה יש דיאלוגים שמותאמים בדיוק לה כאישה ורציתי לראות איך זה משפיע על המשחק בעצמי. הסיפור מתרחש בתקופת המלחמה הפלופונסית ביוון של העת העתיקה, כשהיא זורקת את הדמות הראשית שלכם אל תוך שדה הקרב כשכיר (או שכירת חרב) מן המניין. כיאה למשחק בסדרה, אתם בעצם תשחקו בשתי תצורות כשהראשונה והמרכזית תהייה בעולם העתיק וחלקה תהייה בעולם האמיתי בו תמשיכו את הסיפור של ליילה חסן מהמשחק הקודם בסדרה, Assassin's Creed Origins בזמן שהיא מנסה לגלות את הסודות של המתנקשים וההתיישבות הראשונה של ה-Isu.

כפי שציינתי קודם לכן, המשחק מתרחש ביוון וכיאה למשחק בסדרה, מכיל בתוכו כמות נכבדת של מקומות, מבנים ודמויות היסטוריות. אני לא אקלקל לשחקנים שעוד לא שיחקו, אבל חלק מהדמויות שאתם תגלו במשחק הם דמויות מפורסמות מאוד מהתקופה של יוון העתיקה ואני בטוח שאתם תשמחו לגלות שהם שם באותה הצורה שגילינו שליאונדרו דה ווינצ'י מופיע ב-Assassin's Creed 2 או Black Beard ב-Assassin's Creed IV - Black Flag. במהלך הסיפור הדמות שלכם תסתובב ברחבי העולם, ותחפש תשובות לכל מיני שאלות שעולות לה במהלך המסע לגבי העבר שלה, גורל המשפחה שלה ועוד. הסיפור יכול להמשיך בהרבה כיוונים שונים בהתאם לבחירות שתעשו במשחק דרך אופציות הדיאלוג השונות של הדמות שלכם, שזה גם אחד הדברים היותר טובים במשחק הזה לפי דעתי. 

המשחק עושה שינוי מאסיבי מהפורמט המוכר של משחקי Assassin's Creed וממשיך את הכיוון ש-Origins לקח לכיוון משחק תפקידים כמו The Witcher. הדבר גורם לכך שהמשחק כבר ממש לא מרגיש כמו משחק של Assassin's Creed אבל בעיניי זה לא דבר רע - זה משהו שהסדרה הייתה צריכה לעשות כדי לרענן את עצמה ואני חושב שהביצוע עצמו היה יחסית טוב עם עולם שהוא באמת פתוח לגמרי בו אתם יכולים לחקור ולגלות מקומות חדשים כאוות נפשכם... אם לא הגריינד המאסיבי שתצטרכו לעשות.

המפלצת האיומה: גריינדוס קלוסוס

המשחק הוא משחק תפקידים וככזה הדמות שלכם תעלה ברמות, תשיג יכולות חדשות וציוד חדש ותהפוך לחזקה יותר כתוצאה מכך. נקודות ניסיון כדי לעלות רמות תוכלו לקבל מלהרוג אויבים, לגלות מקומות חדשים וכמובן מלסיים משימות ראשיות וצדדיות בעולם של המשחק. המשחק בצורה חכמה למדי מאפשר לשחקן להתאים את היכולות השונות לסגנון המשחק המתאים בכך שהוא יכול לאפס את היכולות שלו בכל שלב נתון של המשחק. בניתם דמות שמתבססת בעיקר על לחימה אבל אתם מעדיפים להתגנב עכשיו? תאפסו את היכולות שלכם ושימו דגש על התגנבות.

הבעיה עם עליית הרמות מתחילה עם הגודל העצום של המשחק, שלצערו הרב עומד בעוכריו. הסיבה לכך היא בגלל איך ש-Ubisoft בחרה לנהל את קצב ההתקדמות של המשחק. כל משימה ראשית במשחק מתויגת לפי רמה שאתם צריכים להיות בה כדי לעבור אותה כמו שצריך, כשבדר"כ מתכוונים לרמה של האויבים שתצטרכו להתמודד איתם. אם תהיו ברמה נמוכה מידי, המשימה תהייה קשה הרבה יותר (בכמה מקרים אצלי עד בלתי אפשרית). בשלב הזה מתחילה מלאכת הגריינד בה תצטרכו לעלות רמות כדי להגיע לרמה הרצויה שתעזור לכם לסיים את המשימה ולהתקדם בסיפור. אתם תצטרכו לעשות המון משימות צדדיות (שזאת הדרך הכי טובה לעלות רמות במשחק) ולהילחם הרבה כדי להגיע לרמות שאתם צריכים להיות בהם בשביל להצליח ולהתקדם בסיפור.

בשיא הכנות, זו לא הפעם הראשונה שאני רואה את זה קורה, בדרך כלל מדובר במשחקים שדורשים מהשחקן להיטמע בעולם של המשחק ולשחק במשימות הצדדיות כדי לדעת עוד על העולם של המשחק, אבל כאן העולם כל-כך גדול שהמשימה של לעמוד בקצב עליית הרמות בשביל להתקדם במשחק יכולה להרגיש כמו עבודה של ממש: אתם קמים בבוקר, משחקים שעה או יותר כדי להגיע לרמה מסוימת, ממשיכים עם הסיפור, חוזר חלילה. אם אתם רוצים, Ubisoft נותנת לכם את האופציה לקנות בוסטרים שמאפשרים לכם לעלות רמות יותר מהר, מה שגורם למשחק לכל הסיפור הזה להרגיש אפילו טיפה יותר חמוץ כי זה גורם למשחק להרגיש כאילו לזה הם כיוונו מלכתחילה (שיכול להיות שזה המצב, אני בוחר להאמין שלא). בסופו של דבר אלו שלא ירצו להוציא כסף כדי לעלות רמות מהר יותר יצטרכו להתמודד עם קצב איטי מאוד של התקדמות במשחק.

כל זה ממש חבל, כי המשחק עצמו כיפי מאוד: מערכת הקרבות של המשחק מתגמלת חשיבה טקטית ושימוש נכון ביכולות של השחקן ופחות לחיצת כפתורים רנדומלית, כשהנשקים השונים יכולים לתפקד בצורה שונה בקרבות שלכם. יש לכם את הבחירה בין נשקים מהירים עם DPS גבוה, לנשקים איטיים שיכולים לעזור לכם לשלוט יותר בזירת הקרב, לחצים וקשת בשביל להוריד יריבים מרחוק. מי מכם ששיחק ב-Origins יוכל לראות שהפעם אין לנו מגנים בכלל, מה שגרם לי לקרוא למשחק ה-Bloodborne מבין שני המשחקים (התבססות רבה יותר על התחמקות ומכות נגד יותר מאשר הגנה). הקרבות הימיים חזרו ובדומה לדמות הראשית שלכם, תוכלו לשדרג גם את הספינה שלכם כדי שתעשה יותר נזק, תוכל לספוג יותר נזק ועוד. הקרבות הימיים מתפקדים בצורה מאוד דומה ל-Black Flag כך שאם אתם חובבים של הקרבות הימיים מהמשחק ההוא כמוני, אתם תיהנו מאוד מלהסתובב בין האיים של יוון העתיקה. מערכת ההתגנבות של המשחק גם מגלה את עצמה כיעילה מאוד בשביל לחסל בצורה מהירה יריבים ולהשתלט על מבנים מבלי שיראו אתכם, ואתם מעדיפים שלא יראו אתכם...

מערכת הנמסיס האמיתית

Assassin's Creed Odyssey עושה משהו שהוא בערך שילוב בין מערכת האויבים המושבעים (או הנמסיס, מילה יוונית במקור!) מהמשחקים Shadow of Mordor ו-Shadow of War ומשלבת אותם עם מערכת הTiers שאנחנו רואים בכל משחק כיום פחות או יותר כדי ליצור את רשימת שכירי החרב שלה. ככל שתהיו יותר ידועים לשמצה, בין אם בגלל שגנבתם ציוד ממישהו, הרגתם אזרחים או חיילים ששולטים באזורים השונים (אגיע לזה עוד מעט), או ניסיתם להשתלט על מבצר מסוים אבל עשיתם יותר מידי רעש ובלגן, יתחילו לרדוף אחריכם שכירי חרב שונים במטרה להרוג אתכם. כמות שכירי החרב תופיע בתחתית המסך בתצורה דומה לכוכבים ממשחקי GTA, כשכבר יצא לי להגיע לרמה החמישית והגבוהה ביותר, מה שהוביל למשחק חתול ועכבר מאוד עצבני עם שכירת חרב שהייתה 4 רמות מעליי (והורידה לי שלושת-רבעי חיים בכל מכה). ברגע שתהרגו שכיר חרב, אתם תעלו בדירוג שכירי החרב של יוון, מה שמוביל לבונוסים שונים במשחק ובנוסף תוכלו לקחת את הציוד של אותו שכיר החרב ולחזק את עצמכם, אבל לא לדאוג, אם הסתבכתם אתם יכולים פשוט לשלם לשכיר החרב דרך התפריט הראשי כדי לחסוך לעצמכם כאב ראש ולאפס את המרדף אחריכם.

הזכרתי את זה בתחילת הכתבה, אבל המשחק מתרחש בזמן המלחמה הפלופונסית שבה נלחמו הגוש הספרטני מול הגוש האתונאי. במהלך המשחק אתם תעברו מלעזור לצד אחד ללעזור לצד השני, כשבערך באמצע המשחק כבר הפסקתי לעקוב אחרי למי אני אמור לעזור באמת. המשחק שומר על המנטרה של המתנקשים בסדרת המשחקים: "שום דבר הוא נכון, הכל אפשרי", וזה אולי מסביר למה אני עוזר לספרטנים בחלק אחד של המשחק ואז פשוט מפרק אותם בחלק אחר. זוהי סתם עוד מכניקה שונה שיש במשחק, כשדווקא כאן היא מרגישה מאוד לא מועילה ולא מזיקה.

עולם עם היופי של אפרודיטה

אז כן, אתם הולכים לבלות שעות על גבי שעות (על גבי שעות) במשחק הזה רק בשביל לסיים אותו, אבל בהתחשב בכמה שהוא יפה, אני לא חושב שתסבלו יותר מידי. מדובר באחד מהמשחקים היפים ביותר על ה-PS4, ולפי דעתי גם הכי יפה בסדרת המשחקים. העולם של יוון העתיקה שונה מהעולם של מצרים במשחק הקודם ומציג יותר סביבות ירוקות ומלאות בצמחייה עם הרבה חיות שונות שמסתובבות במפה. הימים בעולם של Assassin's Creed Odyssey נראים מדהים במה שהופך כל שחיה וכל קרב ימים לחוויה של ממש. אני מניח שבדיוק כמוני גם אתם תעשו שימוש רב באופציית ה-Photo Mode שהמשחק נותן ותצלמו כל מיני תמונות מרהיבות מהמשחק הזה. 

מה שמגיע יחד עם היופי הויזואלי של המשחק הוא גם יופי אודיטורי (ראיתם מה עשיתי פה?). הפסקול של המשחק משלב בין יוון העתיקה לקלאסיקות של סדרת משחקי המתנקשים וגם מוסיף מוזיקה חדשה משל עצמו בשביל להכניס אתכם לאווירה של קרבות ביוון העתיקה. הדיבוב של הדמויות השונות, מקסנדרה ואלקסיוס ועד דמויות המשנה השונות הוא טוב מאוד, למרות שהייתי שמח אם הייתה את האופציה לשחק במשחק עם דיבוב ליוונית - שפת המקור - בדומה למשחקים כמו Assassin's Creed 2 ו-Assassin's Creed Unity שאיפשרו את זה וגרמו לי להרגיש יותר מחובר לעולם שאני משחק בו. 

משהו שכן גורם לי להרגיש מחובר למשחק הוא מצב ה-Exploration החדש. אני ממליץ לכם לנסות לשחק במשחק ככה (במיוחד אם יש לכם זמן), שכן הוא נותן לשחקן את המושכות בלנסות להבין לאן הוא צריך ללכת הפעם מבלי לתת לו הכוונות ולומר לו לאן ללכת. המשחק יגיד לכם שהמטרה הבאה שלכם נמצאת באזור הצפוני של X, ויהיה עליכם לחפש ולמצוא אותה בעזרת החושים שלכם, ההתמצאות במרחב והנץ שלכם, איקרוס שיכול לרחף באוויר ולסמן לכם את האויבים, החברים והמיקום שלהם במפה. אני מאוד נהנה מאופציות שמאפשרות לכם להוריד כמעט כל סממן לכך שאתם משחקים במשחק ופשוט לחיות את העולם של המשחק.

השורה התחתונה

Assassin's Creed Odyssey הוא משחק טוב. אפילו הייתי אומר טוב מאוד: הסיפור בו מעניין, הגרפיקה עוצרת נשימה, המוזיקה כיאה למשחקי Assassin's Creed מהממת והמעבר למשחק תפקידים בעולם פתוח נעשה בצורה מצוינת עם דגש על משימות צדדיות רבות והמון מקומות לבקר בהם בעולם של יוון העתיקה. הבעיה היחידה שלי עם המשחק היא ה-Grind שמצד אחד מכריח את השחקן לעשות את המשימות הצדדיות שחלקן באמת כיפיות, אבל מהצד השני גם מאריך את המשחק הרבה יותר שלא כצורך (אלא אם כן תשלמו בשביל לקבל בונוס לנקודות ה-XP שלכם). העובדה שהמשחק יכול להימתח כמו מסטיק בגלל זה הורידה מהציון אבל שלא תטעו, זהו ללא ספק אחד ממשחקי השנה ואחד שמעריצי משחקי עולם פתוח חייבים לנסות.

8.5
מתוך 10
נבדק על:
PlayStation 4 PRO

הטוב

  • עולם פתוח שמרגיש חי ועם המון תוכן
  • משחקיות שמאפשרת כמה סוגי לחימה
  • סיפור מעניין עם כמה התפצלויות בעלילה
  • אחד מהמשחקים היפים יותר בסדרה ועל הסוני
  • פסקול מהמם
  • מצב ה-Exploration מעודד שחקנים לחקור

הרע

  • קצב ההתקדמות האיטי של המשחק פוגע בו
  • חלק מהמכניקות במשחק מרגישות לא במקום

והסדרה

  • 900 משחקים ועוד לא הגענו ליפן. נו באמת Ubisoft.
שמואל מקונן - כתב תוכן

שמואל מקונן - כתב תוכן

משחק על: PC, 3DS, PS4, Nintendo Switch

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Super Smash Bros Melee.

כשאני לא משחק אני:עורך סרטונים לערוץ היוטיוב שלי

מסר לעולם: תחתרו לעשות את מה שאתם אוהבים ותהיו נחמדים אחד לשני, זה משתלם רצח :-)

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

    08:15 05.11.2018 | RoeyPervo RoeyPervo

    קניתי אותו איך שיצא, ועברתי עליו 80 שעות כבר
    משחק מעולה, נהדר, שאם לא היה יוצא RDR2 היה מקבל הרבה יותר הכרה ממה שקיבל, הבעיה היחידה שלי איתו שאחרי שסיימת את המשחק, אין יותר מדי מה לעשות...
    מערכת הגריינד פחות הרגשתי, כי זה היה ככה באוריג'ינס , וגם היה באמת רצון לעלות רמות ולהתקדם ככה שזה בעצם גורם בעקיפין לעשות את כל הסייד קווסט שיש במשחק (ויש כמות נכבדת)
    אחלה ביקורת, רק מתי נזכרתם חחח

  2. 2

    10:42 08.11.2018 | WarFox89 WarFox89

    ביקורת מצוינת - תודה.
    כמות התוכן והמשימות צד והקווסטים במשחק פשוט מטומטמת ברמות מפחידות. לדעתי הם קצת הגזימו עם הכמות הענקית הזאת ומי שירצה לסיים הכל לחלוטין כלל המשימות צד וכל האפשריות השונות בין הדמויות וההחלטות השונות - יקח לו לפחות 1,000 שעות לסיים את כל זה. חוץ מזה המשחק ממש טוב ואני מאוד נהנה ממנו.

  3. 3

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון