הרשמה

פלוגות המחץ - בואו להכיר את קהילת שחקני Super Smash Bros בישראל

שמואל לוקח אותנו לשיחה צפופה עם שתי דמויות מוכרות בקהילת הגיימינג של משחק הלחימה האהוב עליו ביותר

כמה מילים על ההיסטוריה של הקהילה, הקשיים וההצלחות ואיך הכניסה של נינטנדו לישראל תשפיע על הקהילה התחרותית של המשחק (אם בכלל).

טורי דעה זה משהו שאנחנו עושים פחות ופחות באתר. אני לא יודע אם זה בגלל העובדה שאנחנו מנסים להתמקד בביקורות וכתבות שוטפות או פשוט בגלל חוסר זמן, אבל למעט הביקורות עצמן, הרגשתי שלי לפחות כמעט ולא יוצא לי לדבר על החוויה האישית שלי כגיימר. ומבחינתי, קשה למצוא משהו יותר אישי מהאהבה שלי לנינטנדו, למשחקים שלה ובפרט - לסדרת משחקי Super Smash Bros האלמותית שלה. 

המשחק הראשון ששיחקתי היה Super Smash Bros. 64 - הוא רץ על אימולטור על המחשב האישי ואני וחבר עבדנו קשות על לסדר את השלט החיצוני כדי שנוכל לשחק ביחד. הייתי אז רק ילד ולא ידעתי בדיוק איך המשחק עובד, אבל נהניתי מכל רגע. מאז ועד היום עברו דיי הרבה שנים (מדובר כבר על 10+, כן?), אבל האהבה שלי לא דעכה אפילו לרגע.

מה שכן, תמיד הרגשתי לבד באהבה שלי למשחק הזה, שכן באותה התקופה לא הכרתי עוד המון אנשים ששיחקו (או בכלל בקטע של נינטנדו וגיימינג). אז עכשיו כשאני כבר אדם הרבה יותר מבוגר ואני רואה את העדנה המחודשת שהמשחק זוכה לה בזכות ה-Switch, ואת הקהילה של המשחק התחרותי בארץ מרימה את ראשה בגאווה (בין אם בכנס GamerZ ובין אם בטורניר משחקי הלחימה של Gaming City), החלטתי לתת לכם הצצה קטנה לקהילת שחקני Super Smash Bros בארץ - קהילה קטנה, אבל עוצמתית למדי - דרך העיניים של שתי דמויות מרכזיות בה: מור אוחנה, אחד מהמארגנים הראשיים של טורנירים ומחלוצי הסצנה התחרותית, ודניאל בובליל, שחקן סמאש מקצועי ושדרן משחקים.

אז בואו רק תציגו את עצמכם, תספרו איך התחיל הרומן שלך עם Super Smash Bros? מה היה המשחק הראשון שלכם, ובאיזה גיל התחלתם לשחק באופן כללי?

מור: אני משחק במשחקים מאז שאני זוכר את עצמי. אני דיי בטוח שהתחלתי או עם הסוניק הראשון או עם Altered Beasts לSega Genesis בגיל שלוש. הסמאש הראשון ששיחקתי היה לנינטנדו 64 ובעצם מאז אני משחק את אותן הדמויות. התחלתי לקחת את המשחק ברצינות רק אחרי שסמאש 4 יצא ל-3DS. השתתפתי בטורניר הראשון שלי וכשראיתי שאף אחד אחר לא ממשיך לקיים טורנירים החלטתי להרים את הכפפה.


תמונה: טורניר Super Smash Bros. Ultimate במתחם Gaming City בסינמה סיטי ראשון לציון. צילום: הלל מלצר.

דניאל: אז אצלי הרומן עם סמאש ברוס התחיל אי שם ב-2001 כשיצא Super Smash Bros. Melee לקונסולות החלומות Gamecube. היה לי בבית גם Gamecube וגם PS2, ואני מאמין עד היום שזה עידן הזהב של הגיימינג. המשחקים היו מהפכניים לזמנם, יצירתיים ומדהימים מבחינה גרפית באופן יחסי לזמן. אני מאמין שזה הדור הראשון שבו "3D Gaming" באמת היה עשוי בצורה מהנה. למרות זאת, Smash Melee שבסופו של היום משחק 2D (בתכל'ס 2 וחצי D) תמיד תפס אותי ואמרתי ״וואו, משהו פה פשוט הרבה יותר כיף מכל משחק מכות אחר״. אני מאמין שזה היה הגרפיקה הפיגורטיבית, אפשרויות הקפיצה הכפולה והפלטפורומות והעובדה שאין לך מד חיים סטנדרטי - פשוט אל תעוף החוצה כדי לשרוד. המשחק הראשון שזכור לי ששיקחתי היה פוקימון בלו בגיימבוי, אפשר להאשים אותו בשאיבה המטורפת שלי לעולם הגיימינג. 

זה לא כזה סוד שעד לאחרונה הסדרה המאוד פופולרית בעולם לא זכתה לאותה ההצלחה בישראל, בתור אנשים שאפשר להגדיר כאחד מהמעריצים היותר גדולים של הסדרה בארץ, למה לפי דעתכם המשחק לא תפס כאן כמו שמשחקי לחימה אחרים כמו טקן ומורטל קומבט תפסו?

דניאל: אני מאמין שהמחסור ביבואן רשמי ושיווק בתקופות מפתח כמו ההתחלה של ה-Nintendo 64 וה-Nintendo Wii (שאגב, עדיין הצליח מאוד גם בארץ) השפיע על ההצלחה בארץ. אני גם חושב שההתפתחות התרבותית בישראל, בסופו של היום, איטית יותר משל אמריקה - עד כמה שהיא מאוד שואפת לשם. בשנים האחרונות דווקא אני רואה התקדמות גדולה בתפיסת החברה הישראלית על גיימינג והרבה אנשים "יוצאים מארון הגיימינג" (חלק מזה ראינו בפתיחת מקומות גיימינג ציבוריים). אותם אנשים גם מבינים שבמשחקים ששיחקו בגיל 6 (מריו, פוקימון וחבריהם) יש עומק וטכניקות בעלי אתגר לכל הגילאים ולכל סוגי השחקנים, וכך גם לסמאש. ואי אפשר גם להתעלם מתופעות עולמיות כמו Pokemon Go שהראו לנו שגיימינג זה דבר שיכול לדבר לכולם. 

תמונה: טורניר Super Smash Bros. Ultimate במתחם Gaming City בסינמה סיטי ראשון לציון. צילום: הלל מלצר.

מור: זה נכון, הסיבה העיקרית לכך לפי דעתי היא שלא הרבה אנשים קונים את הקונסולות של נינטנדו בארץ. אני ראיתי בחיי מעט מאוד קונסולות Gamecube ובתכל'ס אפילו מעט Wii בזמנם לעומת הכמות המפלצתית של הקונסולות של סוני לדוגמא. בנוסף לזאת גם מתוך הקהל המצומצם הזה, אפילו פחות ראו בסמאש משחק תחרותי. וכמו שדניאל אומר, אנחנו רואים את זה משתנה דרסתית בתקופה האחרונה - לשמחתי הרבה.

למי מכם שלא יודע, לקהילת הסמאש בישראל (כמו לשאר המשחקים) יש קבוצת פייסבוק רשמית משלה. התיאור הראשי של הקבוצה אומר: "לא מצאתי קבוצה יותר טובה לעניין הזה אז פתחתי אחת בעצמי, ויהיה בסדר".
אבל בוא נתמקד בזה שנייה, מה בסופו של דבר הוביל אותך ועוד כמה אנשים להקים קבוצה שלמה ולנהל בעצם את כל נושא ה-Smash בישראל אז ב-2014?

מור: כמו שאמרתי, אחרי הטורניר הראשון שלי בכנס גיימינג במרכז, לא היו עוד טורנירים באופק. אני וחבר (מתיאס ברינר) לקחנו על עצמנו את המטלה וארגנו טורנירים. בהתחלה ברשת ולאחר מכן התארחנו בכמה כנסים קטנים. הוא פרש ומשם אני המשכתי לבד. את הקבוצה בפייסבוק לא אני הקמתי, אבל לקחתי את הניהול שלה על עצמי אחרי שהאחרים כבר לא יכלו. כשיצא המשחק האחרון (Super Smash Bros. Ultimate) כולם חזרו וגם הצטרפו המון חדשים וצמחנו מהקהילה קטנה לקהילה ענקית תוך זמן מאוד קצר.

תמונה: טורניר Super Smash Bros. Ultimate במתחם Gaming City בסינמה סיטי ראשון לציון. צילום: הלל מלצר.

אחרי הכניסה של נינטנדו ישראל לביצת הגיימינג הישראלית זה באמת נראה שהפופולריות של המשחק בעלייה - האם אתה מצפה לשיפורים בתחומים שונים של הקהילה (כמות האנשים שמגיעים או תמיכה רשמית של החברה בטורנירים/שחקנים ישראלים בטורנירים אירופאים כאלה ואחרים)?

מור: אנחנו כבר רואים את העליה בתמיכה של נינטנדו בטורנירים ובאירועים בכלל הקהילות, ובסמאש במיוחד. אנחנו בין הקהילות הגדולות של נינטנדו בארץ, ואנחנו זוכים לפרסים ומיתוג בהתאם. אפילו היה לנו אירוע מטורף בפסטיבל גיימרז בתל אביב שבו זכינו להראות סמאש תחרותי במשך שעה וחצי על הבמה הגדולה. אני לא יודע לגבי טיסה של שחקנים לחו"ל, אבל אני בהחלט מצפה שנשמור לפחות על הרמה שיש עכשיו, אם לא להעלות אותה אפילו.

אני גם הייתי שם בגיימרז - דניאל, אתה בעצמך היית על הבמה ושידרת את רוב המשחקים, איך הייתה התחושה לבוא ולקריין משחק לחימה בלייב - משהו שכמעט ולא רואים בארץ?

דניאל: היה מאוד מרגש. מאוד שמחתי לראות מאות אנשים ממגוון גילאים באים לראות את השחקנים הטובים ביותר בארץ משחקים ואני הייתי שם בשביל להתלהב, להלהיב ולאבד את קולי, ולא רק כדי להרים את ההופעה אלא כי באמת התרגשתי שהצלחנו להגיע לכאלה מימדים בישראל. העובדה שאנחנו מקיימים טורנירים מלאים באופן דו-שבועי בממוצע ומביאים כל כך הרבה שחקני סמאש הופכת אותי לשמח מאוד. ישראל עוד יכולה להיות מעצמת גיימינג, רק צריך באמת לרצות.

תמונה: כנס GamerZ בחוה"מ פסח, מתחם נינטנדו. צילום: שמואל מקונן.

ומה בדבר הכניסה של נינטנדו לארץ וההשפעה על קהילת הסמאש התחרותי?

דניאל: קשה לדעת אם משהו ישתנה או שיהיו שיפורים. תופעה טבעית שמתרחשת בכל טרנד היא דעיכה. Super Smash Bros. Ultimate יצא לפני קצת יותר מחצי שנה. הטורנירים הגדולים ביותר שעשינו היו באיזור חודשיים-שלושה מאז יציאת המשחק, ומאז אנחנו עומדים על כמות נכבדת של שחקנים שמגיעים לטורנירים אך לא כמו בהתחלה, שזה רק טבעי. כניסת נינטנדו לביצה בהחלט עוזרת ואם הם יבחרו לעשות ספונסרים לטורנירים ולחלק פרסים שווים זאת בהחלט תהייה סיבה טובה לכך שהרבה שחקנים יימשכו להגיע לאירועי שכאלה. 

בתור חובב סמאש בעצמי אני באמת רואה את הטורנירים של המשחק שאתם מקיימים באופן חודשי בחצי שנה האחרונה, כמה היענות יש לטורנירים הללו, מהי רמת המשחק של השחקנים שמגיעים (ואם יש דוגמאות ספציפיות של שחקנים ברמה גבוהה) ובמה כרוך ארגון של טורניר שכזה?

מור: ההיענות לטורנירים שלנו בהייפ נעה בד"כ בין 60 ל-80 איש. השחקנים הם בכל הרמות. החל מאנשים שמשחקים ממש קצת ורק באים בשביל האווירה ובשביל ללמוד, וכלה בשחקנים הטובים ביותר שלנו. השחקן הטוב ביותר שלנו, Adom, לקח לאחרונה מקום 33 ב-Albion 4. טורניר בין לאומי עם כמעט 1000 משתתפים. ארגון הטורנירים עצמם כרוך בעיקר בעבודה מקדימה: תיאום של זמן ומחירים עם המקום המארח, גיוס פרסים מספונסרים אם יש, וביום של הטורניר הרבה עבודה של ניהול וסידור של הבראקט (טבלאות התחרות), השידור החי, והשחקנים. הרבה מזה מתאפשר בזכות אנשים שמתנדבים ותורמים מהזמן שלהם לעזור להריץ את הטורניר, או שתורמים את הקונסולות שלהם כדי שיהיו עוד עמדות לטורניר והוא ירוץ יותר חלק.



אז לסיכום, אם מישהו רוצה להתחיל להיכנס למשחק ולהצטרף לקהילה הזו, אילו טיפים אתה יכול לתת לאותם האנשים שרוצים להיות ה-Adom הבא?

מור: לדעתי, הדבר החשוב ביותר הוא לצפות במדריכים, להצטרף לקהילה בפייסבוק ובשרת הדיסקורד, לשאול שאלות ולשחק עם אנשים. לא להתבייש אף פעם ולבוא לטורנירים אפילו אם אתם חושבים שאתם לא מספיק טובים! תלמדו כמה שיותר, תשקיעו כמה שאתם יכולים, ותשאפו גבוה. כמו כל דבר בחיים :)

דניאל: ממש בראשי פרקים: לשחק נגד Adom ושחקנים אחרים ברמה גבוהה ולהבין כמה יש ללמוד מהם. לראות מדריכים ביוטיוב על טכניקות בסיסיות ומתקדמות של סמאש (יש כל כך הרבה יותר ממה שנראה לעין). להתאמן להתאמן להתאמן, בעיקר על ידי לשחק מול אנשים אמיתיים ולא מול המחשב כי חלק הכי חשוב בכל משחק מכות הוא להיכנס למוח של היריב שלך. והכי חשוב - באמת לרצות את זה!

אתם יותר ממוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק ושרת הדיסקורד של הקהילה כדי לשמוע על טורנירים קרובים, חדשות בנושא המשחק בישראל או סתם כדי לדבר על הנושא. מי יודע - אולי אפילו נתראה באחד הטורנירים.

שמואל מקונן - עורך ראשי

שמואל מקונן - עורך ראשי

משחק על: PC, 3DS, PS4, Nintendo Switch

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Super Smash Bros Melee.

כשאני לא משחק אני: עובד. לצערי.

מסר לעולם: תחתרו לעשות את מה שאתם אוהבים ותהיו נחמדים אחד לשני, זה משתלם בסוף

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון