הרשמה

העיתון שהופך לחברת משחקים

שוק הגיימינג כל הזמן מקבל אליו שחקנים חדשים

במבט ראשון זה אולי ניראה מוזר אבל זה המציאות יותר הגיונית

שחקן חדש מנסה לחדור אל תעשיית הגיימינג הרותחת והוא לא אחר מאשר העיתון New York Times. עם תום כהונתו רווית הדרמות של דולנאלד טראמפ, ועם הסוף הנראה באופק של נגיף הקורונה, מעריכים בעיתון כי העניין בחדשות יילך ויפחת ואיתו גם כמות המנויים לשירות החדשות. שנת 2020 היתה שנה מצויינת לעיתון ומספר המנויים שלו תפח, אך העניין בחדשות הולך ומתמעט ובמערכת New York Times חוששים מהאטה בגידול ואף אבדן של מנויים. לכן, החליטה החברה בצעד מעניין, להקים חברה לפיתוח והפצה של משחקים.

בהתחלה זה נשמע קצת מוזר שמערכת עיתון מנסה את מזלה במשחקי מחשב, אבל אם נחשוב על זה לעומק נראה שזה אפילו דיי טבעי. אם אתם תוהים לעצמכם מה היו מילות החיפוש הפפופולריות ביותר באתר בשנת 2020 הם לא היו טראמפ, או ביידן, ואפילו לא קורונה. החיפושים הפופולריים ביותר היו "Crosswords" ו-"Spelling Bee", וזה לא מפתיע כי אנחנו כבר יודעים שכשאנשים ישבו בבית הם חיפשו פעילות אינטראקטיבית, ותשבצים הם פעילות אינטראקטיבית מאוד פופלרית על גבי עיתונים. וזה לא רק מהשנים האחרונות, מי שעוד קנה עיתונים מודפסים בסופי שבוע עדיין זוכר את התשחצים של סוף השבוע, תשבץ ההגיון של "הארץ", ו-"איפה ג'קי" או ציור אחרי נקודות. משחקים היו קיימים על גבי עיתונים עוד לפני שהיו קיימים על מדיה דיגיטלית, והסיכוי של עיתונים כמו New York Times להקים תשתית שתוכל לאפשר את כל המשחקים האלה אונליין נראית דיי סבירה.

מי שמקים את הסטודיו בפועל הוא לא אחר מאשר ג'ונתן נייט (Jonathan Knight) שעבר מחברת WB למערכת העיתון. נייט אחראי על משחקי מובייל כמו Words with Friends ומשחקי Farmville בתקופה שעבד ב-Zynga, ויש לו ניסיון עשיר במשחקי מובייל ופאזלים. הוא מתכנן לגייס עוד מהנדסים ואנשי קריאייטיב כדי לבנות את הפלטפורמה, וזאת על גבי בסיס מוצק של כמות אדירה של פאזלים וחידות שיש לעיתון שנעשו על ידי Will Shortz שנחשב לאושיה בתחום, בערך כמו הצ'ייסר שלנו. ג'ונתן טוען שהמשחקים הם "כמו קינוח אחרי ארוחה טובה" ושאינם יבואו במקום חברת החדשות אלא בנוסף. New York Times אינם מתכוונים להיות חברת גיימינג לכל דבר ועניין אבל הם בהחלט מבינים כי התעשייה שחולשת על שוק של 100 מיליארד דולר יכולה לעניין את המנויים הרבים שלהם ואולי לשמר אותם ואף להגדיל את מספרם. לשם דוגמה, משחקי Spelling Bee של המגזין הגיעו לשיא של 450 אלף מנויים שהגיעו לשלב הקשה ביותר. זוהי כמות גדולה של מנויים ששיחקו את המשחק עד הסוף, וזה איננו משחק קל. ל-New York Times יש כ-840,000 מנויים לשירות המשחקים שלהם והוא עלה בכ-40 אחוזים בשנת 2020. כיום שירות המשחקים שלהם עולה $40 לשנה אבל מוצע בחצי מחיר למנויים לעיתון. New York Times ידועים ביכולת שלהם לנסות מודלים חדשניים של תמחור ומנויים והכיוון הזה שלהם מראה כי הם בהחלט מבינים את הפוטנציאל העסקי בתעשיית המשחקים, גם אם זו לא ליבת העבודה שלהם.

ויותר מכל, הסיפור של New York Times הוא אלגוריה לשינוי הפרדיגמות בחברה המודרנית כאשר הנורמות הישנות מפנות את מקומן לכוכבים החדשים. וכאשר צריכת חדשות או תוכן פסיבי מאבד את מקומו לעידן האינטראקטיבי החדש. למרות שתעשיית המשחקים כבר מכוונת לעקוף את 200 מיליארד הדולרים בשנים הקרובות, היא עדיין נמצאת בחיתוליה וככל שהטכנולוגיות ישתפרו מקומה כמדורת השבט החדשה יגדל ויתפוס את מקומו אל מול המדיות הישנות של העיתונות והטלוויזיה.

*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*

אביחי חרמון - כתב תוכן

אביחי חרמון - כתב תוכן

משחק על: PC, VR

לא תנצחו אותי על: סימולטורים

המשחק שהגדיר לי את הילדות: וואלה היה מזמן לא זוכר... תן לחשוב על זה.

כשאני לא משחק אני: מציל את העולם מחייזרים ושדים

מסר לעולם: Hello World

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון