הפרק הראשון של "האחרונים מבינינו" הגיע במלוא תפארתו, וטל שלנו כאן כדי לספר לכם הכל עליו
אחרי ציפייה ארוכה וכתבת בקרוב שנועדה להכין את הקרקע, בואו נקפוץ לשורה התחתונה - הפרק הראשון הגיע, ו-HBO עשו עבודה מצויינת. The Last Of Us, או "האחרונים מבינינו", הוא אחד מהמשחקים הראשונים, בטח אצל Sony ששם דגש על העלילה והחיבור לדמויות במקביל והצליח להישאר משחק מצויין. הפרק הראשון שקיבלנו לפנות בוקר מצליח להישאר נאמן לעלילת המשחק ברמת הסצנות השונות והדיאלוגים, כשבמקרים מסויימים מבוצעים בשחזור מדוייק אחד לאחד, וגם להרחיב עבורנו על קטעים ואירועים שלא באו לידי ביטוי או באו באופן חסר במשחק עצמו. כמו שסיפרנו בכתבת הבקרוב, המשחק מחולק ל-12 פרקים שכל אחד מהם מורכב מ-2-4 חלקים, ונראה שגם בסדרה זה אלמנט שבא לידי ביטוי. מכאן והלאה - אזהרת ספויילר לפרק הראשון.
אין כמו הבית
הסדרה נפתחת דווקא בשנת 1968, כ-35 שנים לפני קטע הפתיחה של המשחק, בתכנית אירוח בהנחייתו של ג'יימס דון (Jared Dunn) הלוא הוא "ביג האד" הזכור מסיליקון ואלי, ושם מתנהל דיאלוג עם שני מומחי מגיפות שאחד מהם מתאר כיצד לאו דווקא וירוס ישמיד את האנושות אלא פטרייה שתשתלט על מוחות האנשים ותשעבד אותם לטובתה, וזוהי בעצם אקספוזיציה למציאות המתוארת במשחק. בתיאור של המומחים הם מספרים על מצב בו התחממות גלובלית תאפשר לפטרייה כזו להתפשט ובעצם הסדרה מעבירה ביקורת על תקופתנו בה ישנן ראיות חד משמעיות להתחממות גלובלית ולנזקים שמגיעים איתה אך העולם ברובו ממשיך כדרכו.
מכאן אנו קופצים 35 שנים קדימה ל-2003 שמהווה את נקודת ההתחלה של העלילה. במשחק עצמו אירועים אלו מתרחשים ב-2013 וקפיצת הזמן השניה תגיע ל-2033, אך מסיבות שונות התסריטאים בחרו לקחת 10 שנים אחורה, כנראה כדי להתאים את אירועי הסדרה לתקופת הזמן הנוכחית שלנו. ג'ואל מילר (פרדו פסקל) חי עם ביתו שרה ועובד כקבלן בניין עם אחיו טומי (גבריאל לונה), חייל משוחרר ממלחמת המפרץ הראשונה. כאן אנחנו מקבלים הצצה ראשונה לחיים המשותפים של ג'ואל ושרה שעוברים באופן מקיף יותר בסדרה מאשר במשחק, ופותחים פתח לדינמיקה ולקשר ביניהם, כאשר סצנת שעון המתנה והבריחה בטנדר מתרחשת אחד לאחד כולל ברמת הטקסטים למה שמופיע במשחק.
אני חושב שבנקודה זו שהיא די מוקדמת, הסדרה כבר תפסה אותי חזק, וזרקה אותי חזרה למשחק בתחושה שבא לי לתפוס את השלט של הפלייסטיישן ולא של הטלוויזיה. באקספוזיציה אנחנו גם מקבלים חשיפה ראשונה של 'הנגועים' במשחק ומהם לשלב ההדבקה הראשון שהוא ה-Runners עם גברת אדלר הקשישה המשותקת שנחשפת לפטרייה שמתפתחת ומתחילה לצאת מפיה בצורה מגעילה ומפחידה בו"ז. הפטרייה גם משתלטת על הגוף ומאפשרת לה לקום מן הכסא ולתקוף את הסובבים אותה. ברגע שבו גברת אדלר תוקפת את שרה, אנחנו פוגשים את הצד ההישרדותי של ג'ואל שימשיך עד לקפיצת הזמן. ג'ואל לא מהסס לנקוט באלימות, לברוח, למצוא דרכי מילוט, להיות סמכותי מול טומי ולהישאר קר רוח בסיטואציות מורכבות - דבר שנאמן מאוד למשחק עצמו. כששרה נורית ע"י החייל בסצנה שגם היא זהה למשחק עצמו, הטראומה שתלווה את ג'ואל בהמשך נוצרת לנגד עינינו.
קפיצת זמן, תלושי מזון, ומה שביניהם
20 שנה קדימה לשנת 2023 (ברוכה הבאה באמת), ואנחנו צופים בגורלה של ילדה שככל הנראה ננשכה ע"י נגוע. חיילת FEDRA שמאתרת את הילדה מציגה בפניה מצג שווא על כך שידאגו לה למרות שבעצם ממיתים אותה בזריקה, סצנה שלא קיימת במשחק ותפקידה להכיר בפנינו את אכזריות החיים והאנושיות שנכנסת לתוכם. הכלכלה באזורי ההסגר (ברוכה השבה 2020) מבוססת על תלושי מזון ועל כל עבודה ציבורית/קהילתית השלטון הצבאי מעניק תלושי מזון בהם תושבי ההסגר סוחרים כנגד פריטים אחרים.
אזורי ההסגר כוללים שעות עוצר צבאי, עונשי מוות על שוטטות ותושבים כרותי גפיים כתוצאה מנשיכה. בוגרי "המתים המהלכים" כבר יודעים כי מיד לאחר נשיכה יש לכרות את האיבר במידה וניתן כדי למנוע את התפשטות הנגיף/פטרייה לשאר הגוף. ג'ואל וטס (אני וורשינג) הם שני מבריחים שמתמחים בכניסה ויציאה מאזורי ההסגר כמו גם השגת פריטים יקרי ערך, וכפי שאנחנו לומדים - בעלי קשרים גם עם FEDRA, פושעים זוטרים וה'גחליליות', דבר שהופך אותם לבעלי ערך רב כלפי כלל הגורמים.
בנקודה זו מתרחש אירוע חצי דומה וחצי שונה מהמשחק בו טס נתפסת ומוכה ע"י פושע בשם רוברט ואנשיו. בעוד במשחק רוברט גונב מטס וג'ואל כלי נשק, כאן הוא גונב מצבר לרכב שג'ואל מעוניין בו כדי להגיע לאחיו טומי. בעלילה המקורית טומי נחשב כמת עבור ג'ואל והאחים אינם בקשר עקב פערים אידיאולוגיים, כך שדווקא בסדרה הכמיהה לקשר בין האחים בשלב זה היא חזקה. טס וג'ואל מתאחדים ומחליטים להעניש את רוברט ולהחזיר את המצבר בדומה למשחק אך כאן מתחיל השינוי באופן בו זה קורה. המשחק כמשחק לוקח אותנו למסע איתור והרג בשביל מטרה זו, דבר שבסדרה אמרו שכמעט ולא יקרה או לפחות יקרה פחות, הרי ג'ואל של הסדרה לא יכול להיות מכונת הרג על אנושית שאינה מתעייפת. כאן אנחנו מקבלים את המפגש הראשון עם אלי (בלה ראמזי) שנתפסת ע"י 'הגחליליות' ובשלב זה כבר 3 שבועות לאחר נשיכה ע"י נגוע שבפועל תוך מספר שעות עד יום וחצי כבר הייתה צריכה לעשות מיס אדלר ולהוציא נודלס מהפה ולחפש קורבן. אלי בדומה לעצמה לא 'לוקחת חרא' מאף אחד ושומרת על מורל גבוה וחוצפה חיובית עד לשחרורה ע"י מרלין, מנהיגת 'הגחליליות' בבוסטון.
ילדה אחת לשלוט בכולם
באינטרקציה הראשונה בין ג'ואל לאלי, ג'ואל מטיח אותה לקיר ודורך לה על הסכין הקפיצית שמהווה את אחד מסימני ההיכר שלה והשיח בינהם הוא שנון וחד. ג'ואל גם לא מהסס לכוון עליה אקדח על אף שהיא ילדה. מרלין מבינה שהסיכויים שלה בעצמה לחלץ את אלי מחוץ לאזור ההסגר התאפסו ומבקשת מג'ואל וטס שיעשו זאת עבורה ומוכנה לתת עבור זאת את כל תלושי המזון באמריקה בערך, ולאחר דין ודברים קצר ג'ואל מסכים להצעה בעוד שבמשחק הוא דרש שכנוע רב יותר. במשחק גם נוצר הרושם שטס ומרלין מכירות טוב יותר ויש להן קשר חזק יותר מבסדרה, אך זה לא אמור להשפיע יותר מדי. כשאלי מגיעה עם ג'ואל לדירה אנחנו לומדים כמה היא פיכחת, איך היא עולה על הקוד שמגיע מן הרדיו, השעון של ג'ואל והאופן בו היא לא נרתעת מלהתחבר עם אדם שהרגע איים עליה עם אקדח, מה נגיד, קשה מאוד להלחיץ את אלי. במשחק, ההתחמקות של טס, ג'ואל ואלי מאזור ההסגר מתנהלת כמרדף עמוס באקשן והתגנבות וכמו שכבר ראינו ועוד נראה לאורך הסדרה, קטעי אקשן במשחק יתורגמו באופן מועט אם בכלל מבחינת ההיקף שלהם לתוך הסדרה, וכשהפמלייה נתפסת, אלי בדומה למשחק מאפשרת לשלושתם להשתחרר ממנו וחושפת את הסוד שלה שבגללו עוד אנשים (וזומבים) רבים ישלמו בחייהם.
"האחרונים מבינינו" מציגה את האינטרפטציה הטובה ביותר לדעתי עד היום למשחק מחשב על מסך הטלוויזיה. נכון שאופן הפקת המשחק מאפשרת מראש מעבר יחסית חלק למדיום אחר, אבל האווירה של המשחק והיחס לדמויות הראשיות של ג'ואל ואלי כמו גם דמויות המשנה מרלין וטס (טס קצת יותר באד-האס במשחק) הם לא פחות ממעולים. HBO לא חסכו בכלום ומי שממש רוצה להיכנס לפרטים הקטנים יראה כי המגזינים, תמונות שונות, תכניות הטלויזיה, ואירועים אחרים נאמנים מאוד לעולם המשחק תוך שילוב עם העולם האמיתי. דוגמה נוספת היא הסרט ששרה לוקחת בשביל ג'ואל שהוא הסרט האהוב עליו במשחק.
מבחינת רמת ההפקה והמשחק אנחנו מקבלים כל מה שהיינו יכולים לבקש. מי שלא התנסה במשחק אולי חווה מעט בלבול מכמות הדמויות והפרטים בפרק אחד ארוך (שאורך 77 דקות) אך זה צריך להתיישר ככל שתימשך העונה והדרך בו ימשיך המסע של ג'ואל ואלי צפוי להיות עוצר נשימה. סדרה כזאת, במידה ותשמור על הקו האיכותי עד סופה, יכולה לעשות טוב לעולם הגיימינג ולהראות את הצד האומנותי שלו לקהל הרחב מעבר לפן הבידורי וזאת כבר יכולה להיות בשורה משמחת. אז עד לשבוע הבא: When yo're lost in the darkness, Look for the Light.
עוד כמה פרטים בקטנה, כי באמת שהיו מלא קטעי WTF ואיסטר אגז לשחקנים, אבל ניתן כמה:
- ג'ואל עונד במהלך הפרק את השעון שקיבל משרה אף על פי שאינו עובד כתזכורת לביתו, דבר שאלי שמה לב אליו
- הפתיח כולל את נעימת המשחק המקורית ומציג איך באופן מיידי הפטרייה התפשטה על כלל ארה"ב. אגב, מלחין הסדרה הוא המלחין המקורי של המשחק - גוסטאבו סאנטולולה.
- לפני שחרורה של אלי משבי "הגחליליות" היא מקבלת בחזרה את התיק האייקוני שלה מהמשחק.
- בדומה ל"מנדלוריאן", גם כאן פדרו פסקל מסתובב ברחבי ארה"ב/הגלקסיה כדי להגן על דמות לכאורה חסרת ישע.
אז ספרו לנו, מה חשבתם על הפרק הראשון של "האחרונים מבינינו"? מה הציפיות שלכם להמשך העונה? שתפו אותנו בתגובות!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י