אמנזיה - צ'ק, קומבט נהדר - צ'ק. כן, זה מרגיש לנו מאוד סולס-לייק.
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י 505Games, תודה רבה!
להגיד של-Dark Souls לא היתה השפעה קיצונית למדי על הגיימינג ותרבות הגיימינג בפרט מאז שהמשחק יצא אי שם ב-2011, תהיה שקר די מאסיבי, מאחר ומרגע היציאה שלו, לא מעט משחקים הגיעו וניסו לחקות אלמנטים שונים של המשחק וההמשכים שלו, עד שקיבלנו סוגת משחק חדשה תחת כותרת משחקי האקשן הלא היא Souls-like. השנה קיבלנו כמה וכמה משחקים כאלה כמו The First Berzerker: Khazan, AI Limit ואפילו משחק קבוצתי של From Software עצמם, Elden Ring: Nightreign. אבל השנה עדיין רחוקה מלהסתיים וכרגע אנחנו מקבלים כבר משחק נוסף בסוגה, Wuchang: Fallen Feathers. כבר בטריילרים הוא נראה מאוד מבטיח, אבל האם הוא גם מצליח לעמוד בציפיות שלנו? בואו נראה.
אני ציפור!
אם היה לי שקל על כל פעם שאני מתחיל ביקורת בלדבר על כך שהדמות הראשית סובלת מאמנזיה, אני חושב שהיו לי כבר 10 שקלים, אבל היות ואני לא מקבל שקל על כל פעם שאני מזכיר את המילה אמנזיה, הרשו לי לספר לכם שנמאס לי מכך שכל משחק שני סובל מהקו העלילתי הזה. אנחנו נכנסים לנעליה של באי ווצ'אנג (Bai Wuchang), פיראטית אשר סובלת מאמנזיה, אך לא רק זה, היא סובלת מנוצות, מחלה חשוכת מרפה שהופכת את הסובלים ממנה לאט לאט למפלצות אשר מאיימות על עתיד האנושות. באי יוצאת למסע לא רק על מנת לגלות את עברה, אלא למצוא דרך לרפא את המחלה שממנה היא סובלת.
העלילה של המשחק זורקת אותנו לתוך העולם החשוך שלו, כמו כל משחק טוב בסוגה נותנים לנו רק מעט רקע לעולם שלו ואנחנו כבר נזרקים לתוך המון האויבים שיש למשחק להציע, אבל ברמה מסויימת, הרבה מהאויבים האלה גם מספרים לנו את הסיפור של העולם הזה. בין הדברים שקצת פחות מקובלים כנראה במשחקי סולז כאלה הוא שהיצורים שברובם, לפחות בהתחלה, הם בני אדם שמושפעים מהמחלה, מדברים גם ביניהם וניתן להבין פחות או יותר את המצב שבו העולם נמצא, וככל שנתקדם עמוק יותר אל תוך המשחק, אנחנו גם נגלה את רמת המוטנטיות של חלק מהאנשים אחרי שלא החלימו מהנוצות.
באי עצמה לא מדברת בכלל, היא יכולה לתקשר עם לא מעט דמויות שונות שנמצא לאורך הדרך, אבל אין לה ממש משחק קול משל עצמה מעבר לקולות הקרב שלה. לעומת זאת, יש באמת המון דמויות NPC שונות שנמצאות מסביב לעולם של המשחק שיספרו לא מעט על עצמן ועל החוויה שלהן עם הנוצות. לצד כל זה גם יש לבאי לא מעט משימות צדדיות שקשורות בדמויות השונות שיבקשו מבאי טובות מהר מאוד איך שהמשחק יתחיל, אבל רובן ירגישו קצת כמו Fetch quests על מנת להכיר את העולם והרקע שלו.
העלילה של המשחק היא מעניינת למדי, אני חושב שהיא עשויה לא רע, היא גם מועברת בדרך מעניינת ולא נמצאת לשחקן מתחת לאף בתיאורים שונים של פריטים שהשחקן ירים, אלא מוגשת לשחקן בצורה קצת יותר נוחה ממשחקי סולז אחרים. אבל באותה נשימה, היא גם לא דוחפת את העלילה הזאת לשחקן בכוח, כך שלשחקנים שיעדיפו לגשת ישירות לאקשן, אין בהכרח צורך לתקשר עם הסיפור בשום צורה בכלל. המשחק קול של המשחק הזה הוא בסדר, אין בו משהו יוצא מן הכלל או זכיר בצורה יוצאת דופן, אבל אולי זה גם קצת איך שמשחקים בסגנון הזה באמת מעבירים עלילה. היא לא דורשת משחק קול יוצא מן הכלל או משחק דרמתי במיוחד, אבל לפחות הדמויות עצמן מעניינות מספיק כדי שנעקוב אחרי מה שהן אומרות.
עורב לסולז
המשחקיות עצמה, לא משהו שלא ראינו עד כה. לאורך המשחק נמצא נשקים שונים שלכל אחד יש משחקיות שונה, כמו כל משחק סולז טוב, מגוון הנשקים לא קטן בכלל ולאט לאט השחקן כנראה יבין יותר טוב מה הוא מעוניין להשתמש בו. אני חושב שהתפנית האמיתית של כל העסק מגיעה דווקא בעץ הסקילים של השחקן, כשבמקום להעלות stats כמו משחקים אחרים, לשחקן יש עץ יכולות שלם להשקיע בו את המטבע של המשחק, הפעם הוא נקרא Red Mercury וכל פעם שנרצה להעלות עוד נקודה שאנחנו יכולים להשתמש בה בעץ היכולות, הכמות שנצטרך להשקיע תעלה ונעשה את זה בנקודות שונות שהן כמו מקדש קטן שנוכל להתפלל בו. הנקודות האלה יחסית נדירות, אבל התכנון של המפה של המשחק עשוי בצורה לא רעה בכלל, ככה שככל שנתקדם, ככל הנראה שנמצא קיצור דרך שאנחנו צריכים לפתוח עבור הנקודה הקודמת, סך הכל עיצוב שלבים ממש מגניב שלא ראיתי הרבה ממנו מאז Dark Souls 1 ואני באמת מעריך אותו.
יחד עם זאת, עץ היכולות שלנו מאוד ספציפי. לכל נשק יש ענף משלו, מה שגורם לשחקן להתחייב לסגנון משחק ספציפי במיוחד מוקדם מאוד לתוך המשחק. תחת הענף של החרב הארוכה למשל יש יכולות מסויימות ששייכות רק עבורו וכן הלאה לכל נשק, כשבכל תת עץ גם קיימים שדרוגים לדברים כמו נקודות החיים, ה-stamina של השחקן ועוד. הדבר היחיד שהופך את העסק הזה לסביר הוא העובדה שניתן לאפס את הנקודות שחילקנו ליכולות השונות בעץ, אבל זה הופך את העבודה לתובענית מאחר ולאחר מכן צריך להתחיל לבחור מחדש את כלל היכולות שהשחקן רוצה,. זה גורם לוורסטיליות של החלפת נשקים להיות מאוד מסורבלת ולנסות נשק חדש מרגיש קצת כמו בזבוז זמן בשלב בו כשהשחקן נמצא כבר בערך 10 שעות לתוך המשחק.
יחד עם זה שמכניקת הקרב עצמה לא מחדשת המון על משחקים שונים בסגנון הסולז לייק, אני חושב שעדיין למשחק הזה יש כמה זוויות מאוד יחודיות שיכול מאוד להיות שישפיעו על לא מעט משחקים אחרים ושוות להסתכל עליהן. הראשונה היא העובדה שבמקום שנקבל נקודות מנה על מנת להטיל לחשים, השחקן יכול להשיג את הטוקן להפעיל אותם בעזרת דברים שונים כמו התחמקות בזמן הנכון ממתקפות של האויב, או יכולות מסויימות בעץ שמאפשרות למשל למי שמחזיק בחרב ארוכה, לקבל את הטוקן פעם בכמה שניות. הדבר היחיד שאני לא אוהב במשחקיות הוא, קצת בדומה כנראה ל-Wukong ברמה מסויימת, העובדה שאי אפשר בכלל לבטל אנימציות, כך שאם השחקן התחיל לרפא את עצמו או לבצע מתקפה מסויימת, אי אפשר לבצע התחמקות על מנת לבטל אותה, משהו שמשחקי סולז שהם לא של From לא הצליחו לבצע וגורמים למשחקיות להרגיש מעט מתסכלת לפעמים.
עוד דבר אחד שבאמת יכול להיות בעל השפעה היא מערכת השגעון של באי. בכל פעם שהיא מתה, רמת השגעון שלה עולה, וככל שרמת השגעון שלה עולה, כך גם כמות הנזק שהיא חוטפת עולה וגם כמות ה-red mercury שהיא מאבדת במוות עולה, עד שנגיע לרמת שיגעון מקסימלית (שתלויה בכמות הנקודות בעץ הסקילים שלנו), כאשר נלך לאסוף את ה-red mercury שנשאר מאחורינו, תקום דמות שהיא כמו ה-mimic ב-Elden Ring שתלחם בנו, ואם נביס את הדמות הזאת, נרסט את רמת השגעון ונקבל את כל ה-red mercury שלנו בחזרה, אם נמות, אומנם נרסט את רמת השגעון, אבל איבדנו כמות לא קטנה של red mercury שיכולנו להשתמש בה לדברים אחרים. הקרב מול ה-mimic הזה הוא קשה, מדובר ב-AI שבאמת ינסה להרוג את השחקן וגם כשהוא מצליח לתסכל אותי, יחד עם הבעיות של המשחק על המחשב, מדובר במכניקה שאני חושב שהיא מצויינת ובאמת בוחנת את היכולות של השחקן.
גמגומים ולא נהנים
עכשיו שהזכרתי את הבעיות של המשחק על המחשב, בואו נדבר על החלק שבאמת הקשה עלי מלהנות מהמשחק בתקופה שבה אני מנסה אותו. למשחק הזה יש בעיות stuttering מעצבנות במיוחד, מאז היציאה ועד עכשיו, ואני באמת חושב שבכל פעם שאני רואה שהמשחק מפותח על ה-Unreal Engine 5, אני אתחיל לסלוד באופן יחסית ישיר מהעובדה הזאת, כי מפתחים, קטנים יותר וגדולים אף מאוד, לא מצליחים לפצח את הנוסחה בצורה מספקת ולגרום למשחקים שלהם לרוץ בצורה סבירה.
כמות הפעמים שמתתי במשחק הזה או פספסתי משהו בגלל בעיות טכניות כאלה ואחרות שנבעו מהריצה של המשחק הזה, היא כבר לא משהו שאני יכול לספור על שתי הידיים שלי אפילו. בין הבעיות שהיו לי בזמן הרצה של המשחק על המכשירים השונים שנמצאים ברשותי יש קריסות גם של המשחק עצמו וגם של Steam שגרמו לו להפעיל את עצמו באמצע המשחק והסתירו לי לחלוטין את המשחק כל פעם מחדש, וכמובן באופן המפורסם ביותר, הגמגומים של המשחק שגורמים לנו לאבד פריימים ובזמן הזה? אני כבר נבעטתי על ידי עץ אל עבר תהום או לאש ששרפה את באי. בכנות? רק על זה קשה לי מאוד להמליץ לאנשים לקנות את המשחק הזה על המחשב כרגע.
ומתחת לכל הבלאגן הטכני הזה, מסתתר משחק שהוא באמת סוג של פאר יצירה אפילו. אני באמת נהנה מאוד מהמשחק הזה, אבל איך לעזאזל אמורים לשחק משחק שמסרב לתפקד בצורה סבירה גם על מחשבים חזקים יותר. אני לא יודע אם הגרסא למחשב היא בגדר פורט, אבל מהסתכלות באינטרנט אפילו גרסאות ה-Playstation 5 לא ניצלו מהבעיות האלה, ובאמת שחבל כל כך. המשחק עצמו נראה נהדר, הגרפיקה שלו מרשימה והמשחקיות שלו באמת יכולה להיות מאוד מספקת, אבל קשה להתמקד בכל זה כשהמשחק מסרב לרוץ בצורה סבירה שמאפשרת לשחקן באמת להנות מהמשחק. הוא אומנם לא עולה כמו שאר משחקי ה-AAA בשוק כרגע, אבל זאת לא סיבה להוציא משחק במצב כזה ועוד איך כשהוא קיבל גם כמה וכמה עדכונים בשבועות האחרונים.
עכשיו אגע בעיצובים של המשחק הזה, אני באמת חושב שמדובר במשחק יפהייפה, העולם שלו ענק, הוא לעיתים לא מאוד פתוח וחלק מהמקומות יכולים להרגיש טיפה קלסטרופוביים, אבל העיצובים של העולם באמת מהממים, גם של הדמויות והתלבושות השונות שבאי יכולה להשיג לאורך המשחק. באמת שמדובר בקוסמטיקה מדהימה ממש, ואותו דבר גם צריך להגיד על ה-NPC השונים שנפגוש לאורך המשחק וגם עיצובים של האויבים. בכנות שממקום למקום ניתקל באויבים ויצורים מסוגים שונים, אני לא חושב שנתקלתי באותו האויב יותר מדי פעמים, גם כאשר חלק מהאזורים של המשחק יכולים להרגיש טיפה עמוסים במפלצות לרמה מעט מתסכלת לפעמים. מדובר בכמה מהעיצובים היותר מוצלחים שראיתי מזה הרבה זמן, אין חזרה יוצאת דופן של אויבים באזורים שונים ואני חושב שזה שווה אזכור.
לסיום, הפסקול של המשחק הזה. אני לא אשקר שכשקיבלתי את המשחק ציפיתי למשהו יוצא דופן, הטריילר של הקרב בוס של Perfect Bride קצת שיטה בי, כאשר דיברתי עם גיא (העורך הראשי) לפני כחודשיים, ציפיתי לפיוז'ן מאוד מעניין של מוזיקה סינית מסורתית למוזיקת מטאל, והאמת שזה לא מה שקיבלנו, ובמקום מסויים, אולי טוב שכך, כי בהשוואה למשחקים כמו Black Myth Wukong שהמוזיקה לעיתים כמעט ולא היתה קיימת, המוזיקה של המשחק הזה מורגשת למדי והיא דרמתית. המוזיקה היא מוזיק מתוזמרת עם השפעות קלות לעיתים של מוזיקה סינית מסורתית (בעיקר כלים סינים מסורתיים), לעיתים מופיעים גם קטעי שירה וגם מקהלה שאני מאוד מעריך ואני חושבה שהשיר החביב עלי כרגע הוא קטע שנקרא, איך לא, Wuchang, שיר מאוד יפיפה, בנוסף לו גם ממליץ להאזין ל-Cradle of the Abyss שמלווה במקהלה שפשוט עושה עבודה מהממת.
השורה התחתונה
Wuchang: Fallen Feathers הוא באמת משחק נפלא, והוא יכל להיות מושלם, אבל המצב שלו בעת היציאה הוא די מחפיר וזה צריך להיות ידוע לכלל, וזה באמת מבאס אותי להגיד/ אני מקווה שעם הזמן בתקופה הקרובה, המשחק הזה יקבל את מירב התיקונים האפשריים על מנת לעזור לו, אבל הנזק הראשוני נעשה וזה חבל. Wuchang: Fallen Feathers הוא משחק סולז לייק שמגיע עם השפעות יחסית ברורות, אבל גם רעיונות חדשים ומעניינים לא פחות כמו מערכת השגעון לבדה לדעתי נותנת מימד למשחק שלא קיים במשחקי סולז לייק אחרים ואני בטוח ששחקנים שאוהבים אתגר, יראו לא מעט ערך במערכת הזאת.
תגובות
1
| פורסם ע"י