האם יש פה מנצח מובהק בקרב נגד פוקימון?
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י עדלי יונייטד, תודה רבה!
יש הרבה דברים שצריך להגיד על סוג של מהפך שקרה פה השנה (ועוד יאמרו כנראה), אבל כדאי שאציין כמה דברים, הראשון הוא שההיכרות שלי לאורך השנים עם המותג של דיג'ימון מגיעה בעיקר מהתבוננות מהצד ופחות כסדרה שבאמת גדלתי עליה. כשהיא שודרה בחינוכית, ראיתי את פוקימון ששודר בערוץ הילדים. מאז הספקתי לראות לפחות את ה-50 הפרקים הראשונים של דיג'ימון, אבל לאורך כל השנים שבהן המותגים התחרו אחד בשני, ללא עוררין היה מנצח אחד מאוד ברור בין השתיים כשזה מגיע למכירות של המותג וזה פוקימון.
30 שנה כמעט שהסדרות האלה מלוות אותנו, מעריצי נינטנדו (אני ביניהם) ככל הנראה עברו לא מעט עם סדרת פוקימון, משחקים טובים יותר ופחות, והמסע שלי ידע לא מעט הפסקות בגלל אכזבות שונות מהסדרה לאורך השנים כאשר אחד מרגעי השבר שלי הגיעו עם Sword/Shield שהיה מבחינתי אכזבה צורמת והמשיך לאכזבה של Scarlet/Violet ו-Legends Z-A לאחרונה. מותג אחד שפחות ישב לי בשדה הראיה היה דיג'ימון שלפתע בחודשים האחרונים, התחיל להיראות כמו משחק מאוד מבטיח, וכרגע הוא גם אחד שעשה לא מעט רעש חיובי ברשת לעומת המתחרה מבית נינטנדו, אבל האם הוא באמת כל כך טוב? בואו נדבר על זה!
המפץ הגדול
נתחיל מפרט טריוויה חשוב, סדרת Digimon Story היא לא חדשה, היא התחילה לצאת עוד ב-2006 על ה-DS ועד כה קיבלה 6 משחקים (8 אם סופרים גרסאות נוספות בדומה לפוקימון), האחרונה שראינו הגיעה לפני עשור בדמות Cyber Sleuth עם משחק המשך שנקרא Hacker's Memory. המשחק החדש, Time Stranger, הוא משחק חדש, אך אציין כמובן עכשיו שהוא לא דורש היכרות עם המשחקים הקודמים בסדרה בשום צורה, כל מה שאנחנו צריכים לדעת על העולם שבו הסיפור מתרחש הוא עצמאי לחלוטין משאר הסדרה.
הדמות שאנחנו נבחר (גבר או אישה ולמען הביקורת אקרא לה מעכשיו MC, קיצור ל-Main Character) מגיעה לטוקיו כסוכני ADAMAS, קבוצה שמתמקדת בחקירה של אירועים על טבעיים בעיר, ספציפית כאלה שסובבים סביב יצורים דיגיטליים שלא כל הציבור מכיר, דיג'ימונים! אבל באחד מהמבצעים של MC, היא נקלעת לפיצוץ גדול שהורס את שינג'וקו ומצליח לשלוח אותה כ-8 שנים אל העבר, כאשר המשימה החדשה שלה היא לגלות את הסיבה לאסון ובאותה נשימה, למנוע ממנו מלהרוס את האנושות ואת העולם הדיגיטלי.
הסיפור של המשחק הוא מהמגניבים יותר שיצא לי לראות בסוגה הזאת של משחקי התפקידים (ואני מתכוון ספציפית בין פוקימון לדיג'ימון), התחושה הכללית שבה באמת יש לנו מטרה גדולה להילחם עבורה ולחקור את מה שעלול לקרות בעתיד, זאת להבדיל ממשחקים כמו Sword/Shield שבהם התעלומה מתרחשת ברקע של המשחק ולפני שאנחנו זוכים לראות באמת מה קורה, מישהו פשוט מסיט אותנו אל המסע להילחם במכונות, פה אנחנו באמת מחפשים את המקור למה שעלול להשמיד את האנושות ולנסות להציל את העתיד שנמצא בסכנה תמידית.
אני אגיד שהחולשה של חלק מהעלילה במשחק הזה באמת היא שה-MC שלנו לא מדבר, כאשר אנחנו בוחרים את המין של ה-MC שלנו, המין השני הופך למפעיל שלנו, שלו יש משחק קול, אך באותו זמן, ל-MC אין קול, רק פנטומימה לכל בחירת דיאלוג שנבצע. לא ברור לי למה, זה מעט מאכזב וחבל שלא שמו לב לפרט הזה, מאחר וזה מעיב על כמה מהקטעים היותר מעניינים מבחינה עלילתית שיש למשחק הזה להציע. אבל מעבר לכך? זאת אולי הבעיה הכי מינימלית שיש למשחק הזה בפועל, מאכזב, אך לא הורס את החוויה באופן נוראי.
המפלצת הראשונה שלי
המשחק מבוסס, איך לא, על דיג'ימונים, מפלצות דיגיטליות (הם האלופים, כן!) שנוכל לפתח ולגדל לאורך המשחק ולהילחם איתם מול דיג'ימונים אחרים. בהתחלה נקבל בחירה בין 3 דיג'ימונים שונים, כל אחד מסוג אחר עם התקפות שונות, כאשר נסייר בדאנג'נים השונים של המשחק נוכל לתקוף את הדיג'ימונים המסתובבים בהם, אף אחד מהם לא יהיה ידידותי רוב הפעמים ולכן, לפני שהדיג'ימון יתקוף אותנו, אנחנו נרצה לתקוף אותו ראשון על מנת שנשיג את היתרון בקרב.
אני כן אגיד עכשיו שעל פניו, כמות הסוגים של הדיג'ימונים יחסית מאיימת בהתחלה, או לפחות נראית מאוד מאיימת וזה לא עוזר כאשר חלק מה-UI מרגיש מאוד דחוס, אבל כל פעם שאנחנו נסתכל על היתרונות שלנו מול דיג'ימונים יריבים, גם יהיה לנו מקרא של מה כל סימן אומר וככל שנשחק יותר, ככל הנראה שנדע לחפש את המידע שאנחנו מחפשים במהירות יחסית בלי להתבלבל יותר מדי.
מערכת הקרב תתבצע בתורות כאשר אנחנו יכולים להציב 3 דיג'ימונים ,ו-3 דיג'ימונים רזרבים להילחם מול קבוצה דומה או בוס. בכל תור נוכל לבחור בין פעולה שדורשת נקודות SP, או לתקוף מתקפה רגילה, כמו גם להשתמש באייטמים שונים ולהחליף דיג'ימונים, כל אלה לא לוקחים תור, מה שהופך את המשחק הזה לקל יותר באופן מאוד רציני על פני משחקים כמו פוקימון הישנים בהשוואה. הסוג דיג'ימון שלנו ישפיע על כמות הנזק שאנחנו יכולים לעשות על דיג'ימון יריב, בעזרת מקדמים שיכפילו או יחלקו את הנזק שנעשה, באותה נשימה גם סוג המתקפה שנבצע תשפיע על המקדם הזה וככה אנחנו יכולים לבצע נזק כפול, משולש, אבל גם הנשק יכול להיות חצוי או לבצע רק שליש מהנזק שמתקפה מסויימת יכולה לעשות על יריבים מסויימים, כך שחשוב לשים לב לפרטים כמו זה, למרות שהמשחק טורח להציג לנו את הפרמטרים האלה לפני שנתקוף, בצורה שבמקום מסויים? אפילו מזכירה לי מעט את המערכת דאנג'נים וקרב של פרסונה דווקא ופחות של המתחרה הישירה, פוקימון.
עוד מיני מערכת שמתייחסת לדיג'ימונים ולחלק מהיכולות שלהם היא מערכת היחסים עם הדיג'ימונים שפעם בכמה זמן במהלך הסיור, יופיע מעל הראש שלהם בועת דיבור שאומרת שיש להם שאלה עבורינו, על פי התשובה שניתן לדיג'ימון, האישיות שלו תשתנה לכיוון מסוים בטבלה שאנחנו יכולים לראות על המסך, כאשר שינוי של האישיות של הדיג'ימון יכולה גם לשנות יכולת פאסיבית של הדיג'ימון, כמו למשל שיכולות מסויימות יעלו פחות SP, דיג'ימון מסויים בכל קרב יהיה הדיג'ימון עם התור הראשון ועוד יכולות אחרות.
מערכת הסיור של המשחק לא מרגשת במיוחד, היא מאוד בסיסית בפועל, המפות של המשחק מחולקות לאזורים קטנים יותר, הבית שבו אנחנו נשארים בעבר הוא מפה אחת, רחובות שונים של טוקיו מחולקים לאזורים קטנים, הדאנג'נים מחולקים, במקום שהעולם יהיה יחסית פתוח, הוא לעיתים מרגיש מאוד קטן ולא מרגש במיוחד. במהלך הסיור נוכל למצוא משאבים שונים ותיבות אוצר שבהן נמצא דברים עבור מערכת ה-digifarm (וברשותכם, דיג'י-חווה!), במהלך הסיור נוכל להיתקל בסוג של כניסה סודית (שמזכירה מאוד את ה-velvet room בפרסונה) שתעביר אותנו לחדר מאוד פנסי שבו נוכל גם לקנות אייטמים כמו דברים לריפוי של הדיג'ימונים שאין בעולם הפתוח, אבל גם מעבר לניהול של הדיג'י-חווה.
הדיג'י-חווה הוא מקום שבו אנחנו יכולים להשאיר כ-30 דיג'ימונים על פני כדור שמורכב מאריחים, חלק מהמשאבים שנמצא לאורך המשחק ישמשו אותנו על מנת לאמן דיג'ימונים בחווה הזאת, לבנות להם מתקנים על מנת להתאמן וגם ליצור אייטמים שאיתם נוכל גם לשפר את רמת הקשר שלנו עם הדיג'ימונים, מה שיכול להיות מאוד שימושי בחלקים מאוחרים יותר של המשחק.
הדיג'ימון שבחדר
בואו נדבר שניה על פיל אחד מאוד גדול בחדר שמציק לי במיוחד, אבל כמו לא מעט משחקים אחרים זה חייב להישאל: למה המשחק הזה רץ על ה-Playstation 5 ב-30 פריימים לשניה? למה מחשב חלש יותר שלי מריץ את המשחק הזה ב-4k ב-60 פריימים בשניה? (וסקיי אם את רואה את זה, תודה על הפמילי שייר), המשחק הזה מפוצל לחלקים קטנים יותר, כמה המשחק הזה מבצע שימוש אמיתי ב-Vram שמצדיק את זה שהמשחק הזה רץ פחות טוב על קונסולה יחסית חזקה? אני לא מצליח לתרץ את זה לעצמי בשום צורה ואני אני מאוד אתאכזב לגלות שפשוט צריך את ה-Playstation 5 pro בשביל שהמשחק הזה ירוץ ב-60 פריימים, פשוט בלתי נתפס עבורי.
ועוד טענה אחת שלי היא מערכת הסקילינג של המשחק הזה, על מנת להתקדם במשחק הזה צריך להעלות את ה-agent rank של ה-MC, העובדה שחלק מה-digivolution נעולים מאחורי ה-agent rank שעולה פחות או יותר עם ההתקדמות במשחק קצת מתסכלת, אם אני שחקן שרוצה לשחק את המשחק הזה בקצב שלי, ואלוהים יודע כשאני משחק משחקי תפקידים, אני לוקח את הזמן על מנת לחפש ולמצוא דברים, זה מאוד מקשה עלי כשחקן פשוט לחקור את העולם ופחות או יותר גורם לי להצמד לסיפור באופן אקסלוסיבי, שבמשחק תפקידים כמו האחד הזה? הייתי מצפה לקצת יותר חופש אמיתי.
מעבר לכך, אני אציין שאני אוהב את התצוגה הגרפית של המשחק הזה מאוד, היא אומנם לא הכי חדשנית, הגרפיקה היא גרפיקת סל שיידינג שפשוט מבוצעת בצורה ממש טובה שנראית טוב בעין, גם אם יש כמה אנימציות קצת מוזרות לפעמים לצד תזוזה מאוד משונה של חלק מה-NPC, בדגש על אלו שמתלוות ל-MC במהלך סיורים שונים, אבל הדמויות עצמן נראות מצויין, העיצובים של הדמויות גם כן חביבים במיוחד. אם קניתם את גרסאת ה-Ultimate של המשחק גם כנראה קיבלתם את התחפושות היותר מגניבות, כולל וואנזי של דיג'ימון שפשוט חמוד ממש. אני חושב שהחלק שהצליח לשבור מעט את הקיר הרביעי עבורי הוא דווקא החלק שבו ניתן לקנות מרצ' של משחקים שונים של Bandai, התחלתי פשוט להסתובב עם חולצה של לילי מטקן במקום המדים הרגילים של ADAMAS.
לסיום כרגיל, קצת על הפסקול, שבתכלס? אין בו משהו סופר יוצא דופן והוא יחסית די נשכח בעיני, אבל אם להיות כנה, הוא פשוט כיפי לשמיעה ברקע. הוא אלקטרוני על גבול הצ'יל-אאוטי לרוב שנעים מאוד לאוזן, קצבי יותר מתי שהוא צריך להיות, אבל אף פעם לא באמת משתלט על הרגע בצורה יוצאת דופן ואני חושב שיותר פסקולים שאם אין להם משהו מיוחד להציג, אולי צריכים לקחת קצת דוגמא ממנו. כן אציין שיש בו כמה קטעים מגניבים, במהלך הסיור ברחובות טוקיו יש קטע שנקרא Street Bustle שהוא פשוט נעימה קצבית ומהנה, או בחלק מהקרבות גם יש מנגינה בשם Enjoy the Fight שפשוט משתלב מצויין לתוך האקשן, פשוט תענוג.
השורה התחתונה
אני אומנם לא זרקתי את Pokemon Legends Z-A לפח, אבל אם אני צריך להגיד מי בין Pokemon ו-Digimon באמת הפיל את הכדור הפעם זה ללא ספק נינטנדו ובאמת שמרשים אותי לראות את כמות העבודה שבנדאי דפקו על המשחק הזה. Digimon Story: Time Stranger הוא משחק תפקידים הרפתקאה מעולה עם עלילה מוצלחת ודמויות מדהימות לא פחות, גם אם יש לו מספר בעיות שהייתי שמח שלא היו נמצאות במשחק הזה, אני עדיין חושב שמדובר באחד ממשחקי הדיג'ימון כנראה הטובים שיצאו. יהיה טוב אם נינטנדו יעשו קצת שיעורי בית ובמקום לזלזל במותג האהוב שלהם, יקחו את הדוגמא הזאת של דיג'ימון ובאמת יוציאו מוצר שמעריצי המותג ראויים לו. עבודה טובה בנדאי, מגיע לכם ביושר.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י