הרשמה

ביקורת: Zelda: Skyward Sword

משחק הזלדה הטוב ביותר עד עתה?


The Legend of Zelda: Skyward Sword
מפתחת: נינטנדו  פלטפורמה: Wii
תאריך יציאה: 20.11.11

סדרת משחקי The Legend of Zelda עיצבה כמעט את כל מה שאנחנו יודעים על משחקי הרפתקה ופעולה. האם הפרק החדש שלה מצליח לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של המותג, או שתקופת הזוהר של הנסיכה זלדה כבר מאחוריה?

תמיד זה מתחיל אותו דבר: חושך. מוזיקה נעימה. פתאום קריאה: "לינק? לינק! תתעורר, לינק!". החושך נעלם, ובמקומו מופיע חדר צבעוני בו מנמנם לינק, הגיבור הבלונדיני עם הפיג'מה הירוקה. זו הדרך הקבוע בה מתחילים משחקים בסדרת The Legend of Zelda כבר 25 שנה - וזו גם הדרך בה נפתח המשחק החדש שלה, Skyward Sword.

אך העובדה שכל משחק בסדרה מתחיל אותו דבר לא אומרת שהוא גם ממשיך ככה. אחרי שעוברים את הפתיחה הזהה מגלים שכל משחק זלדה הוא עולם ומלואו, שמציג דמויות חדשות, עולמות מגוונים וגימיקים שונים ומשונים. Skyward Sword שונה מהמשחקים הקודמים בסדרה במנגנון השליטה שלו, שמגדיר מחדש את המושג "שליטת תנועה", וגם בעולם החדש שהוא מציג שלא מרגיש כמו אף עולם אחר שפגשנו בסדרת המשחקים הזאת עד כה. 

אך האם החידושים האלה משפרים את זלדה, או רק הורסים אותה? יצאנו לממלכת היירול בשביל לבדוק.

בראשית

 נתחיל בהסבר קצר על הפילוסופיה הנראטיבית של סדרת Zelda. בניגוד לסדרות משחקים אחרות, שמציגות סיפור אחד רציף בהמשכים, כל משחק של זלדה מספר סיפור חדש לגמרי, שכולל את אותם מוטיבים מרכזיים (הנסיכה זלדה נחטפת, לינק הגיבור ממהר להצילה וכו'). ניתן להתייחס למשחקים כגרסאות שונות של אותה אגדה ישנה: כל פעם שמספרים אותה הסיפור המרכזי נשאר אותו דבר, אבל הפרטים הקטנים משתנים.

ה"הסבר" של נינטנדו לכל הבלגן הזה הוא שהסדרה מתרחשת על קו זמן ארוך במיוחד של אלפי שנים, וכל משחק מתרחש בתקופת זמן שונה לחלוטין מקודמו. מבחינה כרונולוגית, נמצא המשחק החדש בראשית קו הזמן, והוא מציג את הפעם הראשונה בה גיבור בשם לינק יצא להציל נסיכה בשם זלדה. זהו למעשה "הפרק הראשון", שמספק לא מעט פתרונות לחובבי הסדרה: איך יכול להיות שבכל דור ודור מופיעים לינק וזלדה חדשים? מהו בדיוק ה-Triforce המסתורי שמקנה לגיבורי המשחק את כוחם? ולמה כל הרעים תמיד רוצים לחטוף את הנסיכה הבלונדינית?

נינטנדו הרכיבו כאן את משחק הזלדה המורכב ביותר מבחינה סיפורית עד היום - והתוצאה מהפנטת: הסיפור מרתק בין אם אתם מכירים את כל התעלומות שהציבה הסדרה עד היום ובין אם לא, וכולל שלל טוויסטים מגניבים, אויבים מטורללים וסצנות מרגשות. העובדה שהפעם לינק וזלדה הם חברי ילדות מאוהבים, שבסך הכל רוצים להתאחד ולהיות ביחד, גורם לכך שלכל סיפור ה"הצל את הנסיכה שנחטפה" יש תחושת דחיפות מוגברת - וכשלינק וזלדה סוף סוף נפגשים בחלק האחרון של המשחק קשה שלא להזיל דמעה. 

רק מה - זלדה זה לא ממש משחק שמשחקים בו בשביל הסיפור. הוא אמנם חמוד ואפילו מוצלח - אבל המנה העיקרית בסדרת המשחקים הזאת תמיד היתה המשחקיות. וגם היא, בדיוק כמו הסיפור, עברה הפעם שינוי רדיקלי.

לינק בתנועה

The Legend of Zelda: Skyward Sword הוא משחק הזלדה הראשון שפותח באופן בלעדי לקונסולת ה-Wii, והוא גם המשחק הראשון שהצליח לשכנע אותנו שכל הגימיק הזה של שליטת תנועה יכול לעבוד גם במשחקים "רציניים" ולא רק במשחקי מסיבה טפשיים. 

התנועה היא חלק בלתי נפרד מ-Skyward Sword. החרב של לינק, שהיא גם אמצעי הלחימה העיקרי שלו, נשלטת כולה בתנועות. למעשה, לעיתים קרובות המשחק מרגיש כמו סימולצית סיף: החרב מונפת בהתאם לדרך בה אתם מזיזים את שלט התנועה שלכם, וכל קרב דורש להכות את האויבים בזווית הנכונה כדי לפגוע בהם. למעשה, כל מפגש עם אויב הופך למעין קרב מוחות, שידרוש מכם להבין מתי ואיך לתקוף כדי לשרוד. המשחק משתמש בחיישן ה-Motion Plus, שמוסיף לבקר ה-Wii יכולות משופרות לזיהוי תנועה (אם אין לכם את החיישן הזה לא תוכלו לשחק במשחק), מה שעוזר לכל מנגנון הלחימה התזזיתי הזה להיות מדוייק ומהיר במיוחד.

וזה עובד. קצת מפתיע, אנחנו יודעים, אבל לגמרי מענג: הקרבות כיפיים, מותחים ובעיקר אינטראקטיביים מאוד: השחקן (כמעט) תמיד בשליטה מלאה על מה שקורה, וההבדל בין כשלון או הצלחה תלוי אך ורק ברפלקסים ובתנועות שלו. מדי פעם החוויה קצת נהרסת, כשהשלט "מתבלבל" ולא כל כך יודע איפה הוא נמצא, אבל בעיות כאלה קורות לעיתים רחוקות מאוד וניתן לסדר אותן בקלות (לחיצה על אחד הכפתורים מאפסת את מיקום השלט - ובא לציון גואל).

בנוסף לחרב, גם חפצים נוספות שלינק יאסוף בדרכו נשלטים על ידי תנועות: חיפושית מעופפת על שלט רחוק, למשל, תעופף בהתאם לתנועות היד שלכם; החיצים שישוגרו מהקשת שלכם יעופו למקום אליו תכוונו את הבקר עצמו; אפילו הציפור הענקית שעל גבה לינק ירכב במהלך חלקים מסויימים במשחק נשלטת על ידי הטיית השלט. כמו שקורה עם החרב, גם החפצים האחרים נהנים מחיישן ה-Motion Plus, והשליטה בהם נוחה ומדוייקת.

נינטנדו הצליחה לארוז את כל מאפייני התנועה האלה לחבילה אחת שפשוט עובדת, וסביר להניח שגם אם לא חיבבתם עד כה שליטת תנועה - זלדה תצליח לשנות את דעתכם. ולמרות זאת כדאי להגיד שחבל שנינטנדו לא הכניסה למשחק גם מצב של שליטה "רגילה" לטובת אלה שממש לא מסתדרים עם מערכת השליטה החדשה הזאת. שליטת התנועה אמנם מוסיפה למשחק לא מעט, ובאופן אישי לא הייתי רוצה לשחק במשחק הזה בשום דרך אחרת, אבל בסופו של דבר הוא היה יכול לעבוד גם בלעדיה - וקצת מעצבן שנינטנדו לא העניקה ללקוחות שלה את זכות הבחירה.

רואים עולם

החידוש הגדול האחרון ב-Skyward Sword הוא מבנה המשחק: עד כה, המשחקים בסדרת זלדה עוצבו באותה דרך: לינק הגיבור יוצא להרפתקה שבליבה עומדים שורה של מבוכים: כל משחק כלל מספר גדול של מבוכים כאלה, שעוצבו ביד-אמן וכללו מינון מושלם של חידות, אויבים ובוסים אכזריים. בין אותם מבוכים טייל לינק בעולם ואסף רמזים שהובילו אותו למבוך הבא. גם ברחבי העולם פוזרו לא מעט חידות והרפתקאות, אבל המבוכים היו תמיד הלב והמרכז של הסדרה הזאת, ועליהם קמו ונפלו משחקים.

גם במשחק החדש יש לא מעט מבוכים כאלה, אבל הפעם העולם שסביבם השתנה: במקום להרגיש שמטרת הטיולים בעולם הם רק כדי להוביל אתכם למבוכים, הפעם העולם עצמו מרגיש כמו מבוך אחד גדול. מאחורי כל פינה תמצאו חידה חדשה שתדרוש מכם לעצור רגע ולנסות להבין כיצד ממשיכים, ולעיתים קרובות תמצאו את עצמכם בקרבות מול בוסים ענקיים גם מחוץ למבוכים השונים. השינוי הזה מוביל למשחק זלדה עם קצב אחר לגמרי, הדוק ועמוס הרבה יותר משל המשחקים הקודמים: בכל רגע אתם יודעים בדיוק מה אתם צריכים לעשות ואין כמעט רגעים מתים.

למרבה הצער, לשינוי המהותי הזה בעיצוב המשחק מתלווה גם מחיר די גבוה: העולם עצמו קטן. מאוד מאוד קטן. אם מכירים את כל קיצורי הדרך אפשר ללכת מקצה לקצה בדקות ספורות בלבד (באופן תאורטי לפחות, כי חלקי העולם לא מחוברים זה לזה בצורה שמאפשרת לעשות זאת בפועל). ממלכת היירול כוללת הפעם שלושה איזורים בלבד: איזור יער, איזור הר-געש ואיזור מדבר - אליהם חוזרים שוב ושוב (ושוב ושוב) במהלך 50 השעות של המשחק. 

אז נכון, האיזורים האלה נראים נפלא (בהתחשב במגבלות החומרה של ה-Wii עליהן נרחיב עוד רגע), משתנים כל הזמן, ונפתחים בחלקים המאוחרים יותר של המשחק כדי לחשוף מקומות חדשים - אבל זה עדיין לא מספיק: Skyward Sword היה צריך להיות משחק גדול יותר - מה שהיה משפר אפילו יותר את הקצב הכמעט מושלם שלו ומונע את תחושות ה"טוב, נמאס" ו"אוף, שוב פעם צריך ללכת למדבר?" שבהחלט ניכרות בשעות המשחק האחרונות. 

במהלך ההרפתקה לינק יאסוף חפצים שונים שיעזרו לו להתקדם בעולם, לפתוח איזורים חדשים ולנצח בקלות אויבים שהיו מאתגרים מאוד בתחילתו. אחד החפצים האהובים עלינו  היא החיפושית המעופפת, אותה ניתן לשגר לאוויר ולשלוט עליה כדי לקבל מבט ממעוף הציפור על האיזור בו אתם נמצאים. החיפושית, שמתווספת לארסנל של לינק בתחילת המשחק, אף ניתנת לשדרוג בהמשכו (כמו גם חפצים אחרים), וכיף גדול להשתמש בה. גם החפצים האחרים, שכוללים שוט, פצצות, חץ וקשת ועוד מוצלחים ומהנים - אם כי מזכירים לא מעט חפצים שכבר ראינו במשחקים הקודמים בסדרה. 

כמו פעם

Skyward Sword הוא ללא ספק משחק הזלדה העמוס ביותר בחידושים בתולדות הסדרה - ולמרות זאת מדובר במשחק שמרגיש "זלדה" מתחילתו ועד סופו. כי עם כל תוספות התנועה והסיפור הייחודי והעיצוב החדש של העולם, נינטנדו השכילה לשמור על דבר אחד מרכזי ולהשאיר אותו בדיוק כפי שהיה בפעמים הקודמות: האווירה.

האווירה של Skyward Sword היא מוכרת ומנחמת. היא אי של תמימות ופשטות בתעשיית משחקים צינית ומתוחכמות. לשחק במשחק הזה יחזיר אתכם לילדות שלכם, לפנטזיות הדמיון שסביר להניח שהיו לכולנו בסביבות גיל הגן. שיגארו מיאמוטו סיפר שכשהוא יצר את המשחק הראשון בסדרה הוא ניסה לשחזר את "הרפתקאות הילדות שלו": הוא נהג להסתובב בטבע הסמוך לביתו עם ענף של עץ, להכנס לכל מיני מערות ולדמיין שהוא נלחם במפלצות בעזרת חרב סמוראים עתיקה. התחושה הזאת הצליחה לשמר את עצמה בכל משחק בסדרה - וגם הפעם היא כאן.

מי שאוהב את משחקי זלדה ימצא את האווירה הזאת כסוג של חבר וותיק שתמיד נחמד להפגש בו. עם זאת, אם אתם לא ממש מחובבי הסדרה, או ש-Skyward Sword הוא המשחק הראשון שלכם בה, יש סיכוי לא רע שהאווירה דווקא תרתיע אתכם: היא גורמת למשחק להרגיש מעט מיושן - ולא בטוח שלגיימרים של 2012 יש סבלנות למשחקים כאלה.

לתחושה הזאת מצטרפות כל הפשרות הטכניות שנינטנדו נאלצה לעשות כשהחליטה ליצור את המשחק הזה לקונסולת ה-Wii החלשה: הגרפיקה אמנם נהדרת בכל הקשור לעיצוב האמנותי שלה, אבל נמרחת בצורה מטושטשת על מסכי HD (כי ה-Wii, אם שכחתם, משדרת ברזולוציה סטנדרטית בלבד). סביבות המשחק קטנות מאוד, והמשחק נאלץ לטעון את הסביבה הבאה לעיתים קרובות. מספר האויבים על המסך בכל רגע נתון מינימלי, ועל אינטילגנציה מלאכותית מצד האויבים או הדמויות האחרות בכלל אין מה לדבר.

נינטנדו הצליחה להתגבר על רוב המגבלות האלה בצורה אלגנטית, בעזרת עיצוב שלבים גאוני והטמעת מערכת קרב שלא ממש מצריכה אינטילגנציה או ריבוי אויבים בשביל שתשאר מאתגרת. ועדיין - קשה שלא להפליג בדמיון לשאלת ה"איך המשחק הזה היה נראה על קונסולת HD" - סביר להניח שאפילו בנינטנדו כבר הבינו שחומרה חזקה יותר היתה עוזרת למשחק הזה ומצליחה לשפר אותו. אולי ב-Wii U.

 חובה לבעלי ה-Wii

Skyward Sword מצליח לא רק להיות אחד ממשחקי הזלדה הטובים ביותר בהסטוריה של הסדרה הנהדרת הזאת, אלא גם להגדיר מחדש מה זה "שליטת תנועה" ולהוסיף לנוסחה הסטנדרטית של זלדה המון חידושים מצויינים. מדובר, ללא ספק, במשחק ה-Wii הטוב ביותר שיצא ב-2011 (טוב, זה לא שהיתה לו יותר מדי תחרות), ולא נגזים אם נשער שאפשר גם להכתיר אותו גם כמשחק הטוב ביותר מבין ספריית המשחקים של הקונסולה הזאת.

למרות שהאווירה מרגישה מעט מיושנת ולמרות שהחומרה החלשה של ה-Wii עובדת לרעת המשחק עדיין מדובר במשחק יוצא דופן באיכותו, עם עיצוב שלבים מדוייק ונהדר, פאזלים מאתגרים ומצויינים (אין אפילו פאזל לפידים אחד!), סיפור נהדר וכיף גדול שנמשך במשך כמעט 50 שעות ברציפות. 

מדובר ביופי של סיבה לנקות את האבק מעל ה-Wii שלכם.  

הטוב
  • עיצוב שלבים נהדר
  • שלל חידושים לנוסחה הישנה
  • שליטת תנועה מדוייקת ומוצלחת
הרע
  • ביצועים טכניים מאכזבים
  • מעט מדי איזורי משחק
  • חמש השעות האחרונות מעט מפרכות - וחבל
והבחורה
  • הנסיכה זלדה הבלונדינית מעולם לא היתה לוהטת יותר. פתאום קל הרבה יותר להבין את לינק.

במשפט אחד: אווירה קצת מיושנת לא מפריעה לסדרת Zelda לייצר משחקים נהדרים עם עיצוב ומשחקיות שמשאירה את כל שאר המשחקים הרחק מאחור

תגובות

  1. 1

    13:17 17.01.2012 | hot dog hot dog

    ראשון ניראה אחלה משחק

  2. 2

    13:46 17.01.2012 | משמוס משמוס (אורח)

    למי לעזאזל אכפת מהמשחק הזה????
    תעשו ביקורת למשחקים שבאמת משחקים בהם!!!

  3. 3

    14:13 17.01.2012 | כמו כמו (אורח)

    כמו סקיירים!

  4. 4

    14:22 17.01.2012 | עטןטע עטןטע (אורח)

    ל2 זה שכל תעשיית המשחקים היום מציעה רק יריות מטומטמות המשחק הזה באמת שיפור...

  5. 5

    14:38 17.01.2012 | SSBB SSBB (אורח)

    מתנצל להגיד אבל SUPER SMASH BROS BRAWL הרבה יותר טוב, באמת שזה המשחק הכי טוב לווי.

  6. 6

    14:54 17.01.2012 | וואו! וואו! (אורח)

    ביקורת! מזמן לא ראינו אחת כזאת! בואו נלקק אותה, כדי שנדע אם היא באמת אמיתית!
    *ללקק*
    אכן ביקורת אמיתית!
    ברצינות, דרושות יותר ביקורות. במיוחד לריימן אם כבר מדברים על משחק נחמד וצבעוני שמחזיר אנשים אל הילדות...
    ו-2/3, ת'כלס, אחד המשחקים היותר טובים של השנה. אין מה לזלזל...

  7. 7

    15:38 17.01.2012 | kl kl (אורח)

    תתכוננו לחפחרה של החיים מאת nintendo gay.

    לי אישית לא אכפת לי המחשק הזה

  8. 8

    17:08 17.01.2012 | nintendo fan nintendo fan (אורח)

    משחק מדהים אחד המשחקים הטובים ביותר ששיחקתי ו7 אם לא אכפת לך למה אתה פה? ואני בטוח שאם זה היה על הps3 עם גרפיקה כמו של Uncharted 3 היית מרייר על המשחק תפסיק להיות פאנבוי

  9. 9

    18:22 17.01.2012 | kl kl (אורח)

    8 אני לא זונת גראפיקה

  10. 10

    18:47 17.01.2012 | ל7 ל7 (אורח)

    לך תשחק call of duty יא מעפן
    ודבר שני אנחנו קהילת גיימרים יש כאלה של מחשב
    יש של פלייסטישן ויש תאמין או לא כאלה שמשחקים נינטנדו!
    וכדי שנוכל להמשיך להיות קהילה נחמדה וידידותית
    תפסיק לרדת על מעריצי זלדה.... ועוד פיות קוקסינליות למיניהם

  11. 11

    19:02 17.01.2012 | noan noan (אורח)

    ל2
    לא משחקים במשחק הזה? איך תסביר את המכירות המצויינות שלו, ואת ההייפ העצום סביבו?
    ל3
    שיחקתי סקיירים, סיימתי אותו וישבתי עליו שעות. זלדה יותר טוב ממנו.

    בלי ספק המשחק הכי טוב שיצא השנה (וכן, שיחקתי סקיירים, פורטל 2, ושאר המשחקים הטובים שיצאו השנה)

  12. 12

    19:05 17.01.2012 | noan noan (אורח)

    אני חייב להוסיף שנגד המשחק חייבים להגיד שחוסר התמיכה בHD מאוד פגע בחווית המשחק ובמראה שלו, וחבל. עדיין בין המשחקים הכי טוביםש יצא לי לשחק בהם

  13. 13

    20:08 17.01.2012 | ל-8 ל-8 (אורח)

    מצחיק שאתה קורא לאנשים פאנבוי בעוד אתה קורא לעצמך נינטנדו פאן...

  14. 14

    21:03 17.01.2012 | kl kl (אורח)

    11 זו דעתך

  15. 15

    21:30 17.01.2012 | אתם פאנבויז אתם פאנבויז (אורח)

    11 גיי
    וארז רונן, אני יודע שאתה אוהב זלדה אבל אתה לא צריך להסתיר מציבור הקוראים כאן ביקורת בונה אפילו אם אתה אוהב את המשחק.

  16. 16

    23:06 17.01.2012 | אביעד אביעד (אורח)

    קודם כל רציתי לומר שנהניתי נורא לקרוא את הביקורת, היא מנוסחת טוב וכיף לקרוא אותה.
    עכשיו, בנוגע למשחק עצמו-אני משחק במשחק כבר 25 שעות, ובינתיים אני מסכים עם כל מה שנכתב בביקורת; הוא זורם, כיפי, מעניין, ואין רגעים מתים.
    החוסר תמיכה בHD באמת מפריע, והמשחק נראה מרוח על המסך שלי, אבל עדיין מלהיבה אותי הסביבה החיה, המפורטת וכל דבר גורם לי לרצות לחקור עוד קצת ועוד קצת.
    בנוגע לעניין השליטה, אני מסכים איתך שזה נורא כיף וזורם ומרגיש נכון, אבל אני באמת חושב שגם אם נינטנדו היו רוצים להתחשב באנשים ששליטת התנועה לא נוחה להם הם לא היו יכולים, כי כל מכניקת הקרב ורוב החידות מתבססות עליה, וזה חלק ממה שהופך את המשחק למה שהוא.
    בנוסף, רציתי להשב את תשומת ליבך לשני דברים שהפריעו לי במה שכתבת- ראשית, בשונה מרוב משחקי הסדרה, זאת לא היירול שבה משחקים, אלא שטחים שידי אדם מעולם לא הגיעו אליהם לפני כן הממוקמים מתחת ל"סקיילופט"-המקום הכי מזוהה עם המשחק.
    שנית, זלדה פה היא לא נסיכה, אלא ביתו של ראש האקדמיה בסקיילופט (זה כנראה לא משמעותי יותר מדי, אך זה מראה שלינק לא רוצה להציל אותה רק בגלל המעמד, אלא בגלל הקשר העמוק שיש ביניהם).
    תודה רבה עם תשב את תשומת ליבך לתגובה:)

  17. 17

    13:27 18.01.2012 | nintendo fan nintendo fan (אורח)

    13 יש הבדל בין פאן לפאנבוי פאנבוי תמיד יגן על החברה שהוא אוהב לא משנה מה הם יעשו ותמיד יגיד שהמוצרים שלהם הכי טובים פאן הוא פשוט אחד שיש לו העדפה מסוימת אם נינטנדו יעשו טעות תהיה בטוח שאני לא ימציא תירוצים אם אתה רוצה דוגמה השלט של הn64 זה אחד השלטים הגרועים ביותר שיש אני לא סובל את השלט הזה הקונסולה הייתה מצוינת והיו לה משחקים נהדרים אבל השלט היה ממש מעצבן ואני גם לא אוהב את הfreind codes בווי זה מעצבן וכן לווי יש הרבה בעיות אני עדיין מעדיף אותו בגלל האקסקלוסיביים הנהדרים וגם אני אוהב לשחק משחקי יריות עם הwiimote והnunchuck מanalog sticks כי הרבה יותר קל לכוון והרבה יותר מדויק אחרי שמתרגלים אתה מבין למה אני לא פאנבוי עכשיו?

  18. 18

    22:32 18.01.2012 | רונן רונן

    תודה על הביקורת, ארז. נהניתי לקרוא.

    כמה הערות:

    1. לא ניתן ליישם במשחק הזה שליטה רגילה כי האויבים עוצבו ותוכנתו כדי לנצל את השליטה הזו, גם בדרכים יצירתיות. יש אובים שלולא תנועה מסוימת, לא ניתן לחסלם.

    2. העולם אמנם קטן יותר, אך בזכות אופיו החידתי, מתעכבים בו יותר, והתוכן בוגם רב הרבה יותר, שזה תמיד עדיף על עולם גדול ותוכן קטן.

    3. לגבי המריחה על מסכי HD: היא אולי קיימת, אך לא הבחנתי בה בגלל שוליותה. זה בזכות הסגנון הגרפי המצויר, כי Twilight Princess הריאליסטי, לעומתו, נראה מרוח בבירור.

    מה שכן, היו לי לא מעט קריעות מסך, אבל ייתכן שזו הבעיה בטלוויזיה שלי. כשהייתי מכבה את המסך ומדליק, הבעיה הייתה נפתרת, עד לפעם הבאה.

    הסכמתי אתך ברוב הביקורת, ולגבי מה שלא הסכמתי, זה כבר נתון לדעה האישית (כמו המיאוס של לחזור לאותם מקומות, כי אני חושב שזה נעשה בצורה מעניינת ומגוונת).

    ואהבתי מאוד את המשפט האחרון שלך בביקורת, כמעט ציטטת אותי. זה בהחלט נכון. אנשים מתעכבים בטכנולוגיה ולא מבחינים בדברים היותר חשובים שבהם זלדה שם את כולם מאחור.

    רונן.

  19. 19

    20:59 19.01.2012 | ילד פלא ילד פלא (אורח)

    ציון 10 ב-IGN

    בהחלט משחק השנה!!!

  20. 20

    13:10 30.01.2012 | אלוף העולם רנה אלוף העולם רנה (אורח)

    אנשים שלא אהבו את משחקי הזלדה הקודמים- לא יאהבו גם את זה.

    רוב האנשים שנחשפו לרפג האמריקאים הגדולים[סקיירים, מאס אפקט, פולאאוט] לא יאהבו את המשחק הזה[ ויתאפקו לא לפרוץ בצחוק].

    אז נשארנו עם בעלי הווי שישמחו על כל משחק חדש שיוצא לקונסולה שלהם, ונינטנדו פאנבויס שעושים במכנסיים בכל פעם שהם שומעים את נעימת הפתיחה של זלדה.

    אז נכון, המשחק די כיפי, אבל השליטה מעצבנת, ומצחיק שרק בביקורת של גיימספוט התייחסו אליה, והסיפור טוב...בשביל משחק זלדה[וזה לא אומר הרבה].

    והנוסטלגיה?..הנוסטלגיה היחידה שמשחקי זלדה מעוררים בי היא הרגשת הניצחון אחרי שקלטת המשחק עפה אחרי 5 דקות מהנינטנדו לטובת מריו/פיינל פנטסי.

    המשחק לא שווה יותר מ8/10 גם בלחץ הכי גדול, אבל כמובן, 40 בפמיטשו, 10 באייג'יאן....

    ...יפנים ומבקרי משחקים *אנחה* יפנים ומבקרי משחקים.

  21. 21

    00:06 15.02.2012 | עידן עידן (אורח)

    באמת ביקורת מצויינת ונכונה. בתורהאחד ששיחק בכל משחקי זלדה עד םשתיים האחרונים שיצאו לצערי....
    עוד מימי המגאסון אני מכור למשחק!

  22. 22

    00:02 25.02.2012 | 609060 609060 (אורח)

    תבינו, זה שאוהבים סדרה לא אומר שמי שאוהב אותה הוא פאנבוי.
    וזה שמסתובבים פה ערסים שחושבים שהם גיימרים כי הם למדו איך יורים בcall of duty לא אמור להפריע לכם,הגיימרים.

  23. 23

    00:10 25.02.2012 | li li (אורח)

    אני אישית נורא אוהב זלדה ומי שיש לו בעיה עם זה,אתם יודעים מה הוא מעניין לי...

  24. 24

    19:50 28.02.2012 | טםודובול טםודובול (אורח)

    ממתי זה רע להיות פאנבוי?

  25. 25

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון