הרשמה

ביקורת - Dishonored 2

לאחר שנהנה מאוד מהמשחק הראשון, דניאל מקבל הזדמנות פז לרשום את חוות הדעת שלו על המשחק החדש בסדרת Dishonored

  • PC
  • PlayStation 4
  • Xbox One
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 11/11/2016

האם יש מספיק סיבות להצדיק משחק חדש, או שמא Arkane Studios רק מיחזרו את המשחק הראשון?

Dishonored היה אחת ההפתעות המתוקות ביותר של 2012. משחק ההתגנבות האפל של Arkne Sutdios וענקית המשחקים Bethesda, יצא לאור בשנה עמוסת כותרים גדולים; ולמרות שהיה משחק נישתי יחסית וגם הראשון בסדרה שלו, הוא זכה להצלחה רבה אצל מבקרים ושחקנים יחדיו, כשכולם מדברים על המשחקיות המגניבה שיש בו והסיפור האפל והמרתק שעוטף אותו. אני אישית מאוד נהנתי להצטרף לקורבו, הדמות הראשית, אל המסע שלה ב-Dishonored, וכששמעתי כי המשחק החדש בסדרה יחזיר לי את קורבו האהוב יחד עם בתו, המלכה שקיבלה חזרה את הכתר שלה לאחר סיום אירועי המשחק הראשון, התרגשתי. מתי לאחרונה שמעתם משחק AAA מבטיח לנו שנוכל לשחק שתי דמויות שונות ולהנות מעלילה מיוחדת לשניהם? אז אחרי כמעט יותר משנה של צפייה, קיבלתי סוף סוף את Dishonored 2 לידיי. האם הוא עונה על הציפיות שהוצבו לו ע"י המעריצים והסטודיו, או שמא הוא משחזר את ההצלחה של המשחק הראשון בצורה פחות אטרקטיבית? 

החזרה לדאנוול:

כנראה שישנם דברים שלא משתנים. 20 שנה לאחר האירועים של Dishonored אני מתחיל את חווית המשחק שלי כשאני צופה בקורבו וביתו אמילי, הלא היא המלכה הנוכחית, מדסכסים בינם לבין עצמם על האם ישנה קנוניה שמנסה להדיח את אמילי מהשלטון, וכמו במשחק הראשון, זה עניין של מספר דקות עד שהאיום החדש, דלילה - אחותה האבודה של אמה של אמילי, מגיעה בחסותו של יריב פוליטי וצבא המכונות שלו כדי לשלול את כס המלכות מאמילי. לאחר שזה קורה, המשחק מציג בפניכם את האפשרות החדשה הראשונה שלו - לבחור בין קורבו ואמילי, כשהאחר הופך להיות פסל ונלקח ע"י דלילה.

הסיפור עצמו של המשחק אינו הטוב ביותר שיצא לי לחוות, אך דמויות מרכזיות כמו אמילי, דלילה וסוקלוב, המדען הזקן והחביב, גורמים לו לקבל נפח נחוץ. בנוסף העיצוב של העיר דאנוול, הכולל את הרחובות והסמטאות האפלות, הביניינים הנטושים והאווירה הכללית של המשחק עושים עבודה מעולה בלהעביר את המצוקה של אמילי (או קורבו. תלוי במי תבחרו) והחושך שנפל עליה ועל העיר לאחר ההשתלטות של יריבייה הפוליטיים.

קסם שחור וצללים אפלים:

היופי של הגיימפליי של Dishonored 2 לא רק מעולה, אלא גם הולך יד ביד עם בניית השלבים של המשחק. כמו במשחק הראשון, גם הפעם נוכל להשתמש בכוחות הקסם השחור של ה"סימן" ע"מ להערים על אויבינו, כשלקורבו ולאמילי יש סט יכולות מיוחדות משל עצמם. הבנייה המצויינת של השלבים אפשרה לי לבחור את הדרך הטובה ביותר בשבילי להתמודד עם חיילי האויב.

כידוע, המשחק מאפשר לכם לבחור בין הסתננות לבין להתמודד עם האויבים שלכם ראש בראש. בתור חובב משחקי התגנבויות, העדפתי את הקור החשוך של הצללים, וכשעשיתי זאת שמחתי לגלות כי כמו משחק התגנבות טוב, Dishonored 2 נותן לי יותר מאפשרות אחת בה אני אוכל להתגנב הלאה אל המטרה שלי, אך רק בתנאי שלמדתי את השלב ובדקתי מהי הדרך העדיפה לי ביותר. ע"מ לדעת מהי הדרך הטובה ביותר לאמילי, הייתי צריך לתצפת על אויביי, ללמוד את מסלול ההליכה שלהם, להשתמש בהסחות דעת וכוחותיי כדי להישאר חבוי. זו הייתה ללא ספק חויה מאתגרת שהייתה עקבית לאורך כל המשחק.

אציין כי חלק גדול מהתנועה הניצול הנכון של בניית השלבים נעשה בזכות כוחות ה"סימן" של אמילי. לגברת הזריזה יש את האפשרות לשגר את עצמה ממקום אחד לאחר, להעביר באפקט דומינו מכה מאויב אחד לאר וגם ליצור שיבוט של עצמה ועוד דברים מצויינים שרק הולכים את חווית ההתגנבות ליותר דינמית.

בניגוד למשחקים אחרים הדוגלים בשילוב של התקפה פרונטלית או התגנבות, ובעצם נותנים לכם את שתי אפשרויות כשכל אחת מבצעת את אחת ההבטחות של המשחק, Dishonored 2 הציע לי מספר דרכים שונות שאותן הייתי יכול לקחת. כמובן שלא מדובר בסתם דרך ישרה שאין בה אויבים, אלא אחת שמעורבת במסע על גבי כל חלקי השלב, החל מגגות הביניינים, הסמטאות האפלות ועד שימוש נכון של היכולות של הדמות שלי כדי להתקדם הלאה.

הבנייה של השלבים יחד עם השילוב של היכולות של אמילי וקורבו הופכים את המשחק ולמעניין ומאתגר, כשכל מקום חדש שהגעתי אליו במהלך מסעותיי בדאנוול דרש ממני ללמוד אותו ולהבין את המסלולים של חיילי האויב כדי שאוכל להתקדם באין מפריע.

אך למרות שהאלמנטים החשובים במשחק עשויים בצורה טובה, היו לא מעט פעמים בהן הייתי מתקשה לשלוט על הדמות שלי כדי לבצע את הפעולות הפשוטות ביותר. כשהייתי מנסה להרים חפצים מהרצפה ולצאת מחדר מהר לפני שיבחינו בי, הייתי מוצא את עצמי מתקשה להתמקד עם הסמן על הנקודה המדוייקת שממנה הייתי יכול להרים את החפץ. יכול להיות שמדובר בניסיון להקשות על השחקן, אך אני חושב שמדובר בטעות אנוש ובמערכת תנועה שאינה מפולשת עד הסוף.

Dishonored 2 שם דגש רב על חזרתיות. למרות שעדיין לא סיימתי את הסיפור שלי עם קורבו ולפי מה שראיתי עד עכשיו, הוא לא כל כך שונה ממה שהיה לי עם אמילי, Dishonored 2 מציע אתגרים רבים הכוללים לסיים את המשחק במצב כאוס נמוך בו אתם נשארים חבויים לאורך כל המשחק, או דווקא ללכת על הדרך ההפוכה ולנצח את המשחק ברמת כאוס גבוה בה אתם רוצחים את כל מי שנקלע לדרככם. שני המצבים האלה משפיעים על האופן בו יתייחסו אליכם תושבי דאנוול ומחזקים את האויבים שלכם.

למשחק יש גם מצב New Game Plus בו אתם יכולים לחזור עם הדמות שאיתה סיימתם את המשחק לאסוף ולסיים את כל האביזרים והמשימות שוויתרתם עליהם בסיבוב הראשון.

גם המקום האפל ביותר בעולם יכול להיות יפה:

אני חושב שהצוות ב-Arkane Studios עשה עבודה מצויינת להפיח רוח חיים בדאנוול. לא מעט פעמים יוצא לי לראות שלבים במשחקים שנחשבים כאפלוליים. לרוב השלבים האלה משעממים, אפורים וחסרי כל תוכן ויזואלי יוצא דופן. חברות המשחקים מסתפקות בכך שבהגדרתו השלב הוא אמור להיות חשוך ואפל ובכך נשארות עם התיאור היבש גם כשהן מציגות אותו בפני השחקנים. אולי בגלל שכל דאנוול אמורה להיות אפלולית ניתנה תשומת לב גדולה יותר לפרטים, אך התוצר הסופי עדיין מרשים ביותר. היצירה של החדרים בביניינים תמיד הייתה עשויה בצורה טובה, כשהפרטים שמילאו אותם גרמו להם להרגיש כמו דירות אמיתיות של אנשים ולא סתם עוד חדר נוסף בבניין חסר משמעות. מקומות מפתח במשחק היו מלאים בריהוט יפייפה, ציורים מרהיבים ואביזרים שונים שהיו מכניסים נפח נוסף לעולם של דאנוול והאוכלוסייה הגרה בו.

ולמרות כל המחמאות שיש לי לומר על העיצוב של דאנוול, העיר עצמה היא גם החולשה הגדולה ביותר של המשחק. בגלל האופי הקודר של העיר לא היו לי יותר מדי נופים שונים להנות מהם. אף שמדי פעם המשחק היה מאפשר לי להתסכל אל האופק ולהנות קצת מנוף הים שמלווה את המשחק לאורכו, לא הורגש באמת שינוי אמיתי באופי הוויזואלי שהמשחק מציג, אך זה המשחק ולכן מדובר בתלונה אישית ופחות משהו נגד העיצוב של Dishonored 2 והמסר שהוא מנסה להעביר.

מבחינת סאונד אין לי שום תלונה בנוגע למשחק. כמו במשחק הראשון, גם כאן פסקול המשחק עושה עבודה מעולה בבניית המתח כשאני נכנס לאזור אשר יש בו סכנות. גם המוזיקה שליוותה אותי בזמן השימוש בכוחות ה"סימן" חוזרת להכניס את המימד האפל בכל פעם שהייתי מגייס את קסמיו האפלים. 

אך כמובן כל אלה חסרי משמעות לגמרי כשזה נוגע למשחק בו הדגש הגדול הוא על יכולות ההתגנבות של הדמות שלכם. למזלי גם כאן Arkane Studios עשתה עבוד מצויינת. כשהייתי מתחמק מאויבים הייתי תמיד ער לצעדים שלהם ומהכיוון שמהם הם מגיעים. אציין כי אני משחק עם אוזניות והחוויה אינה הייתה מתורגמת בצורה טובה כשהייתי בוחר להוריד אותן ועובר לשמוע את המשחק מהטלוויזיה.

השורה התחתונה:

Dishonored 2 הוא משחק מצוין לאנשים שמנסים את המשחק לראשונה או כאלה שחוזרים אליו לאחר שנהנו מהראשון. הוא מאתגר, עשוי היטב ונותן לשחקן מספיק סיבות לבקר בו מעבר לסיבוב אחד. השלבים והמשחקיות שלו הולכים יד ביד ומצליחים לתת חווית גיימפליי שלא יצא לי לקבל ממשחקים לאחרונה. ולמרות הסיפור הלעוס, נראה כי ל-Dishonored 2 יש עדיין הרבה להציע.

8.5
מתוך 10
נבדק על:
Xbox One

הטוב

  • דמויות מעניינות
  • מאתגר
  • סגנון אומנותי מיוחד

הרע

  • משחקיות לא מפולשת עד הסוף
  • אין ממש הבדל בין הסיפור של אמילי וקורבו

והמלוכה

  • למה כולם רוצים לשלוט?
דניאל לברן - עורך ראשי

דניאל לברן - עורך ראשי

משחק על: PC, Xbox One, 3DS

בחיים לא תנצחו אותי ב- Dragon Ball Z: Budokai, Star Fox 64

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Metal Gear Solid 2: Sons of Liberty

כשאני לא משחק אני:חופר לאנשים סביבי על משחקים

מסר לעולם: לא באמת צריך לתפוס את כולם בשביל ליהנות

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

    11:49 08.12.2016 | drizzitx drizzitx (אורח)

    על איזה פלטפורמה בדקת?
    חסר פה מידע על הפן הטכני, כלומר רץ טוב? FPS טוב, וכו'

    תודה על הביקורת ;)

  2. 2

    12:54 08.12.2016 | דניאל לברן - עורך ראשי דניאל לברן - עורך ראשי

    בדקתי על ה-Xbox One. המשחק רץ עליו מעולה, אך שמעתי שדווקא ב-PC המשחק לא נראה כמו שצריך

  3. 3

    13:11 08.12.2016 | דודים דודים דודים דודים (אורח)

    ב PC הוא עושה בושות יש לי שתי 1080 אקסטרים ב SLI ועל 4K אולטרה אני מקבל 30-40 FPS

  4. 4

    13:38 08.12.2016 | רועי באלוה - כתב חומרה רועי באלוה - כתב חומרה

    ככל הידוע לי (אשמח אם תתקן אותי) ל-Dishonored 2 אין תמיכה ב-SLI אז הייתי ממליץ לך לבטל את אחד הכרטיסים ב-Control panel ותקבל שיפור בביצועים

  5. 5

    16:07 08.12.2016 | דניאל דניאל (אורח)

    יש בsteam המון ביקורות רעות על המשחק הזה

  6. 6

    21:10 08.12.2016 | שמואל מקונן - כתב תוכן שמואל מקונן - כתב תוכן

    זה נראה שעבודת האופטימיזציה על המשחק לא הייתה טובה במיוחד... בעיקר כששומעים מהאנשים שפיתחו את המשחק שכפתרון לבעיות הביצועים ששחקנים ינסו "להנמיך את ההגדרות במשחק".

    דיי מביך.

  7. 7

    02:58 09.12.2016 | WarFox89 WarFox89

    ת'אמת זה כבר נהיה טרנד בשנים האחרונות עם משחקים חדשים. או שיש לו ביצועים טובים ואופטימיזציה טובה אבל משחקיות משעממת ועלילה מעפנה כמו WD2 לדוגמא. או שהוא רץ על הפנים עם גרפיקה מיושנת וביצועים גרועים עם משחקיות חוזרת על עצמה אבל עלילה מדהימה כמו מאפיה 3 או DH2 ... למה אי אפשר לייצר משחקים עם אופטימיזציה טובה, משחקיות מהנה ועלילה טובה ביחד ? GTA V היחיד שעשה את זה טוב בשנים האחרונות לפי מה שאני זוכר.

  8. 8

    03:00 09.12.2016 | WarFox89 WarFox89

    דרך אגב גם את MGS V אפשר להוסיף לרשימה הקטנה הזאת.

  9. 9

    20:55 30.12.2016 | שאלה שאלה (אורח)

    כתוב שאין הבדל בסיפור בין 2 הדמיות.
    האם יש שלבים שונות בין הדמיות ?
    כי אני עומד באמצע עם הדמות של אמילי ורצית לדעת האם כדאי לי לשחק שוב עם הדמות השניה ???

  10. 10

    21:20 31.12.2016 | דניאל לברן - עורך ראשי דניאל לברן - עורך ראשי

    את הפעם הראשונה שלי העברתי עם אמילי, אך כשהתחלתי את השלבים הראשונים עם קורבו, זה היה זהה כמעט במדויק למה שהיה לי עם אמילי. בגלל זה קצת ירד לי החשק להמשיך עם קורבו והעדפתי לחזור למצב ה-New Game Plus שהוסף בעדכון.

    יכול להיות שלקראת הרגעים האחרונים בסיפור יש הבדל, אך הרפדטיביות עם ההבטחה לסיפור חדש שלא התקיימה, ניצחו אותי

  11. 11

    14:22 29.01.2017 | The outsider The outsider (אורח)

    שתי טעויות שראיתי מייד בפוסט שלך
    1) עברו 15 שנים לא 20
    2) דלילה היא לא חדשה היא הופיעה בdlc של הראשון (the knife of dunwall, the brigmor witches) כאנטגוניסט

  12. 12

       | פורסם ע"י