הרשמה

ביקורת - Arms

אחד ממשחקי הלחימה הכי מסקרנים של השנה הגיע לסוויץ' ושמואל יצא לברר האם המשחק עומד בסטנדרטים של משחקי הלחימה המצוינים של השנה.

  • Nintendo Switch
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 16/06/2017

מאחורי מעטה הפשטות של ARMS מסתתר משחק לחימה מאתגר וכיפי שלא צריך להיות מקצוען כדי ליהנות ממנו.

אלו שלא שמו לב, אנחנו בעיצומה של שנה אדירה למשחקי לחימה: Tekken 7 ו-Injustice 2 תפסו את סצנת משחקי הלחימה בסערה כשהפיחו רוח חיים חדשה בסדרות המשחקים שלהן כש-Marvel vs. Capcom Infinite נמצא ממש מעבר לפינה, Street Fighter 2 קיבל גרסה מחודשת לנינטנדו סוויץ' לכל אלו שהם טיפה יותר בקטע של נוסטלגיה ולאלו שרצו סוג של משחק לחימה לא קונבנציונאלי קיבלנו גם את For Honor שהציב רף חדש לאיך משחקי לחימה עם כלי נשק צריכים להיות. אבל אם כבר הזכרנו משחקי לחימה לא קונבציונאלים, נינטנדו החליטה לפתח משחק לחימה מאוד מאוד לא קונבנציונאלי לסוויץ'. ARMS סיקרן הרבה מאוד אנשים בגלל כמה מוזר שהמשחק הזה נראה: זה משחק לחימה, אבל רק עם אגרופים? זה נראה כמו Punch Out, אבל אפשר לזוז לכל מקום ולקפוץ ולתפוס את היריב? המשחק עושה שימוש ב-Motion Controls, איך זה יעבוד עם הסצנה התחרותית של המשחק, האם תהייה אחת כזאת? ובעוד שלמשחק כן הייתה תקופת בטא שהיה אפשר להתנסות בה, הבטא עצמו לא הראה אפילו שליש ממה שלמשחק יש להציע, ולכן שינסתי מותניים, נכנסתי למצב הלחימה שלי ולקחתי את ARMS לסיבוב כדי לראות האם נינטנדו אכן מצאה נוסחה מנצחת של משחק לחימה עם Motion Controls או שמא המשחק הזה מתאפיין בידיים רפות?

מוכר אבל שונה

ARMS הוא משחק לחימה שמזכיר יותר את משחקי Punch Out מאשר משחקי לחימה רגילים: המשחק מתנהל מנקודת מבט של גב השחקן והלחימה מתבצעת באמצעות שליחת האגרופים קדימה במטרה לפגוע ביריב. רק שבניגוד למשחקי Punch Out, אפשר גם להטות את האגרופים כך שיבואו בסיבוב והשליטה בדמות היא מוחלטת ואפשר ללכת לכל מקום בזירה ובנוסף גם לקפוץ, לתפוס ולהתחמק מהיריב בנוסף להגן מהמתקפות שלו . ב-ARMS אתה שולט על אחת מעשר דמויות שונות שבהיעדר מנגנוני קומבואים ומתקפות מיוחדות, לכל אחת מהדמויות יש יכולת ייחודית לה. לדוגמה, Master Mummy גדול מאוד כך שאגרופים רגילים לא יפילו אותו לרצפה בקלות ובנוסף כשהוא מגן הוא מקבל חזרה חלק מה-HP שהוא איבד, ולעומתו יש את הדמות הכי מאוזנת של המשחק, Springman, שיכול להדוף את האגרופים של היריב בעזרת סוג של גל הלם שהוא יוצר לאחר התחמקות טובה ובנוסף כשמד החיים שלו נמוך האגרופים שלו נשארים טעונים ביכולת המיוחדת שלהם כך שהוא נהייה דמות מסוכנת כשהוא נמצא עם הגב לקיר.

ואם כבר הזכרנו את הדמויות, הסיבה שאין להם מתקפות מיוחדות כמו ב-Street Fighter לדוגמה היא העובדה שהגיוון תלוי רק באגרופים שאתה לוקח איתך: בכל קרב אתה יכול לבחור שני אגרופים משלושה סוגים שונים שאתה יכול להגדיר לאותה הדמות. האגרופים משתנים לפי ההתנהגות שלהם, היכולת המיוחדת שלהם וקטגורית המשקל שלהם. היכולת המיוחדת של האגרופים משתנה בין סוגי האגרופים השונים והיא מופעלת אחרי שמטעינים את האגרוף עם לחיצה ארוכה על לחצן הקפיצה או ההתחמקות, וקטגורית המשקל משחקת תפקיד כל פעם ששני אגרופים מתנגשים, כשהכבד יותר, גם אם איטי, מקבל את היתרון ויעבור ממש דרך האגרוף הקל יותר.

בגלל שיש חופש יחסית גדול בבחירה של האגרופים, ובגלל שבסופו של דבר כל דמות תוכל להשתמש בכל סוג אגרוף אפשרי במשחק (נגיע לזה בהמשך הביקורת), כל אחד יכול למצוא את הקומבינציה שמתאימה לו. אני לדוגמה אוהב לקחת את Ninjara שהיא דמות מהירה יחסית ולשים עליה אגרוף שהוא יחסית קל ויש לו את היכולת "להקפיא" את היריב ולהאט אותו לאחר טעינה של האגרוף, ובנוסף לתת לו ביד השנייה עוד אגרוף חזק וכבד יותר בשביל לפגוע ביריב אחרי שהוא נהיה איטי יותר.

לא הזכרתי את זה עד עכשיו כי דיברתי בעיקר על המכניקה של המשחק, אבל את המשחק אפשר לשחק באחת משתי צורות: אפשר לשחק במשחק עם שלט רגיל ולשלוט בזרועות על ידי לחצני ה-ZR ו-ZL, אבל המלצת המשחק היא לשחק כמו שהמפתחים התכוונו שתשחקו - בעזרת טכנולוגיית ה-Motion Control. אני מאוד אוהב את האופציה השנייה כי היא גורמת לי להרגיש בתוך המשחק ואם להיות כנה - גם יותר כיף עם חברים. השליטה היא מאוד פשוטה ואינטואיטיבית, אין קומבואים מסובכים שצריך לזכור או תנועות מיוחדות: תנועה קדימה עם הג'וי-קון השמאלי תזיז את זרוע שמאל, כנ"ל לגבי יד ימין כשהגנה ותפיסה גם אינטואיטבים למדי. אבל אני יכול להבין למה קשה להיות מדויק עם הטכניקה הזו לכן אני שמח שהם נתנו את האופציה לשחק עם שלט. בצורה הזו שחקנים שדווקא לא אוהבים את כל ה-Motion Controls יכולים ליהנות מהמשחק ברמה גבוהה ויותר חשוב זה מאפשר לשחק את המשחק בצורה ניידת באוטובוס/רכבת, ועדיין להיות מהנה.

הקרבות גם לא מתחלקים לקרבות 1 מול 1 או 2 מול 2 אלא יש מודים מיוחדים שמתבלים את החוויה: ה-V-Ball הוא פשוט כדורעף עם המכניקה של המשחק, Hoops זה אחד המודים היותר כיפיים בו פשוט צריך לזרוק את היריב לסל, בין אם על ידי תפיסתו או זריקה שלו על אחת מהמקפצות בצדדי הזירה ויש גם את ה-Skillshot - מוד בו אתה מתמודד מול יריב (או במצב של 2 מול 2) במטרה לפגוע בכמה שיותר מטרות כדי להשיג ניקוד גבוה יותר. כל המצבים האלה נחמדים, כשאפילו מוד ה-V-Ball, שבהתחלה לא אהבתי נהייה יותר כיף כשלמדתי איך לשלוט בזרועות בצורה יותר טובה. גם הזירות עצמן ממש מתאימות למשחק כשחלקן אפילו משתנות בהתאם לתנאים מסוימים תוך כדי הקרב. סך הכל לטעמי נינטנדו עשתה עבודה טובה עם עיצוב המכניקה של המשחק.

אונליין מצויין, אופליין בינוני

המודים השונים של המשחק מתחלקים למצבים של שחקן יחיד ומשחק ברשת. המצב שחקן יחיד המרכזי הוא ה-Grand Prix, שהוא בעצם סוג של מצב ארקייד ממשחקי לחימה רגילים, עוד מודים כוללים אפשרות לשחק מקומית עם עוד חבר, מוד שנקרא Party Match, קרבות תחרותיים וסוגי אימונים שונים, כמו ה-Training וה-ARMS Test. מצב ה-Grand Prix הוא בסיסי לחלוטין, כמו שמצופה ממנו, אבל הבעיה המרכזית היא שכאן דיי נגמר מצב השחקן היחיד. עדיין יש כל מיני מודים מיוחדים כמו 1 מול 100 שמציב אותך מול 100 כפילים של הדמות Helix ברמת קושי עולה, אבל אין שום סיפור שעוקב אחרי הדמויות השונות, משהו שכבר נהייה סטנדרט במשחקי לחימה של היום.

בנוסף הדרך להשגת אגרופים חדשים יכולה להיות מעצבנת לפעמים, בעיקר כשאתה יודע מה אתה רוצה. הדרך שאתה מקבל אגרופים חדשים היא בלשחק משחק שעוזר לך להתאמן ביכולות שלך עם האגרופים בדומה למוד ה-SkillShot שהוזכר קודם כשמידי פעם מופיעה קופסה עם אגרוף חדש, מבחינת עיצוב המשחק זה סוג של הגיוני שכן זה מכריח אותך להתנסות בכל מיני סוגים שונים של אגרופים שלא היית משתמש קודם אבל בשביל זה קיים ה-ARMS Test שעושה בדיוק את אותו הדבר והייתי מעדיף שליטה יותר רחבה על מה אני מקבל. מצב ה-Party Match לעומת זאת הוא ההיילייט של המשחק בפער אדיר. זה המצב ששיחקנו בו בבטא ועם כמה שהוא היה כיף אז, לעומת מצבי המשחק האחרים הוא מתבלט אפילו יותר.

מצב המשחק הזה זורק אותך ללובי יחד עם עוד אנשים מהרשת כשמידי פעם נכנסים לקרב רנדומלי יחד עם אנשים מהלובי. העובדה שהקרבות רנדומליים לגמרי, יחד עם העובדה שאנשים לא מתחלפים בקצב יותר מידי גבוה בלובי גורם לכך שגם מצבים של הפסד נותנים לך מוטיבציה להישאר ולהתנקם במי שניצח אותך, ומצבים של ניצחון לא הופכים להיות משעממים כי המשחק מאתגר שחקנים שניצחו בהרבה קרבות ברצף בכך שהוא נותן להם הגבלות מסוימות ובנוסף גם נותן להם בונוס יותר גדול אם הם מצליחים לנצח. בעוד שמצבי השחקן היחיד יכולים להיות טיפה על הצד היבש, האונליין ובייחוד ה-Party Match הם פשוט כיף צרוף. בניגוד ללובי הדיי משמים של Mario Kart 8 Deluxe, נינטנדו עשתה עבודה נהדרת הפעם וזה בהחלט מרגיש כמו הכותר אונליין הראשון האמיתי של הנינטנדו סוויץ'.

קרב אליפות במשקל נוצה

המשחק שוקל ממש מעט, 2.2 ג'יגה, אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם בשום צורה: המשחק נראה נהדר, בין אם המודלים של הדמויות עצמן או הזירות שבהן נלחמים. המשחק עצמו רץ ברזולוציית 1080p במצב שחקן יחיד ויורד ל-900p כשהמסך מתפצל. הדבר החשוב ביותר הוא העובדה שהמשחק רץ ב-60 פריימים לשנייה בצורה חלקה כשמשחקים במצב שחקן יחיד או עם חבר כשהמשחק יורד ל-30 כשמשחקים שלושה וארבעה אנשים. הקצב הזה והעובדה שהמשחק לא נופל מ-60 פריימים לשנייה גורם למשחק להיות חלק ולאפשר לשחקנים תחרותיים (ולא תחרותיים כמובן) להילחם מבלי לדאוג לכך שיש סיכוי שהאגרוף ששלחת יצא מאוחר מידי בגלל לאג קטן או בגלל שאתה לא רואה את היריב כמו שצריך. בעיקרון זה גם אומר שהמשחק שומר על הסטנדרט הגבוה שמאפשר למשחקי לחימה להיות תחרותיים. ואם נשים את התחרותיות בצד גם הסאונדטרק של המשחק ראוי לציון: הוא עובד מצוין עם הזירות השונות והדמויות השונות ונותן הייפ רציני בקרבות. זה גורם לחבילה הזו להרגיש הרבה יותר גדולה ממה שהיא כביכול אמורה להיות על הנייר.

השורה התחתונה

ARMS מרגיש כמו המשחק התחרותי האמיתי הראשון של הסוויץ' ובהחלט כמו משחק האונליין האמיתי הראשון של הקונסולה. נינטנדו גורמת למשחק להרגיש כיפי עם איך שהיא יישמה את טכנולוגית ה-Motion Control במשחק, אבל גם שמרה את האופציה ליותר דיוק בכך שהיא מאפשר לשחקנים להשתמש בשלט רגיל, ובכך נותנת לאנשים את האופציה להחליט בעצמם איך לשחק. המשחקיות מהירה וקצבית ובכך גורמת לכל קרב להרגיש אינטנסיבי ומהיר כשקאמבקים וניצחונות מרהיבים נמצאים ממש מעבר לפינה. משחק עם 4 אנשים עדיין מרגיש כאוטי מידי לעיתים וה-Grand Prix הוא מאוד בסיסי, אבל על שני אלה מפצים המודים האחרים וכמובן ה-Party Mode האדיר שגורם לך להרגיש כחלק מקהילה חיה של המשחק. ARMS יקבל בהמשך עוד הרחבות חינמיות ופאצ'ים אז אולי חלק מהדברים יתוקנו ונקבל עוד תוכן לשחק יחיד, אבל גם במצב הנוכחי של המשחק, נינטנדו יכולה להרים את הזרוע שלה למעלה בתנועת ניצחון, כי הסוויץ' קיבל עוד משחק נהדר לספרייה שלו.

8.5
מתוך 10
נבדק על:
Nintendo Switch

הטוב

  • משחקיות קצבית ואינטנסיבית
  • מצב ה-Party באונליין פשוט נפלא
  • לא מגביל את השחקן לצורת שליטה מסוימת בדמות
  • הרבה אפשרויות שונות לקומבינציות של דמות ואגרופים
  • סאונדטרק כיפי ומהנה

הרע

  • המודים לשחקן יחיד מאוד בסיסיים ולא מגוונים
  • הדרך להשגת אגרופים חדשים מתסכלת לעיתים

והזרוע

  • זורק ציפור אש וצועק פלקון פאנץ'. מתי יוצא סמאש לסוויץ'?
שמואל מקונן - כתב תוכן

שמואל מקונן - כתב תוכן

משחק על: PC, 3DS, PS4, Nintendo Switch

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Super Smash Bros Melee.

כשאני לא משחק אני:עורך סרטונים לערוץ היוטיוב שלי

מסר לעולם: תחתרו לעשות את מה שאתם אוהבים ותהיו נחמדים אחד לשני, זה משתלם רצח :-)

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

    17:55 23.06.2017 | zig zig (אורח)

    סיקור מעולה. הפקתי הנאה צרופה מקריאת הכתבה.
    המשחק נראה מדליק ביותר.

  2. 2

    12:44 24.06.2017 | אור אור (אורח)

    ביקורת מעולה עושה חשק לנסות את המשחק!

  3. 3

    11:41 29.06.2017 | GrammarPolice GrammarPolice (אורח)

    היי, כתבה מצוינת! ממש אהבתי לקרוא אותה.
    רק שים לב שבפסקה של "מוכר אבל שונה" יש טעות בשם המספר: "...מעשרה דמויות שונות...". דמות היא נ', לכן זה צריך להיות עשר* דמויות שונות...

  4. 4

    13:35 29.06.2017 | שמואל מקונן - כתב תוכן שמואל מקונן - כתב תוכן

    או וואו, לא שמתי לב! תודה רבה!

  5. 5

       | פורסם ע"י