שיפור גדול מהמשחק של שנה שעברה אבל עדיין נופל במקומות שבהם הוא לא אמור ליפול
בעיניי, משחקי המחשב של WWE מתחלקים לשניים: יש את המשוגעים שנותנים לך לעשות הכל מהכל מבלי להתחשב במגבלות של המתאבקים או במגבלות של בני אדם באופן כללי, ומולם יש את הריאליסטים שבאים לתת את החוויה של סדרות הטלוויזיה של Raw ו-SmackDown כמו שהיא עם קרבות יותר ריאליסטים והתחשבות בנתונים הפיזיים של המתאבקים השונים. אני חובב של הסוג הראשון עם משחקים כמו WWE SmackDown! Here Comes the Pain מתקופת ה-PS2 ו-WWE All Stars שיצא ל-Wii, אבל למרות שאני אוהב את הסוג היותר משוגע של המשחקים הללו אני גם מעריך מאוד את העבודה ש-2K עושה בשנים האחרונות עם משחקי ה-WWE שלה ואת ההשקעה שלה בריאליזם והיצמדות למציאות. נכון שלא תמיד הצליח לה (אני מסתכל עלייך WWE 2K15) אבל המשחק של השנה שעברה היה טוב למדי והראה שהחברה נמצאת על הדרך הנכונה. אז האם 2K18 ממשיך את המומנטום של המשחק של השנה שעברה? בואו ננעל את מגפי המתאבק שלנו ונצא לבדוק.
Let's get ready to RUMBLE!!!
המשחק נשאר מאוד דומה למשחק הקודם בסדרה מבחינת מצבי המשחק שלו אבל גם מציג מצבי משחק חדשים כדי לרענן קצת את הפורמט. בבסיסו, WWE 2K18 בא לתת את חווית הספורט הבידורי שמספקות תוכניות הטלוויזיה של Raw, SmackDown, NXT ועוד יחד עם כל המתאבקים המפורסמים שהמעריצים מכירים כמו סת' רולינס, דין אמברוז או ברון סטרומן יחד עם מתאבקים ישנים יותר כמו The Rock, Shawn Michaels ו-Kurt Angle. המשחק נותן לנו את האופציה לקחת את המתאבק האהוב עלינו ולהילחם בקרבות סטנדרטים כמו קרב אחד על אחד וקרבות זוגות ועד לקרבות מיוחדים כמו קרב TLC או קרב Hell in a Cell.
המשחקיות קיבלה כל מיני שיפורים כאלה ואחרים שמתקנים בעיות מהמשחק הקודם או שמשפרים את החוויה באופן כללי, בין אם זו העובדה שיש הרבה יותר דרכים לצאת מריתוק של יריב או מנגנון ה-Reversal שמרגיש הרבה יותר מאוזן מבמשחק הקודם והסימן הוויזואלי של היכולת הזו מופיע בזמן המתאים ונשאר מספיק זמן כדי שיהיה אפשר לבצע את מכת התגובה. זה עדיין לא מושלם, אבל זה עובד ממש טוב.
מצבי המשחק בקרבות הסטנדרטיים גם קיבלו חיזוק משמעותי עם היכולת לקרבות של 8 אנשים בזירה, דבר שלא היה במשחקים הקודמים בסדרה. מצב המשחק של MyUniverse חוזר ולא נראה שנעשו בו שינויים מרחיקי לכת. אתם עדיין יכולים לנהל את הקרבות לאורך השנה ובאירועים המיוחדים שקורים פעם בחודש (אירועי ה-PPV) וזה עדיין מוד כיפי למי שנהנה להרכיב לעצמו בראש כל מיני קרבות שהוא היה רוצה לראות בטלוויזיה. אבל עם כל הכבוד לכל מה שאמרתי קודם, הכוכב האמיתי של המשחק השנה הוא מצב המשחק של MyPlayer.
מצב המשחק הזה נותן לנו את האופציה ליצור מתאבק או מתאבקת ולקחת אותם מהאימונים הראשוניים עד למופע הגדול ב-WrestleMania. אופציית יצירת השחקן במשחק קיבלה עוד שדרוגים לעומת שנה שעברה וכוללת המון יכולות ליצירת שחקן ויכולות שונות לשחקן שלנו. וכשאני אומר המון אני מתכוון לכמות פסיכית של אפשרויות לעומת משחקים קודמים בסדרה. מצב המשחק עצמו גם קיבל כל מיני שיפורים כשהגדול מביניהם בעיניי הוא התוספת של כל מאחורי הקלעים של ה-WWE. המשחק מאפשר להסתובב מאחורי הקלעים, לדבר עם דמויות מפתח ומנהלים בחברה ולנהל את הקרבות שלנו. המשחק גם מאפשר לנו לנהל קרבות עם מתאבקים אחרים באזור של מאחורי הקלעים, אופציה שלא ראינו כבר שנים במשחק WWE. מצב המשחק של MyPlayer משתלב עם מוד אחר שיש במשחק, Road to Glory שמאפשר לנו להילחם מול אנשים ברשת, לצבור כוכבים ואם יהיו לנו מספיק, להילחם בתחרויות PPV גדולות מול אנשים שונים ברשת. לא שיחקתי הרבה באונליין של המשחק של השנה שעברה אבל במשחק הזה הקרבות ברשת, גם עם השחקן שלי וגם סתם קרבות היו יחסית נטולי לאגים למרות שלקח לי זמן למצוא אנשים לקרב מידי פעם.
אין קול ואין עונה
אבל לא הכל מושלם במצב המשחק של MyPlayer. זה נכון שהמפתחים ב-2K למדו המון מהמשחקים הקודמים ובפרט ממשחק אחר שמביא מצב סיפור/קריירה נהדר, NBA 2K, אבל קשה לי להתנער מאספקט מאוד בסיסי שבאמת ציפיתי שיופיע: דיבוב לדמויות השונות.
חלק גדול ממצב הסיפור של WWE כולל דיאלוגים בין המתאבק שתיצרו למתאבקים ודמויות מפתח אחרות שמתנהלים דרך טקסטים שרצים על המסך ולא בעזרת הקול של המתאבקים עצמם. אבל זה עוד איכשהו נסבל, איפה שהמשחק באמת סובל מכך הוא בפרומואים. לאלו מכם שלא עוקבים אחרי ה-WWE, חלק ענק מהאישיות ומהסיפורים של המתאבקים השונים מועברים על ידי פרומואים שהם מצלמים, בין אם מראש ובין אם בשידור חי מול הצופים.
המשחק השנה שם עוד יותר דגש על הפרומואים של המתאבק או מתאבקת שתיצרו כשהוא משפר את המנגנון בכל מיני תחומים וגורם לטקסטים ולתגובות של הקהל להרגיש אותנטיים. הבעיה הכי גדולה עם הפרומואים היא שאם שם אין דיבוב מתאים, כזה שמעביר את החוויה של פרומו טוב שגורם למתאבק להרגיש כמו בחור טוב או רע, הפרומו מאבד מהכוח שלו. הבעיה נמשכת עוד מהמשחק של השנה שעברה וקיוויתי שהם יטפלו בזה הפעם אבל לצערי אצטרך לחכות למשחק של השנה הבאה כדי לבדוק האם הרמה של מצב הסיפור של המשחק תשתווה לזו של NBA 2K.
אז אולי מבחינת הדיבוב המשחק לוקה בחסר אבל ייאמר לזכותם של 2K, שגם הפסקול וגם האפקטים הקוליים של המשחק נשמעים מעולה. הפסקול מלא בשירים מעולים, גם ישנים וגם חדשים. הקריינות של הקרבות לעומתם עדיין לוקה בחסר ונשמעת מצועצעת ורובוטית. שוב פעם אני נאלץ לעשות את ההשוואה למשחק הכדורסל של 2K, אבל זה באמת הבדל ניכר בין המשחקים: בעוד שהקריינות ב-NBA 2K18 מרגישה אותנטית ומתאימה למה שקורה במשחק, הקריינים של WWE מרגישים כאילו הם מקריאים מטקסט ולא מגיבים למה שקורה בקרב עצמו.
האזור שהמשחק צריך להיות גאה בעצמו הוא בגרפיקה. רואים שיש שיפור מהמשחק הקודם והדמויות השונות נראות פחות כמו בובות פעולה של WWE ויותר כמו המתאבקים עצמם. המפתחים עצמם דיברו על השינוי שהם עשו למנוע הגרפי של המשחק וזה בהחלט נראה שהמשחק קיבל שיפורים לטקסטורות של המשחק, הקהל עצמו והתאורה של המשחק.
השורה התחתונה
WWE 2K18 מציג שיפור גדול מהמשחק של השנה שעברה. המשחקיות השתפרה מאוד ומציגה מהלכים יותר אמיתיים ואירועים שמזכירים את תוכנית הטלוויזיה, הדמויות נראות יותר חיות והשיפור הכי גדול לטעמי - מצב ה-MyCareer שקיבל בוסט נהדר ומתחיל לתפוס צורה כמצב הכיפי והגדול ביותר של המשחק. אבל גם עם כל השיפורים הללו המשחק עדיין נופל בהרבה מקומות שגורמים לו להרגיש כמו משחק לא שלם וטיפה מנותק מהמציאות אותה הוא מנסה לחקות: החוסר בדיבוב של הדמויות במשחק (בעיקר בפרומואים) והעובדה שהקריינות במשחק עדיין לא טובה טיפה מורידים מהחוויה. אבל עדיין, כל עוד 2K ידעו לקחת את הבסיס שהוא 2K18 ולשפר אותו לקראת המשחק של השנה הבאה יש סיכוי ש-2K19 יהיה משחק ה-WWE שכולנו חיכינו לו.
תגובות
1
| פורסם ע"י