הרשמה

ביקורת - Divinity: Original Sin 2

שמואל יצא למסע להפיכה לאל במשחק ה-CRPG החדש של Larian Studios וחזר לספר לבני התמותה איך המשחק

  • PC
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 14/09/2017

סיפור נהדר, דמויות מעולות, מוזיקה מפוצצת ומשחקיות משופרת מציבות את המשחק כיהלום נוצץ בספריית ה-CRPG הרחבה

משחקי CRPG (או Computer RPG) תמיד יהיו סוג של עוף זר בעיניי - הרי בחלק מהמקרים מדובר בכמה ממשחקי ה-RPG הטובים ביותר בכל הזמנים: משחקים כמו Baldur’s Gate, Neverwinter Nights ומשחקי ה-Fallout הראשונים הם באמת משחקים נהדרים שסיפקו לי הרבה שעות של הנאה כשהייתי יותר צעיר, אבל מצד שני היה חסר להם את הסגנון והיופי שמשחקי RPG יפנים הצטיינו בהם כל כך במהלך השנים. הסיבה הזו בנוסף לעובדה שהם יצאו אקסקלוסיבית על פלטפורמה אחת (לפחות משחקי ה-CRPG הקלאסיים) גרמו לכך שבעוד שמבקרים היללו ושיבחו את המשחקים הללו, להרבה אנשים לא יצא לשחק בהם בכלל והז'אנר נשאר בסטטוס של נישה של שחקני המחשב. בשנים האחרונות נעשית הרבה עבודה על חיבור העולם של משחקי ה-CRPG הקלאסיים עם עולם הקונסולות והציבור הרחב כשבעיניי יש שתי סדרות משחקים עושות את הכי הרבה עבודה בנושא: Dragon Age ובשנים האחרונות גם Divinity. ההבדל בין שתי הסדרות הללו הוא שבעוד ש-Dragon Age בחר לגשר את הפער על ידי הליכה לכיוון של משחק Action RPG מגוף שלישי בדומה למשחקי Fable וקצת זנח את המבט העילי והמתקפות האוטומטיות, Divinity עשתה את זה אחרת עם היציאה של פרויקט ה-Kickstarter הראשון שלה: Divinity: Original Sin.

המשחק הראשון בסדרה שיצא בשנת 2014 היה משחק RPG פנומנלי עם אזורים מרשימים גרפית שהשחקן יכול לחקור בנוסף לסיפור נהדר ודיאלוגים כתובים היטב שגרמו לעולם להרגיש חי וצבעוני מאוד. בנוסף המשחקיות של Original Sin הלכה לכיוון של תורות עם הרבה זמן למחשבה וטקטיקה כך שגם אנשים ששיחקו על קונסולה יכלו לשחק בצורה יותר נוחה ולשלוט במה שקורה בשדה הקרב מבלי לעצור כל שנייה ולנסות להבין מה קורה. לאור ההצלחה של המשחק הראשון, התחיל קמפיין Kickstarter שהוביל לגרסת Early Access של המשחק השני בסדרה, משחק שבו אולפני Larian הבטיחו להגדיל את הסיפור והעולם עוד יותר ולתת לנו משחק טוב בהרבה. עכשיו רק צריך לראות האם הם הצליחו לשחזר את ההצלחה של הקמפיין הראשון.

כל אחד והסיפור שלו

כמו במשחק הקודם גם כאן המשחק מתנהל ממבט עילי על הדמות שלכם אותה אתם יוצרים בתחילת המשחק. לכל דמות אתם יכולים לבחור את המין, גזע, מקצוע והיכולות המיוחדות שלה (חלק מהיכולות המיוחדות נקבעות על ידי הגזע אותו אתם בוחרים). כל זה סטנדרטי למדי למשחקי RPG מהסוג הזה, אבל הפעם, בניגוד למשחק הקודם, המפתחים החליטו שבנוסף ליצירת דמות חדשה לחלוטין, אתם יכולים ליצור דמות כשהבסיס שלה הוא איזושהי אישיות מהעולם של המשחק שיש לה סיפור רקע שמשתלב עם הסיפור הגדול יותר. הדמויות הללו נעות בין לוחם מהעבר שמחפש את המפקד הנורא שלו שהיה אמון על הרס וחורבן, לבן אצולה שהוא לטאה גדולה שידועה בשם הנסיך האדום שהוגלה ממלכתו ועכשיו מחפש את הדרך לחזור לשם ולהשיג נקמה באלו שבגדו בו לטענתו. הסיפור של כל אחת מהדמויות משתלבת ומצטלבת עם הסיפור הגדול של המשחק בצורה נהדרת ואני באמת מפציר בכל מי שקורא את הביקורת הזו ליצור דמות עם סיפור רקע מיוחד.

הסיפור הגדול של המשחק מתנהל כמה עשרות שנים לאחר מאורעות המשחק הראשון ובמסגרתו אנשים שנקראים Sourcerers (על שם הקשר שלהם עם קסם ה"Source") הוצאו מהחוק בגלל הקשר שלהם ליצורים הרסניים שנקראים Voidwoken, והדמות שלכם היא הקורבן האחרון במסגרת מסע הצלב שכולל את הכחדתם המוחלטת, בין אם הם השתמשו בכוחותיהם לטוב או לרע. כדי להציל את עצמכם עליכם לצאת למסע חובק עולם לבד או עם קבוצה של עוד שלושה לוחמים אחרים במסגרתו תחפשו אחרי המקור הכוח של ה-Source ואת הישות שנקראת Divine שעבורה נוצר המסדר שרודף אתכם. הסיפור של המשחק עוסק בכל המלחמה בין אנשי המסדר לאותם משתמשי ה-Source וזה נראה שהיא מכילה את כל העולם ולא רק את הדמויות הראשיות. המלחמה הזו גוררת לתוכה גם אנשים פשוטים: חוואים, מוכרים בחנויות, משפחות ואת ההשפעות של המלחמה הזו והמרדף הזה אתם רואים בכל העולם סביבכם.

המשימות שתקבלו גם מציגות את הלך הרוח הזה כשהן ברובן כוללות בעיות אמיתיות שקשורות באנשים עצמם ולא סתם משימות של "לך תביא לי 10 אבנים מכאן" או "קח את החבילה הזו ותיתן אותה לבן אדם X שנמצא בעיר Y". המשחק שם דגש אדיר על כך שמדובר כאן בעולם חי ונושם, עולם שהמלחמה הזו והמנטליות של רדיפה ודיכוי פוגעת בו ובאנשים בו. המשחק גם יוצר המון סיפורים קטנים כאלה שאפשר לדבר עליהם עם אנשים אחרים ששיחקו במשחק. מכיוון שלהרבה מהמשימות יש יותר מכיוון פתרון אחד: אם מישהי מחפשת את הבת שלה בן אדם אחד יכול להתחיל לשאול אנשים בעיירה האם מישהו ראה או מכיר את האימא או הבת, ובן אדם אחר יכול פשוט לסרב לבקשתה ולומר לה שהיא משוגעת. במקרה אחר אתם יכולים לדלות מידע בצורה דיפלומטית מאנשים מסוימים ויכולים גם פשוט להילחם בהם ולהשיג מה שאתם רוצים מהם באותה הצורה.

העולם גדל ומתפתח כתוצאה מכל הבחירות האלה ואתם מקבלים הבנה רחבה יותר של הסיפור והעולם. הבעיה היחידה שלי עם הסיפור והמשימות היא שבגלל שהסיפור כל כך גדול ויש המון משימות שתוכלו לקבל הייתי שמח אם ה-Journal, הכלי האמון על מעקב אחרי המשימות שכבר סיימתם יכול בקלות באמצע המשחק להפוך לאויב הכי גדול שלכם. היומן, בעיקר בחלקים היותר מאוחרים של המשחק כשכבר עברת כברת דרך, הוא מאוד מסורבל לקריאה וקצת קשה לעקוב אחרי משימות אחרונות שביצעת. בנוסף, בעוד שהמשחק מאפשר לכם ללכת ממקום למקום כקבוצה, זכורים לי כמה מקרים בהם חברי קבוצה כאלה ואחרים נתקעים בכל מיני מקומות לא קשורים על המפה ומתקשים לצאת מהם. את שתי הבעיות האלה אפשר לתקן בפאצ'ים בהמשך ואני מקווה שהמפתחים יעשו את זה בסופו של דבר.

סיפור של אש וקרח

בבסיסה, המשחקיות של Divinity: Original Sin 2 נשארה דומה לזו של המשחק המקורי. המשחק מתנהל בצורה של תורות כשכל דמות יכולה לזוז, להטיל כישוף/יכולת מיוחדת, לתקוף או לא לעשות כלום. במהלך כל תור אתם תוכלו להשתמש בסביבה לטובתכם, לפוצץ חביות נפץ, להדליק יריבים באש ועוד. לאלמנטים השונים בטבע יש תפקיד מרכזי בקרבות של Original Sin ולדעת איך להשתמש בהם זה קריטי כדי לנצח. דוגמא טובה לכך היא השימוש בחברי הצוות השונים כדי לעזור לכם בקרב: המכשפה שלכם יכולה להטיל כישוף של גשם על זירת הקרב, הנסיך האדום יכול לשרוף את החלקים הרטובים בעזרת האש כדי לחסום את הראייה של הקשת היריב בעזרת מסך אדים ולמנוע ממנו לעזור לחבריו מרחוק ואז הקוסם הנוסף יכול להטיל קסם ברק כדי לחשמל את העננים ולהפריע לכל מי שירצה לעבור דרך מסך האדים אל עבר הלוחם שלי.

מה שטוב במשחק זה שזה נראה שברמות הגבוהות גם היריבים עושים את אותה עבודת ההכנה וישתמשו בזירה לטובתם כך שיהיו הרבה מקרים שבהם תמותו ותצטרכו עזרה של חברי הצוות שלכם או בחלק מהמקרים, מזל (עצה שלי, תשמרו הרבה ובתכיפות. בייחוד לפני קרבות גדולים). קיימת אפשרות למשחק עם חברים (ברשת או על אותו המחשב), ובעוד שלא יצא לי לשחק במצב הזה המון הקצת ששיחקתי היה נחמד ועבד כמו שצריך. לסיכום, אני מוצא את הקרבות של Original Sin הרבה יותר ידידותיים למשתמש מאשר בקרבות CRPG אחרים ועל אף שהם לא כוללים מיקרו-ניהול ברמה גבוהה כמו במשחקים אחרים, עדיין מאתגרים וטקטיים ברמה מספקת ביותר.

האל נמצא בפרטים

במשחק כמו Divinity: Original Sin 2 בו רוב הדיאלוגים והקרבות מתנהלים ממבט עילי, אפשר לחשוב שדווקא במקום כמו הגרפיקה דווקא יהיה אפשר לחפף טיפה וליצור משחק שנראה מספיק טוב מלמעלה בלי להרשים יותר מידי. המפתחים ב-Larian החליטו שאם הם לא מחפפים בשאר המקומות, אז גם העיצוב של העולם יהיה מרשים. הגרפיקה במשחק מאוד מרשימה כשהמשחק עושה שימוש בטכניקות כמו God Rays, Bloom וצללים דינאמיים כדי לגרום לעולם להרגיש יותר חי מבמשחק הראשון. המשחק נראה כל כך טוב שאני טיפה מצטער שאין אופציה לעשות זום-אין לתוך המסך כדי לראות את העולם מנקודת מבט של משחק אקשן מגוף שלישי כמו ב-Dragon Age: Inquisition. כישופים שונים ומתקפות מיוחדות נראות מצוין והאנימציות של השחקנים בזמן הקרבות גם נראים נהדר כך שבאמת רואים את ההשקעה של Larian במשחק.

עוד השקעה ניכרת היא בדיבוב של המשחק. עבור הפיתוח של המשחק נשכרו יותר מ-80 מדבבים שונים עבור הדיאלוגים במשחק וזה ניכר שנעשתה כאן עבודה מצוינת מבחינת הדיאלוגים במשחק, הן ברמת הכתיבה שלהם שהיא שנונה, מצחיקה ורצינית כשצריך והן ברמת הביצוע שמרגישה ברמה הגבוהה ביותר - גם בלי הבעות פנים של דמויות השחקנים מצליחים להעביר את התחושות של הדמויות השונות במשחק.

המוזיקה במשחק גם מתאימה את עצמה לאווירה ושוב, כמו שאני אוהב, יודעת לפנות את עצמה הצידה לטובת סיטואציות שבהן לא מתאימה מוזיקה. הביצועים של המשחק על הלפטופ שלי (גם אם הוא מפלצתי) היו טובים מאוד גם על ההגדרות הגבוהות ביותר ברזולוציית FHD, כך שכיאה למשחק מהסוג הזה, תוכלו לשחק אותו גם אם אין לכם את המחשב הכי חייתי בשוק.

השורה התחתונה

גם 40 שעות לאחר שתפתחו את המשחק לראשונה ותתחילו את המסע הארוך והמפרך אל עבר הסיום הנהדר של המשחק אתם תמשיכו לגלות דברים חדשים שאפשר לעשות, דמויות חדשות ומעניינות והקרבות ימשיכו לאתגר אתכם ולגרום לכם לחשוב לפני כל צעד שלכם. הסיפור של המשחק גרנדיוזי מצד אחד ואישי מהצד השני כשגם אנשים פשוטים למדי וטכנית לא משפיעים על העלילה בשום צורה ייכנסו ללב שלכם ויישארו איתכם גם הרבה אחרי שתסיימו את הסיפור המרכזי. המשחק הראשון של אולפני Larian היה משחק CRPG מצוין אבל לא חף מבעיות, והמפתחים בסטודיו הקטן עשו בדיוק את מה שאני אוהב לראות מהתעשייה הזו: שיפרו את הדברים הרעים ואת הדברים הטובים הם שימרו כמו שאני זוכר. כחובב מושבע של משחקי CRPG כמו Baldur’s Gate ו-Planescape: Torment היו לי הרבה ציפיות מהמשחק הזה וכולן התגשמו. זהו אחד ממשחקי השנה באופן כללי ולטעמי, משחק השנה על המחשב. אני לא יכול לחכות ל-Divinity: Original Sin 3.

9.5
מתוך 10
נבדק על:
PC

הטוב

  • סיפור נהדר עם דגש על העולם ברמת המיקרו
  • הוספת סיפור לדמויות הראשיות מוסיף רובד חדש למשחק
  • מוזיקה נהדרת ומתאימה לאווירה
  • דיאלוגים וטקסטים חכמים עם דיבוב מצוין
  • משחקיות טקטית ומעוררת מחשבה
  • סיום נהדר ומספק

הרע

  • לא קל לעקוב אחרי המשימות שלך
  • קצת קשה לגרום לדמויות אחרות לעקוב אחרייך

והבחירה

  • כשכולם קדושים, אף אחד לא קדוש.
שמואל מקונן - כתב תוכן

שמואל מקונן - כתב תוכן

משחק על: PC, 3DS, PS4, Nintendo Switch

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Super Smash Bros Melee.

כשאני לא משחק אני:עורך סרטונים לערוץ היוטיוב שלי

מסר לעולם: תחתרו לעשות את מה שאתם אוהבים ותהיו נחמדים אחד לשני, זה משתלם רצח :-)

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון