הרשמה

ביקורת - Lost Sphear

אחד ממשחקי ה-RPG המצופים ביותר מהשנה שעברה נחת אצלנו אחרי ריצה ארוכה בשוק היפני ושמואל יצא לבדוק אותו

  • Nintendo Switch
  • PC
  • PlayStation 4
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 23/01/2018

המשחק Lost Sphear מנסה להיות הרבה משחקים בבת אחת ובסופו של דבר מצליח להיות אף אחד מהם.

אני חושב שבטוח לומר שסצנת ה-JRPG, או משחקי התפקידים היפניים, התפוצצה אי שם בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. קונסולת ה-Super Nintendo סיפקה לנו חלק ממשחקי ה-JRPG המעולים והטובים ביותר שראינו: Chrono Trigger נחשב עד היום ליצירת מופת ולאחד ממשחק ה-RPG הטובים בכל הזמנים; Super Mario RPG הוא משחק משעשע ונהדר שהציב את היסודות לעוד משחק RPG נהדר בסדרת מריו - Paper Mario המצוין; Secret of Mana הציג את הקונספט של משחק בקו-אופ (co-op) למשחקי ה-RPG וזאת בערך הייתה התקופה בה התחרות הגדולה בין Final Fantasy ל-Dragon Quest החלה להיווצר עם ההצלחות של Final Fantasy VI ו-Dragon Quest V. עם כל ההצלחות הללו, זה לא פלא שהרבה מפתחים וחברות מסתכלות על המשחקים הללו בשביל לקבל רעיונות לגבי איך לבנות את משחק ה-RPG שלהם מבחינת סיפור, משחקיות או מוזיקה, ולפעמים משחקות על הדמיון כדי לנסות למשוך מעריצים. זה בדיוק מה שהמפתחים ב-Tokyo RPG Factory, חברת הבת של Square Enix עשו עם המשחק החדש שלהם, Lost Sphear שיצא באמצע החודש שעבר. זהו המשחק השני בסך הכל של החברה הקטנה ואחרי שהמשחק הראשון שלהם, I am Setsuna, הוכיח את עצמו שמשחק טוב, אבל עם בעיות, הם יוצאים לדרך עם המשחק השני שלהם במטרה להראות את השיפורים שלהם ולהוכיח שהם יכולים ליצור JRPG מצוין בדיוק כמו בדור הזהב של אותם המשחקים. הבעיה היא שהדמיון רב מידי.

השבת אבדה - משחק התפקידים

המשחק מתחיל עם הגיבור שלנו קאנאטה, כשהוא מתעורר מחלום שהוא חולם כבר זמן מה על עם אבוד, ממלכה רחוקה ומלחמה אדירה. הגיבור מתעורר ועושה כמה עבודות רגילות של צעירים בכפר שלו שכוללות הגנה על הכפר מפני מפלצות ועזרה לאנשים שונים יחד עם שני חברי ילדותו, לוק ולומינה, וברגע אחד באחת מהמשימות שאליהן הם נשלחים, הם חוזרים לכפר ומגלים שהוא הפך כולו ללבן.

ביחד עם עוד בחור בשם וואן (כשאני עדיין לא בטוח למה הם פשוט החליטו לבטוח בו ולצרף אותו לקבוצה שלהם), הם מגלים שהמפתח להצלת הכפר שלהם טמון בקאנאטה והיכולת שלו להסיר את הקללה מהמבנים, חיות ואפילו בני האדם השונים שהפכו ללבנים (או אבודים בשפת המשחק) בעזרת זיכרונות שקשורים אליהם. מהנקודה הזו, קאנאטה וחבריו יוצאים למסע במטרה לגלות מה הקשר של קאנאטה למגפה שתוקפת את היבשת כולה וללמוד איך אפשר להחזיר את המצב לקדמותו.

במהלך המשחק יצטרפו לקאנאטה כל מיני דמויות שונות וצבעוניות עם סגנון שונה, דיבור שונה ויכולות שונות. במהלך המסע הדמויות שלנו לא רק יחזירו לחיים ערים שונות, אלא גם מקומות שונים ומיוחדים שיתנו יתרונות שונים בזמן הקרב או פשוט יהפכו את המעבר במפת העולם ליותר פשוט וקל. הסיפור עצמו, גם אם לא בדיוק חדש מהקופסה (המשחק Dragon Quest 7 שיצא לפלייסטיישן הראשון גם עסק בהשבת העולם לקדמותו בעזרת זיכרונות מהעבר), הוא נחמד וכיפי ואני מאוד חיבבתי את הדמויות השונות. נכון, רוב הדמויות מאוד סטריאוטיפיות בעולם ה-JRPG, אבל לפעמים זה פשוט נחמד שיש לך את המתבודד ואת הדמות הרעבה והטיפשה עם הלב הרחב. ההחזרה של העולם לקדמותו והשילוב של יצירת המקומות המיוחדים נותנים לשחקנים סיבה להמשיך לשחק כדי לפתוח מחדש את כל העולם ולראות מה עוד אפשר להקים בעולם שייתן לכם יתרון (כמו מגדל שעוזר לשחקן לנוע מהר יותר במפה, או לעשות יותר נזק פיזי על חשבון כוח הקסם של הקבוצה).

הבעיה שלי עם כל הפרזנטציה היא שהכל מרגיש מאוד בינוני: הדיאלוגים מאוד שבלוניים וצפויים, הגרפיקה היא לא מהטובות שראיתי (מזכיר לי משחק מתחילת שנות האלפיים) ואני כל הזמן מקבל תחושה של מוצר שפשוט זרקו החוצה בלי שבאמת ליטשו אותו. כמה דברים שהייתי מתקן הם אנימציות קרב יותר טובות כדי לתת תחושה יותר גרנדיוזית ויפה והוספה של תמונות של הדמויות השונות בחלון הדיאלוג שקופץ. מקום אחד שהמשחק כן עשה בו עבודה מעולה הוא הפסקול. המוזיקה של המשחק נעה מתזמורת מפוצצת בזמן קרבות למוזיקה שקטה ונהדרת בזמן מעבר בעולם עצמו. אם הם היו מרימים את המשחק לרמה של הפסקול אני חושב שהחוויה שלי מהמשחק שלקח בערך 40 שעות לסיים הייתה יכולה להיות טובה יותר.

וימציאו מכניקת קרב, ותיקרא שמה בישראל - Chrono gears

כשנכנסים לקרב הראשון המשחק לא עושה עבודה טובה בלהציג ויזואלית מה הולך בזמן הקרב, ולוקח טיפה זמן להתרגל לכל מה שקורה. אני תמיד טוען שמשחקים טובים יכולים להסביר לך את הבסיס בצורה מאוד שטחית ולתת לשחקן להבין מה לעשות ומתי. מכניקת הקרב של המשחק מתבססת בצורה כבדה מאוד על מערכת קרב תורות "זמן אמת" בסגנון Chrono Trigger ו-Final Fantasy עם דגש על מיקום אויבים והמיקום של הדמויות בקבוצה של השחקן.

לכל דמות יש מד חיים ומד יכולות מיוחדות, שהתור של השחקן נקבע לפי מד כתום שמופיע על התמונה של השחקן. ברגע שהמד מתמלא השחקן יכול לתקוף. השחקנים יכולים לתקוף את היריב מרחוק או מקרוב (תלוי בנשק שלהם) או להשתמש ביכולות המיוחדות שלהם כל עוד יש להם מספיק ממד היכולות המיוחדות שלהם שלפעמים יכולות לפגוע בכמה יריבים בבת אחת. המשחק גם הוסיף מנגנון של מומנטום, בו אחרי כמה התקפות מוצלחות, מתמלא מד שכשהוא מלא נותן לשחקן אופציה להשתמש במתקפת מומנטום בנוסף למתקפה רגילה/יכולת מיוחדת ולשפר אותה, בין אם על ידי כך שהיא מרפאת את השחקן או נותנת לו אקסטרה מכה בזמן התקפה רגילה.

בזמן הקרב גם אפשר לעשות שימוש במכונות שנקראות Velcosuits כדי לשפר את הסיכויים שלכם לנצח. ה-Velcosuits הן תלבושות מכניות שהשחקן יכול לשים על הדמות שלו בזמן הקרב כדי לחזק אותה ולעשות שימוש בטכניקות משולבות עם עוד דמויות שלובשות את ה-Velcosuit שלהן. בעיקרון זה נשמע מאוד מגניב, אבל בניגוד ל-Xenogears בו המכונות השונות גורמות לקרב להיות שונה לחלוטין ונותנת נופך שונה לחלוטין למשחקיות, כאן המכונות הן פשוט תוספת לכוח של השחקן ואם להיות כנה לא מרגישות מיוחדות במיוחד ולעיתים גם מפריעות למשחק. בשיא הכנות, השימוש השני של Velcosuits - שימוש במפת המשחק לצורך התחמקות מקרבות ופתיחת אזורים חדשים, יותר הגיוני וגם עושה שימוש יותר כיפי בחליפות המכניות האלה. בסך הכל, מכניקת הקרב עובדת טוב, והקרבות - בעיקר ברמה הגבוהה של המשחק - יכולים להיות מאתגרים, פשוט הייתי שמח אם הם היו משתמשים בחליפות המכניות, שיש להן כל כך הרבה משמעות בסיפור, בצורה יותר טובה.

השורה התחתונה

נורא רציתי שזה יהיה משחק מדהים, וחשבתי שמשחק שיצליח לתפוס את הרגעים הנוסטלגיים של משחקי ה-RPG של הילדות שלנו זה מה שיעזור, אבל טעיתי - זה בדיוק מה שהפיל את המשחק: המשחקיות שמכניסה כל מיני מכניקות ממשחקים קודמים כמו Chrono Trigger ו-Xenogears הרגישה כמו בן כלאיים שלא מצליח להגיע לרמות של השניים הקודמים, הסיפור - בעודו נחמד - שואב רבות ממשחקים קודמים ומאבד את אחד מהדברים החשובים ביותר בסיפור של משחק RPG, הייחודיות שלו. הגרפיקה של המשחק נראית כאילו נשאבה ממשחק PS2 מאוחר והדבר היחיד במשחק הזה שקפץ לי לעין (יותר נכון, לאוזן) הוא הפסקול המקסים. אני מבין מה Tokyo RPG Factory רצו לעשות עם המשחק השני שלהם, ואני דווקא חושב שהם כן הצליחו לעשות שיפור מהמשחק הקודם שלהם בסדרה, I am Setsuna, אבל בסופו של דבר, גם המשחק השני מרגיש כמו RPG סתמי שהיה לו פוטנציאל להיות יותר מזה. למשחק הבא שלהם אני מקווה שהמפתחים יחליטו לצאת קצת מהשבלונה המוכרת ואולי לנסות לעשות משהו מיוחד יותר.

6
מתוך 10
נבדק על:
PlayStation 4

הטוב

  • פסקול נהדר
  • דמויות נחמדות וצבעוניות
  • סיפור מאוד נחמד

הרע

  • המשחק מרגיש מאוד לא ייחודי
  • ה-Velcosuits לא מנוצלים כראוי
  • פרזנטציה מאוד בינונית למשחק

והאבדה

  • מרגיש לי כאילו המשחק הלך לאיבוד
שמואל מקונן - כתב תוכן

שמואל מקונן - כתב תוכן

משחק על: PC, 3DS, PS4, Nintendo Switch

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Super Smash Bros Melee.

כשאני לא משחק אני:עורך סרטונים לערוץ היוטיוב שלי

מסר לעולם: תחתרו לעשות את מה שאתם אוהבים ותהיו נחמדים אחד לשני, זה משתלם רצח :-)

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון