הרשמה

ביקורת - Yakuza 6: The Song of Life

זה לקח שנתיים, אבל Yakuza 6 סוף סוף הגיע למערב. היה שווה לחכות?

  • PlayStation 4
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 17/04/2018

קיריו קאזומה חוזר להרפתקה אחרונה יוצאת מהכלל, אבל המשחק הולך להזכיר לכם שהוא בן שנתיים

סדרת משחקי Yakuza של SEGA נחשבת (ובצדק) לאחד מסדרות המשחקים הביזאריות, מצחיקות, כיפיות ומוגזמות על הקונסולות של סוני. הסדרה האקסקלוסיבית החלה את דרכה בשנת 2005 כשהמשחק הראשון יצא לחנויות בארץ השמש העולה וכמעט שנה אח"כ הגיע לשאר העולם. מאז יצאו שבעה משחקים בסדרה שלמעט אחד מהם (Yakuza 0) כולם עקבו בסדר כרונולוגי ליציאתם אחרי הסיפור של קיריו קאזומה, חבר יאקוזה שעובר תלאות ומסעות במסגרת בחירתו בחיי הפשע של יפן. המשחק השביעי בסדרה, Yakuza 6, יצא ב-2016 וזכה להצלחה יחסית בשבוע הראשון שלו ביפן כשהוא מוכר יותר מפי שניים מהמשחק הקודם בסדרה, Yakuza 0 שיצא כשנה לפניו ותפקד כסיפור מקדים לתלאותיו של קיריו קאזומה. עכשיו, קצת פחות משנתיים לאחר היציאה של אותו המשחק, גם שאר העולם מקבל לידיו את Yakuza 6. אז האם היה שווה לחכות שנתיים כדי לשחק במשחק הזה? אני שנייה מקעקע על הגב שלי ציור קיר פרסי של נמר ודרקון כדי להיכנס לאווירה ואני יוצא לבדוק.

חמישה גברים וחצי

כיאה למשחק ראשי בסדרת Yakuza, המשחק מתחיל בדיוק איפה שהמשחק הקודם (כרונולוגית, כמובן) עצר: קיריו קאזומה בדיוק ניצח את הקרב הקשה שלו מול היריב שלו במשחק הקודם, ומתעלף מפצעיו כשבתו המאומצת, הארוקה, שהייתה כוכבת פופ ענקית עד אותו הרגע, מתוודה על העבר שלה בשידור חי ומספרת על כך שדמות האב שלה היא חברה ביאקוזה. מכאן הסיפור של המשחק מתחיל להתגלגל כשאנחנו מגלים עוד ועוד דברים על העולם שהמשחק מתרחש בו ועל הדילמות שקאזומה צריך להתמודד איתן. כיאה למשחק האחרון בסיפורו של קאזומה (המפתחים ציינו שזהו המשחק שמסיים את הסיפור שלו), המשחק ממקד את כל תשומת הלב שלו בדמות הזו.

דמויות ממשחקים קודמים כמו מאג'ימה גורו ושון אקיאמה חוזרות כדי לעזור להניע את הסיפור קדימה אבל לשמחתי הרבה הן מפנות את קדמת הבמה לדמויות חדשות ומרעננות שעוזרות ליצור סיפור חדש ומרתק ששחקנים שחדשים לסדרה יכולים להתחבר אליו מצד אחד ומהצד השני, לא מזלזלת במעריצים של הסדרה ששיחקו בכל משחק שיצא. הדמויות החדשות כוללות גם הופעות אורח של מפורסמים יפנים בקנה מידה עולמי כשהמוכרים יותר הם טטסויה פוג'יווארה שמוכר מהסרטים Battle Royale הברוטאלי והאדפטציה היפנית של Death Note, טאקשי קיטאנו שגם התפרסם במערב בזכות Battle Royale וגם באופן ממש מפתיע סגל רחב מאוד של מתאבקים מארגון המתאבקים הפופולרי של יפן החדשה (New Japan Pro Wrestling) שכולל בין היתר את קאזוצ'יקה אוקדה, טטסויה נאיטו והירושי טאנאהאשי, כשהם משחקים גרסה מסוימת של עצמם.

ההופעות של הדמויות הללו הובילו כל פעם לתחושת פליאה והפתעה חדשים ותרמו מאוד לתחושה שהפעם קורה משהו שונה עם המשחק הזה. הסיפור עצמו של המשחק הוא סוג של שילוב בין דרמת פשע לטלנובלה הזויה ומוגזמת: קאזומה חוזר אחרי תקופה ממושכת בבית הכלא רק כדי לגלות שהארוקה נפצעה בתאונת דרכים ונכנסה לקומה בעוד שהיא הגנה על תינוק קטן בשם הארוטו. מכאן הסיפור עוקב אחרי התלאות של קאזומה כשהוא מנסה למצוא את אביו של הארוטו ולהבין מה קרה בטוקיו בשנים בהם הוא היה כלוא. הסיפור של המשחק, בעודו מוגזם למדי, מצליח להפתיע וליצור בנוסף לרגעי מתח ודרמה גם רגעים משעשעים במיוחד, כמו הניסיון להרגיע את התינוק בזמן שאתם מחפשים לו חלב ברחבי העיר או ניסיון לשרוד משחק בייסבול אלים במיוחד. מי מכם שרוצה יכול גם להשתתף באחד מעשרות המשימות הצדדיות שרובן המוחלט מעניינות ברמה שלא ציפיתי אליה.

בניגוד למשימות צדדיות בהרבה משחקים אחרים, כאן לרוב הדמויות הצדדיות יש סיפור רקע משלהן ורציונל לבקשות שלהן, ככה שלרוב לא תקבלו משימה כמו "לך ותביא לי 20 חבילות של X", בלי רעיון הגיוני מאחוריה, אלא להביא לילדה קטנה תמונה של הארוקה כי היא מעריצה אותה גם אחרי הווידוי שלה, או לעזור לנער ונערה שכתוצאה מאירוע מוזר מאוד החליפו גוף (בסגנון Freaky Friday). המשימות הצדדיות הללו הזכירו לי לא מעט משימות צדדיות מהמשחק The Witcher 3, לא מבחינת התוכן שלהן אלא מבחינת הרעיון הכללי של יצירת עולם חי מסביב לדמות הראשית ופחות עולם שנועד לשרת אותו. הסיפור המשוגע והסמי-ריאליסטי שמר על העניין שלי במשחק ברמה גבוהה וגרם לי לרצות ולהמשיך ולשחק כדי להבין את הסיפור, אבל לא רק הוא גרם לי לרצות ולהמשיך לשחק.

יאללה מכות, ושאר ירקות

המשחק הוא משחק עולם חצי פתוח וככזה אנחנו נישלח ברחבי האזורים הפיקטיביים של טוקיו, וכיאה למשחק בסדרת Yakuza גם נשתמש באגרופים שלנו כדי להשליט קצת סדר בעולם. מכניקת הקרבות של המשחק נהדרת וכוללת את האפשרות להגן על עצמכם ע"י חסימה או התחמקות או להיות התקפיים יותר בעזרת מכות חזקות וחלשות ולתפוס אנשים. רוב הקרבות הבסיסיים יהיו מול חמישה או שישה אנשים והמשחק לפעמים יכול להרגיש כמו גרסת מיני של Dynasty Warriors, כשאתם תעיפו לאוויר חמישה לוחמים בבת אחת, אבל לאלו מכם שדואגים לכך שזה יהפוך את הקרבות לסיסטמתיים ומשעממים אתם יכולים להפסיק לדאוג - המשחק הרכיב מערכת קומבואים ויכולות מיוחדות בשם Heat Moves שיגרמו לקרבות להרגיש מעניינים וכיפים כל פעם מחדש.

המשחק גם מוסיף אלמנטים של משחקי תפקידים כשאתם יכולים לחזק את קאזומה בעזרת נקודות ניסיון שונות שאתם תקבלו במהלך המשחק. נקודות הניסיון שלכם מתחלקות לחמש: כוח, הגנה, חיים, חוכמה וצ'ארם ואתם יכולים להשיג אותם מסיום של משימות שונות, קרבות ברחובות אבל גם מאכילה במסעדות ומשחק באחד מהמיני משחקים המפוזרים ברחבי המפה. הבחירה של המשחק לחלק את נקודות הניסיון לחמש קטגוריות שונות חסכה לי זמן כשחקן שכן היא אפשרה לי לדעת אילו נקודות אני צריך לחזק בשביל סגנון המשחק שמתאים לי. אני שחקן מאוד התקפי, אז שמתי דגש על כמות חיים נכבדת, כוח התקפי רב ויכולות Heat שיעזרו לי לנצח הרבה יריבים בבת אחת ולחטוף כמה שפחות נזק. כפי שציינתי קודם, המשחק הוא בעיקרון משחק עולם פתוח והוא מלא להחריד בתוכן, יותר מזה, הוא כ"כ מלא לפעמים שזה יכול להיות יותר מידי: בנוסף למשימות הצדדיות שהזכרתי, בתחילת המשחק אתם מקבלים אפליקציה שנקראת Troublr שתקפיץ לכם התראות של אנשים שצריכים עזרה ברחבי העיר ושתוכלו לעזור להם; אתם יכולים ללכת ולהסתובב במועדונים ברחבי המפה ולפלרטט עם נשים שונות, אתם יכולים להשתתף במיני משחקים קטנים כמו זריקת חיצים, אתם יכולים אפילו לשחק משחקי SEGA ישנים כמו Space Harrier, Outrun ואפילו Virtua Fighter V עם עוד שחקן אחר(!) ועוד המון משימות אחרות ואירועים אחרים שאפשר לעשות במשחק.

המפתחים החליטו לנצל עד הסוף את כל החומרה של ה-PS4 ויצרו עולם שהוא לא רק גדול יותר מבחינת הממדים אלא גם מבחינת התוכן שלו, ואני בטוח שכל מי שישחק במשחק יוכל למצוא את הנישה שלו. תוספת שדווקא פחות אהבתי למשחק היא קרבות הClan. אותם קרבות מתפקדים כמיני משחקים במשימה צדדית גדולה בה אנחנו נלחמים מול קבוצה גדולה אחרת שנמצאת באזור טוקיו ונקראת JUSTIS. מיני המשחק של Clan War שם אותנו במפה במבט ציפור ואנחנו צריכים לשלוח לוחמים פשוטים בסגנון Clash Royal לנצח את הלוחמים של הקבוצה השנייה תוך זמן מסוים. כל פעם שנכנסתי לקרב כזה פשוט התבאסתי שאני לא נמצא למטה ונלחם אותו בעצמי. לעומת הקרבות הרגילים, ה-Clan War מרגיש כמו עמידה במקום ולא נהניתי ממנו בשום צורה. אם כבר, זה הזכיר לי את התוספת של מנגנון דומה במשחק Assassin’s Creed Revelations, כשגם שם זה היה מנגנון לא נחוץ לטעמי. שזה מביא אותי לטענה נוספת שיש לי לגבי המשחק - למרות שזו לא טענה שאפשר לעשות משהו לגביה - המשחק לפעמים יזכיר לכם שהוא משחק בן שנתיים, בין אם מדובר בצורת התנועה בעיר שדורשת כניסה ויציאה ממסכי טעינה לא מעט פעמים והגרפיקה היחסית מיושנת לעומת משחקים אחרים שקיבלנו בשנתיים האחרונות על קונסולת ה-PS4 (ספציפית, Horizon Zero Dawn ואפילו Uncharted 4 שיצא באותה השנה כמו היציאה המקורית של המשחק ביפן). אין לי בעיה רצינית עם זה, שכן כמו שהזכרתי קודם, הדמויות המפורסמות לדוגמא מעוצבות היטב ונראות בדיוק כמו המקבילים שלהן בחיים האמיתיים, אבל דברים כמו אנימציית הריצה של קאזומה כן צרמו לי בעין כששיחקתי במשחק. אם אתם מגיעים למשחק הזה עכשיו כמו שאר העולם, תנמיכו ציפיות לגבי הגרפיקה ואל תתייחסו לשנה כפקטור.

השורה התחתונה

בסה"כ, Yakuza 6 עושה עבודה מצוינת בלהיות משחק ביזארי, כיפי ומשעשע מאוד, ובכך גם נשאר נאמן לסדרת המשחקים הנהדרת של Yakuza. לפי דעתי לשחק במשחקים הקודמים יעזור לכם להתחבר טוב יותר למשחק, אבל כל התוספות החדשות והעובדה שאנחנו מקבלים תצוגת שמות נהדרת של דמויות מהמשחקים הקודמים יכולים להקל על שחקנים חדשים שרוצים להתחיל דווקא מפה. המשחק מציג דמויות חדשות ומגניבות, מחזיר דמויות ישנות ואהובות, משפר מכניקות ממשחקים קודמים והוסיף עוד אירועים, משחקים קטנים, דרמות ומשימות צדדיות, שגרמו לי להתאהב מחדש בסדרת משחקים שדיי זנחתי בשנים האחרונות. לאלו מכם ששיחקו ב-God of War האחרון ומקווים לעוד פצצת גרפיקה תהייה אכזבה קלה, אבל לא מסיבית שכן המשחק עדיין נראה טוב מאוד והמפורסמים היפנים שמופיעים במשחק דומים מאוד לאנשים האמיתיים שמשחקים אותם. זוהי תוספת ראויה מאוד לסדרת משחקי Yakuza ואחד שמעריצי הסדרה לא ירצו להחמיץ בשום אופן.

8
מתוך 10
נבדק על:
PlayStation 4

הטוב

  • סיפור משוגע ומוגזם בדיוק כמו שמצפים ממשחקי הסדרה
  • הופעה של דמויות חדשות ומפתיעות
  • מערכת פיתוח יכולות מזמינה מאוד
  • סיפורים צדדים נהדרים ומוזרים כאחד (אבל בקטע טוב)
  • מכניקת קרבות כיפית במיוחד

הרע

  • קרבות ה-Clan Wars מרגישים לא במקום
  • המשחק מרגיש מיושן לעיתים

ותודה

  • !Yonde itadaki arigatou gozaimashita
שמואל מקונן - כתב תוכן

שמואל מקונן - כתב תוכן

משחק על: PC, 3DS, PS4, Nintendo Switch

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Super Smash Bros Melee.

כשאני לא משחק אני:עורך סרטונים לערוץ היוטיוב שלי

מסר לעולם: תחתרו לעשות את מה שאתם אוהבים ותהיו נחמדים אחד לשני, זה משתלם רצח :-)

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

    14:48 25.05.2018 | siegfried siegfried

    יופי של ביקורת ליופי של משחק, אבל האם מכניקה של משחק מלפני שנתיים נחשבת עד כדי כך מיושנת?
    האם הגרפיקה הממוצעת השתפרה באופן כל כך גורף במהלך השנתיים האלו? אני ממש בספק.
    מכניקה וממשק לא מתיישנים בכזו מהירות, ומשחקים מ-2013, 2012 ואפילו 2010 ו-09 נראים כמו ממתק לעיניים גם בימינו.
    אם יש לך דוגמא לשינויים דרסטיים שהתרחשו בשנתיים האחרונות, אשמח לשמוע ממך.

  2. 2

    15:28 25.05.2018 | DrizziTx DrizziTx

    @שמואל: אני מניח שאם סבלתי מ-3, מאד, לדוגמה: לא יכול לסבול את האיטיות של המשחק (מבחינת עד שמשהו קורה) והמשימות הצדדיות ממש מיותרות, לא היית ממליץ לי על המשחק הזה?
    דווקא מיאקוזה הראשון מאד נהניתי, הפתיע אותי כמה 3 נורא בהשוואה.

  3. 3

    12:54 28.07.2018 | Nikobellic256 Nikobellic256

    חבל שדווקא בזה סגה משקיעה ולא במשחקי הדגל שלה

  4. 4

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון