הרשמה

בין Twitch לישראל: ראיון עם מנכ"ל NOVOS.GG וסטרימרית מקצועית

אקדמיית הגיימינג של לנובו וחברת NOVOS.GG כבר נמצאת בחצי הדרך. תפסנו לשיחה את מנכ"ל החברה וסטרימרית מקצועית, כדי לשאול מקרוב את כל מה שרציתם לדעת

אז איך זה להקים סטראט-אפ ישראלי בנושא גיימינג ואיך זה להיות סטרימרית ישראלית? אור בריגה ושרון רימן באים לענות לנו על השאלה

לפני קצת יותר מחודש שמחנו לבשר לכם על פתיחת אקדמיית הגיימינג של לנובו ישראל בשיתוף פעולה עם חברת הסטארט-אפ הישראלית NOVOS.GG.

אם טרם הספקתם להתעדכן, האקדמיה היא תהליך של שישה שבועות אשר נבנה במיוחד על ידי הסטארט-אפ נובוס (NOVOS.GG), המפתח טכנולוגיות מתקדמות לאימון גיימרים. פלטפורמת האימון של נובוס מיועדת לגיימרים השואפים לקחת את כישורי הגיימינג שלהם לשלב הבא והיא מבוססת על ניתוח של מאות אלפי משחקים על מנת ליצור לכל גיימר את תוכנית האימונים האופטימלית עבורו. 

בתחילת הדרך חולקו המשתתפים לקבוצות קטנות על מנת לעבוד בצורה יעילה יותר על המעלות לשיפור ולשימור של כל אחד מהגיימרים המשתתפים. השבוע אקדמיית הגיימינג הגיעה למחצית הדרך שלה, וזה הטיימינג שלנו לתפוס את אור בריגה, מנכ"ל נובוס, ואת שרון רימן, סטרימרית מקצועית שמשתתפת באקדמיה - כדי לשאול אותם על הדרך עד כה ועל התכניות לעתיד.

אור, בוא נתחיל מההתחלה. איך בכלל הקמתם את נובוס? מאיפה הגיע הרעיון?

גדלתי בכרמיאל, בצפון. אחלה של עיר - אבל אין המון מה לעשות בה, במיוחד כשאנחנו מדברים על 20 שנה אחורה, ככה שאחד התחביבים שהיו לי כנער היו משחקי וידיאו. בזמנו בדיוק התחיל תור המולטיפלייר, עם CS, Unreal ועוד. זו הייתה ההתחלה של משחקים שהם Skill-Based, בזמן אמיתי, אתה והחברים שלך מול העולם, בצורה תחרותית. למי שגדל בלי אינטרנט, זו רמת ריגוש אינסופית. במקביל, היה לי עוד תחביב: ניגנתי על קלרינט בקונסרבטוריון העירוני. ושם היה כל מה שאתה צריך כדי להשתפר בנגינה: תזמורת, שיעורי אילתור, שיעורי ג'אז... אבל בגיימינג היה וואקום. וגם ההורים שלי הסתכלו על זה כבזבוז של זמן. 


אור בריגה, מנכ"ל NOVOS.GG

ולמרות שאנחנו מדברים על 15 שנים אחורה, זה לא מאוד שונה מהתפיסה הקיימת היום - שגיימינג הוא בזבוז של זמן.

בדיוק. יצא לנו לחקור לא מעט את העולם הזה בנובוס, ולהבין מה קרה היום שהתפיסה הזו קצת מתחילה להתערער, ומה הולך לקרות בעתיד. חברת סטארט-אפ, במהות שלה, צריכה להסתכל קדימה ולחשוב איפה השוק יהיה עוד X שנים. אחרי שהשתחררתי מהצבא טסתי להונג קונג וגרתי שם שנתיים, עבדתי בביטחון - זה היה ה-Day job שלי. אבל ה-Night job שלי היה עם עוד כמה חברים: הקמנו קבוצה של כמה אנשים זרים בהונג קונג וניסינו את מזלנו בסצנת ה-Competitve gaming. אנחנו מדברים פה על שנת 2013 בערך. זה לא היה רציני כי לכולנו היו עבודות "אמיתיות" להחזיק - אבל זו הייתה טעימה ללאן אפשר להגיע. גם כשישבתי עם חברים בבר ביפן, שידרו שם איזשהו טורניר של משחק רשת. לא כדורגל, לא שום ספורט אחר - אשכרה שידרו טורניר של משחק וידיאו. אז אחרי שנתיים חזרתי לארץ, ומן הסתם הקבוצה שלנו לא באמת התרוממה. אז למרות החוויה המדהימה, כשהגעתי לארץ התחלתי ללמוד משפטים כמו כל בן טוב לאמא יהודייה, כי סצנת הגיימינג התחרותי בארץ לא באמת הייתה קיימת. יש פה סצנת גיימינג מדהימה, אבל לא תחרותית.

פתאום, בשנה האחרונה שלי לתואר, התקבלתי לתכנית שנקראת ZELL, שהמטרה שלה הייתה להאיץ אנשים לבניית חברה. ממש חברה על אמת. שם פגשתי גם את שי, השותף הנוכחי שלי היום. זה היה ממש כמו קליק בדייט ראשון: שאלנו אחד את השני מה התחביב שלך, מה אתה אוהב לעשות ביום-יום. כששנינו ענינו "גיימינג", אמרנו יאללה מצוין - סוגרים צוות. לשנינו הייתה את התשוקה לתחום, שי בא מעולם מדעי המחשב ואני מהמשפטים, ככה שהחיבור היה טבעי. ואז, כמו שאמרתי, התחלנו לחקור על מה קורה בשוק. פה אנחנו כבר בשנת 2017. היו כמה שאלות שליוו אותנו לאורך הדרך. לאן זה הולך? איך נראים סטארט-אפים? איך נראה ה-Eco-System?


אליפות העולם ב-Fortnite

אחרי החקירה הזו, אחת הבעיות הכי גדולות שזיהינו הייתה הבעיה שהכי קרובה אלינו: כולנו משחקים הרבה מאוד שנים, משקיעים בזה הרבה מאוד שעות אבל בתכל'ס, אין לנו מושג איך להשתפר. אם נשווה את התחביב שנקרא גיימינג תחרותי לכל תחביב אחר בעולם, זה נורא ברור איך משתפרים. כדורגל, טניס, שחמט, מוזיקה, קראטה - בכולם יש מסגרות שנועדו לעזור לך להשתפר, ובגיימינג לא, על אף שאתה יכול להרוויח 3 מיליון דולר בטורניר של Fortnite, וזאת על אף שכמה טוב אתה בגיימינג היום יכול ממש להשפיע על כמה תהיה מקובל בכיתה, ושלא נדבר על עולם הסטרימינג - על אף שגיימינג הוא חלק מאוד גדול מהחיים של כולנו ובטח של הדור הצעיר יותר, אף אחד לא מתייחס לבעיה הזו. רק עכשיו הורים מתחילים להבין שזה תחביב שיש בו המון דברים טובים. וזו ההבנה שהתחילה איתנו את הדרך בנובוס. המטרה שלנו כחברה זה לבנות מסגרת אימונים טכנולוגית שתאפשר לגיימרים לקחת את התחביב שלהם ברצינות ולהפוך את מה שהם אוהבים לעשות לעיסוק המרכזי שלהם. מהסיטואציה שבה אני יושב לבד בחדר ומשחק, לממש תכניות אימונים שמדויקות לסקיל שלי ומותאמות לי בצורה מושלמת.

איך אתם דואגים שתכנית האימונים תהיה מותאמת לכל אחד?

בניגוד לכדורגל, טניס וכו' - הדאטה זמין. הוא נגיש לנו ורק צריך לנתח אותו. זה מאוד מורכז ברמה הטכנולוגית, אבל מה שאנחנו עושים בחרת NOVOS.GG בעצם זה לאסוף את כל הדאטה הזה, לזהות את נקודות החוזקה והחולשה של כל גיימר מצד אחד, ומהצד השני להבין את ה"מטא" של המשחק: אנחנו מנתחים גם מיליוני אירועים במשחקים האלה בכל שבוע, וזה מה שנותן לנו את האפשרות להבין איפה הפערים של הגיימר ומה הוא צריך לשפר כדי להעלות את ה-Win rate שלו בצורה משמעותית.

בשלב הבא, אנחנו מייצרים את תכניות האימונים. אנחנו לא רק אומרים לגיימר "ה-Aim שלך לא מספיק טוב, תעבוד על ה-Build שלך" ודברים כאלה. אנחנו ממש נותנים תכנית סופר פרקטית לאיך מתאמנים על הסקילים האלה. זה יכול להיות מסרטונים ב-YouTube ודיונים ב-Reddit וכתבות בתחום ה-Knowledge, ובתחום האימונים הפרקטיים - ממש איך עובדים על זה. אם אנחנו מדברים על פורטנייט אז זה יכול להיות מפות קריאייטיב, או 1v1, או משחקים בזוגות וכאלה, שממוקדים על הסקיל אותו אנחנו מעוניינים לשפר, וזה יכול להיות גם In-Game Trials: ששם המטרה היא לעזור לגיימר לשנות את הסטייט אוף מיינד. המטרה היא לנצח, ה-Objective הוא תמיד לנצח.

כשאתה מתאמן, אתה צריך לשנות את הסטייט אוף מיינד וזה נכון בכל ספורט, לא רק בגיימינג. כאן אתה צריך להתמקד בלהשתפר ולהפוך טוב יותר למען משחקים עתידיים. בכל ספורט אחר, אתה מתאמן 90% מהזמן ו10% מהזמן אתה במשחקים אמיתיים. בגיימינג זה לגמרי הפוך, או 100% משחקים אפילו. אז אנחנו גורמים לגיימרים לשנות את הסטייט אוף מיינד למצב של אימון, אבל תוך כדי משאירים אותו בתוך המשחק. הוא או היא עדיין נמצאים באזור שהם אוהבים, בסביבה המוכרת להם, אבל עכשיו במקום להתחבא בשיח ולחכות שה-Storm תסגור עליהם אנחנו נעודד אותם לשחק יותר אגרסיבי, או באזורים יותר אורבניים, או ביותר Long Distance - הכל לפי מה שהדאטה יגיד. ככל שאנחנו מכירים את הגיימר יותר לעומק, כלל שהוא משתמש בנו יותר, ככה תכניות האימונים נהפכות יותר ויותר מדויקות.

ואיך הפכתם את כל זה למודל עסקי? הרי להיות סטארט-אפ ישראלי זה לשחק על Hard, אבל להיות סטארט-אפ ישראלי בתחום הגיימינג זה לשחק על Extreme.

מבחינתנו, אנחנו מסתכלים על גיימינג כמו שמסתכלים על כדורגל. העובדה שזה באונליין ובבית לא משנה דבר. הקשב והאנרגיה שצריך להשקיע באימונים האלו זהים לחלוטין לאימון כדורגל. מאותה התפיסה אנחנו גם חושבים שאקדמיה לכדורגל לא שונה במהותה מאקדמיה לגיימינג. כלומר מבחינת המודל העסקי אנחנו מכוונים למנוי. זה לא חוג, זו אקדמיה. זה לא משהו שאתה עושה אחרי ביה"ס איזו שעה וממשיך ביום שלך. 

כל הצוות, כל חברי נובוס - הם גיימרים. זו אחת מהשאלות הראשונות שאנחנו שואלים בראיון עבודה. ויש משהו מדהים בלקום בבוקר ולהגיד בואנה, היום אני הולך לשנות את העולם שלי. את מה שאני אוהבת לעשות ומה שכנראה הילדים שלי יאהבו לעשות, כי אני לא רואה אופציה שהילדים שלי לא יהיו גיימרים. אני הולך לשנות להם את התפיסה ולעזור לי, לאור של לפני 15 שנה, להיות שחקן טוב יותר. כמוני יש מאות מיליונים בעולם. אז גם ממבט מאוד עסקי אנחנו מסתכלים על שוק מאוד חדש. השינויים הגדולים שקרו בו, כלומר E-Sports ועולם הסטרימינג שהפך ממש לקריירה, זה קרה ב5-7 שנים האחרונות. השילוב של משהו שאתה אוהב לעשות לצד הזדמנות ענקית וטכנולוגיה מטורפת. אז יש פה את השילוש הקדוש: עולם שאתה אוהב, תעשייה שרק הולכת וגדלה ואתגרים טכנולוגיים מרתקים. זה בול מה שאנחנו רוצים לעשות, ולשמחתנו פגשנו את המשקיעים הנכונים שמאמינים בנו ובמה שאנחנו עושים וגורמים לזה לקרות איתנו.

נניח ואני עכשיו רוצה להשתפר ב-League of Legends. אחרי שליוויתם אותי עם תכנית אימונים, איך אתם מודדים הצלחה ויודעים שהמודל שלכם עובד?

אז יש לנו שני מדדים מרכזים: Short-Term ו-Long Term. בטווח הארוך זה די קל - אנחנו מסתכלים על ה-Rank. זה מדד די אובייקטיבי, ובגלל שאנחנו מחזיקים הרבה מאוד דאטה אנחנו יודעים מה המהירות הממוצעת של שחקן לשיפור. כלומר, אני יכול לדעת שלעלות מ-Silver II ל- Silver I לוקח לו שבוע, ממש ברזולוציות העמוקות האלה. אנחנו מודדים כל תרגיל ואת האימפקט שהיה לו על המשחק. זה לא שיש לנו עשר תבניות שאנחנו שולחים ל200 שחקנים; כמות הקומבינציות של תכניות האימונים שיש לנו מגיעה למאות אלפים. האתגר של המערכת זה להרכיב את הקומבינציה הכי מדויקת. וזה יורד עד לרזולוציה של - אני כגיימר פחות מתחבר למפות קריאייטיב, אבל אני יותר אוהב להתאמן ב-In Game Trials, אז המערכת יודעת לזהות את זה. זה קריטי לה שהגיימר ישתפר בצורה מוחשית, אבל גם לנו חשוב שהגיימר יהנה מהדרך ולכן זה חלק מהמערכת. כי אם לא תהנה בתהליך האימון אתה תעזוב. הרי בסופו של דבר, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות כדי לשפר את ה-Aim זה פשוט להכנס למטווחים לחמש שעות ביום. אבל זה לא כיף ובטח שאי אפשר לעשות את זה לאורך זמן. אז האלגוריתם יוצר איזשהו איזון בין לדחוף את הגיימר מהר קדימה להשתפרות לבין תכנים שעדיין כיפיים. זה מאוד מאתגר ברמה הטכנולוגית.


אליפות העולם ב-League of Legends, שנת 2018

אז בעצם כשגיימר שוכר את שירותכם, התקשורת היא בעיקר מול המערכת או עם מאמנים אישיים כמו באקדמיה?

גם באקדמיה המשותפת שלנו עם חברת לנובו וגם בשירותים הרגילים שלנו ההרכבה של תכניות האימונים קורות ע"י הלוגיקה והאלגוריתמיקה של המערכת. אין בן אדם שיכול לחשב את זה, מדובר בהמון דאטה בזמן קצר ורמת דיוק גבוהה. אבל הקשר של צוות נובוס וה-Moderators שלנו עם הלקוחות הוא מאוד גבוה. יש לנו קהילה מדהימה עם כמעט 5,000 גיימרים שכל מה שהם עושים זה לעזור אחד לשני להשתפר. זה אחד הדברים הכי חשובים לנו בנובוס - שתהיה קהילה סביב הדבר הזה, שתדע לעזור ולתמוך אחד בשני, כי בסוף היום זה מה שדוחף אותנו קדימה. 

5,000 זה המון. תוך כמה זמן הגעתם לקהילה כזו גדולה?

יצאנו ל-Open Beta במרץ. המטרה של הקהילה זה give and take - אני אשמח לעזור כי אני יודע שיעזרו לי. אין פה off topic disscussions. זה חבר'ה שבאים להתאמן. באקדמיה עצמה יש לנו את איתי, שהוא אחד מחברי הצוות, שמפקח על כל הדבר הזה. הוא אחראי לכולם, ודואג להכל - כמו להחלפת תכניות אימונים למשל.

אם התחלתם במרץ, אין מנוס מלשאול: איך הקורונה השפיעה עליכם?

אם אני אומר לך עכשיו - "שומעת גל, בואי בשבועיים הקרובים תשארי בבית ותשחקי כי אי אפשר לצאת החוצה" - אז אני מניח שגם את וגם אני נשחק הרבה יותר כי זה מה שאנחנו אוהבים לעשות. זה הבילוי שלנו. אז מצד אחד ראינו עלייה מאוד גדולה ביוזרים הקיימים, הם התחילו לשחק יותר ולהתאמן יותר. אם בדרך כלל הם עושים חמישה סשנים ביום, הם עושים עכשיו שמונה סשנים ביום - זו הקבוצה הראשונה. והקבוצה השנייה, שבעינינו היא סופר מעניינת, היא קבוצה של חבר'ה שלא היו גיימרים. לא שיחקו פורטנייט אף פעם. אבל הם שיחקו כדורגל או לקרוס, ופתאום אמרו להם: יאללה, כנסו הביתה. הרוח התחרותית שבהם, הרצון לנצח, הדופמין שמקבלים מהתחביב הזה - פתאום לא היה מה לעשות עם זה. וכל החברים שלהם משחקים במחשב, ולרוב משחקים פורטנייט. אז זה יצר פתאום קהל מאוד גדול של אנשים שאף פעם לא שיחקו ורוצים להכנס לעולם הזה.

אנשים שלא שיחקו מעולם רוצים להתחיל ישר מגיימינג תחרותי?

הם אומרים שמע, אני בפער של שנתיים מהחברים שלי. אני צריך משהו שידחוף אותי קדימה זריז. ואז ופתאום תכניות האימונים הן הדרך הכי מהירה ויעילה להדביק את הפער הזה, כי מי שמשחק שנתיים פורטנייט כבר קרא את כל מה שצריך לדעת על המשחק והניסיון הפרקטי שלו מרקיע שחקים לעומת שחקנים מתחילים. 

אם כבר הזכרנו תחרותיות, מה איתכם? איך אתם מתמודדים עם תחרות בתחום שלכם? מה הופך אתכם למיוחדים ושונים מחברות אחרות שעושות את אותו הדבר?

לצד הזדמנות גדולה כמובן מגיעה הרבה תחרות. השוק לא פספס את ההזדמנות הכספית שיש בעולם הגיימינג. אבל התחרות היא די צעירה; אין חברות גדולות כמו Microsoft למשל בעולם הגיימינג התחרותי - אנחנו עוד לא שם. אבל התחרות מתחלקת בעיקר לשלושה סוגים: אנשים פרטיים שמחברים בין מאמנים אישיים לגיימרים ועובדים לפי שעת אימון. Fiverr למשל מציעים שירות כזה. בעולם השני יש כלי ניתוח שונים שעובדים על סטטיסטיקות וניתוח המשחקים שלך. יש כמה חברות שעושות את זה. ויש גם חברות שמראיינות בלי סוף שחקנים מקצועיים על מנת ללמוד ולייצא את הידע שלהם החוצה. אבל הייחוד שלנו בנובוס הוא בהתבוננות על הבעיה.



אליפות העולם ב-DOTA (ה-International)

אנחנו יוצרים את מסגרת האימונים הנכונה בעוד שהמתחרים מייצרים כלים. כלי ניתוח, אנליטיקה, סשנים של אחד על אחד. אנחנו נותנים מסגרת וסביבה. אני אשווה את זה אפילו לקרוספיט: כל הכלים שאיתם מתאמנים באימוני קרוספיט היו קיימים עוד קודם. אבל אימוני קרוספיט יצרו מסגרת להשתמש בהם בצורה נכונה. בלי מסגרת אימונים נכונה, הכלים עצמם לא שווים הרבה. זה כמו ללמוד לנגן על גיטרה, ללכת לשיעור אחד ולבקש מהמורה שילמד אותך הכל. בשלושה אקורדים אתה לא יכול להיות גיטריסט. אותו דבר הסטטיסטיקות - הן מעולות אם אתה יודע להסתכל עליהן. נניח וראיתי שאני לא טוב ב-Sniping. מה הלאה? איך עובדים על זה? וזו בדיוק הבעיה שאנחנו רוצים לפתור: להסביר לגיימר איפה הבעיה ולקחת אותו יד ביד לעבר פתרון ושיפור משמעותי. 

כרגע אתם מתמקדים רק ב-Fortnite ו-League of Legends. מה התכניות לעתיד, במיוחד כשאנחנו נמצאים בתקופה בה כל שבוע צץ לו משחק Battle Royale חדש?

בגלל שברור לנו שמשחקים זה דבר נורא דינאמי אנחנו בונים את הטכנולוגיה שלנו בצורה שתאפשר לנו להוסיף משחקים במהירות. אם נחליט שאנחנו רוצים להשקיע גם ב-Valorant, למשל, לא יקח לנו הרבה זמן להיות מסוגלים לתמוך גם בו. והיופי כאן, לגיימרים, הוא שהמערכת כבר מכירה את הביצועים שלך, בניגוד ל-Leaderboards למשל. אם אני עובר מפורטנייט למשחק אחר, המערכת של נובוס עדיין יודעת איך אתה עם Snipers, Long distances, אם אתה אגרסיבי או פסיבי וכו'. היא יודעת עליך כ"כ הרבה שהיתרון שתקבל בימים הראשונים שלך ב-Valorant בגלל ההדרכה הנכונה, הוא בשמיים. אז לטווח הארוך המטרה שלנו היא לתמוך בכל המשחקים התחרותיים הגדולים, וללוות את הגיימרים כל עוד הם משחקים ולא משנה מה הם משחקים. וזה קורה בגלל האפשרות שלנו למדוד כישורים ולא רק סטטיסטיקות. 

אז מה מונע מכם כרגע להתפתח לעוד משחקים?

עניין של פוקוס. כסטארט-אפ, הדבר הכי מפתה בעולם זה לנסות לכבוש את הכל. אבל כשאתה יורה לכל הכיוונים, אתה בהגדרה לא יורה לכיוון אחד מדויק. אז האסטרטגיה שלנו היא קודם כל לכבוש משחק אחד, ואז להתפתח לשאר המשחקים. אנחנו עדיין בתהליך של למידה והצבת יסודות עמוקים.

הייתם רוצים להגיע למצב שיש לכם נבחרת תחרותית משלכם?

אם הכל יסתדר כמו שצריך, בוודאי. לאתר בשלב צעיר שחקנים מאוד מוכשרים שמשתפרים מהר ולהכניס אותם לקבוצה. אבל זה עוד חזון רחוק. כמות האפשרויות הזמינות עם הדאטה והתשתית של האימונים שלנו היא סופר רחבה. בחלק מהדברים אנחנו כבר מגששים, ואת השאר אנחנו עדיין שומרים בסוד בפנים. הלוואי שבשיחה הבאה שלנו כבר נוכל לדבר על הכל. 

אור בריגה הוא המנכ"ל ושותף-מייסד של חברת NOVOS.GG, אותה הקים יחד עם שי ארנון, שותף-מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברה. 

אחרי השיחה המרתקת שהייתה לנו עם אור, רצינו לבדוק עד כמה באמת המשתתפים באקדמיה מרגישים את השינוי. תפסנו לשיחה גם את שרון רימן (22), שיכול להיות שמוכרת לכם בשם אחר: SheDevil3333, סטרימרית במשרה מלאה. 

אז שרון, איך הגעת לתחום הזה בכלל? איך החלטת להפוך תחביב למקצוע?

האמת ש"גיימרית" נהייתי ממש לא מזמן, בערך לפני 4 שנים, כשהכרתי את בעלי. כמו הרבה נשים, פחות התחברתי לתחום, כשהייתי קטנה שיחקתי מייפל סטורי אבל לא מעבר. בעלי הכניס אותי לזה כי הוא משחק כל דבר אפשרי ורצה שאנסה. ואז - התאהבתי. וכשזה נהיה רציני החלטנו לקנות מחשב טוב. הוא מאוד התאכזב כשהתאהבתי דווקא בפורטנייט. התחלתי מ-COD, קצת Need for Speed, אבל כשנכנסתי לפורטנייט די נתקעתי בו עד עכשיו. 
כשאני אוהבת משהו אני משקיעה בו, אז מההתחלה, עוד לפני שהתחלתי עם סטרימינג, באמת לקחתי את הזמן והשקעתי במחשב טוב. שמעתי ממישהו על Twitch, וראיתי שמדברים עליו בפייסבוק. אז נכנסתי וגיליתי שהמון אנשים מסטרימים פורטנייט. אבל כמובן שמה שראיתי זה בעיקר גברים, ואז אמרתי לעצמי, למה שאני לא אנסה? אני לא הכי מדהימה במשחק, אבל אני לגמרי יכולה להיות דמות מעניינת לעקוב אחריה וזה נראה לי ממש כיף לדבר עם אנשים מכל העולם תוך כדי שאתה משחק. אז בעלי אמר לי יאללה, קני לך מצלמה ועופי על זה. ובאמת, שנה וחצי שאני כבר יושבת על זה חזק ונהנת מכל רגע.


שרון רימן

איך בעצם קבעת לעצמך לו"ז? מדובר בתחביב שהוא כמעט משרה מלאה.

בהתחלה זה נורא קשה. לקח לי אולי שנה לפני שהבנתי מה השעות הכי טובות לצפייה ושגם יסתרו לי עם שגרת החיים. היום אני מתחילה בערך ב-14:00 בכל יום, ובסופ"ש זה יותר פריסטייל. בגלל שיש לי קהל גם בחו"ל אז אלו יוצאות השעות הכי נוחות. יש את הישראלים שצופים בי, ואז יש גם את האמריקאים שבדיוק התעוררו או בדיוק בדרך רואים כמה סטרימים בדרך לישון. אני הופתעתי מאוד לראות שאני יכולה להתחיל שידור גם בחצות ושעדיין יהיו אנשים מאוסטרליה, ארה"ב וגם מישראל. בגלל זה אני מאוד אוהבת את הפלטפורמה. את מנהלת שיחות עם אנשים שבדרך אחרת לא היית נתקלת בהם.

יש לך כבר קהל קבוע אצלך בערוץ?

ברור. בסדר הגודל שלי זה עדיין לא המון, אבל יש כמה עשרות שהם ממש קבועים, מגיעים לכל סטרים. זה כמו שיש אנשים שאוהבים לשבת ולראות הישרדות בערב - יש אנשים שאוהבים לראות סטרים, ואם אני אאחר בכמה דקות הם כבר ישלחו לי הודעה וישאלו איפה אני ולמה עדיין לא התחלתי לשדר. זה כיף מאוד ליצור לעצמך קהל.

האם הסטרימינג כרגע ממלא פונקציה ממש כמו של עבודה בחיים שלך? את רואה גם תוצאות כלכליות?

כשהתחלתי ידעתי שזה ייקח זמן עד שאפשר להגיע למצב שעובדים בזה. אמרתי לעצמי שפשוט אזרום על זה והמשכתי. ועכשיו הקורונה נתנה לי את ההזדמנות להכנס Full-Time Job. אני כבר ארבעה חודשים בבית, ואני פשוט מרגישה את השינוי בכל יום. הצפיות עולות, אבל עדיין לא הייתי מגדירה את זה כמשרה. אבל זו לגמרי המטרה שלי - להגיע למצב שאני עובדת בזה. זה מה שאני רוצה לעשות.

יש משקל לזה שאת אישה, בסטרימינג ובגיימינג בכללי?

ברור שיש, כמו בכל דבר בעולם שלנו. אבל תמיד ידעתי איך להתמודד עם זה. גם גברים בעולם הסטרימינג מתמודדים עם קשיים מסויימים, אבל זה מגיע אל נשים קצת יותר. אי אפשר לתת לזה תשומת לב ולהאכיל את הטרול. יש ב-Twitch את ה-Modders שמנהלים את הערוץ ודואגים שזה ייפסק אם דבר כזה קורה. אבל בכללי בפורטנייט זה פחות מורגש כי הקהל צעיר יותר, מדובר לרוב בילדים. הם יותר בהלם מהעובדה שמדברת איתם אישה, אבל לא מתנהגים כמו כל מיני שחקנים שאפשר למצוא ב-COD שישר רצים לעולמות הסקסיסטיים. פורטנייט באמת יותר צעיר ותמים. 

למה בעצם הגעת לאקדמיית הגיימינג? את רואה שיפור?

ראיתי מודעה לגמרי במקרה, ואמרתי לעצמי שלמה לא, כי אני באמת רוצה להשתפר. האקדמיה תפסה אותי בדיוק בתקופה שבה דווקא הזנחתי את פורטנייט מתוך תחושת מיצוי ושיחקתי יותר COD, אז זה היה סוג של סימן. יצא לי לשמוע על נובוס לפני אבל לא ממש האמנתי שהם יכולים לעזור לי. וכשקיבלתי מהם את הלו"ז הראשון לאימונים, ואז השני, קלטתי שזה באמת עוזר. קשה לשמור על שגרת אימונים בעצמך, וכשיש לך מסגרת מסודרת כמו שמקבלים באקדמיה - וזה מה שאתה יושב ועושה ביום-יום - רואים הבדל. בשלוש העונות האחרונות של פורטנייט לא שיחקתי בכלל ב-Arena, ואחרי שבועיים באקדמיה נכנסתי אליה שוב, סתם כדי לראות אם יש שיפור. עשיתי 7 משחקים וניצחתי את כולם! עם 10 הריגות! הייתי בשוק ולא הבנתי מה קורה פה. לפעמים את מתאמנת ואת לא באמת מרגישה שעשית שינוי כלשהו עד שאת נכנסת באמת למשחק וקולטת אותו תוך כדי. שמתי לב שה-Aim שלי השתפר, הבנייה שלי טובה יותר ויש לי יותר ביטחון במשחק עצמו, רק בגלל העובדה שאני יודעת שהתאמנתי ושאני אמורה להיות עכשיו יותר טובה. וגם בסטרים שעשיתי לא מזמן, נכנסתי ל-6 משחקים וניצחתי 3-4. הייתי פשוט בהיי מההצלחה.

איך התגובות מהסביבה לגבי ה"תחביב" הזה שלך? מבינים את זה?

האמת שההורים שלי תמיד תומכים בי ולא אכפת להם מה אני עושה, גם אם הם לא מבינים בדיוק מה זה. כשהם רואים שאני מצליחה ונהנת מזה מה שחשוב להם. יש לי חברה שלא בדיוק מבינה את זה ותמיד צוחקת על זה ואומרת שבטח צופים בי כי אני אישה, וקשה להסביר לה שזה לא ככה. גברים לא באמת יישארו לצפות בי רק כי אני אישה, אלא כי אני מעניינת וכי התוכן שלי טוב. ובכללי ב-Twitch יש יחסית הרבה נשים סטרימריות, אז זה לא שאין תחרות.

באופן כללי בישראל יש גם קהילה מדהימה, הייתי קוראת לזה קולגות אפילו. נורא כיף להיות חלק מקהילת הסטרימרים בישראל. כשהתחלתי לא הבנתי כלום והייתי לבד בזה, וכשבמקרה נכנסתי לקבוצות הנכונות, כולם נורא פירגנו, עקבו ועזרו במהלך הדרך. יש המון תמיכה אחד בשני בקהילה הישראלית. זה היה מדהים וזה מה ששינה את הרצון שלי לעשות סתם שידור פעם בשבוע ולעלות ממש לכל יום-יומיים ולהשקיע יותר. הייתי בטוחה שאכנס ל-Twitch לבד לגמרי, ופתאום יש קהילה שלמה סביבך שתמיד עוזרת לך.


ערוץ ה-Twitch של שרון, SheDevil3333

מה היית אומרת לגבי התכניות שלך לעתיד? היית רוצה להתחרות?

הייתי רוצה להתחרות, אבל אני מרגישה שיש כל כך הרבה תחרות שקצת קשה לי להאמין שאצליח להתברג לשם. אני אדם מאוד תחרותי ומאוד מבאס אותי לדעת שכרגע רוב המתחרים הם בכמה רמות מעליי, והשאלה היא באמת עד כמה אני יכולה להתקדם. יכול להיות שאני אדע את זה בסוף המסלול עם האקדמיה. בינתיים בחצי הדרך אני יכולה להגיד שיש שיפור משמעותי בהחלט, אבל לא יודעת אם זה ברמה התחרותית כרגע. אבל כן הייתי שמחה להגיע לשם בעתיד. 

לסיום - תני לנו איזו עצה לאנשים שיושבים בבית וחושבים להתחיל עם סטרימינג ואין להם אומץ להתחיל.

אני לא יודעת אם זו עצה, אבל הייתי אומרת - Just Do It. תמיד יהיו תגובות טובות ותגובות רעות והשאלה היא איך את מתייחסת אליהן.

לערוץ של שרון ב-Twitch:
https://www.twitch.tv/shedevil3333

לאתר הבית של חברת NOVOS.GG:
https://novos.gg

לינק להורדת הפלטפורמה של Novos:
https://fortnite.novos.gg/
 

גל כהן-ויינשטיין - כתבת תוכן

גל כהן-ויינשטיין - כתבת תוכן

משחקת על: PS4, 3DS

בחיים לא תנצחו אותי במשחקי: Mario Kart

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Assassin's creed II, Pokemon Emerald

כשאני לא משחקת אני: מתלוננת שאין לי זמן לשחק;

מסר לעולם: אם אתה חושב שאתה יכול לעשות את זה טוב יותר, תוכיח

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון