גם אם מדובר בעוד משחק בסדרת Assassin's Creed, במקומות בהם Valhalla שונה מקודמיו - הוא שונה לטובה הרבה יותר מאשר לרעה.
עותק סיקור סופק לנו על ידי Ubisoft אירופה, תודה רבה!
מאז Assassin's Creed Origins, הרבה מאוד מהשיח ברשת מתמקד בטיעונים כמו "זה כבר לא אותו המשחק", "תחזירו את הסדרה למה שהיא הייתה" וגם קצת "יוביסופט הרסה את הפרנצ'ייז". אבל אני תמיד הייתי בצד השני, ואני חושבת שהשינויים שיוביסופט עשתה לסדרה הם מבורכים וחכמים. כששיחקתי Assassin's Creed 2 ופגשתי את אציו לראשונה, כמובן שעף לי המוח: המשחק היה חדשני, שונה. פארקורים ברחבי רומא ויחסים קרובים עם לאונרדו דה וינצ'י? מה יש לא לאהוב? אז זהו, שיש הרבה. עם כמה שאהבתי את המשחק ואת כל המשחקים שבאו אחריו (טוב, לא את Unity) אני חייבת לומר שכמו הרבה מאוד דברים - נוסטלגיה סתם גורמת לנו להתגעגע למשהו שכבר לא נמצא שם, אלא לאיך שהוא גרם לנו להרגיש פעם.
לפני שנתיים קניתי בהתלהבות את ה-Ezio Collection, ונחרדתי לגלות שהמשחק פשוט בלתי נסבל - לא ויזואלית, הרימאסטר דווקא הורגש, אבל המכניקה המיושנת שפשוט גרמה לי לתהות ממה כל כך התלהבתי בזמנו. אז אחרי החפירה הזו והסיבות שבגללן אני מאמינה שיוביסופט עשו מה שנכון לפרנצ'ייז, יש לי דווקא חדשות משמחות לכל מי שלא מסכים איתי: ולהאלה מביא אלינו את שני העולמות, החדש והישן. הרבה מאוד אלמנטים מהמשחקים הקודמים חזרו, ונראה שהמפתחים הקשיבו לקהל. בואו נתחיל!
ברוח התקופה
קיבלתי את הקוד לסיקור המשחק הזה בדיוק כשישראל נזכרה שאנחנו בעצם בתחילתו של החורף, והגשם בתל אביב לא הפסיק לרדת במשך כמעט שלושה ימים. כוס תה, ריח של גשם וסאונד של רעמים - כל אלו פשוט הרכיבו את האווירה הטובה ביותר להכנס איתה לתוך העולם של Assassin's Creed Valhalla, שמתחיל בהרים המושלגים של נורווגיה במאה ה-9 לספירה. בהשוואה לקודמו, Odyessy, המשחק הזה מתחיל בצורה קצת איטית. אודיסי זרק אותנו להתנסות ב-Combat כבר ברגע הראשון שלו, כדי להתלהב ממערכת הקרב ששופרה משמעותית. כאן אנחנו מקבלים חוויה הרבה יותר הדרגתית, עליה ארחיב בהמשך.
הדבר הראשון שאמרתי לעצמי כשקיבלתי מבט טוב על האזור היה: "וואו, אלה הרבה מאוד גוונים של כחול". כל האזור של נורווגיה במשחק מושלג לחלוטין, הררי ומוקף בנהרות ובים הפתוח, כיאה לתקופתם של הוויקינגים. הפסקול המהווה את המשחק, בכל שלב שלו, הוא הפסקול הכי טוב של משחקי Assassin's Creed עד כה בעיניי. למעשה, מעולם לא יצא לי להתלהב משום פסקול של סדרת המשחקים הזו, ונראה שהפעם יוביסופט באו לתת עבודה גם בצד הזה. אם אתם קוראים את הביקורת הזו אתם ודאי יודעים שהמשחק נותן לכם להכנס לנעליו של אייבור (Eivor), גבר או אישה לבחירתכם. תחילה תתנסו בסצנה מהעבר, כשאייבור היההייתה ילדה, ורק לאחר מכן תצטרכו לבחור את המין. בזמן ההווה, אנחנו פוגשים שוב את לילה חסן שעובדת עם שון ורבקה שזכורים לנו עוד מהמשחק הראשון בסדרה. גם כאן, קו העלילה של ההווה לא נרחב כמו שהיה בתקופתו של דזמונד מיילס, אבל ניכר שניסו להרחיב אותו ולעניין אותנו במעט במה שקורה בהווה, לפני שאנחנו נכנסים שוב אל נעליו של הוויקינג המועדף עלינו.
בהתחלה בחרתי באייבור האישה, ללא התלבטות - ואז החלטתי להשתמש בפיצ'ר החדש במשחק, בו נותנים ל"אנימוס" (המכונה המחברת אותנו לזכרונות של אייבור) לבחור לשנות לנו את מין השחקן מדי פעם. כשעשיתי את זה, שיחקתי עוד שעות שלמות כאישה, וכשהבנתי שזה לא ממש קורה, שיניתי בעצמי לדמותו של אייבור הגבר. לאחר כשעתיים ניסיתי שוב לתת לאנימוס לבחור - והוא החזיר אותי אוטומטית לאייבור האישה לעוד הרבה שעות נוספות. בקיצור: התלהבתי מהפיצ'ר הזה, אבל נראה שהוא לא באמת עובד. רוצים לקפוץ מדי פעם אל מחוזות הג'נדר-פלואיד? עשו זאת בעצמכם ותחליפו מדי פעם לגבר או לאישה כשתרצו, אל תתנו לאנימוס לבחור. הקעקועים, צבע השיער וה-Gear יישמרו לכם בדיוק כפי שהיו (רק שאצל הגבר יתווסף גם זקן אותו אפשר לעצב).