האם אני חושב שזה משחק מצוין? כנראה שלא, אבל הוא קצר, צבעוני ומלא בצ'ארם וזה משהו חשוב בפני עצמו
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל.
זאת הפעם האחרונה שאני אכתוב את זה בתקופה הקרובה, אז תודה רבה לנינטנדו ישראל ותור גיימינג שהגשימו לי חלום עם היכולת לעבוד מול נציגות של נינטנדו בישראל!
מאז אפריל 2017 אני מסקר משחקי Nintendo Switch. כמעט כל משחק גדול של נינטנדו עבר אצלי בידיים לצורך ביקורת, בין אם מדובר בתותחים כמו Super Mario Odyssey, Breath of the Wild ו-Tears of the Kingdom, משחקים פחות מרשימים כמו Mario Stikers ועד למשחקים איזוטריים כמו Splatoon 3 או Nintendo Switch Sports. כמעט לא היו משחקים שפספסתי, אז זה הולם שאחת הביקורות האחרונות שלי לפני הפרישה הצפויה, תהייה למשחק על ה-Nintendo Switch. הנסיכה פיץ' חוזרת אלינו עם משחק ראשון מאז תקופת ה-DS, בדמות !Princess Peach: Showtime, המשחק החדש שלה ל-Switch. בואו נראה האם החזרה שלה לקדמת הבמה (תרתי משמע) שווה את הזמן והכסף שלכם!
תלבושות, תלבושות, תלבושות
הסיפור של המשחק עוקב אחרי פיץ' כשהיא נוסעת לתיאטרון הספארקל (נצנוץ). לאחר סשן קניית כרטיסים ושיחה עם הספארקלז, השחקנים והמפעילים של תיאטרון החלומות הזה, מכשפה מרושעת בשם גרייפ יחד עם "החבורה החמוצה" שלה, משתלטים על התיאטרון, כולאים את האורחים ומחריבים את ההצגות השונות. לאחר כל הכאוס, פיץ' פוגשת את סטלה, השומרת של התיאטרון וביחד הן יוצאות למסע בו פיץ' תשתלט על פוזיציית השחקנית הראשית בכל אחת מההצגות ותשתמש בכוחות שהתלבושות נותנות לה כדי להציל את התיאטרון ולהחזיר לעצמה את הכתר שלה.
אני מאוד אוהב את זה. עם כל הכבוד ל-Super Princess Peach ל-DS וכמה שהוא מהנה, לנסיכה פיץ' יש וייב משל עצמה ופאסון משל עצמה. היא לא צריכה משחק פלטפורמה כמו מריו או יושי, היא צריכה משחק שיראה את האלגנטיות שבה, את המלכותיות, את היופי שבה והמשחק הזה עושה את זה בצורה מהממת. אני לא אשקר, הסיפור עצמו משעמם למדי ומאוד גנרי, אבל הרעיון כאן הוא לא הדיבור הבנאלי של סטלה ופיץ', אלא התלבושות השונות של פיץ', איך שהיא מציגה אותן והחן שהיא מראה כשהיא מחליפה לתלבושת חדשה וכוח חדש.
אבל עם כל הכבוד לכל מה שציינתי קודם, המשחק נופל בגזרה הגרפית. עזבו רגע את העובדה שהמשחק רץ ב-30 פריימים לשנייה. אני אגיע לזה בהמשך, אבל שתדעו שזה באמת לא מפריע למשחקיות עצמה. מה שזה כן עושה, זה לגרום למשחק להרגיש קצת קטוע, בעיקר במצב נייד. זה גם נראה לפעמים שהמשחק עצמו לא מצליח לעמוד בקצב של 30 פריימים לשנייה שזה ממש מוזר בהתחשב בעובדה שהמשחק גם לא מרשים גרפית. מבחינת עיצוב אמנותי? מרשים ביותר. מבחינה טכנית? רזולוציה נמוכה, חוסר ב-AA ושלל בעיות אחרות שבאמת שציפיתי שכבר פחות יופיעו על קונסולה בערוב ימיה.
מיניגיימז, המשחק
המשחק החדש של פיץ' הוא בתכל'ס... משחקים. כיאה לקונספט שהוגדר קודם לכן, !Princess Peach: Showtime מחולק להמון שלבים קטנים עם יכולות שונות שמפוזרים בין הקומות של התיאטרון. כל אחד מהשלבים מגיע עם גימיק שונה, שמביא איתו גם משחקיות שונה. בשלב אחד פיץ' תהייה קונדיטורית שעוזרת לספארקלז להכין עוגות ועוגיות, בשלב אחד פיץ' תהייה גנבת אמיצה א-לה לופן, שצריכה לשדוד אוצר שנגנב. השלבים מחולקים בצורה מאוד ברורה לשלבי אקשן ושלבים מיוחדים מז'אנרים שונים. אגבל, כל תלבושת שכזאת מחולקת לשלוש מערכות, כך שאתם תזכו להצגה אמיתית.
מה שכן, השלבים מאוד קצרים. זה עובד מאוד טוב עם כמות הסוגים השונים והשלבים השונים של המשחק, אבל זה משהו שחשוב לציין. כל שלב ייקח לכם בין 3 ל-5 לדקות, כשגם השלבים הראשונים וגם שלבי הביניים דיי קצרים. כל זה גם אומר שאורך המשחק לא גדול במיוחד: מדובר במשחק של כ-7 שעות לסיום, כשכמובן שלהשלים אותו באופן מלא ולאסוף את כל הכוכבים והסרט שייתן לכם דוגמית חדשה לשמלה של פיץ' ייקח לכם יותר זמן.
השלבים אמנם קצרים, שזה יכול להיות שלילי, אבל יש פה שני צדדים חיוביים. הדבר הראשון קשור לדבר האחרון שהזכרתי בפסקה האחרונה: כל שלב מלא בסודות ובדברים שאפשר לאסוף בשלב. בין אם מדובר בספארקלז שנותנים לסטלה צבע חדש, ובין אם מדובר בכסף שתוכלו לקנות בעזרתו שמלות. המשחק גם משתמש במכניקה ה-"Pose" כדי לאפשר לשחקנים למצוא סודות כאלה ואחרים בתוך כל שלב. זה ממש חמוד. הדבר השני קשור באנשים להם המשחק מכוון.
אני חושב שאם כל שלב היה מאוד ארוך, ילדים היו משתעממים מהר מהשלבים השונים. הקצב הגבוה של המשחק יחד עם התחלופה הגבוהה של סגנונות הלבוש, המוזיקה והמשחקיות של כל שלב, מביאים לנו משחק שהוא אולי יותר "צ'יל" ממשחקי פלטפורמינג אחרים שיצאו בעולם של מריו, אבל יחד עם זאת מהיר יותר ומסוגנן יותר. זה איזשהו איזון שהמפתחים והמעצבים של המשחק היו צריכים להתחשב בו.
איפה האיזון בין המערכות?
אבל עם כל הכבוד לכמות האדירה של הגיוון בשלבים השונים של המשחק, כל זה לא באמת שווה אם הרמה לא אחידה לכל אורך המשחק, וכן - רמה לא אחידה גרועה בעיניי מרמה ממוצעת לכל אורך הדרך, כי אז שלבים שהם לא כיפיים בולטים במיוחד (לפחות מבחינת סיקור המשחק). לצערי, !Princess Peach: Showtime שייך לחלק הראשון שדיברתי עליו: מדובר במשחק עם כמה שלבים מאוד כיפיים ומאוד יצירתיים מצד אחד, ומהצד השני, שלבים שהם פשוט שיעמומון אחד ארוך במיוחד.
אפילו לא צריך ללכת רחוק במיוחד כדי למצוא את חוסר האיזון הזה: האזור הראשון במשחק מכיל את שלב ה-Swordfighter שהוא פשוט חמוד וכיפי ומהנה ומכיל מכניקות משחקיות מהנות ומעניינות ובאותה הקומה, תוכלו להיכנס לשלב האפייה שתסלחו לי, זה היה אחד הדברים הכי משעממים ששיחקתי השנה. אם הייתי רוצה משחק בו אני לוחץ חזק על A ומזיז את הסטיק השמאלי, הייתי משחק מריו קארט ונהנה הרבה יותר. הבעיה היא שהמשחק מלא ברגעים כאלה.
שלב אחד פיץ' היא לוחמת וו-שו מטורפת, נינג'ה עם יכולות התגנבות מגניבות או גיבורת על שיכולה להרים מכוניות ולתקוף אויבים, ושלב אחר היא הולכת לאט בזמן שאתם מחפשים רמזים כבלשית. חשוב לי לחדד רגע משהו: גם השלבים המשעממים יותר יצירתיים ורואים שנעשתה כאן מחשבה על יצירת שלב דמוי הצגה מאירועים מסוימים. מצד שני, זה לא משנה את העובדה שאני לא נהניתי מהשלבים האלה ובטח שלא רציתי לחזור ולהשלים אותם בשביל להשיג את כל ה-Sparkles.
השורה התחתונה
קצר, צבעוני ומלא בצ'ארם - ככה אני יכול להגדיר את המשחק החדש של הנסיכה פיץ'. אני חושב שאני מעדיף את זה ככה: עם כל הכבוד לפלטפורמרים המדויקים שמגיעים בעולם של מריו, משחק כזה שהוא יותר צ'יל, והרבה יותר מוכוון לילדים מההתחלה ועד הסוף, עובד טוב עם האלגנטיות והרוך של הנסיכה של ממכלת הפטריות. האם אני חושב שזה משחק מצוין? כנראה שלא: גם האורך הקצר וגם חוסר האיזון בכיף בין השלבים השונים, גורם למשחק הזה לרדת מהרמה שאני רגיל אליה ממשחקי Switch, אבל מצד שני - זה כל הרעיון בקונסולה הזו: יש בה משהו לכל סוגי השחקנים השונים.
תגובות
1
03:54 05.04.2024 |
מריו (אורח)
עוד מריו!
2
| פורסם ע"י