Short n' Sweet
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י Annapurna Interactive, תודה רבה!
משחקי Co-op אמנם קיבלו הגדרה מחדש אחרי ההצלחה המסחררת של It Takes Two, אבל לדור שלם הם תמיד יהיו מקושרים עם משחקי לגו הישנים. החוויה של לקחת שלט ביחד עם חבר ולהשלים שלבי לגו חמודים תמיד היה האידיאל שלי לסוג משחקים האלה, גם אחרי השינוי שהוא עבר בשנים האחרונות שהוביל לעוד משחקים בסגנון החדש כמו Split Fiction. באירוע ה-SGF שהיה השנה הופיע יהלום אחד שלא יצא לי מהראש מאז הפריים הראשון שלו והוא LEGO Voyagers. המשחק לוקח את קוביות הלגו שאנחנו כל כך אוהבים (מרשה לעצמי לכתוב אנחנו, כי מי לא אוהב לגו) ושם אותם בהרפתקה מאותו הסוג של משחקי הקו-אופ החדשים יותר, ובאותה הרמה אם לא קצת יותר טובה בכמה פרמטרים. הוא כן הרבה יותר פשוט - אבל לרגע לא משעמם ומנצל את הפשטות כדי להנגיש את עצמו לכל אדם לא משנה מה ניסיון שלו בגיימינג. אז קחו מישהו או מישהי מיוחדים, שני שלטים ותתכוננו לכ-5 שעות בהן לא תצליחו להוריד את החיוך מהפנים.
לא מורכב - אבל איכשהו גם לא משעמם
במשחק כל אחד מהשחקנים ישלוט בקוביית לגו, אחת אדומה ואחת כחולה, עם עין חמודה באמצע הקוביה. אנחנו מתחילים את המשחק בכך שאנחנו רואים מרחוק חללית שמנסה להשתגר ומתפוצצת, ומשם שתי הקוביות מתחילות לנסות לרדוף אחרי החלקים שהתפוצצו. אני לא חושב שבכל ארבעת השנים שאני כותב באתר נתקלתי בתקציר קצר יותר לעלילה כמו זה, ומשם הפשטות של המשחק רק ממשיכה לחגוג. הוא בייסקלי מכיל רק שלושה מקשים מרכזיים שאלה הקפיצה, הבנייה והשמעת הקול שנשמע כמו טלטביז, הוא אף פעם לא מנסה לעשות דברים יותר מדי יצירתיים והוא מאוד קל לתפעול. בקלות יכל להיות כאן משחק משעמם בטירוף שמכוון אך ורק לילדים - רק שפה מגיע הטוויסט. הוא מנצל את הפשטות שלו כדי להיות מותאם לכל מי שתרצו לשחק איתו לא משנה בן כמה הוא או מה החיבור שלו לגיימינג, ומשם שולח אתכם אל עבר פאזלים חכמים, רגעים מצחיקים ועלילה נוגעת ללב באופן מפתיע.
כל אלה מתכנסים לחוויה אחת באמת בלתי נשכחת שפשוט תענוג לחלוק על אותה הספה ומול אותו מסך. מהצלילים החמודים שקוביות הלגו יכולות לעשות ולתקשר ביניהן עד אתגרי הבנייה שאפשר לפתוח בהמון דרכים ונותנות לשני השחקנים מקום להביע את עצמם, המשחק שם לעצמו דגש לספק בראש ובראשונה למחזיקים בשלט חוויה זוגית נהדרת והוא עושה את זה בצורה הטובה ביותר שיש. הוא לחלוטין ראוי לעמוד ביחד עם It Takes Two והוא לחלוטין שווה את הזמן והכסף שלכם גם במחיר מלא. אסגור את הפסקה בכך ששמעתי מעין תלונה שמדובר במשחק קצר מדי, אני חד משמעית לא מסכים. לא רק שמדובר בחוויה שמתומחרת נכון (25$), אלא גם שה-6 שעות שבילינו בו הרגישו כל כך מדויקות, שלא הייתי מוסיף או מוריד שם פיפס. בכל פינה במשחק הושקעה מחשבה, ורוב הרגעים שלו מהונדסים להפליא לרגעים סינמטיים שלא יצאו לי מהראש תקופה. אני אפילו חושב שזה יתרון עצום של המשחק - שיודע בדיוק מתי להתחיל, מה לתת ומתי להיגמר.
שמו לב לכל חלק וחלק
אנחנו לא צריכים להסביר יותר מדי מה כפתור הקפיצה אומר. כשליש מהמשחק הוא אתגרי פלטפורמה, השליש האחר הוא פאזלים וחקירת אזורים יחסית גדולים והשליש האחרון הוא הבנייה ממנה נתחיל. כפתור העיגול או ה-B באקסבוקס יכול לחבר אתכם לכל קוביית לגו בעולם שהקצה שלה פנוי ולא בנוי עליו כלום. חלק מהדברים תוכלו להזיז אחרי שתתחברו עליהם, ובעזרת משולש או Y תוכלו לשנות את הכיוון של החלק שלקחתם. במהלך המשחק תדרשו לבנות בעיקר גשרים, לא הפעילות המלהיבה ביותר אבל שוב היא תמיד ממש עובדת. השליש השני שמזמין הרחבה הוא הפאזלים - כי וואו כמה שנהנתי. כאן לדוגמא אני לא בטוח שאפשר לגמרי להגדיר את המשחק "פשוט". למרות שאף אחד מהפזלים הוא לא בלתי פתיר או דורש מיומנות גבוהה, הם כן מאוד מעניינים וכנראה הסיבה המרכזית שהמשחק לא מרגיש משעמם לרגע.
כל פאזל הוא שונה, אפילו מהבסיס. הסביבות משתנות, האמצעים העומדים לרשותינו משתנים ולפעמים אפילו אנחנו מקבלים כלי רכב להשתעשע איתם. אחד הפאזלים האהובים עליי היה בקטע שמקבלים סירה לשלוט בה, ואחד מהם מגיע לקראת הסוף וכולל דמות אחת ששולטת במעין לוח בקרה בעזרת הזזה של קוביות לגו ודמות שנייה שצריכה לזוז באזור אחר שמושפע מההחלטות על לוח הבקרה. כל הדברים דורשים שיתוף פעולה ותקשורת תמידית בין בני הזוג שעל השלטים, ולעיתים אפילו יותר מהרגיל כמו במקרה של כלי הרכב. יצא במהלך המשחק ששנינו פתרנו כמות שווה של פאזלים, כשבאחד מהקשים ביותר עלינו על הטריק רק אחרי מספר ניסיונות. כל אתגר שתסיימו במשחק יתגמל אתכם בנוף יפייפה, סאונד נעים, קטע מצחיק או פרחים שמספק מאוד לגרום להם לפרוח. כל כך הרבה רגעים קטנים מושלמים היו לנו עם המשחק, ואני ממש לא רוצה להרוס לכם את החוויה - אבל כבר מפציר בכם לנסות בכל אזור את הקול של הדמויות, יש שם כמה רגעים קורעים.
אפילו הסיפור טוב?!
אני אסיים דווקא במה שהתחלתי - כן הסיפור הוא בסיסי, פשוט וקצר. האם זה אומר שהוא לא מסמן וי על כל הביטים שלו והפך לאחד מהעלילות האהובות עליי מהשנה האחרונה גם אם היא רק ברקע של כל החוויה? חד משמעית כן. מדובר באחד המשחקים היותר נוגעים ללב ששיחקתי, והוא מצליח לשחק על הרגש שלכם בצורה כל כך חכמה דרך הקשרות לקוביות תוך כדי המשחקיות ובעזרת פסקול פשוט נהדר. לא מדובר במאסטרפיס של סיפור כמו Expedition 33 אבל הוא גם לא צריך להיות. בהרבה פחות טקסט וסצנות מוגזמות הוא מצליח לחבר אתכם לקוביות, לסיפור ולרגעי השיא שלו מאשר Split Fiction לדוגמא שלא הצלחתי להתחבר בכלל.
השורה התחתונה
הסיבה היחידה ש-LEGO Voyagers לא יהיה בדיון על משחק השנה היא שהוא לא מחדש כלום ובניגוד ללגו - בבסיס הוא לא מורכב בכלל. משם הוא מנצל את הפשטות שלו כדי להיות נגיש לכל אדם שתרצו לשחק איתו לא משנה כמה הוא רגיל לשחק משחקי מחשב, ואז שולח אתכם ביחד לחוויה בלתי רגילה, ממכרת, יפייפיה, נוגעת ללב, מעניינת, שלא נמרחת לשנייה - אך גם לא קצרה למחיר. זה לא משחק השנה שלי - אבל זאת חוויה שאני לא אשכח לעולם.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י