כן, Expedition 33 יצא השנה, אבל מה עוד?
כמיטב המסורת, צוות הכתבים של Vgames התכנס פעם נוספת כדי לספר על המשחקים שעשו להם את השנה, בין אם זה המשחק שלדעתם הוא הטוב ביותר שיצא בשנה האחרונה, לבין המשחק או האירוע שקרה השנה אליו הם ציפו בשקיקה שבסופו של דבר לא עמד בציפיות שלהם, וכמובן ההפתעות של כל אחד מהם - המשחקים שהגיעו משום מקום שלקחו אותם בסערה. כפי שתראו ברשימה מטה, יש משחק אחד שהרבה מאוד הסכימו פה אחד שהוא משחק השנה האולטימטיבי, אבל יש פה גם כמה בחירות מעניינות. מוכנים? הנה סיכום השנה של צוות Vgames לשנת 2025.
רועי באלוה
משחק השנה - Kingdom Come: Deliverance II
אם אנחנו מסתכלים על כמות השעות ששיחקתי השנה במשחק אחד, הזוכה הברור היה Battlefield 6, אבל זאת לא חוכמה. לסדרת משחקי Battlefield יש מקום ענק בלב שלי ולא עובר יום בלי שאני עושה לפחות סיבוב אחד או שניים במשחק, לא משנה כמה המשחק גרוע, ואת זה אפשר לראות לפי 900 השעות שלי עם Battlefield 2042. אבל המשחק הטוב ביותר שקיבלנו השנה הוא ללא ספק Kingdom Come: Deliverance II, שאמשיך ואומר שאולי הוא אחד המשחקים הטובים שקיבלנו בשנים האחרונות. השתפכתי על המשחק הזה לפרטי פרטים בביקורת המלאה שלנו עליו אבל אני פשוט אגיד שהוא עושה כל כך הרבה דברים בצורה מושלמת, לא טוב אלא פשוט מושלמת.
מהסיפור, למשחקיות המתגמלת מאוד ועד לגרפיקה ועיצוב הסאונד של המשחק, אין ספק שקיבלנו כאן ביצוע שייזכר לשנים וגם בשנה שבה קיבלנו את Expedition 33 אני חושב שאין כאן שאלה מי הוא המשחק הטוב ביותר. בסופו של יום אני חושב ש-KCD הוא לא רק משחק, הוא חוויה וסיפור עמוקים כל כך שהרבה מאוד שחקנים יוכלו למצוא את עצמם שוקעים עמוק מאוד לתוכם. הוא לא קל, הוא מעניש בחוזקה ודורש מהשחקן השקעה, אבל הוא מחזיר שבעתיים וזה כל היופי במערכת היחסים עם המשחק הזה שבכל יום שאני משחק בו הוא מצדיק את ציון ה-10 שנתנו לו. פשוט יצירת מופת.
אכזבת השנה - FBC: Firebreak
אחרי Control שהיה נהדר ולקראת Control Resonant שצפוי להגיע אלינו בעתיד, התרגשתי מאוד לקראת FBC: Firebreak. ההבטחה הייתה פשוטה ומבטיחה, משחק Co-op שוטר בעולם של קונטרול עם משימות שלא לוקחות את עצמן ברצינות גמורה ומגוון נשקים מעניין וכל זה מבית היוצר של Remedy. אך התוצאה בשטח הייתה מאכזבת מאוד. בפועל Firebreak היה משחק די משעמם שלא עשה שום דבר בצורה מיוחדת, הסיפור של העולם והמיוחדות שלו לא באה לידי ביטוי יחד עם מכאניקות המשחק שהיו דלות ולא הצליחו למשוך שחקנים אליו. כנראה שאם גם אתם קפצתם ל-Firebreak כמוני נתקלתם בזמני טעינה ארוכים בשל מחסור בשחקנים ואם היה לכם מזל וכבר התחלתם משימה, כניראה שגם אתם נטשתם אותו מהר מאוד. ובכנות, כמה מכם באמת זכרתם שהמשחק הזה יצא השנה?
הפתעת השנה - RoadCraft
אם מסתכלים על ארכיון הכתבות שלי אפשר לראות שאני לא כותב המון ביקורות משחקים, ורוב המשחקים שאני כבר כן מבקר אלה משחקי אסטרטגיה, אבל RoadCraft הוא אחד מיוצאי הדופן. בהתחלה הייתי סקרן וחשבתי שזה משחק גימיקי חמוד, אבל בפועל גיליתי פה ארגז חול עצום שמאפשר לי לעשות כמעט כל מה שאני רוצה עם עשרות מכונות ענק ולראות איך המפה משתנה פיזית לפי ההחלטות והשטויות שהחלטתי לעשות, ממילוי שלוליות ופריצת דרכים ועד תכנון צירים לוגיסטיים וגשרים מורכבים, כשכל זה עטוף בפיזיקה נהדרת, תחושת התקדמות איטית אבל ממכרת, ומגוון משימות שמרגישות יותר כמו פאזלים פתוחים מאשר רשימת מטלות מבאסות, כך שגם אחרי עשרות שעות אני עדיין מרגיש שאני מגשים את חלום הילדות לשחק בטרקטורים בארגז חול, רק בקנה מידה עצום ועם עומק משחקי מפתיע.
דור קציר
משחק השנה - Clair Obscur: Expedition 33
בדרך כלל הייתי בוחר משהו אחר כדי לגוון בין חבריי שבטח בחרו את אותו משחק - במקרה של Expedition 33 אני אומר תודה על כל הזדמנות להכריז שהוא אחד המשחקים הכי גדולים בכל הזמנים. אחרי שהוא יצא כתבתי עליו שהדיון לגבי משחק השנה מוזיל מההישג שלו - שראוי הרבה יותר להגדיר במונחים של הכי טוב אי פעם" והדבר הזה רק התחזק. ארטסטייל מטורף, בחירת סגנון משחקיות די אמיצה בשנת 2025 שעדיין עבדה מעולה ובעיקר סיפור טוב בצורה יוצאת דופן. מדובר בחוויה שאסור לאף אחד לפספס.
אכזבת השנה - Until Dawn
זכרתם שיצא סרט ל-Until Dawn השנה? זכרתם שזה חלק מקמפיין החייאה למותג שהתחיל עם רימייק כושל בצורה יוצאת דופן שיצא בשנה שעברה? כנראה שלא זכרתם, אבל את Until Dawn הראשון אי אפשר לשכוח. אני זוכר מהתיכון איזו חוויה משוגעת הייתה לי, כשאני ועוד חבר עשינו לילה לבן ושיחקנו ביחד את המשחק בפעם הראשונה. מדובר בטייק הכי טוב לדעתי בקטגוריית הסיפור האינטראקטיבי, שמאז לא שוחזר ברמה הזאת אף פעם (אני מסתכל עלייך Detroit: Become Human, אתה רחוק מהרמה הזאת). באמת התבאסתי שהסרט סטה מהסיפור המצוין של המשחק, ועוד יותר התבאסתי כשהוא והרימייק נכשלו בצורה שתקבור את המותג לעד כנראה. אז לקחתי כאן את ההזדמנות להפרד מאחד המשחקים האהובים עליי מהדור הקודם.
הפתעת השנה - Blue Prince
הנסיך הכחול שיכול לקחת אתכם בסערה. תראו, מדובר בהגדרה של משחק לא לכולם, ולמען האמת גם אני לא נופל בהגדרה של הקהל למשחק הזה, אבל הוא כל כך מיוחד שסיכוי טוב מאוד שתתאבססו עליו כמוני. הצלחתי להוריד ממנו את העיניים רק אחרי לא פחות מ-30 שעות, בהן עדיין לא פתרתי את כל החידות שיש לו להציע. בעצם מדובר במשחק פאזלים שהוא רוג-לייק בו כל יום מחדש תצטרכו לבנות אחוזה עם חדרים שונים כך שבכל חדר תצטרכו לבחור מבין 3 אופציות. הפאזלים מחולקים לפאזלים קטנים בתוך החדרים, פאזלים שדורשים מכם קומבינציות של חדרים ופאזלים שימשיכו איתכם גם ליום שאחרי וידרשו תכנון קפדני של ריצות. כמות החידות הנסתרות כאן היא פסיכית ברמות בלתי נתפסות, בצורה שחלק מהקהילה שנוצרה מסביב למשחק בטוחה שעוד לא מצאו את הכל, ואני מאמין להם. משחק שהוא חובה.
ארז אבני
משחק השנה - Clair Obscur: Expedition 33
היו הרבה משחקים טובים השנה: נהניתי מ-Donkey Kong Bananza, הצטמררתי מ-Silent Hill f ואפילו Persona 5: The Phantom X היה מצוין אבל אף משחק לא גרם לי לצחוק, לבכות, להתרגש ופשוט להיות מרותק בכל רגע ורגע שלו כמו Clair Obscur: Expedition 33 שאני מודה שלולא הגעתו לגיימפאס היה מחליק אל תוך חוסר המודעות שלי במקרה הרע ובמקרה הטוב שוכב בספריה שלי במשך שנים עד שהייתי מגיע אליו. מדובר עבורי בלא פחות ממשחק העשור והתבנית שלפיה כל משחק RPG צריך ללכת, לדבר ולהתנהג עד להודעה חדשה כאשר יגיעו האנשים הנכונים עם החזון הנכון ושוב ישברו את התבנית. אני לא יודע מה החבר'ה ב-Sandfall מתכננים אחרי ה-DLC שיצא אבל אני כבר סופר את השניות לאחור.
אכזבת השנה - עליית המחירים בתעשייה
עליית המחירים הכללית שתקפה את שוק הגיימינג השנה החל מעליית מחירי הקונסולות, דרך שירות הגיימפאס ועד לאחרונה לעליית מחירי הרכיבים עצמם היא בלתי מובנת ובלתי נסלחת כשאנחנו כבר 5 שנים לתוך הדור הנוכחי בנקודה שבה בדורות קודמים המחירים היו נחתכים בחצי. ולמרות זאת, קיבלנו מספר העלאות מחירים ואפילו יותר מפעם אחת מאותה חברה מה שמעלה את השאלה בעוד אנחנו מביטים לדור הבא של הקונסולות: "בעתיד שבו הסטים מאשין וסטים דק קיימים, מה הטעם בכלל להחזיק קונסולת משחקים?"
הפתעת השנה - רכישת נטפליקס בידי WB
אני חושב שלקרוא לרכישה של חברת האחים וורנר בידי נטפליקס "הפתעה" זה לשון המעטה בכל המובנים. כמות המותגים שהחברה החזיקה בהם בתחום הגיימינג החל מבאטמן ועד הארי פוטר היא עצומה ואיתה הפוטנציאל החדש שנטפליקס שעושה כיום את צעדיה הראשונים בתחום עם שילוב תחום המובייל במנוי שלה תוכל לממש באמצעות המותגים הללו. רק העתיד יגיד אם מדובר בצעד חיובי או לא לפחות מבחינת תחום הגיימינג.
רז משאט
משחק השנה - Clair Obscur: Expedition 33
כן כן גם אני כמו כמעט כל אחד אחר ברשימה הזו בחר במשחק הזה למשחק השנה שלו. זה לא שלא רציתי לגוון חס וחלילה או שאני מושפע מדעת הקהל העולמית, אבל מה לעשות שהוא משחק כל כך טוב, מבריק ופורץ דרך, שכל מי ששיחק בו שם אותו במקום הראשון. המשחק המיוחד הזה שפותח על ידי אולפן אינדי קטן, עם פחות מ-50 מפתחים ותקציב זעום ביותר של כ-10 מיליון דולר, הצליח לעשות מה שרוב המשחקים בשנים האחרונות לא הצליחו לעשות. הוא הצליח לחדש ולהפתיע. הוא לקח את ז'אנרי ה-JRPG וה-Turn Based, ושילב אותם יחדיו בצורה מפתיעה ויחודית במינה,שלא רק מספקת חוויה מרעננת עבור חובבי הז'אנר הגדולים ביותר, אלא גם מצליחה ליצור מן סוג של סגנון חדש ומיוחד בפני עצמו, שפונה ומצליח לאסוף קהל חדש לגמרי (כמוני למשל שעד למשחק הזה ברח משני הז'אנרים האלו כמו מאש).
על ההברקה הזו הוסיפו גם סיפור מקורי ומפעים שמשמש כדוגמה ומופת לבניית עולם ונרטיב מפתיע, יחד עם קאסט שחקנים מוכשר במינו שמספק את אחת ההופעות הטובות ביותר בשנים האחרונות של מדיום הגיימינג (במיוחד אנדי סרקיס שהבריק בתפקידו בתור רנואר), ופסקול אדיר במיוחד, שיחדיו מתכנסים לכדי שלם הגדול מסך חלקיו, שהופך להרבה יותר מסתם משחק מחשב. הוא הופך ליצירת אומנות של ממש.
אכזבת השנה - האחרונים מבינינו עונה 2
מי שמכיר אותי יותר משתי שניות יודע שאני המעריץ מספר אחד של סדרת משחקי The Last of Us ושל ניל דרוקמן. סדרת המשחקים הזו (ובפרט המשחק השני) השפיעו לי על החיים בכל כך הרבה דרכים וצורות, שאני לא רק מכתיר אותם בתור משחקי המחשב הטובים ביותר בכל הזמנים, אלא גם מגדיל וטוען שזו היצירה הספרותית הטובה ביותר בהיסטוריה. ההכרזה על העיבוד הטלווזיוני של הסדרה ריגשה אותי ממש (לא כמו ההכרזה שתבוא ביום מן הימים על משחק שלישי אבל עדיין), ואחרי עונה ראשונה ומאוד מאוד מוצלחת ספרתי את השניות עד העונה השנייה שסוף סוף תתחיל לעבד את עלילת המשחק השני, ותציג על המסך את הסיפור הטוב ביותר שחוויתי מעודי.
אבל לצערי, העונה השנייה של הסדרה הייתה אנטיתזה מוחלטת לא רק לעונה השנייה, אלא לסדרת המשחקים כולה. אתם בטח חושבים שאני מתלונן על הליהוק של בלה או על טענות ה-woke שבעייני היו מאוד לא מוצדקות, אבל האמת היא שהבעיה האמיתית של העונה הזו הייתה העובדה שהם הרסו לחלוטין את הסיפור המקורי עליו היא הייתה אמורה להיות מבוססת. משבוע לשבוע ראיתי איך בגלל חוסר אמונה בקהל, והפחד שהשתלט על HBO מהביקורת המטורפת (והמאוד לא מוצדקת) שהמשחק השני קיבל בהתחלה, הם עשו השמדת ערך מוחלטת לסיפור המקורי עד שבסופו של דבר (בסוף פרק 6), הם ריסקו אותו לחלוטין והפכו אותו לאסון אחד גדול. קשה להסביר במילים את התחושה של לראות את הפאנדום והיצירה האהובים עליך בכל הזמנים נשחטים לחלוטין בצורה הפומבית והברוטאלית ביותר שניתן על הדעת, ובכנות אין אדם שיותר הכעיס אותי השנה מאשר הממזר המנוול שנקרא קרייג מייזין שעליו חתום האסון הזה. את העונה השלישית של הסדרה אני כבר אמשיך לראות מכוח האנרציה, אבל אם לומר את האמת? אני כבר לא מצפה לה יותר מדי וגם קצת חושש איך הם עוד יבזו את הסיפור הזה עכשיו שדרוקמן בכלל לא מעורב.
הפתעת השנה - Dispatch
על פניו זה קצת משעשע לבחור את Dispatch בתור הפתעת השנה. אחרי הכל, לחיבור בין קריטיקל רול שנחשבת לאחת החבורות המוכשרות ביותר באינטרנט, לבין אולפן משחקים חדש ומפתיע שאמור להתמחות במשחקי Telltale יחד עם ז'אנר גיבורי העל יש את כל הסיבות להיות הצלחה לא קטנה בכלל. אז למה בכל זאת החלטתי לבחור במשחק הזה בתור הפתעת השנה? מהסיבה הפשוטה שלא דמיינתי עד כמה המשחק הזה יכנס לי ללב ויחרט לי בזכרון. כשקניתי את המשחק בסכום הבאמת מגוחך של 40 דולר, חשבתי שאקבל סיפור חביב וקליל שיעביר לי כמה שעות טובות בכיף ואחר כך אעבור הלאה. אבל בפועל מתחת לכל המעטה הקליל והמעט מגוחך של המשחק מסתתרת אחת החוויות הסוחפות והמרגשות שחוויתי השנה. השילוב של סיפור עם פיתוח דמויות פנומנלי שמשוחקות על ידי קאסט שחקנים מוכשר ויחיד במינו, יחד עם אלמנט האינטרקטיביות והמשחקיות המגניבה שגורמים לך להרגיש הרבה יותר מחובר וקשור לסיפור, הופכים את Dispatch לחוויה שלא ציפיתי לקבל, במובן הכי טוב של המילה.
במשך שבוע שלם מצאתי את עצמי ערב ערב רק סופר את השניות עד שאחזור הביתה כדי לחזור אל המשחק ולשחק בו עד השעות הקטנות של הלילה. בכל פרק מחדש מצאתי את עצמי יותר ויותר נקשר אל הדמויות והסיפור, וברגעי השיא שלו (וספציפית בסוף פרק 6) אפילו על סף דמעות של ממש. כל אלו ועוד לא הופכים את Dispatch למשחק שהכי הפתיע אותי השנה, אלא גם לתוכן גיבורי העל הכי טוב של השנה (ובפער ניכר), וזו כבר הפתעה של ממש.
רועי האן
משחק השנה - Clair Obscur: Expedition 33
אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל כן, משחק השנה שלי לשנת 2025 הוא לא אחר מאשר Clair Obscur: Expedition 33. אני אתחיל בלהגיד תודה ענקית ובאמת אוהבת לחברי היקר דימה מערוץ "יאללה בלאגן" שלא ויתר והתעקש לעשות הכל כדי שאשחק במשחק הזה כמו שצריך (עד לרמה שהוא פשוט קנה לי אותו ופקד עליי לשחק בו), בעיקר כי בזכותו באמת זכיתי לשחק במה שהפך להיות לאחת מחוויות הגיימינג הטובות שהיו לי מזה שנים, זאת הודות לעלילה מיוחדת ומעניינת, מערכת קרבות בתורות שהצליחה לעניין ולספק אפילו אותי (גיימר שמאוד אבל מאוד לא אוהב משחקים בסגנון) וכמובן נראות מרשימה ויוצאת דופן. אז כן, זה אמנם לא משחק שיתברג בראש רשימת המשחקים האהובים עליי בכל הזמנים כי אני בכל זאת מצאתי בו לא מעט דברים שפחות אהבתי, אבל זה לגמרי אחד מהמשחקים הטובים של העשור הנוכחי מבחינתי, וזה לבד אומר לא מעט בכלל.
אכזבת השנה - כשנפל לי האסימון על Nintendo
ל-Nintendo היה ותמיד יהיה מקום שמור אצלי בלב, אבל לצערי 2025 הייתה שנה שבה מצאתי את עצמי יותר מאוכזב מהחברה הזו מאשר מרוצה. אז נכון, ה-Nintendo Switch 2 היא קונסולה נהדרת שאני אישית מאוד אוהב, אבל בהסתכלות רחבה יותר מתגלה העובדה המצערת והיא שיש גם לא מעט שלילי שמעופף סביב החברה בשנה האחרונה, החל ממדיניות התמחורים ההזויה של החברה ועד הצורה שבה היא מקשה על מפתחות משחקים חיצוניות בכל הקשור ל-Game Key Card. תוסיפו לזה את העובדה ששניים מהמשחקים הכי מצופים שלי השנה, Pokemon Legends: Z-A ו-Metroid Prime 4 התבררו לבסוף כמשחקים ממוצעים למדי (לפחות לדעתי) וקיבלתם אכזבה של ממש בכל הקשור לאהבה הגדולה שלי לגברת באדום. נקווה ש-2026 תהיה שנה של משחקים טובים יותר ותיקוני עוולות קיימות, Nintendo ללא ספק צריכה את זה אם תשאלו אותי.
הפתעת השנה - חזרתה המטורפת של Valve לשוק החומרה
Valve תמיד הייתה חברה מעניינת, חסרת מעצורים ומפתיעה, אבל boy oh boy כמה שלא הייתי מוכן לקאמבק המטורף שלה בתחום החומרה כשהיא הכריזה על 3 מוצרי חומרה חדשים, כשכל אחד מהם הצליח איכשהו להיות יותר מרגש ומעניין מהשני. בין אם אתם מחכים בכיליון עיניים ל-Steam Machine, ל-Steam Controller, ל-Steam Frame או לשלושתם ביחד (אם אתם כמוני) ובין אם אתם סתם צופים מהצד, Valve ממשיכה להוכיח לנו שנה אחרי שנה כמה היא ככל הנראה אחת מחברות המשחקים הטובות והמצליחות ביותר בתעשייה הודות לעובדה שכמעט כל מהלך שלה (אולי למעט המיסים הגבוהים שהיא גוזרת ממכירות המשחקים ב-Steam) הוא מהלך שנועד לשרת בראש ובראשונה את קהל הלקוחות שלה (והמפרט של ה-Steam Machine הוא הדוגמה האולטימטיבית לכך). אז נכון - עוד אין לנו מחירים או זמינות מדויקת לאף אחד מהמוצרים (וכרגע גם אין מה לדבר בכלל על ייבוא מסודר לארץ), אבל כולי תקווה שבסופו של דבר נקבל כאן ארסנל חדש ומעניין של מוצרי חומרה מבית היוצר של החברה שגם יצדיק את העלות שלו, ואולי, אם ירצה הלורד גייבן, גם את Half-Life 3 כמשחק ההשקה של ה-Steam Machine.
אור יהודה סגל
משחק השנה - Silent Hill f
הנה הטענה שלי, אני יודע שיהיו לא מעט אזכורים ל-Clair Obscur: Expedition 33, אז למען הגיוון והבריאות של כלל הקוראים שלנו, ואחרי שכבר השתפכתי על הפסקול של המשחק בסיכום פסקולי השנה שלי והביקורת 10 שלי על המשחק, אני פשוט אדבר על המשחק השני שעשה לי את השנה האחרונה וזה לא אחר מהספין אוף של Silent Hill. על הנייר? הספין אוף הזה לא אמור לעבוד, הוא מתמקד בנעורים, הוא מתרחש בכלל בעיירה ביפן ולא בסיילנט היל עצמה וגרוע מכך, חוזר על חטא מאוד ישן של Konami כאשר הם משכירים אולפני פיתוח עם רשימת קרדיטים קצרה לעבוד על הסדרה. אבל בתכלס? הוא פשוט לוקח את האלמנטים הכי חשובים של סדרת Silent Hill, מכניס אותם לקערה עם אחד הכותבים הכי מוכשרים ביפן, ריוקישי, מערבב יחד עם מכניקת קרב מעניינת, ואחרי אפיה טובה מה יוצא לנו? היופי האימתי הזה שנקרא Silent Hill f.
הסיפור של ריוקישי לוקח אותנו לתקופת השווה (Showa) ביפן ועוקב אחרי הינאקו שמתחילה לחיות את הפחדים הכי גדולים שלה בצורה הכי מוקצנת שניתן, מה שגורם לנו לתהות מה אמיתי ומה לא. הנרטיב של המשחק הזה הוא מהמטורפים שיצא לי לחוות במשחק בסדרה, ההשפעה של העולם האחר על הינאקו, הפחדים שלה שקמים לתחיה והתחושות של החברות של הינאקו כלפיה שמוקצנות כל כך עד כדי טביעה בשגעון השאירו אותי דבוק למסך בצורה שלא ציפיתי לה, ועם כל ריצה של המשחק גם נתחיל לשים לב ליותר הבדלים עד לחוויה המלאה של הסופים האחרים שקיימים בו. אני מקבל את הביקורת ששחקנים שונים הביעו על המשחקיות, אבל אני מקווה שהיא לא מנעה מאנשים באמת להיכנס לשגעון של העולם שהמשחק הזה יוצר ואני באמת מקווה לעוד.
אכזבת השנה - נינטנדו
אני אתחיל את הסגמנט הזה בלהגיד שאני מאוד אוהב את ה-Switch 2, אני חושב שמדובר בקונסולה מדהימה, היא משפרת כמעט את כל מה שהייתי צריך מהקונסולה הקודמת, היא גם גרמה לי להנות ממשחקים שעל ה-Switch הקודם לא יכולתי להנות מהם באותה צורה. אבל לא הכל ורוד כשזה מגיע לקונסולה הזאת ולנינטנדו כשזה מגיע לשיטות שבהן החברה נוהגת כלפי קהל הלקוחות שלה הן כמה מהדברים הכי מתסכלים שבזמן שאני מאוד אוהב את נינטנדו כחברה, גורמים לי גם ממש לא לחבב את הצורה שבה הם מתייחסים אלינו.
בזמן שהחשיפה של ה-Switch 2 הצליחה לרגש אותי מאוד, העובדה שנינטנדו יכולה על פי דעתה להחליט ולחסום קונסולות מרחוק היתה דגל אדום ראשון חמור במיוחד. לצד זה גם הצורה שבה משחקים רבים משוחררים על הקונסולה פגעה במכירות של חלק מהמשחקים, במיוחד הפיזיים, כאשר כרטיסים מסויימים לא מכילים את המשחק, אלא מכילים מפתח עבור המשחק בחנות הדיגיטלית שביום שבו נינטנדו מחליטים לסגור את החנות הדיגיטלית שלהם, תהפוך את הכרטיסים האלה לחסרי תועלת. לצד כל זה נינטנדו גם החליטה לרשום פטנטים שנועדו להילחם במשחק אחד מאוד ספציפי משפטית, אבל באותה נשימה יורקים על אחד המותגים האהובים שלה כי הם יודעים שכל משחק שהמילה "פוקימון" רשומה עליו ימכור, ואני מקווה שמשהו ביחס הזה כלפי קהל הצרכנים שלה ישתנה.
הפתעת השנה - Zenless Zone Zero
באופן משעשע ובאופן קצת רנדומלי, באחת הפעמים שהייתי בצ'אט של דימה מ-YallaBalagan, מישהו פשוט פנה אלי ושאל "מתי תהיה ביקורת ל-Zenless Zone Zero?" והאמת? לא חושב שאי פעם באמת באמת כתבנו על משחקי גאצ'ה (מעבר לגישה מוקדמת שקיבלתי ל-Infinity Nikki וכמה הופעות של מותגים מוכרים במשחקים האלה). לא שיחקתי את Zenless Zone Zero מרגע היציאה שלו ולקח לי כמה חודשים באמת לרצות ולהיכנס אליו, כי הנה, עוד משחק גאצ'ה מ-Hoyoverse, לא משהו שלא ראיתי לפני כן (כמו פורט לסוויץ' שמעולם לא קרה). אבל הנה אנחנו כמה חודשים אחרי שניסיתי את המשחק סוף סוף והאמת? אחד ממשחקי הגאצ'ה שיותר נהניתי להתמיד בהם מאז Genshin Impact.
ל-Zenless Zone Zero יש עלילה חביבה למדי, אבל מה שבאמת משך אותי כמו רבים אחרים זה הדמויות, עיצובים שונים פשוט מהממים במיוחד והאמת? המשחקיות עצמה פשוט מהנה בצורה שקצת לא ציפיתי לה, יש לא מעט מגוון של צורות משחק שונות עם דמויות שונות שחלקן דורשות לדעת לא מעט קומבואים, אבל זה מאפשר גם לא מעט חופש לשחק בצורה שנוחה לשחקן. אני חושב שהאכזבה היחידה שלי היא, כמו עם המשחקים האחרים בסגנון, הדרישה שלשחקן יהיו את הדמויות הכי חדשות על מנת באמת לשחק ב-end game content, אבל אני נהנה ממה שיש למשחק להציע עבורי ומקווה שזה לא ישתנה לרעה כמו שקרה עם Genshin Impact.
גיא דהן
משחק השנה - Death Stranding 2: On the Beach
האם התלבטתי בין המשחק הזה לבין Expedition 33? חד משמעית, אבל אין ספק שהמשחק שהכי השאיר עליי חותם בשנת 2025 הוא Death Stranding 2: On the Beach. מתחילתו ועד סופו, קוג׳ימה הצליח להעביר אותי טלטלות רגשיות אדירות, שמושגות בצורה מדוייקת עם גרפיקה פוטוריאליסטית מדהימה וקאסט שחקנים אדיר שאמנם לא התחברתי אליו כמו במשחק הראשון, אבל הצליח להעביר את המסר לא פחות טוב.
למשחק הראשון לקח לי קצת זמן להתחבר, אבל עם המשחק השני ידעתי טוב מאוד לאן אני נכנס ואימצתי את המוזרות שלו במלואה, עם לופ משחקיות שהתפתח והתעמק מרגע לרגע ועלילה מופרעת מלאה ברגעים בלתי נשכחים.
אכזבת השנה - Assassin's Creed: Shadows
יש לי המון אהבה לסדרת Assassin's Creed, שיחקתי בכל משחק בסדרה עוד מאז שנחשפתי אליה אי שם בשנות הגיימינג הראשונות שלי. הייתי מהראשונים שיצאו להגנתו של Unity אבל גם אחד מבין הרבים שהתלוננו על Valhalla ושלל מגרעותיו כי אין מה לעשות - הסדרה הזאת היא כבר לא מה שהייתה פעם. עם יציאתו של Mirage ב-2023, שמחתי כל כך מהחזרה של הסדרה למקורות שלה ומה שהפך אותה לכל כך מהנה, וכמובן שחלק מהתקווה הזאת הושלכה גם על Shadows, למרות שיוביסופט לא התביישה לשווק אותו כמשחק RPG כמו קודמיו.
להפתעתי המועטה, Shadows התברר כמשחק מאוד משעמם, בלי הרבה דברים שמשכו אותי מעבר למספר השעות הבודדות שהשקעתי בו. יש מה לאהוב בו, בין אם זה העולם המרהיב שיוביסופט בנתה פה, מערכת קרב די מספקת ופארקור מהנה. אבל שלל המערכות שלו, יחד עם שתי דמויות ראשיות לא מאוד מעניינות, נכשלו בלהחזיק אותי יותר מדי זמן. כולי תקווה שהמשחק הבא בסדרה יצליח להחזיר לי את ההתרגשות מהסדרה הזו.
הפתעת השנה - Cronos: The New Dawn
עם כל סיכום שנה באתר אני מגיע למסקנה עם עצמי שככל שהזמן עובר, אני חושף את עצמי לז׳אנרים שמעולם לא העזתי להתקרב אליהם. ב-2025 מצאתי את עצמי משחק הרבה יותר במשחקי אינדי מאשר AAA ואני כל כך שמח מההחלטה הזאת, אבל ז׳אנר אחד שמצאתי את עצמי טובל בו לא מעט את האצבעות הוא ז׳אנר האימה.
אני אוהב מאוד את משחקי Resident Evil אבל מעולם לא החשבתי אותם משחקי אימה אלא יותר אקשן. עם Cronos: The New Dawn, מדובר לדעתי במשחק האימה האמיתי הראשון ששיחקתי, ואחד שלא ציפיתי ליהנות ממנו כמו שציפיתי. Bloober Team מספקים פה סיפור מעניין עם עולם שמאוד נהניתי ללמוד עליו יותר, והצליחו להכניס אותי ללחץ אטומי כשהתמודדתי מול המפלצות שהם זרקו עליי פה יחד עם המערכת של מפלצות שמתמזגות אחת עם השנייה שגרמו לי לחשוב לא פעם ולא פעמיים על הכדור הבא שאני יורה. עבודה מצויינת, כן ירבו.
אביחי חרמון
משחק השנה - Where Winds Meet
בתור מי שמאוהב במשחקי MMO המשחק הזה הגדיר מחדש את הזאנר. נתחיל מסגנון הקרבות המהיר והתנועתיות המצוינת שלא נראתה ככה במשחקי MMO. סגנון הוושיה יוצא לפועל בצורה הכי טובה שיש, העולם הפתוח, האינטרקציה עם דמויות באמצעות AI (אפילו חידות) כמות המבוכים הנסתרים, רמת הסיפוריות במשימות צד, הכתיבה, והחופש לעשות הכל, פשוט הכל. הרבה זמן שלא הגיע משחק כזה שהופך את הקערה על פיה. בעתיד עוד נראה הרבה משחקים שיאמצו את המכניקות של Where Winds Meet.
אכזבת השנה - Vampire the Masquerade - Bloodlines 2
איפה המשחק הזה ואיפה ההבטחות שהיו לו? איך הצליחו להרוס משחק כזה עם IP כזה? מה כבר ביקשנו? משחק תפקידים עם ערפדים? אפילו הבסיס עצמו נראה כאילו ההתחלה היתה טובה, ואיכשהו הם פספסו את זה. מחזיק אצבעות ל Bloodlines 3.
הפתעת השנה - Dune: Awakening
הפתעת השנה היה Dune Awakening. משחק השרדות מדע בדיוני זה לא בדיוק כוס התה שלי, ואפילו לא כל כך התרשמתי מהבטא הפתוחה. אבל אחרי 40 שעות ממש נהניתי ממנו ואחרי 300 שעות ממש התאהבתי בו. לצערי בתור MMO המשחק הזה עוד לא מחזיק מספיק תוכן בשביל לגרום לי להשאר (ממליץ להעתיק מ-WWM)
נתי מרדכי
משחק השנה - Battlefield 6
לא, לא שכחתי שגם Cair Obscur: Expedition 33 הושק השנה, מבחינתי זה פשוט לא רלוונטי. עבורי Battlefield 6 הוא משחק השנה ללא עוררין, פשוט כי הוא הצליח לזקק לתוכו חוויה שמזמן לא חוויתי, ובדיוק כמו שאמרתי עוד בחוות הדעת שלי על הבטא הפתוחה של המשחק, המשחק הזה הצליח להחזיר אותי להנאה שלא חוויתי שנים ממשחק. הכאוס, הבלאגן, הטירוף הכל כך מסודר שהמשחק הזה מציג, עטופים בתוך רגעים קולנועיים שלא נגמרים ברצף אחד אחרי השני. אני יודע שבאופן קבוע ישנה תחרות ספק סמויה ספק לא בין 2 כותרי היריות הגדולים של היום, אבל יש לי רק דבר אחד להגיד: Call of Duty, מי?
אכזבת השנה - Days Gone Remastered
אוקיי, ותקשיבו לי עד הסוף - אהבתי את Days Gone, מאוד, ואני חושב שגרסת ה-Remastered עושה עבודה נאמנה, והיא בהחלט הצליחה לגרום לי לשחק במשחק מתחילתו ועד סופו בפעם השלישית בחיי, אבל היי, איפה Days Gone 2? לצערי בין הכסאות הצליח ליפול לו כותר עם פוטנציאל מטורף, שגם הצליח לא רע בכלל ברמה המסחרית אבל פספס בביקורות ושילם מחיר כבד. אז עם כל הכבוד לגרסה משופרת גרפית עם תוספות (מבורכות יש להגיד) האכזבה שלי היא המסר שעבר יחד עם הגרסה הזו ומביע באופן רשמי שאין תכנית, וכנראה גם לא תהיה אחת ל-Days Gone 2.
הפתעת השנה - Tony Hawk's Pro Skater 3 + 4
איכשהו כילד פספסתי חלק נורא משמעותי ממשחקי Tony Hawk, ויצא לי לחוות רק את משחקי Tony Hawk's Underground, ככה שכשיצאה גרסת הרימסטאר הכפולה (שוב) הייתי סקפטי שאהנה במיוחד. משחק שאין לי נוסטלגיה אליו, שעוסק בתחום שרק המחשבה עליו גורמת לברכיים שלי לחרוק, וסשן משחקים של 2 דקות להשלמת משימות, נו באמת - אבל היי, זה ב-Game Pass. מפה לשם, 30 שעות אחרי אני כאן להגיד שטעיתי. המשחקיות ממכרת, המוסיקה מתוזמנת מושלם, ההומור מעולה, ואפילו הנוסטלגיה למשחק שלא שיחקתי בו כילד - איכשהו הורגשה.
זהו, עוד שנה מאחורינו. בנימה זו אנחנו בצוות המערכת רוצים להודות לכם, קהל הקוראים האהוב שלנו, על כך שאתם מגיעים יום יום כדי לקרוא את מה שיש לנו להגיד על כל מה שקשור לגיימינג. בזכותכם ובשבילכם אנחנו כאן, ואנחנו מצפים להמשיך את העשייה גם ב-2026, חזקים וגדולים מתמיד. ניפגש בשנה הבאה!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י