הרשמה

ביקורת: AC III: Liberation

לא רק אינדיאנים. קונסולת ה-Vita מקבלת משחק Assassin's Creed III בלעדי משלה. איך הוא?


Assassin's Creed III: Liberation
חברה: Ubisoft | מפיצה בישראל: הד-ארצי
ת.יציאה: 30.10.12 | פלטפורמה: Vita

הסמיכות בה יצא Assassin's Creed Liberation ל-Assassin's Creed III פוגעת בגירסה הניידת - שלולא יצאה קרוב כל כך ל"דבר האמיתי" הייתה יכולה להיות מהנה הרבה יותר

במקביל ליציאתו של Assassin's Creed III "הגדול", זה שכולם מדברים עליו, יצאה גם הגירסה קטנה וצנועה יותר, בצורת Assassin's Creed III: Liberation לקונסולת ה-Vita. המשחק הקטן מציג את אוולין, מתנקשת רבת תושיה, שמנסה להלחם בתופעת העבדות באיזור ניו-אורלינס (וגם קצת במקסיקו). 

במקביל לגירסת הפלייסטיישן 3 של המשחק המרכזי, בדקתי בימים האחרונים גם את Liberation, כדי לבדוק אם הגירסה הניידת תוכל להשתוות לזו הביתית. התשובה, למרבה הצער, שלילית - מה שלא אומר שלאוולין אין כמה דברים שעובדים לטובתה.

 זה הגדול קטן יהיה

במבט ראשון - Liberation נראה כמו משחק AC "אמיתי". הגרפיקה אמנם קצת פחות מפורטת מזו של המשחקים הגדולים, והמפות קטנות יותר - אבל חוץ מזה זה מאוד דומה: העולם הפתוח מרגיש אותו דבר, המשימות אותן משימות רק בסדר גודל קצת פחות גדול, והמשחקיות אותה משחקיות. שזה הישג לא קטן: לשבת באוטובוס ולשחק במשחק Assassin's Creed שלא מרגיש כמו משחק זול ולא מושקע זה שוס לא נורמאלי. 

לאוולין המתנקשת יש גם טריק שהמתנקשים הקודמים עדיין לא למדו. היא יכולה להתחפש לשלוש "פרסונות" שונות - פרסונת המתנקשת הרגילה, פרסונת הליידי המפונפנת ופרסונת השפחה המלוכלכת. לכל פרסונה תכונות משלה, שזה טאץ' די נחמד: הליידי, למשל, לא יכולה לטפס על בניינים או לרוץ - אבל מצד שני קשה מאוד לגרום לשומרי העיר לפגוע בה (בכל זאת, ליידי). יש גם יחסי גומלין בין הפרסונות השונות, בעיקר בהורדת "רמת המבוקשות" של פרסונה אחת על ידי שימוש בפרסונה אחרת - מה שמוסיף לכל העניין גוון אסטרטגי נחמד של מתי להשתמש באיזו פרסונה.

בניתוח פמניסטי, יש משהו קצת מציק בהקשר בין המתנקשת היחידה בסדרה לבין עניין התחפושות והתלבושות - אבל בסופו של דבר זה מאפיין נחמד מאוד - אם כי בשלב מסויים הרגשתי שהוא לא מוצה מספיק, ושאת רוב רובו של המשחק ניתן לעבור בקלות בלי גם בלי להכנס לתאי ההלבשה המפוזרים ברחבי העיר ולהחליף את התלבושת, אלא רק ברגעים שהמשחק ממש מכריח אתכם לעשות זאת. 

לגעת ולפספס

האח הגדול


ואיך ההרפתקה של קונור, המתנקש האינדיאני? 

לביקורת המלאה

מכיוון שמדובר במשחק בלעדי ל-Vita, יש לו כמה מאפיינים שמשתמשים במאפיינים המיוחדים של קונסולה, כמו מסכי המגע או המצלמות. כך למשל, מדי פעם תמצאו מכתבים בהם חבויים מסרים סמויים, אותם תצטרכו לפענח על ידי כיוון הקונסולה למקור אור חזק. או זה לפחות מה שצריך לעשות בתאוריה. בפועל, הקטעים האלה גרמו לי להסתובב כמו טמבל בין כל המנורות בבית, בנסיון להציב את הקונסולה תחת מקור האור הנכון ובזווית הנכונה שתגרום לכל העסק לעבוד. 

גם חלקים שמשתמשים במסכי המגע לא ממש עובדים כמו שצריך. אמנם האפשרות "להנעל" על דמויות בעזרת לחיצה עליהן עובדת כמו שצריך - אבל כל שאר הפעולות שמשתמשות בטאץ' פשוט שבורות. הכיוס, למשל, שדורש להנעל על אויב ואז להחליק את האצבע על משטח המגע האחורי - פשוט לא עובד בחלק גדול מהמקרים, וממש לא ברור למה לא יכלו לבצע אוו בלחיצת כפתור כפי שעשו במשחקים הקודמים בסדרה. זה הופך למעצבן במיוחד במשימות שכיוס הוא חלק בלתי נפרד מהן - והופכות לכמעט בלתי אפשריות. 

באופן כללי, ככל שמתעמקים יותר ב-Liberation, מגלים שהוא הרבה פחות מוצלח מהמשחק השלישי "הרגיל". בסופו של דבר, מדובר במוצר נלווה, שהושקעו בו הרבה פחות משאבים - וזה ניכר: המשימות קצרות יותר (שזה גם פלוס, מכיוון שמדובר במשחק נייד) והרבה פחות מתוחכמות. הסיפור מבולבל ורדוד. הדיבוב זוועתי. ובאופן כללי - יש הרבה פחות מה לעשות. לדלילות הזאת יש גם יתרון: Liberation מרגיש כמו משחק ממוקד הרבה יותר מ-III, אך למרבה הצער זה לא עושה אותו למוצלח יותר.

גם מבחינה טכנית העסק לא פועל כל כך חלק: קצב הפריימים מאוד לא אחיד, ויורד לעיתים לרמות כמעט בלתי נסבלות. הגרפיקה אמנם מרשימה מאוד לעומת משחקי Vita אחרים, ודי מדהים לראות את הערים והביצות של איזור ניו-אורלינס קמים לתחייה על המסך המוצלח של הקונסולה, אבל בשביל לגרום לזה לקרות היו צריכים לבצע פשרות בכל הקשור לטקסטורות ורזולוציה - וכתוצאה מכך המשחק הזה נראה לא כל כך חלק, אפילו קצת מטושטש. 

ציינתי מקודם שהמשחק לא מרגיש זול ולא מושקע - ואני בהחלט חושב ככה. למרות התלונות, הוא עדיין מרגיש טוב מאוד, ויהיה לא נכון מצידי לכנות אותו "זול". מצד שני, זה לא אומר שהוא בהכרח יקר, ואם ניצמד לסקאלה המעט מטופשת הזאת - Liberation הוא משחק ביניים מבחינת איכויות ההפקה שלו: לא זול מדי, לא יקר מדי. מקום טוב באמצע.  

השורה התחתונה

בסופו של דבר, AC III: Liberation הוא משחק נחמד מאוד שהיה צריך לצאת במועד אחר: כשמשחקים אותו באותו זמן שמשחקים ב-III ה"גדול", כל המגרעות שלו נחשפות - וחבל. אם הוא היה יוצא בעוד כחצי שנה, אחרי כמה חודשים ללא משחק Assassin's Creed "אמיתי", סביר להניח שהייתי נהנה ממנו הרבה יותר. 

הטוב
  • המשחקיות הבסיסית של Assassin's Creed עובדת גם כאן.
  • סיפור ממוקד.
  • מערכת תחפושות מעניינת.
  • גרפיקה מצויינת יחסית ל-Vita
הרע
  • שימוש לא מוצלח במסכי המגע ובמצלמות ה-Vita.
  • ערכי הפקה נמוכים יחסית לסדרה.
  • דיבוב מזוויע
והבחורה
  • אוולין לא מגניבה כמו אציו, אבל בהחלט כריזמטית יותר מקונור. 

במשפט אחד: אם לא היה יוצא כל כך קרוב ל-Assassin's Creed III היה יכול לרגש אותנו הרבה יותר, אך ההשוואה למשחק ה"גדול" מבליטה מדי את המגרעות של זה הקטן.

תגובות

  1. 1

    13:49 01.12.2012 | §gOOg§ §gOOg§

    *לפי הטריילר* אין במשחק הזה שום דבר חדש או שונה חוץ מהדמות והעיר

  2. 2

    13:50 01.12.2012 | §gOOg§ §gOOg§

    אגב, לצערי גם הדיבוב של קונור היה מסריח.

  3. 3

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון