הרשמה

ביקורת: Assassin's Creed III

Assassin's Creed III מוכיח שיש דבר כזה יותר מדי טוב

 
Assassin's Creed III
חברה: Ubisoft | מפיצה בישראל: הד-ארצי
ת.יציאה: 30.10.12 
פלטפורמות: PS3, X360, PC

Assassin's Creed השלישי הוא המשחק השאפתני ביותר בסדרה, ואחד השאפתניים בהסטוריה של תעשיית המשחקים. למרבה הצער - זה בדיוק מה שהופך אותו לפחות טוב מחלק מהמשחקים הקודמים בסדרה

ההסטוריה מוכתבת על ידי המנצחים. תארו לכם מה היה קורה אם חלילה גרמניה היתה מנצחת במלחמת העולם השנייה. היטלר ויורשיו היו שולטים בעולם, היהודים היו הופכים לזן נרדף, והרבה יותר בני אדם היו מאמינים בתאוריות "הגזע העליון" ובכל מיני אגדות אורבניות ואנטישמיות. לשמחתנו, בעלות הברית הביסו את גרמניה - אבל לא צריך להפליג רחוק מדי בדמיון כדי לחשוב מה היה קורה אם.

עם ידיעה זו, יצא צוות הפיתוח של סדרת Assassin's Creed לספר את סיפורה של מלחמת העצמאות האמריקאית. מצד אחד של הקונפליקט: המתיישבים באמריקה, שרצו לקבל עצמאות ולהפסיק לשלם מיסים לבית המלוכה הבריטי. מצד שני: הבריטים, ששלחו את המתיישבים לאמריקה מלכתחילה, ולא הבינו למה אזרחי הממלכה המורחבת שלהם פתאום מתמרדים.

ההסטוריה, כאמור, מוכתבת על ידי המנצחים - וביוביסופט כנראה חשבו שאם יש צד אחד שאינו יכול להחשב כ"מנצח" בימיה הראשונים של ארצות הברית של אמריקה הם דווקא האינדיאנים. האמריקאיים המקוריים, שנקלעו לאמצע הסכסוך בין המתיישבים לבין הבריטים, ולא ממש יכלו להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית שהביאו איתם האנשים המוזרים האלה עם העור הלבן.

זו אולי הסיבה שסיפורו של קונור המתנקש האינדיאני לא סופר עד יציאתו של המשחק החדש. אחרי משחק ב-Assassin's Creed III מקבלים את ההרגשה שהוא היה הדמות הבודדת הכי חשובה במהפכה האמריקאית - הרבה יותר מג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון או בנימין פרנקלין. אבל האינדיאנים הפסידו, וסיפורו של קונור נשאר בצללים. לפחות עד עכשיו. 

 מתנקש בין העצים

אם כבר שיחקתם באחד ממשחקי ה-Assassin's Creed הקודמים, במיוחד אם זה היה החל מהמשחק השני, סביר להניח שאתם יודעים למה לצפות מהמשחק החדש. גם כאן אתם מקבלים שליטה בדמותו של מתנקש שפועל בנקודה מכרעת בהסטוריה, מסתובב בעולם פתוח-תקופתי, ומנצל את סביבתו כדי לחסל בחשאיות את אויביו (לפחות עד שאלה מגלים אותו - ואז אפשר לשכוח מחשאיות ולהוציא את החרבות והרובים). 

התקופה הפעם היא מלחמת העצמאות האמריקאית - והעולם הפתוח כולל את פילדלפיה, ניו-יורק, איזור מיוער ענקי שכולל יישובים קטנים יותר, כמו גם הרבה מאוד טבע פראי ובתולי ואפילו את הים הפתוח. ההתמקדות האורבנית של המשחקים הקודמים עוברת, או לפחות נחלקת הפעם, עם אותו טבע: קונור, המתנקש החדש, יכול לטפס על העצים ולקפץ ביניהם בדיוק כמו שהמתנקשים שלפניו עשו עם הבניינים העירוניים. 

לפני שאמשיך לספר על המאפיינים החדשים, בואו נעצור לרגע ונתמקד בקונור: ביוביסופט הציגו לנו את המתנקש האינדיאני לפני מספר חודשים, וסביר להניח שאתם מכירים את דמותו גם אם עדיין לא רכשתם לעצמכם את המשחק. בכל זאת, הוא הופיע בכל הטריילרים, הסקרינשוטים והבקרובים על המשחק. בפועל, קונור הוא רק דמות אחת מתוך שלוש שתשלטו בה במהלך המשחק. בנוסף אליו תפגשו שוב בדזמונד, המתנקש המודרני - וגם בעוד דמות אחת, שלא אחשוף כדי להמנע מספוילרים.

קונור הוא עדיין הכוכב המרכזי - אבל הדמות הנוספת גורמת לסיפור שלו להראות הרבה יותר רחב משל המתנקשים הקודמים. אם המשחקים הקודמים הרגישו כמו סיפורים ממוקדים על המתנקשים - הפעם זה כבר מרגיש כמו סאגה מסובכת וארוכה. העובדה הזאת הופכת חלקים מהמשחק - במיוחד ה-5 שעות הראשונות שלו, למעט איטיים - ואני ממליץ לכם לא לוותר ולהמשיך לשחק גם אם ההתחלה קצת מלאה. ברגע שמגיעים לקונור ולקו-העלילה המרכזי, העניינים מתחממים.

העניינים מתחממים

לקונור המתנקש יש רשימה ארוכה של טריקים בשרוול, שהמתנקשים הקודמים בסדרה יכלו רק לחלום עליהם. מלבד יכולתו המרשימה לדלג בין עצים (לפעמים יש גליצ'ים בקטעים האלה, אבל כשהם עובדים כמו שצריך הם לא פחות ממדהימים), הוא גם יכול לצוד חיות, לפקד על ספינת מלחמה בקרבות ימיים מלאי אדרנלין, לגייס תושבים חדשים להתיישבות שלו, לסחור בסחורות כדי להרוויח כסף ועוד ועוד.

בנוסף לכל אלה, המשחק גם כולל (כמעט) את כל המאפיינים של המשחקים הקודמים. אם תבחרו לא להתמיד במשימות המרכזיות, תוכלו לבזבז את הזמן בחיפוש אחר אוצרות, נוצות ועמודי ספר שמתעופפים ברוח (ברצינות), וגם לכבוש מבצרים טמפלריים, לגייס ולאמן מתנקשים חדשים, לטפס על בניינים ועצים גבוהים במיוחד כדי לחשוף את מפת העולם ולהפעיל אינספור משימות צדדיות שונות ומשונות.

כמות התוכן במשחק הזה די מדהימה. מאחורי כל פינת רחוב או עץ רענן אפשר למצוא משהו חדש לעשות, ומי שירגיש שהוא פשוט חייב לראות את כל מה שיש למשחק הזה להציע יוכל להעביר בו עשרות שעות, וזה עוד לפני שהוא נגע במצב המולטיפלייר. אני, יש לציין - לא הספקתי לגעת במצב המולטיפלייר, ולכן הביקורת מתייחסת אך ורק לסינגל. אם יהיה ביקוש - אעלה בקרוב ביקורת נפרדת על המולטי. 

מצד שני, ריבוי התכנים הזה הוא גם אחת הבעיות המהותיות של המשחק הזה - בעקבות כל השפע הזה, ההרפתקה של קונור אף פעם לא מצליחה להכנס לפוקוס. לשחקן הממוצע יהיה קשה מאוד להבין איזו משימה יותר חשובה לבצע בכל רגע נתון (מלבד המשימות הראשיות כמובן), במה כדאי להשקיע ועל מה כדאי לוותר וכדומה. יש פה פשוט יותר מדי מה לעשות - ולאו דווקא בקטע טוב. 

כשמגיעים לניו-יורק העסק הופך לנוראי במיוחד, כיוון שהעיר הזאת פשוט עומסה במשימות צד מעצבנות. אי אפשר ללכת יותר משני צעדים מבלי ששומרים יתנפלו עליכם משום מקום רק כי במקרה עמדתם ליד איזו הוצאה להורג שבכלל לא רציתם לנסות למנוע, או שכלבים חולי כלבת ינסו לנשוך אתכם. הכאוס הזה לא מועיל למשחק - אלא פשוט מעצבן. 

זה לא אומר שאין הברקות במשימות הצד: המשימות הימיות פשוט מופתיות, והיו יכולות לדעתי לתפקד כמשחק נפרד. גם הציד עמוק הרבה יותר מהמצופה, למרות שלי אישית היה קצת קשה לעסוק בחיסולן של חיות חפות מפשע. גיוס המתנקשים הנוספים, לעומת זאת, הוא פיצ'ר שברור שהמפתחים "גררו" איתם מהמשחקים הקודמים, ולא ברור מה הוא עושה שם בכלל. הוא קבור כל כך עמוק בתפריטי המשחק, עד שקל מאוד להתבלבל ולחשוב שהוא כלל לא קיים.

גם אפשרויות הסחר מסובכות ומבלבלות מדי, וזה קצת חבל שבלעדיהן קשה להרוויח מספיק כסף כדי לשדרג את הספינה או לרכוש כלי נשק חדשים. כל הסחר מתבצע בסדרה של תפריטים טקסטואליים מעיקים, כשרק לסיים את הטוטוריאל שלהם זה עסק של עשר דקות. אני וויתרתי על כל העסק מראש.

חג, מועד ונופל

גם מבחינה טכנית, Assassin's Creed III הוא לא משחק מבריק במיוחד. שיחקתי אותו בגירסת הפלייסטיישן 3 היציבה יחסית, ואני אכן חייב להודות שלא נתקלתי ברבים מהבאגים שבעלי הגרסאות האחרות מדווחים עליהם, כמו למשל סוסים בלתי נראים או רובים מעופפים - אבל בכל זאת קשה להגיד שהחוויה שלי היתה חלקה. 

רוב הבאגים בהם אני נתקלתי הם פועל יוצא של העולם הפתוח הגדול, וצריך להתייחס אליהם בסלחנות. העולם של AC III עצום, וככזה הוא כולל כל מיני מקומות לא מלוטשים מספיק: מדי פעם הסוס שלכם יתקל באבן אבל יתנהג כאילו מדובר בהר אוורסט, או סתם יתקע במקום. פה ושם גם נתקלתי במצבים בהם משימות התנגשו זו בזו בצורה שהקשתה עליי להתקדם (נניח, כשחבורה של אויבים ממשימת צד שבכלל לא התחלתי ניסו להרוג אותי בזמן שהייתי צריך ללוות דמות אחרת למקום אחר), וכמובן שהבאגים הקבועים של הסדרה, כמו הנוהל הדי מוזר של האויבים להתקע בקירות או להתחיל לעופף באוויר, חוזרים גם הוא. זה יכול להיות מאוד מאוד מעצבן כשזה קורה באמצע משימות - אבל מצד שני ברגע שתסיימו את אותם משימות תשכחו גם מהבאגים שהקשו עליכם לעשות זאת.

מנגנון הריצה החופשית פושט, וכעת הוא מצריך אך ורק לחיצה על כפתור אחד. זה הופך דברים שהיו יכולים להיות בלתי אפשריים, כמו למשל טיפוס על עצים, לפשוטים למדי - אבל גם גורם ללא מעט "תנועות לא רצוניות". אין דבר יותר מעצבן לנסות לברוח משומרים ולהסתתר מאחורי פינה של בניין, רק כדי שקונור המתנקש יחליט שמה שרציתי לעשות זה לנסות לטפס כמו טמבל על הקיר-הגבוה-מדי של אותו בניין, ולראות אותו קופץ ומחליק על הקיר שוב ושוב, עד שהשומרים מגיעים.

מערכת הקרבות, לעומת זאת, שופרה משמעותית, ומזכירה את זו של Batman: Arkham Asylum. הקרבות עדיין קלים למדי, אבל לפחות דורשים טיימינג טוב יותר, ומודעות סביבתית רחבה. הפעם גם יקרו מצבים שנראו בלתי אפשרים במשחקים הקודמים - כששניים או אפילו שלושה אויבים יתקפו אתכם באותו זמן. מדהים! ברוח התקופה, לארסנל כלי הנשק הצטרפו הפעם גם רובים מתקדמים יותר, אך הם עדיין איטיים למדי. הרבה יותר כיף להשתמש בטומהוק של קונור, שהפך לכלי הנשק האהוב עליי בכל הסדרה.

האינדיאני הקטן שיכל

האחות הקטנה

מה חשבנו על אוולין, המתנקשת החדשה בסדרה, והאם היא מצליחה להשתוות לאחיה (הרוחני) קונור? 

לביקורת המלאה

בואו נחזור לרגע לקונספט איתו פתחתי את הביקורת: "ההסטוריה מוכתבת על ידי המנצחים". בצוות הפיתוח של Assassin's Creed III מתייחסים לקונספט הזה שוב ושוב, ומנסים לא לקחת צד במחלוקת ההסטורית שבין כס המלוכה בבריטניה לבין ההתיישבות באמריקה.

התוצאה היא משחק שמנסה לספר סיפור היסטורי ולהשאר מאוזן. לא מדובר בגירסה מחודשת לסרט הקלאסי "הולדת אומה", לא מדובר במניפסט פטריוטי משתפך ולא מדובר בהתחנפות לאמריקאים (שהרי צוות הפיתוח של המשחק יושב במונטריאל שבקנדה). וזה חידוש די מרענן. מי שרגיל לקרוא את ההסטוריה רק מהצד של המנצחים - ימצא כאן נקודת מבט מפוכחת, מעניינת - אפילו עמוקה לעיתים.

הגישה הזאת הופכת את המשחק לכמעט חינוכי. אין ספק שקהל היעד שלו יצא עם הרבה יותר מידע לגבי מלחמת האזרחים האמריקאית אחרי שיסיים אותו. אני מוצא לנכון לציין את זה, כי מעטים מפתחי המשחקים שמנסים להרחיב את עולמם של הגיימרים, ויוביסופט-מונטראל אכן ניסו לעשות זאת.

עם זאת, הנקודה הזו גם נמצאת בעוכריו של המשחק: כשהוא מנסה להיות כל כך היסטורי ורציני, הדמות הפיקטיבית של קונור האינדיאני, שמופיע בדרך פלא בכל המאורעות החשובים ביותר במלחמת העצמאות הופכת לכמעט מגוכחת, מעין פורסט גאמפ מתנקש, ויוצרת דיסוננס די רציני: קשה לקחת ברצינות משחק שמצד אחד מנסה לספר לנו על המציאות, ומצד שני מכניס למציאות הזאת דמות של מתנקש-על שמשפיע על כל האירועים הגדולים בהסטוריה בלי שאף אחד יזכור אותו לאחר מכן. 

דרך נוספת לכך שההסטוריה פוגעת במשחק היא ש-Assassin's Creed III הוא, בבסיסו, נסיון לספר מחדש את סיפור הקמתה של ארצות הברית, ולא נסיון לספר סיפור על מתנקש אינדיאני שנלחם בטמפלרים. בניגוד ל-Assassin's Creed II, שהיה במובהק סיפורו של אציו שבמקרה חי בתקופת הרנסאנס, כאן ההסטוריה היא היא הדמות הראשית - מה שהופך את קונור למעט אנמי. המניעים שלו ממש לא ברורים, לפעמים הוא מתנהג בטיפשות נוראית, וכל סיפור האהבה-שנאה שלו עם אביו המרושע לא מקבל את תשומת הלב שמגיעה לו - מה שהופך את הטוויסטים וההפתעות שבו ללא מעניינים ולא אמינים. 

זה לא אומר שהסיפור של Assassin's Creed III לא מוצלח. הוא כן. הוא פשוט לא מצליח להיות ממוקד כמו קודמיו לסדרה, ומתפזר כשהוא מנסה לדבוק בכמה שיותר אמיתות הסטוריות. בכל זאת, מדובר ביצירה פיקטיבית - וחבל שביוביסופט לא העזו ללכת רחוק יותר במחוזות הדמיון, ולהתמקד יותר בדרמות של קונור במקום בדרמות של האומה האמריקאית - אפילו אם זה היה אומר שצריך מדי פעם לוותר על מאורעות היסטוריים ידועים ולהמציא חדשים. 

השפעה נוספת של הנקודה הזו היא על סיפור המסגרת של הסדרה כולה, זה עם דזמונד וחבריו שמנסים למנוע אפוקליפסה. למרות שמדובר במשחק האחרון בטרילוגיה הנוכחית, ולמרות שהוא מסיים את כל סיפור המדע הבדיוני המוזר שהתחיל במשחק הראשון, נראה שלא הושקעה בו מספיק מחשבה או  תשומת לב. הסיפור הופך למגוחך ברמות כמעט בלתי נתפשות, עם הרבה מאוד מידע שפשוט נזרק על השחקנים בין השלבים בכיכובו של קונור. ההרגשה היא שהמפתחים רצו להפטר מהקטעים האלה כמה שיותר מהר ולחזור למלחמת העצמאות.

למרות זאת - פה ושם תצאו למשימות בהווה, בדמותו של דזמונד. המשימות האלה אמנם קצרות יחסית, ומעטות מדי - אבל הן השוס האמיתי של המשחק, וללא ספק המשימות המוצלחות ביותר בתולדות הסדרה הזאת. 

השורה התחתונה

קל למצוא דברים לא לאהוב ב-Assassin's Creed III - אבל באותה מידה גם קל למצוא דברים רבים לאהוב בו. האהבה של צוות הפיתוח להסטוריה האמריקאית, הנסיון להראות את "התמונה המלאה", האיזורים המיוערים, מנגנוני המשחק החדשים והמשימות הנהדרות של דזמונד הן סיבות מצויינות לא לוותר על המשחק הזה - אפילו שבשביל להנות מהן צריך גם לסבול לא מעט חלקים לא ממוקדים, או כאלה שלא עובדים כל כך טוב.

האם מדובר במשחק הטוב ביותר בסדרה? התשובה, כנראה, שלילית. לדעתי, התואר הזה עדיין שייך ל-Assassin's Creed II. מצד שני, המשחק החדש בהחלט טוב יותר מ-Brotherhood ו-Revelations, שלא לדבר על ה-AC הראשון המקורי. אם יש בכם ולו רק טיפה של חיבה לסדרה הזו - אתם חייבים לשחק בו. 

הטוב
  • אפוס היסטורי רחב יריעה
  • כשהמאפיינים החדשים עובדים - הם עובדים היטב
  • משימות הספנות לבדן היו יכולות לאכלס משחק שלם
  • עולם פתוח עצום בגודלו
  • נסיון לשקף נאמנה את ההסטוריה
הרע
  • לא ממוקד
  • באגים
  • דמות ראשית טיפשה וחסרת כריזמה
  • הסיפור ההסטורי בא על חשבון סיפורן של הדמויות
והמסקנה
  • Assassin's Creed II הוא עדיין הטוב ביותר בסדרה - אבל סוף סוף יש לו מתחרה ראוי.

ובשורה אחת: למרות שיש לו מגרעות - Assassin's Creed III הוא עדיין משחק שאפתני במידה כמעט בלתי נתפשת, ומאוד מאוד מוצלח.  

תגובות

  1. 1

    15:11 28.11.2012 | Nirsassy Nirsassy

    נתפסת*

  2. 2

    15:13 28.11.2012 | ארז רונן ארז רונן

    לא בהכרח:
    http://www.safa-ivrit.org/spelling/tfisa.php

    אני מעדיף להצמד להפרדה שמופיעה בלינק: "תפיסה" כשמדובר במשהו שתופסים אותו פיזית (תפסתי את הכדור), "תפישה" כשמדובר במשהו מנטלי (תפשתי את העקרון).

  3. 3

    15:46 28.11.2012 | crabrocket crabrocket

    אחלה ביקורת, נהניתי לקרוא. תודה! 1

  4. 4

    18:17 28.11.2012 | War_panda_EDES War_panda_EDES

    בסינגל ראיתי דשא מעופף,דוב שוחה בים(חוף) ושחיילים רודפים אחרי על העצים.......

  5. 5

    21:05 28.11.2012 | alon116 alon116

    שכחת לציין את הדיבוב הכל כך גרוע של קונור, חוץ מהרגע השובר שהוא מאבד את אימו.... הוא לא מביע שום רגש לאחר מכן, הוא תמיד מדבר באופן מונוטוני כאילו הוא מנותק מהמציאות לגמרי, למשל במשימה הצדדית שמישהו תוקף את הציידת הזאת, אז קונור אומר "I'm Coming" בכזאת אדישות מעצבנת, או בקטע בסוף (ספויילר!!!) שאכילס מת, הוא מודיע את ההודעה המצערת לכומר, והוא אומר את זה עוד פעם בכזאת אדישות וניתוק, כאילו לא היה לו שום רגש בנידון.
    אני מבין שהיה ניסיון להעביר את המבטא ואת המנהגים של האנדיאנים שנהגו באמת לא להראות רגשות, אבל רבאק יש גבול.

  6. 6

    21:28 28.11.2012 | avki avki

    כל הכבוד לארז רונן על ביקורת בעברית שבאמת מחדשת ובאמת מפרטת דברים שביקורות אחרות פשוט לא העלו. יש לו דברים מקוריים ועמוקים יותר לומר מאשר לשאר המבקרים, והוא אומר אותם. איזה כיף לקרוא!

  7. 7

    23:07 28.11.2012 | WarFox89 WarFox89

    ביקורת מצויינת - תודה !
    אני משחק בגירסת ה - PC ונהנה מכל רגע במשחק.
    למרות זאת: יש במשחק הרבה בעיות כמו מולטי שעדיין לא עובד לכלל שחקני ה-PC, בעיות יציבות FPS לאנשים עם מחשבי על אפילו ועוד כל מיני באגים וגליצ'ים שסובלים מהם כל שחקני ה-PC וזה די מוזר ואף מחשיד שב-UBISOFT עדיין לא הגיבו לזה בצורה רשמית ולא תיקנו את זה.

  8. 8

    17:28 30.11.2012 | AdenCraftPc AdenCraftPc


    זה הפרק הראשון בערוץ החדש שלנו
    זה הקישור לערוץ
    http://www.youtube.com/user/AdenCraftPc/videos?view=0
    אז אם אתם רוצים לשחק איתנו אז הנה השמות שלנו בסקייפ:
    chertik33
    adam.barsh2
    מקווה שאהבתם אז: like sub

  9. 9

    22:01 30.11.2012 | §gOOg§ §gOOg§

    לדעתי זה המשחק הכי גרוע בסדרה (הוא מעולה, אבל גם ההכי פחות טוב)

    ואתם שומעים את זה ממעריץ גדול של AC

  10. 10

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון