הרשמה

ביקורת: Saints Row IV

הכותר המופרע חוזר עם חייזרים, מטריקס ודאבסטפ רצחני

יש הרבה משחקי עולם-פתוח שם בחוץ: חלקם מנסים להיות מציאותיים, חלקם מנסים להיות מצחיקים וחלקם מנסים לתת לשחקן כמה שיותר כוחות ויכולות כדי שהעולם ירגיש יותר מהנה. Saints Row IV מעולם לא ניסה להיות מציאותי במיוחד אבל הוא הגיע מסדרה מצליחה של משחקים מצחיקים ומופרעים ששמים אותנו בעולם פתוח ונותנים לנו לעשות כרצוננו. גם מול קודמיו, הכותר הרביעי בסדרה הוא משחק מיוחד מאוד בגישה שלו: הוא מנסה לגרום לשחקן לחשוב שהעולם בו הוא נמצא הוא חסר גבולות, יצירתי ובעל חופש אינסופי. בין אם מדובר באפשרויות ההתאמה האישית שאפשר להלביש על הדמות שלכם, עלילה מטורללת לגמרי ואפילו עולם פתוח המלא במשימות הפרוסות לאורך כל המפה, אפשר לראות שלמפתחת Deep Silver היו המון שאיפות לגבי המשחק הרביעי בסדרה, ואולי הם אפילו קצת הלכו לאיבוד בתוך התהליך.

חשבתם שידעתם מה זה מופרע? חשבו שוב

אז מה קורה בעצם ב- Saints Row IV? בלי יותר מדי ספוילרים, המשחק מתחיל במשימת הסיום של המשחק השלישי בסדרה, בו אתם מצילים את העולם והופכים לנשיאים של ארה"ב. מי ששיחק במשחקים הקודמים יודע שמשחקי Saints Row מרשים לעצמם ליהנות מעלילת סיפור לא קונבנציונלית, ושהקשר בין העולם האמיתי לבין המשחק שלהם הוא מקרי בהחלט, ואכן אחרי המשימה הזאת תוכלו לראות שאתם משחקים את אותה דמות מהמשחקים הקודמים בסדרה אבל כרגע אתם נשיא ארה"ב שמדינתו הותקפה ע"י חייזרים. החייזרים התוקפים בוחרים לחטוף את כל המוחות הגדולים של ארה"ב ומכניסים אותם למציאות מדומה סטייל-מטריקס בזמן שאתם בעצמכם נמצאים במצב דומה. בין מציאויות מדומות וניסיונות להחליש את צבא החייזרים בהתקפות בתוך אותן סימולציות, תוכלו למצוא את עצמכם נאבקים בתור עולם מוכר אך שונה. הפעם, חוקי הפיזיקה וההגיון הבריא כבר לא ימנעו מאיתנו להסתובב בעולם של Saints Row עם כוחות על טבעיים, להשתמש במבחר רחב של כלי נשק לא קונבנציונלים ולהילחם בצבא חייזרים שמחפש אתכם במהלך כל המשחק. בהחלט אפשר שוב לראות ש-Saints Row IV מנסה להגדיר מחדש את המונח "כאוס" ולמתוח עד כמה שאפשר את גבולות הטירוף.

למרות הניסיון של Saints Row IV לשאוב את השחקנים לעולם מטורף ומרגש, מצאתי את עצמי לא מעט פעמים מנסה להבין את המניעים העמוקים יותר של הדמויות בזמן שהעלילה התקדמה לאיטה - אבל לא הצלחתי למצוא מענה. זה אפילו מרגיש נכון לומר שעלילת הסיפור המרכזי נלקחה מראש בחוסר רצינות, וחבל. אם השחקן כבר נמצא בעולם כל כך חסר גבולות וניסיוני, היה אפשר לחשוב על מניעים הרבה יותר מעניינים מאשר סתם לדאוג שעלילת המשחק תתתקדם. בדרך כלל, משחקים נותנים לנו להכיר את הדמויות יותר טוב בעזרת רמזים, הקלטות ומסמכים המפוזרים בעולם המשחק אך זה לא המצב כאן.

גרפיקה בינונית ופסקול שמפצה עליה

בתור משחק "עולם פתוח" שיצא לקונסולות, אל תצפו לגרפיקה מפוצצת או אפקטים מרהיבים. כמובן שהגרפיקה לא מתקרבת למשחקים כמו Crysis 3, Bioshock: Infinite או Far Cry 3, אבל יש לכך הצדקה - המשחק דחוס עם המון תוכן ומנסה לתת לשחקנים אפשרויות אינסופיות של גיוון בתוך המשחק. חבל שהמפתחים החליטו לוותר גם על דקויות ברגע שהחליטו לוותר על איכות גרפית כללית, כי במהלך המשחק תוכלו למצוא את הדמות שלכם נאבקת בחצאי קירות בלתי נראים, קטעי מעבר בהם השפתיים אינן מסונכרנות עם קטעי השמע, מודלים מוזרים של דמויות ורגעים בה הדמות פשוט מסרבת להיכנס למקום מסויים כי אתם לא עומדים בנקודה המדוייקת שהמשחק דורש. כל אלה כנראה לא ישברו את המשחק עבורכם, אבל הם כן יתנו לכם את ההרגשה שאתם משחקים במשחק לא מלוטש שהיה עדיף אם הוא מבלה עוד כמה חודשים בפיתוח.

פסקול המשחק הוא דווקא אחת החוזקות של Saints Row IV – הוא מגוון ומלווה אותנו עם שירים הזויים, נוסטלגיים או פשוט כיפיים לאורך כל המשחק. יש לשחקנים אפשרות להחליף בין תחנות רדיו בסגנון GTA כאשר כל תחנה אחראית על סגנון מוזיקלי אחר – החל ממטאל כבד ועד מוזיקה קלאסית. Saints Row IV מציע לכם מבחר של להקות ישנות כמו: Aerosmith ו-Thin Lizzy עד להקות פורצות דרך כמו FIDLAR. יתרון נוסף שהמשחק מציע הוא השמעת המוזיקה מחוץ למכוניות, וכמו ערס ממוצע – גם לדמות שלכם ממש לא אכפת לשים מוזיקה מהטלפון הסלולרי בווליום גבוה באמצע הרחוב.

מה אתם מעדיפים – לשרוף, להקפיא או פשוט להטיל באוויר?

המשחקיות של Saints Row IV היא, לדעתי, הנקודה הכי חזקה של המשחק. היא נותנת לנו תחושה אמיתית של חופש שלא היתה קיימת במשחקים הקודמים. לא רק האפשרות להיות בעולם פתוח בו אתם עוד אדם עם כלי נשק ומחסור מצפוני, אלא בעלי כוחות על טבעיים כמו דהייה באוויר, ריצה שלא הייתה מביישת את ה-Flash וגלגל כוחות שמאפשר לכם להקפיא, לשרוף, שליטה קינטית ועוד. השילוב הקטלני של להיות מעין גיבור-על ביחד עם האווירה השטותית והעלילה המנותקת מהמציאות, נותן לנו טון משחק שלא תמצאו בשום מקום אחר. השליטה על הדמות היא לא אינטואיטיבית לחלוטין אבל אחרי הסתגלות קצרה לסכמת הכפתורים, מצאתי את עצמי רץ, מתעופף, יורה, נוהג וסתם מרביץ לאנשים ברחוב ללא שום בעיה. המשחק מציע ארסנל רחב של כלי נשק שכוללים את כל הנשקים שאנחנו מכירים כמו רובה הציד, משגר הטילים ורובי סער, אבל בנוסף לנשקים הקונבנציונליים תוכלו למצוא גם נשקי חייזרים מסויימים המאפשרים לכם לאייד את האויבים שלכם, נשק שגורם לאויבים לרקוד למוזיקת Dubstep עד כדי איבוד כוחות ועוד כמה הפתעות עם כוח השמדה עצום. כל הנשקים פתוחים להתאמה אישית אך לאור העובדה שיש לכם כוחות על, סביר להניח שלא תשקיעו יותר מדי זמן בבחירת והתאמת הנשק הטוב ביותר אלא פשוט תשתמשו במה שיש לכם. אותו דבר עם המכוניות - יש המון מהן אבל למה לנסוע אם אפשר לרוץ מהר יותר?

עם התקדמות המשחק, האויבים תוקפים את השחקן באגרסיביות ותכיפות יותר. למרות ההגיון מצד המשחק להקשות על השחקן ככל שהוא מתקדם, החוויה מתחילה לחזור על עצמה די מהר והקרבות הופכים לאט לאט למפרכים ומשעממים יותר. בנוסף, נוכל למצוא בעולם מגוון לא מבוטל של משימות צד מהנות, אך לא מספיק מעניינות או מתגמלות כדי לסיים את כולן או להשקיע בהן יותר מדי זמן. רוב משימות הצד מבוססות על שיטת המדליות. השחקן יצטרך לסיים משימות מירוץ, הרס, נטרול עמדות אויב ואפילו זריקה של חפצים ובני אדם בין חישוקים, תחת מגבלות זמן או ניקוד כדי להרוויח את המדליות. עמידה במכסת הנקודות או בזמנים מסויימים, תביא מדליות בעלות ערך גבוה יותר. בסופו של דבר, התוכן שנשאר בעולם לאחר סיום המשחק לא מרגיש עמוק מספיק בשביל לחזור ולסיים אותו.

המשחק לא מספיק כיף? תביאו חברים!

במהלך המשחק ראיתי נגיעות של נוסטלגיה המהולות באווירת המשחק. משימות הכוללות שלבי התגנבות בסגנון סדרת Metal Gear, שלבי Arcade למעריצי משחקים כמו Streets Of Rage ועוד מספר שלבי דו מימד מעולים. מצד אחד היה אפשר לראות העתקה בוטה של אותם משחקים מפעם, אבל הדרך שבה המפתחים הכניסו את הייחודיות שלהם לכל שלב היתה מוצלחת ולא הרגישה כמו נוסטלגיה זולה.

משימות ה-Co-Op של Saints Row IV הן תוספת מרעננת למשימות העולם הפתוח של המשחק ומציעים גיוון באפשרות לצרף או להתלוות לשחקן אחר בעולם. למרות שלא מצאתי את עצמי מתערבב יותר מדי עם שחקנים אחרים, זו אפשרות מבורכת לקפוץ למשחק עם חבר או שחקן רנדומלי ופשוט להרוס את כל מה שאתם רואים. ביחד עם חברים, העולם המטורלל והיכולות החזקות מבטיחים לכם שעות של הנאה.

השורה התחתונה

למרות ש-Saints Row IV לא חף מבעיות, המשחק עושה עבודה מצויינת ומשרת את המטרה הגדולה ביותר שלו - כאוס. השליטה הגדולה שלכם על העולם תבטיח שתמיד תוכלו לחזור וליהנות מקצת הרס מבוקר, גם אם כל מה שאתם רוצים זה לגרום לתאונות שרשרת או לראות כמה רחוק אתם יכולים להעיף את עוברי האורח המסכנים. Saints Row IV מתאים לאותם שחקנים שלא מחפשים חוויה "כבדה" מדי ונהנים מהקלילות של משחקי עולם פתוח. הוא הרבה יותר נגיש ופתוח ממשחקי GTA, למשל, ואם מדברים על סגנון מופרע בעולם פתוח – הוא כנראה הכותר הכי טוב שאתם יכולים לבקש... לפחות עד Saints Row V.

הטוב: גישה קלילה המלווה את כל המשחק, כוחות על, ריבוי אופציות להתאמה אישית, עולם שתמיד כיף להרוס ולבלגן, פסקול מוצלח ומגוון.

הרע: עלילה שלא סגורה על עצמה, הקרב נהיה מתיש בשלב מסוים, הבאגים עשויים לעצבן אתכם יותר מהחייזרים.

והגלולה הכחולה: שאותה דווקא לא גנבו מה"מטריקס". בעצם, רגע...

דניאל לברן - כתב תוכן

דניאל לברן - כתב תוכן

משחק על: PC, Xbox One, 3DS

בחיים לא תנצחו אותי ב- Dragon Ball Z: Budokai, Star Fox 64

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Metal Gear Solid 2: Sons of Liberty

כשאני לא משחק אני:חופר לאנשים סביבי על משחקים

מסר לעולם: לא באמת צריך לתפוס את כולם בשביל ליהנות

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

    15:37 15.09.2013 | bo0merang bo0merang

    "דהייה באויר"?

  2. 2

    14:05 17.09.2013 | amit132 amit132

    באמת המשימות הצדדיות משעממות בשלב מסויים כשהם חוזרות על עצמם שוב ושוב(אם זה להיפצע/להרוס/מרוץ/לקפוץ)
    ואני בכל זאת נהנתי יותר מהמשחק הקודם בסדרה אמשר זה מבחינה עלילתית
    ומתי במשחק השלישי היה טיל שנטרלנו :S?
    אני אישית מהסוף דיי התאכזבתי לעומת המשחק הקודם

  3. 3

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון