הרשמה

המתים המהלכים עונה 7, פרק 1 - יום יבוא ולא תהיו

אחרי מעל לחצי שנה של המתנה מורטת עצבים, בה הרשת געשה והתמלאה בספקולציות בנוגע לזהות קורבנו של ניגן, "המתים המהלכים" חזרה בקול תרועה רמה עם הפרק הברוטלי בתולדות הסדרה.

פרימיירת העונה השביעית כיפרה בענק על סוף העונה הקודמת: לא בשל האלימות הגרפית שהציגה, אלא בזכות מסכת העינויים המנטלית שהעבירה את הצופים ובראשם – גיבור הסדרה.

אי-נעימות, זעזוע, הלם. קשה להימנע משלוש התחושות האלו לאורך ובתום פרק פתיחת העונה השביעית של "המתים המהלכים". אחרי הקליף-האנגר הטרחני בסיום עונתה הקודמת, יוצרי הסדרה ידעו שעליהם לפתוח את העונה החדשה בענק. באופן שישנה את המצב הקיים בצורה מוחלטת ויגרום לצופים, יחד עם גיבורי הסדרה, להבין שהעולם כפי שהכירו אותו הגיע לקיצו. יום הדין כאן ואיתו – ניגן – מפלצת אכזרית מהודרת במעיל עור שחור ובאלת בייסבול מלופפת חוט תיל. הנבל המרושע, שלפי כל הסימנים, הוא הגדול ביותר שהוצג אי-פעם בסדרה.

העונה החדשה נפתחת מעט אחרי הנקודה בה הקודמת נגמרה. בעוד זהות הקורבן של ניגן עדיין לא ידועה לנו בדקות הראשונות, דבר אחד ברור – אירוע טראומטי וקיצוני התרחש זה עתה. אלא שלדמות אחת מסוימת, זו של הגיבור, נראה שהדבר לא לגמרי מובן. מבלי לחשוב פעמיים מבטיח השריף לשעבר, ריק גריימס, ליריבו החדש ניגן כי הוא יהרוג אותו: "לא היום, לא מחר, אבל אהרוג אותך". ריק, למרות הרציחות המצמררות שזה עתה אירעו לנגד עיניו, עדיין לא תופס את המעמד החדש של חבורתו ושלו. הוא עדיין לא מוכן לעכל שהשליטה לא בידיים שלו יותר. ניגן כמובן לא אוהב את זה. וכאן, האלימות מתפרצת אפילו יותר.

ריסוק פיזי לעומת ריסוק מנטלי

מהרגע בו סוחב ניגן את ריק איתו אל תוך הקרוואן, מתחילה שבירת תדמיתו המנהיגותית של הגיבור לצדו אנו עומדים במשך שש עונות. בזמן שהאחרון נזכר באופן הברוטלי בו רצח ניגן את חבריו – אנו למדים על זהויותיהם של אלו ובו-זמנית, עדים לריסוק הנפשי שהגיבור חווה. בהדרגה ריק מתחיל להבין שהכוח כבר לא בידיו. צילומי התקריב החוזרים של כלי הנשק שלו, הגרזן, נעוץ בשולחן בצמוד לידיו הם רק חלק מהתהליך. במובן זה, הידיים מסמלות יותר מכל עשייה, שליטה, פעלתנות. הצגת הגרזן כאיום, בצורה שמרמזת על כך שריק עלול לאבד אחת מידיו, מעידה על איבוד השליטה ושבירת תדמית המנהיג הקרבה ובאה.

יתרה מכך, באחת הסצנות ריק מוצג שכוב על גבו על-פני הקרוואן, כשמתחתיו מקיפים אותו עשרות זומבים צמאי דם. ניתן לפרש את הסצנה הזו כתמונת ראי לסצנת הסיום של הפרק הראשון בסדרה כולה, בה ריק מוצא עצמו מוקף זומבים בתוך הטנק. גם שם וגם כאן, עולמו של ריק משתנה לחלוטין. בשני המקרים הוא מבין שחייו כפי שהכיר אותם הולכים להשתנות מהקצה אל הקצה.

האופן בו שוזר הפרק את ריסוק גולגלותיהם של קורבונתיו של ניגן לצד ריסוק המנטליות של ריק, מוכיח שבמקרים מסוימים אלימות נפשית, פסיכולוגית, עלולה להזיק הרבה יותר מאלימות פיזית. אחרי חצי שנה של מתח, בה העובדה שדמות ראשית עומדת למות כבר נעשתה מובנת מאליה, המוות הגרפי מזעזע פחות. כי במובן מסוים, לא משנה זהות הקורבן, רעיון המוות כבר הובן. לא הריסוק הפיזי הוא זה שהופך את הפרק הזה למופתי, אלא הריסוק הנפשי – שבירת רוח הגיבור. מה שמוצג לנגד עינינו באופן גרפי, בוטה ומזעזע, מתגמד לעומת הסאבטקסט – הייסורים הנפשיים שמעביר הנבל החדש את הגיבור.

עקדת יצחק האפוקליפטית

התעללות מבעיתה זאת מגיעה לשיאה ברגע בו מצווה ניגן על ריק לכרות את זרועו של בנו. במקביל, הוא מורה לאנשיו לכוון את נשקיהם אל עבר ראשיהם של כל החבורה. אם לא יכרות ריק את זרועו של קארל, כך מבטיח ניגן, כל החבורה תמות במקום. אחר-כך יגיע תור בנו ולבסוף גם תורו שלו. במשך תשעים ותשעת פרקיה "המתים המהלכים" הציגה המון סצנות אכזריות. בלתי-אפשרי למנות את כולן. עם זאת, סצנה פסיכית, קשה וחולנית שכזו מעולם לא הוצגה.

אין הכוונה למראות גרפיים - בהם גולגולות מנותצות – מראה קשה ללא ספק. אלא שוב, לשבירת רוחו של הגיבור. העמדתו במצב של חוסר-אונים טוטאלי. בחירה בין בנו, בשרו, לבין אנשיו. מלאך המוות, ניגן, מעמיד אותו בפני דילמה ללא מוצא הגיוני. הסצנה הזו מהווה את נקודת השינוי. כאן ריק מבין סופית שיש שליט חדש בממלכה. המנהיג האולטימטיבי, עמוד האש לפני המחנה, סמל הגבורה – נכשל. במשך כל הסאגה הזאת, מהרגע בה הוצבו על ברכיהם, לא ראינו את ריק נשבר או מכיר בעליונות יריבו. הוא נמנע לתת לניגן את התענוג הזה.

בסצנה שמוכיחה שמעבר להיותו נבל בעל חזון, שעומד מאחורי מילותיו, ניגן הוא גם שטן עליי אדמות – ריק מתפרק סופית. תצוגת המשחק של אנדרו לינקולן מצמררת וקורעת-לב. מתקבלת הרגשה שהאירועים המתרחשים לפנינו, בסך הכל בסדרת טלוויזיה מבוימת, אמיתיים בהחלט. זו סצנה מטלטלת ומקפיאת-דם הרבה יותר מכל אפקט של דם או עין שיוצאת ממקומה. כי המשחק הנפלא של העומדים במרכזה, לינקולן במיוחד, גורם לה להראות אותנטית וריאליסטית. מעבר לכל מה ש"המתים המהלכים" הציגה עד היום.

המת המהלך

בתום שש עונות ופרק אחד בלבד אל תוך העונה השביעית, "המתים המהלכים" הוכיחה שלפני ששמה מכוון אל עבר הגופות המהלכות והרעבות לבשר אדם ברקעה, הוא מכוון אל בני האדם. ריק גריימס, השריף הטוב, שנבגד על-ידי חברו הטוב בעונה השנייה, איבד את אשתו בשלישית, שרד מגיפה ופציעות חמורות ואפילו איבד עכשיו חלק נוסף ממשפחתו – התייחסותו אל גלן בפרק – נראה תמיד כגיבור הכל יכול. כזה שישרוד בכל מחיר ויביס כל אויב. הקלוז-אפ על עיניו העצובות והמיואשות בסצנה שסוגרת את הפרק, מראה שחלק נוסף ומשמעותי בריק מת.

בפעם הראשונה בתולדות הסדרה, המנהיג הדגול מתגלה בסך הכל כאדם פשוט. גם הוא יכול להישבר. לא סתם להישבר, להיקרע לגזרים, לאבד לחלוטין את תדמיתו החזקה. איך הוא יביס את ניגן? עד כמה היריבות בין השניים תתעצם ותתגבר? אילו עוד קורבנות ימצאו את סופם בדרך? והאם ריק יוכל אי-פעם להשתקם ולחזור למצבו הנפשי האיתן? רק הזמן יגיד. דבר אחד בטוח – מעכשיו כלום לא יהיה אותו הדבר.

תגובות

  1. 1

    20:10 24.10.2016 | ירון ירון (אורח)

    ההשוואה לעקדת יצחק פסיכית! יפה שחשבת על זה!

  2. 2

    20:10 24.10.2016 | ירון ירון (אורח)

    ההשוואה לעקדת יצחק פסיכית! יפה שחשבת על זה!

  3. 3

    21:05 24.10.2016 | דנה דנה (אורח)

    גם אני חשבתי על זה!
    אחלה כתבה

  4. 4

    21:05 24.10.2016 | דנה דנה (אורח)

    גם אני חשבתי על זה!
    אחלה כתבה

  5. 5

    22:11 24.10.2016 | ליאור ליאור (אורח)

    הביטוי עקידת יצחק הוזכר בעוד כתבות

  6. 6

    22:11 24.10.2016 | ליאור ליאור (אורח)

    הביטוי עקידת יצחק הוזכר בעוד כתבות

  7. 7

    22:28 24.10.2016 | ירון ירון (אורח)

    ליאור, אני נתקלתי בו כאן בפעם הראשונה. לא ראיתי אותו בכתבות מהארץ ואני לא ממש קורא כתבות מחו"ל

  8. 8

    22:28 24.10.2016 | ירון ירון (אורח)

    ליאור, אני נתקלתי בו כאן בפעם הראשונה. לא ראיתי אותו בכתבות מהארץ ואני לא ממש קורא כתבות מחו"ל

  9. 9

    22:29 24.10.2016 | אלי אלי (אורח)

    כדאי לציין בתחילת הכתבה אם יש ספויילרים (לטובת מי שעוד לא הספיק לראות...)

  10. 10

    22:29 24.10.2016 | אלי אלי (אורח)

    כדאי לציין בתחילת הכתבה אם יש ספויילרים (לטובת מי שעוד לא הספיק לראות...)

  11. 11

    22:35 24.10.2016 | MATAN122 MATAN122

    גם אני חשבתי על עקדת יצחק ברגע שצפיתי בזה.

    ***ספוילר***
    תאמת הפתיעו עם בחירת הדמויות שבחרו להרוג. גלאן עוד איך שהוא הסתדר בגלל הקומיקס אבל גם את אברהם? (תאמת קצת חבל רציתי לדעת עוד על עברו). עוד משהו שהפתיע אותי הייתה התגובה של מגי, הייתי בטוח שאם יהרגו את גלאן היא תהייה בדיכאון (וכמובן כמו חברים טובים יעזרו להתגבר...) אבל במקום זאת הייתה לה מוטיבציה לנקום ולהלחם, מה שלא התאים לאיך שהדברים נעשו בסדרה עד כה.
    בסך הכל ממש נהניתי מהפרק, כבר לא יכול לחכות לפרקים הבאים.

  12. 12

    23:08 24.10.2016 | aiden aiden (אורח)

    הם ממש פתחו בענק את העונה הזאת ואני כמעט בכיתי עם ריק באותה סצנה, והפעם האחרונה שזה קרה לי היה ברגע בעונה שתיים עם האסם ואם סופייה שהפכה לזומבי, אבל השאלה היא האם כל 15 הפרקים הנוספים יהיו ככה או שלא

  13. 13

    23:08 24.10.2016 | aiden aiden (אורח)

    הם ממש פתחו בענק את העונה הזאת ואני כמעט בכיתי עם ריק באותה סצנה, והפעם האחרונה שזה קרה לי היה ברגע בעונה שתיים עם האסם ואם סופייה שהפכה לזומבי, אבל השאלה היא האם כל 15 הפרקים הנוספים יהיו ככה או שלא

  14. 14

    23:12 24.10.2016 | BNKOK BNKOK

    הפרק הזה אכל לי את הראש!!!!

  15. 15

    02:26 25.10.2016 | איתן איתן (אורח)

    ביקורת מצוינת!! לא יכול כבר לחכות להמשך העונה!

  16. 16

    02:26 25.10.2016 | איתן איתן (אורח)

    ביקורת מצוינת!! לא יכול כבר לחכות להמשך העונה!

  17. 17

    15:05 25.10.2016 | גיל גיל (אורח)

    איזה פרק אדיר זה היה! ממש הכניס אותי לשוק בדיוק מהסיבות שכתבת!
    מדהים גם שהציון שלו בIMDB הוא 9.3. כיף שהווקינג דד חזרה.

  18. 18

    15:05 25.10.2016 | גיל גיל (אורח)

    איזה פרק אדיר זה היה! ממש הכניס אותי לשוק בדיוק מהסיבות שכתבת!
    מדהים גם שהציון שלו בIMDB הוא 9.3. כיף שהווקינג דד חזרה.

  19. 19

    23:11 26.10.2016 | DeVortexD DeVortexD

    לדעתי הפרק היה מסובך כרגיל כמו שהם אוהבים לעשות בזמן האחרון, ברוטלי אך לא כזה נורא. אני נהנתי לצפות בפרק

  20. 20

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון