הרשמה

ביקורת סרט: "אמונת המתנקש" – שני צעדים קדימה, אחד אחורה

האם סוף-סוף נמצא הסרט שיגאל את יצירות הקולנוע המבוססות על משחקי וידאו מקללתן? במילה אחת: לא. בשש מילים: אבל יש פה שיפור, פירוט בביקורת.

סרט האקשן החדש, המבוסס על משחק הוידאו הפופולרי, סובל ממספר בעיות גדולות. למרות זאת ובזכות סטייל וקצב נכונים, הוא עשוי בהחלט לספק את הקהל.

לכאורה, אמור היה "אמונת המתנקש" להתגלות כסרט שיגאל את העיבודים הקולנועיים למשחקי וידאו מהקללה ארוכת השנים שרובצת מעל ראשם. גם על "וורקראפט: ההתחלה", שיצא בקיץ האחרון, אמרו אותו הדבר - ומפתיע להיווכח כי לשניהם נקודות מוצא די דומות. אחת מהן, היא שאת שניהם ביימו במאי סרטים עצמאיים, שהוכיחו כבר את יכולותיהם בימים עברו. דאנקן ג'ונס, במאי הסרט המבוסס על משחק האסטרטגיה המצליח, ביים בעבר את "ירח" ואת "קוד מקור", סרטי מדע-בדיוני איכותיים שהמחישו היטב את כשרונו הרב.

באופן דומה, גם במאי "אמונת המתנקש", ג'סטין קורזל, ביים רק ב-2015 את האפוס ההיסטורי "מקבת'" על-פי המחזה הידוע של שייקספיר. באותו הסרט, הוכיח קורזל כי הוא יודע לעצב ולהציג היטב את ימי הביניים. דבר שבוודאי קרץ לאולפנים והוביל להכנסתו לפרויקט הגדול והעשיר יותר הנוכחי. לא זו בלבד, מייקל פסבנדר ("אקס מן") ומריון קוטיאר ("עלייתו של האביר האפל"), כיכבו אף הם באותה יצירה קולנועית, כך שסרט האקשן הנוכחי הוא הפרויקט המשותף השני של החבורה הזו יחד.

אלא שלרוע המזל, היכרותם המשותפת של השלושה לא תורמת רבות להצלחת הסרט החדש – ולמען האמת, אין זה ממש באשמתם. משיקולים כלכליים בעיקר, עיבודים למשחקי וידאו תמיד ינסו לקרוץ לכמה שיותר קהל. הם תמיד ינסו לספק כמה שיותר קהל ותמיד, אבל תמיד ינסו לרקוד לא רק על שתי חתונות, כי אם על עשרים חתונות בו-זמנית.

כדי להבין את הגורמים לכך, צריך לבחון תחילה מי הוא קהל היעד המרכזי של משחקי הוידאו: ניחשתם נכון – צעירים. בני נוער. כמובן, למשחק כמו "אמונת המתנקש" קיים גם קהל ותיק ומבוסס יותר, שהרי החלק הראשון בסדרה יצא לו אי-שם ב-2007 (כשעבדכם הנאמן רק התחיל תיכון), אך כיום, כמו אז, רוב הקהל מורכב ממתבגרים. ולא, זה שהמשחק מדורג למבוגרים, לא הופך את נתח השוק המרכזי שלו לכזה. בוא נודה באמת, אף אחד לא באמת שם על ההזהרות על פני וגב האריזה, אחרת משחקי GTA לצורך העניין, היו מאבדים צרכנים רבים.

כך מתרחש לו מצב פרובלמטי: 'יוביסופט' מייצרת סרט שהגבלת הגיל שלו היא PG13 – משמע, חלקים מסוימים בו מתאימים לגילאי שלוש-עשרה ומעלה בלבד – בעוד משחקי הסדרה עצמם מדורגים לבני 17 ומעלה. למה הם עושים זאת? כאמור, ניסיון למשוך כמה שיותר קהל או במילים אחרות, כמו הרבה פרויקטים הוליוודים: כסף. אל תטעו, קולנוע הוליוודי מורכב מהרבה מאוד מסחרה. כתוצאה מהבחירה הזו ומההתערבות הקריטית של האולפנים בתוצר המוגמר, איכותו הסופית נפגמת קשות, אולם במקרה הזה נראה שקורזל, הבמאי, תמרן קלות את הבוסים הגדולים.

אם אתם מכירים את משחקי הפרנצ'ייז, וכגולשי אתר ויגיימס, סביר להניח שזה המקרה, אתם כנראה יודעים קצת מה קורה במשחק הראשון, עליו הסרט מבוסס. יתר על כן, ודאי גם ידוע לכם שבלתי-אפשרי יהיה לדחוס את כל עלילת המשחק אל סרט אחד באורך שעתיים ועדיין לשמור על הרבדים הסיפוריים המרתקים ועל העומק. נראה כי גם קורזל ידע זאת וגם אחד התסריטאים, מייקל לזלי, שאף הוא עבד עמו על "מקבת'".

הסיפור של הסרט רודד לרמה הבסיסית ביותר ומשמש כמעין אמצעי רקע להובלת הדמויות מסצנת אקשן אחת לאחרת בלבד. "אבסטרגו" הוא תאגיד ענק שרוצה לשים קץ לאלימות בעולם. קאל לינץ' (גרסת הסרט לדזמונד מיילס), אותו מגלם מייקל פסבנדר בחינניות אופיינית, הוא נידון למוות שניצל על-ידי אותה חברה גדולה. ה"אנימוס" - שקיבל פה גרסה מוזרה, דוקטור אוקטופוסית במידת מה, שרק פוגעת בטיב הסרט – הוא מכשיר שמאפשר לחוות מחדש את זכרונות העבר. לינץ' ישתמש בו, יתחקה אחר אבי אבותיו אגילאר (אלטאיר איבן לא'אחד מתהפך בקברו על שינוי השם) וינסה לאתר את תפוח גן העדן, שמכיל את הקוד הגנטי לבחירה חופשית.

מסובך? לא. לא ממש. בין אם שיחקתם במשחק או לא, העלילה מאוד פשוטה להבנה. בעוד "וורקראפט: ההתחלה" ו"היטמן: סוכן 47" למשל, לקחו עצמם ברצינות יתרה והעמיסו בפרטי מידע לא חשובים, שרק הפכו את סיפוריהם למופרכים, מקושקשים, דביקים ו"די כבר אלוהים אדירים, למה אתם כל-כך צפויים?!", "אמונת המתנקש" בכלל לא מנסה. העלילה המטופשת והבסיסית שלו כן מתקדמת, אבל הוא לא מתעקש להדגיש את שונותה הלא-קיימת או לשים אותה במרכז. הוא לא מנופח מחשיבות עצמית. לעיתים, הוא אף מרגיש פארודי. כלומר, הוא בהחלט מודע לעצמו – וזו נקודה חשובה מאוד.

התוצאה הסופית היא סרט פופקורן סתמי, כיפי לפרקים ושכיח לגמרי, שבסך הכל מספק את הסחורה: סצנות האקשן והמרדפים, על אף תסמונת הזוויות המרובות ממנה הן סובלות - איש על סוס מוצג מחמש מצלמות שונות בלי סיבה - ברורות ובליווי הפסקול הקצבי אפילו מהנות. הקריצות למעריצים, בהן הנשרים ששבים ומופיעים במשחקים השונים, קפיצות האמונה הגדולות ואפילו הצגה זריזה של שניים מהמתנקשים האהובים בתולדות הסדרה, תורמות גם הן. וגם הקאסט בסך הכל עושה את עבודתו נאמנה.

הדמויות השטוחות, העלילה העקרה והמטופשת, המחסור החמור בהומור והצילום שנע בין סטייליסטי ומגניב לחלוטין למפוזר וכהה מדי – אלו מונעים מהסרט להגיע לגדולה, ולו הקטנה מכולן, ומותירים אותו בינוני לכל אורכו. ובכל זאת, מעריצי המשחק צפויים ליהנות. "אמונת המתנקש" איננו הסרט שיביא את הבשורה לעיבודים הקולנועיים למשחקי הוידאו, והסרט הטוב ביותר בתת הז'אנר הזה הוא עדיין "הנסיך הפרסי: חולות הזמן", אך הוא ללא ספק צעד קדימה בכיוון הנכון.

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

    13:39 06.01.2017 | אורי ויזל אורי ויזל

    ראיתי אתמול את הסרט... והאמת, חוץ מזה שדמיאן וולטרס נותן שם תרגילים מפחידים! הסרט עשוי רע, בלי שום קשר ישיר לאחד המשחקים (משהו שיכל להיות דווקא נחמד, אבל לא נצלו את זה נכון), העניין הוא שבתקופה המדוברת באמת היו Assassin's באזור, אבל לא השתמשו באף דמות אמיתית חוץ מהמלך מוחמד והבן שלו.. חבל משחק שליווה אותי כל הדרך מהתיכון עד היום (קניתי את כל המשחקים בסדרה! :) )

  2. 2

    14:10 06.01.2017 | אני אני (אורח)

    וורקראפט היה דווקא די נאמן למקור ולי הוא הרגיש כעשוי למעריצי המשחק
    הבעיה שהרבה ציפו ל wow במקום warcraft orcs and humans

    לגבי הסרט של המתנקש הבעיה הכי גדולה שהיתה לי איתו זה שרוב העלילה מחוץ למכונה הרגישה לא הגיונית
    כמו לתת למתנקשים פשוט להסתובב חופשי..

  3. 3

    15:47 06.01.2017 | rona rona (אורח)

    גרוע.ההתחלה של הסרט היתה מבישה.פשוט רציתי ללכת.ברצינות-וזה לא קורה לי הרבה(ואני גיימרית לשעבר-גם של המשחק). העלילה מטופשת ואין מספיק עומק.לא בנו נכון את הדמויות,את המניעים,הסיבות-כלום. דווקא חוליה חזקה -היו סצינות האקשן שדווקא נהניתי ורציתי.הבעיה היתה גם בהתייחסות והכיוון שהמפיקים לקחו את זה.היה יותר מידי מיקוד בעולם הזה ולא ב״אנימוס״.כמו במשחק. במקום לקחת את רוב הסצינות העלילה בספרד.ולתת שם את הדגש.זה היה הרבה יותר מעניין.סוחף.ולתת לדמויות פיתוח ועומק נכון.אבל נתנו טעימות קטנות שלא מספקות מספיק רקע.אלא יותר מרדפי אקשן וזהו.פשוט התייחסו לסרט הזה בטיפשות.אם אנחנו באנימוס בספרד-רק אקשן.אם אנחנו בעולם הרגיל-רק דיבורים.התייחסו לקהל כאל כסילים בני 10. לגבי המשחק - מייקל פסבנדר היה בסדר.מריון קוטיאר-שיחקה בעיני יותר טוב אבל זה עדיין לא עזר לתסריט המטופש שלא התקדם. גם לא היה צורך לדבר בספרדית-בעיני זה היה מיותר.עדיפות היתה אנגלית.בקיצור,חבל היה פוטנציאל להפוך אתזה למגה להיט. אם הם יעשו המשכון-דחוף להחליף את הצוות,הבמאי,תסריט.

  4. 4

    17:01 06.01.2017 | פלפל חריף פלפל חריף (אורח)

    ביקורת מדויקת. הסרט באמת לא כזה נורא כמו שעושים ממנו בשאר הביקורות. כמעריץ גדול של המשחק אני נהניתי. נכון שהעלילה לא משהו, אין באמת דמויות והכל מאוד סתמי, אבל הדברים האלו לא מונעים מהסרט לספק הנאה. הייתי ממליץ עליו רק למעריצים, לשאר באמת אין מה לחפש פה.

  5. 5

    18:27 07.01.2017 | לירן לירן (אורח)

    סרט לא רע כלל וכלל. סתם מושמץ בכל מקום. לא מבין למה אנשים ציפו, הוא בסה"כ מנסה לעשות קצת כיף ולכבד את המשחקים ועושה את זה לא רע.

  6. 6

    00:53 11.01.2017 | אלעד אלעד (אורח)

    ראיתי את הסרט בהקרנת הבכורה. הסרט על הפנים. היו כמה קטעים מותחים אבל בגדול העלילה של הסרט ממש משעממת. מרגיש שאפילו השחקנים ששיחקו בסרט לא היו מחוברים אליו. יותר מידי טכני והולך סביב עצמו ולא מוצא את עצמו מרוב פילוסופיה שחוזרת על עצמה עוד ועוד. בלי שום טעם ומחשבה נעשה עם מלא חורים בעלילה ויבש ומבלבל את עצמו ולא נותן תשובות שהבטיח בתחילת הסרט. לא סוחף לשום מקום. כאילו דורך במקום. חבל על הכסף שהשקיעו בסרט הזה והתוצאה לא משהו בכלל. כל זה בשביל תפוח מסכן. עדיף לאכול תפוח.בבית ולא ללכת לראות אותו. אני בטוח שהיה אפשר לעשות אחרת עם תסריט אחר ולבנות את העלילה יותר טוב. חבל.

  7. 7

    20:44 11.01.2017 | WarFox89 WarFox89

    "(אלטאיר איבן לא'אחד מתהפך בקברו על שינוי השם)" לול D:
    אני מת על הביקורות שלך רותם! אתה כותב מאוד מעניין, ענייני עם הבנת הנושא וכל הניואנסים הקטנים של מה שאתה מבקר - זה די נדיר היום אצל מבקרים. תמיד אוהב לקרוא את הביקורות קולנוע שלך.

    לגבי הסרט עצמו: מאוד ציפיתי לסרט הזה כמעריץ של המותג. שיחקתי וקניתי את כל המשחקים מ-2007 ועד האחרון (סינדיקט) לכן הסדרה הזאת די חשובה בשבילי. אחרי שאני רואה את הביקורות והתגובות של מי שצפה פשוט לא בא לי ללכת לראות את זה בכדי לא להתבאס - אני לא אוהב סרטים רדודים.

    "בלתי-אפשרי יהיה לדחוס את כל עלילת המשחק אל סרט אחד באורך שעתיים ועדיין לשמור על הרבדים הסיפוריים המרתקים ועל העומק."
    זה בדיוק הנקודה והסיבה שבגללה סרט על משחק כמו AC לעולם לא יצליח בפורמט של סרט (שעה וחצי-שעתיים). פשוט אי אפשר להעביר את כל העומק העשיר של הדמויות, העלילה והעולם של AC בסרט אחד. הדרך היחידה לחוות את החוויה במלואה זה לשחק בכל המשחקים וזה לוקח יותר מ-100 שעות ככה שהחוויה המדהימה הזאת שמורה עדיין בצורה בלעדית רק לגיימרים :)

  8. 8

    17:36 12.01.2017 | רותם סופר רותם סופר

  9. 9

       | פורסם ע"י