הרשמה

ביקורת סרט: "לוגאן – וולברין" – התסריט בעייתי, הג'קמן מופתי

יו ג'קמן נכנס בפעם האחרונה לנעליו של האנטי-גיבור האהוב וולברין. האם אלו שעותיו היפות ביותר? רותם יצא לבדוק וחזר עם תשובה מפתיעה.

למרות הופעות משחק משובחות של הדמויות הראשיות, הדירוג למבוגרים בלבד וההתכתבויות עם קלאסיקות קולנועיות, "לוגאן – וולברין" נשאר סרט קומיקס פרובלמטי וסביר.

קרוב לשבע-עשרה שנים חלפו מאז הופיע לראשונה יו ג'קמן כוולברין. הדמות, שברבות הימים, תהפוך לכל-כך מזוהה עמו. לאורך שמונה סרטים שונים ביקום "אקס-מן" (החדש הוא התשיעי) הציג ג'קמן דמות טרגית: חייו האנרכיסטיים מעולם לא אפשרו לו להקים בית ומשפחה או לבנות לעצמו עתיד. כל מי שהוא אוהב בסוף נפגע בגללו. תמיד הוא מסתבך ומסבך גם את היקרים לו. ובכל זאת, קשה מאוד שלא להיות בעדו, שלא לחוש אמפתיה כלפיו. כי איפשהו עמוק בתוכו, ברור כי ללוגאן, למרות החספוס והקשיחות שהוא מפגין כלפי חוץ, יש לב רחב ורגיש.

נקודה זו היא אחת מהאלמנטים היסודיים עליהם בנוי הסרט החדש והאחרון בכיכובו של יו ג'קמן: ההרס העצמי ממנו סבל וולברין לאורך השנים. אותו הרס שלא אפשר לו לחיות חיים כתיקונם. זוהי פתיחה מסקרנת וחשובה, שכן היא מאפשרת לנו להזדהות באופן מיידי עם דמות האנטי-גיבור המזדקן. הבמאי ג'יימס מנגולד ("3:10 ליומה") שביים גם את סרט הוולברין הקודם, הידוע כמובן כ"וולברין", בחר להשתמש הפעם בהמון פאתוס, חלקו מלאכותי מדי. באופן זה, למעשה, עיצב סרט גיבורי-על שמבוסס ראשית על הדמויות, היחסים ביניהן ואווירת העולם הדיסטופי בו הן מתקיימות כצל האנשים שפעם היו.

בשנת 2029, מוטאנטים בודדים נשארו בעולם. וולברין או בשמו המלא ג'יימס "לוגאן" הוואלט, כבר לא צעיר. אין הוא מהיר ואנרגטי כבעבר, כושר ההתרפאות העצמי שלו בסימני גסיסה, הטיפה המרה היא אהובתו היקרה מכל והוא נאלץ להשתמש במשקפיים כדי לקרוא. גם כן מוטאנט. בימים, מטפל הזאב הבודד בצ'רלס אקסבייר הקשיש (פטריק סטיוארט המצוין), אותו מסיבות מסתוריות הוא משכן בחדר עשוי אלומיניום; ובלילות, הוא נהג לימוזינה שמשועמם מעבודתו. חייו ריקנים, מכניים, חסרי משמעות וחלומו הגדול הוא לרכוש יאכטה, להפליג יחד עם צ'רלס אל לב הים ולחיות אף יותר רחוק מהציוויליזציה הקורסת.

ביום קודר אחד, גברת מסתורית בשם גבריאלה מבקשת מלוגאן שייקח אותה ואת בתה המיוחדת לאורה (דפני קין) לדקוטה הצפונית. שם לדבריה, במקום שנקרא "עדן" (שאפו על מקוריות), קבוצת ניצולי מוטאנטים חיה בשלווה וללא פחד מציידי הראשים הצמאים לדם. העניינים מסתבכים כשאחד מאנשי הזדון, בחור עם יד רובוטית בשם פירס, שומע על הקשר שנוצר בין גבריאלה ללוגאן ודורש מהאחרון להסגיר את לאורה לידיו. האנטי-גיבור בעל טפרי המתכת הוא אולי סוציופת דכאוני, אך לבו הטוב עדיין שם – ילדות קטנות הוא לא יסגיר. כך, מתחיל לו מסעו האחרון והרצחני מכולם של המוטאנט הנערץ.

ואכן, חוזקותיו העיקריות של הסרט נובעות מהיותו מדורג למבוגרים בלבד (דירוג R בארצות הברית). דבר המאפשר לו, כמו "דדפול" בשנה שעברה, להיות בוטה יותר, אלים יותר וגרפי יותר. עובדה זאת אף מאפשרת לבמאי להכתיב טון מציאותי, אפל ובוגר. כזה שמזכיר – אך ממש לא מגיע לאיכויותיו – של "האביר האפל" הבלתי-נשכח של נולאן. בהתאם לכך, גם ההופעות של יו ג'קמן ופטריק סטיוארט נוקשות ודרמטיות והם בהחלט מוציאים את המירב מדמויותיהם האייקוניות. הופעתו של ג'קמן משדרת הרבה כאב, סבל של דמות שעברה הרבה במהלך חייה. מפני שזו כידוע הופעתו האחרונה, מדובר גם כך בהופעה סנטימנטלית מאוד ומשחקו המשובח של ג'קמן רק מוסיף. כל זאת, עד גבול מסוים.

באופן מצער, אותו גבול הוא התסריט הפשטני והמתאמץ מדי, שבמקום לפתח את דמויותיו רק ממשיך לאפיין אותן לכל אורך הסרט באותה צורה עגמומית מיואשת ומעגלית. סיפור שבמקום להציג נבלים כריזמטיים ובעלי תכנית-על ברורה, בורח לאקשן בינוני. מה? אקשן בינוני?! כן, מנגולד הבמאי, שגם כתב הפעם את התסריט (תוך התבססות חופשית על הקומיקס "וולברין: לוגאן הזקן"), יודע ליצור אווירה. הסרט בהחלט שומר על קצב. עם זאת, הוא פחות יודע לביים אקשן: מתבקש להשוות את הסרט ל"ג'ון וויק 2", שעלה לפני שבועיים, שם האקשן מצולם באופן ברור ומלוטש לעילא. כאן, בניגוד לכך, הדירוג למבוגרים בלבד לא מנוצל היטב והמצלמה בורחת פעם אחר פעם מהצגת מראות ברורים או מרשימים.

כתוצאה מכך, סיקוונס הפעולה היחיד שסוחף באמת, מגיע דווקא לקראת סוף הסרט (שימו-לב להבדלים בינו לבין השאר). אז המצלמה עוקבת באדיקות אחר לוגאן שנכנס לאטרף משגע ומשסע, מרטש ומשסף כל דבר שזז. אם סצנות האקשן הנוספות היו ברמה כזו – המצב היה טוב הרבה יותר. יתר על כן, כיצירה קולנועית שמתארת מסע ומנוסה ממקום למקום, "לוגאן – וולברין" מתקשה להבליט את החדשנות שלו בתחום מעבר לרמת הדמויות האהובות וקורות חייהם המאוחרים והעצובים. כלומר, אופי העולם הדיסטופי והחיפוש אחר אוטופיה בתוכו, דומה מדי לסרטים קודמים, בהם: "אני האגדה", "שחר המתים" או "הדרך".

לא כל שכן, בהקשר זה ניתן אף להשוות את הסרט ל"ג'ק ריצ'ר: אין דרך חזרה" הגרוע מהשנה שעברה. גם בו, הדמויות עסוקות בבריחה מנקודה א' לנקודה ב', כשבאמצע קטעי אקשן מבולגנים ומשמימים וגיבור כריזמטי. אף אחד כבר לא זוכר את הסרט ההוא. אילולא היה ל"לוגאן – וולברין" הערך הרגשי והסיפורי רב השנים, ואילו היו דמויותיהם של יו ג'קמן ופטריק סטיוארט חדשות – ספק אם היה בכלל זוכה הסרט לכזו הצלחה.

כמובן, תמיד כיף לראות גיבורי-על (במקרה הזה אנטי-גיבור) פופולריים מופיעים על המסך, במיוחד אם מדובר בסיפורם האחרון. יש בזה משהו נוגע ומרגש, שמתחבר מיד לזכרונותינו הישנים משנים שחלפו מזמן. פחות כיף, לעומת זאת, אם שחקן שנותן את כל כולו – וג'קמן באמת ראוי להערכה הרבה - תקוע עם תסריט פרובלמטי ובימוי חסר-תשוקה. "לוגאן – וולברין" הוא אמנם לא סרט משעמם, אך הוא רחוק מלהיות הפרידה האולטימטיבית והקליימטית מגיבורי העל הכל-כך ותיקים, שליוו אותנו עוד מתחילת העשור הקודם.  

רותם סופר - כתב קולנוע וטלוויזיה

רותם סופר - כתב קולנוע וטלוויזיה

משחק על: PC

בחיים לא תנצחו אותי ב- Team Fortress 2

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Jazz Jackrabbit 2, Crash Bandicoot 3

כשאני לא משחק אני: בטח בקולנוע

מסר לעולם: אל האינסוף ומעבר לו

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

    14:39 03.03.2017 | MaorVered2005 MaorVered2005

    שלום רב רותם
    אני מאוד רוצה לראות את הסרט הזה אבל אני לא יודע מה הסיווג גילאים שלו (אני בן 11)
    אתה יכול לבדוק לי מה הסיווג גילאים שלו והאם הוא מתאים לילדים בני 11?

  2. 2

    15:14 03.03.2017 | רותם סופר - כתב קולנוע וטלוויזיה רותם סופר - כתב קולנוע וטלוויזיה

    היי מאור, בוודאי, בארץ הסרט מוגבל לגילאי 14 ומעלה.

  3. 3

    15:35 03.03.2017 | MaorVered2005 MaorVered2005

    אז אני לא יכול לראות אותו?
    יש בזה אלימות קשה ? (מאז שישחקתי DOOM כל פעם שאני רוצה לשחק במשחק או לראות סרט אני בודק את הדירוג שלו

  4. 4

    16:33 03.03.2017 | יאיר יאיר (אורח)

    הסרט בארץ מגיל 14

  5. 5

    18:55 04.03.2017 | DeaDevil DeaDevil

    מאור, אכן הסרט מיועד לגילאי 14 ומעלה.
    בסרט יש תכנים שלא מיועדים לקהל הצעיר

  6. 6

    22:45 06.03.2017 | RS RS (אורח)

    סרט גיבורי העל הכי טוב מזה כמה שנים טובות, הביקורת הזו ממש ממעיטה מערכו של הסרט, רק מלקרוא את הפיסקה האחרונה אפשר להבין את זה, אל תקשיבו לביקורת הזו.

  7. 7

    19:33 08.03.2017 | משה משה (אורח)

    לכותב הביקורת, אתה ילד שלא יודע כלום מהחיים שלו. זו יצירת מופת ולא כל סרט צריך אקשן, קוראים לזה דרמה.

  8. 8

    14:11 10.03.2017 | Sk Sk (אורח)

    ניתן לראות בבירור שכותב הביקורת לא מעורה ביקום הקולנועי של מארוול.(פרופסור x כלוא בתוך קופסת אלומיניום מסיבות מסתוריות? זה כדי למגר את ההתקפים שלו) הסרט לוגן הינו סרט גיבורי העל מהטובים שנראו, ולמרות, ועכשיו אנו נמצאים רק בתחילת 2017,ייתכן והוא כבר ניצח את הסרטים הבאים.

  9. 9

    15:00 10.03.2017 | Sk אתה דפוק Sk אתה דפוק (אורח)

    מן הסתם הוא כתב "סיבות מסתוריות" כדי לא לחשוף פרטי עלילה. גאון.
    וזה לא כדי למגר את ההתקפים שלו, כנראה שאתה לא הבנת, זה כדי שבמידה ויהיה לו התקף ההשפעה שלו תהיה פחות חזקה.

  10. 10

    12:05 11.03.2017 | אחד שמבין במרוואל אחד שמבין במרוואל (אורח)

    זה לא חלק מהיקום הקולנוע של מרוואל, זה של פוקס.
    נשמע דווקא שהכותב יודע דבר או שניים ונתן סיקטרת מדוייקת להפליא לסרט.
    בתור אחד שמאוהב אוכב את וולברין ולא רק מסרטים, הסרא הזה היה נורא ובושה לדמות. וכן, קראתי את הקומיקס, זה לא אדפטציה טוסה או קרוב לכך

  11. 11

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון