הרשמה

ביקורת סרט: "שומרי הגלקסיה: חלק 2" - הלך הפלא, נשאר הגרוט

אז מה אנחנו איזשהו סוג של יחידת מתאבדים? -לא, אבל גם לא רחוק מכך. הביקורת שלנו על הלהיט החדש של מארוול - "שומרי הגלקסיה: חלק 2".

מצחיק ומשעשע למדי, אך מגושם עלילתית ורחוק מלהיות מבריק כמו הראשון - למרות כמה רגעים קסומים, החלק השני של הרפתקאות סטאר-לורד וחבורתו, לא ממש קסום.

תארו לעצמכם ארוחה במסעדת יוקרה מזמינה ומפוארת: מנות ראשונות עמוסות בכל טוב. עיקרית משובחת עם מספר תוספות חמות ובעלות טעם עשיר. סוגי שתייה רבים ומגוונים לבחירתכם. ולסיום, גם כמה קינוחים מתוקים כדי לעשות אפילו יותר נעים בלב. כל מה שבא לכם. מה שרק תרצו. עכשיו דמיינו ארוחה דומה, רק במסעדה קצת פחות איכותית. עם מנות שלא הושקעה בהן אותה האהבה, מלצרים פחות מחויכים ויותר איטיים ובמקום המשקה המועדף עליכם - קריסטל מנטה. מתוק אולי, אבל מזויף ועם הרבה יותר מדי צבעי מאכל. 

זה הוא בערך ההבדל בין "שומרי הגלקסיה" הראשון, שהוא עד היום - גם אחרי "אנטמן" ו"ד"ר סטריינג'" - הסרט המפתיע ביותר של "מארוול" לבין המשכו. אותו הסרט, עיבד למסך הגדול קומיקס לא מאוד מוכר בצורה מבריקה. ואף השתמש בתחכום רב בטון משתנה אך ברור, שאפשר לו לנוע מהמצחיק עד דמעות למרגש באותו האופן. סצנת "אנחנו גרוט" למשל - היא אחת כזו.

זהו רק חלק מהייחוד של אותו סרט גיבורי-על מרענן למדי - ג'יימס גאן הבמאי (שחזר לביים גם את ההמשך) מגחך בו על הקיטש ומלגלג על בניית סיפור באופן שגרתי. הוא לוקח חבורה של חסרי-מזל ומעביר אותם מסע ברחבי הגלקסיה, במקומות שונים ומשונים ובדרך מאחד ביניהם באופן אמין ומעורר הזדהות. כל זאת, עם אקשן, עם הומור, עם דביבון שמבקש "תביא לי את הרגל של הבחור ההוא" ועם מספיק דרמה קלילה כדי להכניס עומק ודינמיקה מיוחדת בין הדמויות, אבל פחות מכדי להפוך את כל העסק לטרף עבור ציניקנים.

וכך, כמעט שלוש שנים אחרי הגיע לו הסיקוול. המשכון שעלילתו מתרחשת שלושה חודשים בלבד אחרי זו של הסרט הראשון. ופתאום, הדרמה הזולה כבר יותר מורגשת והחיבור הייחודי בין הדמויות קצת פחות. מן ההומור יש בשפע, אבל הסיפור כמעט ולא קיים. ואלו רק חלק מהניגודים הבולטים שמונעים מהחלק השני להגיע לגדולה ושופכים אור על חסרונותיו המצערים. אם הסרט הראשון סחף למסע אנרגטי וחסר-מנוח מכוכב לכוכב ומהרפתקה אחת לאחרת - ובדרך הצטרפו עוד דמויות משונות וצבעוניות, הסרט השני קטן ואישי יותר ומתרחש כמעט כולו בכוכב אחד.  

כמובן, זה לא היה מפריע אם הייתה הרגשה שבאמת קורה משהו, אלא שבחלק בלתי מבוטל מזמנו, לא באמת קורה כלום ומתקבלת הרגשה של פילר. של זמן מסך נכבד מדי שניתן לדמויות שטחיות ולא באמת מפתח אותן כפי שחושב. שיחה מאולצת ומגוחכת של דראקס (דייב באטיסטה) ומנטיס (פום קלמנטיף, המצטרפת הטרייה לחבורה) על יופי פנימי וחיצוני היא רק דוגמה אחת. אם הסרט הראשון עסק בחיפוש והגשמה עצמית ומציאת מטרה - הסרט השני עוסק בבעיות אב, א-לה "דאדי אישוז" - ויש גם איזו תמה של התמודדות עם טראומות מהילדות ובדידות, אולם הסרט לא באמת נכנס לתוכה. הכל נשאר ברקע.

זו באמת בעיית העל של "שומרי הגלקסיה: חלק 2" - כמעט כל דבר בסרט הזה נשאר ברקע. ואולי סצנת הפתיחה המצוינת שלו, בה בייבי גרוט רוקד לצלילי תזמורת אורות החשמל, היא רמז מטרים לכך. אחריה, הסיפור נראה יותר כבסיס להצגת אתנחתות קומיות בזו אחר זו ולא הרבה מעבר, בלי עלילה קוהרנטית וחזקה שתחבר בין בדיחה אחת לאחרת. הפעם, החבורה יוצאת לחפש את אביו של סטאר-לורד (כריס פראט), כשברקע שאר הדמויות עסוקות בהרצת צחוקים, מציאת בני ברית חדשים, בדיחות על נבלים עם שמות משעשעים ודביבון אחד בשם רוקט (קולו של בראדלי קופר) שיגלה כי החייזר כחול העור יונדו אודנטה (מייקל רוקר) הוא האודי לבאז שנות-אור שבו.

בדרך, כאמור, יש המון הומור ושנינות. וגם האקשן - ובעיקר סצנה אחת מטריפה עם של יונדו והחץ - הוא תאווה לעיניים. יתר על כן, בזכות הבנייה והאפיון המוקפדים של הדמויות בסרט הראשון, החלק השני גם מצליח להיות מרגש לפרקים. מוזיקת הסבנטיז, שהיא חלק בלתי נפרד גם כאן, אמנם לא מצליחה לתפוס מקום דומיננטי בהשוואה לחלק הראשון, אך במספר סצנות היא בהחלט עושה את העבודה ואפילו מרגשת ומדליקה ברגעי השיא ניצוצות מהעבר, שעוד רגע היה נדמה כי כמעט ואבדו.

כתוצאה מכך, גם אם בסופו של יום קשה לומר כי מדובר בסרט רע, "שומרי הגלקסיה: חלק 2" הוא ללא ספק סוג של אכזבה. מעריצי "מארוול" הוותיקים כמו המצטרפים הטריים - ימצאו הרבה ממה ליהנות כאן. כי הכיף ישנו, ההנאה קיימת. יש הומור, יש דמויות מגניבות ויש אפילו הופעות אורח משעשעות של שני כוכבים הוליוודיים פופולריים. אלא שהציפייה מ"מארוול" היא כבר מעבר ל"נחמד" וה"בסדר" - וכשהאופי והיחסים בין חבורה שלפני שלוש שנים הייתה פלא של ממש, נדמים מזויפים ודומים לאלו בין חברי "יחידת המתאבדים", תחושת הפספוס מורגשת לחלוטין. נו טוב, גם ארוחה במקדונלד'ס היא דבר חביב מדי פעם.

רותם סופר - כתב קולנוע וטלוויזיה

רותם סופר - כתב קולנוע וטלוויזיה

משחק על: PC

בחיים לא תנצחו אותי ב- Team Fortress 2

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Jazz Jackrabbit 2, Crash Bandicoot 3

כשאני לא משחק אני: בטח בקולנוע

מסר לעולם: אל האינסוף ומעבר לו

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

    22:06 03.05.2017 | איתי ברנר איתי ברנר (אורח)

    אני מסכים שהסרט לא טוב כמו הראשון ושניסו לסחוט צחוקים על חשבון העלילה... במיוחד בכל מה שקשור לנבל התורן שלא שכנע אותי שהוא לא יותר מסתם קלישאה...

  2. 2

    00:24 04.05.2017 | פלפל חריף פלפל חריף (אורח)

    ביקורת מצוינת. טוב לראות שיש מבקרים שהולכים עם האמת שלהם ולא נכנעים לתכתיבים לפיהם כל סרט שמארוול מוציאים חייב להיות טוב.

  3. 3

    19:55 04.05.2017 | Tak Tak (אורח)

    מדוייק. בדיוק מה שהרגשתי

  4. 4

    01:19 07.05.2017 | גיל גיל (אורח)

    נהנתי לקרוא, נגעת בנקודות חשובות, הייתי מציין שהסרט מתוייג הסרט גיבורי על אבל למעשה זה סרט על חבורת נוכלים, אני אישית לא הייתי נותן לסרט ביקורת טובה כי רואים שמארוול ניסו לצייר את הסרט לגיבורי על אבל זה משהו אחר לגמרי, סרטי גיבורי העל איבדו את הלב המרכזי של העלילה וחבל שאנחנו הולכים לסרטים האלו ולא רואים גיבורים אמיתיים.

  5. 5

    12:32 07.05.2017 | דוד דוד (אורח)

    עקרונית אני מסכים. הסרט הזה אכן פחות טוב מהראשון, אבל הוא עדיין סרט מעולה.
    ג'יימס גאן בחר להתמקד - מאד - באלמנט המשפחתי והרחיב ופיתח את הדמויות בצורה ניכרת.
    בנוסף לזה הפעם הסרט מתמקד גם בנבלים, משהו שמארוול עושים חלש רוב הזמן, ואנחנו מקבלים המון זמן מסך עם נבולה ואגו.
    הבעיה העיקרית שלי עם הסרט הוא שזה מרגיש כאילו הם ניסו לסחוט דמעות ביותר מדי חלקים בסרט, החלקים הדרמטיים לא הרגישו שווים לחלקים המצחיקים ולאקשן.
    אבל בסך הכל, אכזבה זה לא, אלא פשוט סרט שונה ביקום ההולך ומשתנה של מארוול.

  6. 6

       | פורסם ע"י