Bad Pad הוא משחק פלטפורמה ישראלי אשר פותח ברובו על ידי מפתח בודד ועל זה מגיע לו כבוד רב. עם כל זאת Bad Pad סובל מכמה וכמה בעיות ולא מתאים לכל אחד
Bad Pad הוא משחק פלטפורמה ישראלי שעלילתו מספרת על שלט משחק שכפתוריו קמו לתחיה ועל הרפתקאותיו של הכפתור המרובע הנלחם בפנטגון הרשע שחטף את טרפז והקסגון. המשחק מכיל גם שלבי חידות ומיני משחקי ארקייד כמו Space invaders וכל אלה מלווים במוזיקת רוק ומטאל אשר נכתבה ובוצעה במיוחד למשחק. אגש ישר לעניין ואגיד ש-Bad Pad לא מתאים לכל אחד, הוא לא התאים לי בסופו של דבר וזה לא הופך אותו לרע, הוא דווקא משחק נחמד.
היא שם אבל אתם לא שם בשבילה
יש ל-Bad Pad עלילה, היא מסופרת בצורה קומית ומלווה במוזיקה קצבית ואינטנסיבית, אבל זה לא הצד החזק של המשחק. העלילה שסובבת סביב הכפתור המרובע במסעו להציל את חבריו לשלט אינה מושכת או גורמת לשחקן להביע בה עניין. אם אתם מחפשים משחק פלטפורמה עם עלילה טובה אז Bad Pad הוא לא התשובה בשבילכם, לעומת זאת הצד החזק יותר של המשחק בסיפור הוא המוזיקה, או השירים אשר נכתבו במיוחד בשבילו. עלילת המשחק אומנם לא גורמת לך לרצות להמשיך לשחק, אך השילוב עם המוזיקה ודמותו הקשוחה של הכפתור המרובע הם בסיס נהדר לסדרת אנימציה.
שלט רע
המשחקיות של Bad Pad פשוטה בהתחלה עם אפשרות לקפוץ ולרוץ, בהמשך המשחק השחקן מקבל יכולות נוספות כמו להנחית מכה כלפי מטה ולפתוח מעברים חדשים. כל שלב במשחק מלא במלכודות ואויבים אשר מנסים לעצור את הכפתור המרובע והם עושים זאת בהצלחה, כמות הפעמים בהם מתתי שוב ושוב באותו מקום היא עצומה. זו בדיוק הקללה והברכה של Bad Pad ולמה הוא לא מתאים לכל שחקן, הוא מעניש את השחקן יותר מידי (גם ברמה הנמוכה ביותר) והוא לא נותן שום סיבה להתגבר על המכשולים. ישנה דרך אחת לעבור כל מכשול, אחרי כמה ניסיונות ופסילות במכשול חדש אפשר להבין מה הדרך לעבור אותו וגם אז זה לא תמיד מספיק. להיפסל שוב ושוב באותו מקום גם כאשר יודעים את הדרך ונופלים על שטויות היא מתסכלת וכשאין משהו מספק בלעבור את המכשול אז אין חשק לעבור אותו.
זה בדיוק מה שקרה לי עם Bad Pad, התסכול מלמות כל כך הרבה פעמים בגלל שטויות טשטש את כל מה שמסביב, המוזיקה הפכה לבלתי נסבלת, הכפתורים לא נוחים, המעט עניין שהיה לי בעלילה נעלם. הסגנון הלא סלחני שרק מנסה להרוג את השחקן ומשאיר רק דרך אחת לעבור מכשול פשוט לא מתאימה לי.
חשוב לי לציין שיש גם מיני משחקי ארקייד וגם הם לא סלחניים, והם הכרחיים כדי להתקדם בעלילה. כדי להפעיל את מכונות המשחקים תצטרכו לאסוף מטבעות, עצם העובדה שמודבר במשהו שמגביל את ההתקדמות במשחק ומפריע לזרימה שלו מבלי לתת סיפוק או הרגשה טובה כשעוברים אותו פוגעת במשחק.
Bad Pad מכיל גם קרבות בוסים, אבל הם מרגישים אותו הדבר, בערך כמו כל המשחקיות שלו, חוזרים על עצמם.
ריצה, קפיצה ורוקנרול
מוזיקת הרוק והמטאל שנכתבה ובוצעה במיוחד ל-Bad Pad היא מצוינת, קצבית ואינטנסיבית. המוזיקה מתאימה את עצמה לקצב של השלב ולקושי שלו והיא משתלבת יפה עם האופי ההומוריסטי של המשחק. עם כל זאת המוזיקה חוזרת על עצמה, אותן פסילות שדיברתי עליהן קודם לכן גרמו לי לא סתם לא לאהוב את המוזיקה אלא לשנוא אותה (לפחות בחלק מהשלבים). הוסיף ואומר שעם כל הסלידה שנוצרה מהמוזיקה, היא לא אשמה, אלא המשחקיות המחמירה יתר על המידה. שיר הנושא של Bad Pad עוד תקוע בראשי והוא בהחלט קליט וטוב.
זה לא שלב שכבר הייתי בו?
ל-Bad Pad יש עיצוב רטרו עם שלבים צבעוניים שעומדים בסטנדרט גבוה, אך השלבים חוזרים על עצמם וכך גם המראה שלהם. שום חדר לא נראה שונה כל כך מקודמו, הן מבחינת העיצוב והן מבחינת איך שהמלכודות עובדות. אין הרבה מה להגיד על העיצוב של המשחק, הוא נחמד וטוב, אבל גם הוא נדחף לשוליים בצל המשחקיות.
השורה התחתונה
Bad Pad נמצא בגישה מוקדמת בסטים, אבל גם עם הבאגים המעטים הוא מרגיש כמו משחק די גמור. קל לראות שלא רק הכפתור המרובע וחבריו קיבלו נשמה, גם למשחק עצמו ניתנה כל הנשמה מהיוצר שלו ,אבישי מזרב ובכל זאת לא נהניתי ממנו. לצד מוזיקה ועיצוב טובים המשחקיות המתסכלת הפכה את Bad Pad לסיוט מתמשך שבכל רגע בו אתה רוצה שרק יפסק. שום דבר לא גרם לי לרצות להתקדם מעבר לקטע בו נפסלתי שוב ושוב, לא העלילה, לא המוזיקה ולא הסיפוק בלעבור את המכשול.
המשחק באמת לא רע, הוא פשוט לא מתאים לכל שחקן, אם אהבתם את Super Meat Boy אז תאהבו גם את Bad Pad. קיים למשחק דמו בסטים ואיתו תוכלו לשפוט בעצמכם את המשחק. יש לו פוטנציאל וביצוע בסטנדרט די גבוה, אך הוא לא מתאים לכולם.
תגובות
1
21:06 16.08.2017 |
גיימר ישראלי (אורח)
נראה מאוד מעניין. נראה לי שאקנה אותו.
2
| פורסם ע"י