הרשמה

ביקורת - Gravity Rush 2

Gravity Rush היה אחד המשחקים היותר מרעננים שהיו ל-PSVita. שמואל יצא לשחק במשחק ההמשך ונחת אצלנו עם מחשבותיו.

  • PlayStation 4
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 18/01/2017

הסיפור יכול להיות מבלבל לפעמים, וחלק מהמשימות יכולות להיות בינוניות למדי, אבל Gravity Rush 2 בכללותו הוא משחק מצוין וכיפי לבעלי PlayStation 4.

אחרי כמה שעות עם Gravity Rush 2 כבר התחלתי להבין איזה כוח-על אני באמת רוצה - בכל זאת, להיות מסוגל לרחף באוויר זה אחד הדברים שכמעט כולם רוצים להיות מסוגלים לעשות. Gravity Rush 2 הוא משחק ההמשך למשחק ה-PSVita הפופולרי שקיבל גם גרסת Remastered בשנה שעברה ל-PlayStation 4. המשחק שיצא בינואר השנה הוא המשך ישיר למשחק הזה וממשיך את הסיפור תוך כדי הבטחה להגדיל את המפות והעולם של הגיבורה שלנו ולהוסיף עוד אופציות לחימה ושליטה בכוח הכבידה. אז האם שווה לכם להיכנס לעולם המעופף של Kat, או שאולי עדיף דווקא שתשמרו את הרגליים על הקרקע ואת הכסף בכיס?

בפרקים הקודמים...

זה המשחק השני בסדרת ההרפתקאות של Kat, הגיבורה שלנו, אבל בניגוד להרבה משחקים אחרים שאני מכיר, אם אתם רוצים להתחיל לשחק במשחק אז לפחות מבחינת הסיפור - זה לא המקום להתחיל בו. השעה וקצת הראשונות של המשחק מספקות כמעט שום מידע לגבי מי זאת Kat, מאיפה היא הגיעה, למה היא איבדה את הכוחות שלה, מי אלה האויבים המוזרים האלה שנלחמים בהם ועוד. מי שרוצה להבין באמת מה קורה במשחק, צריך לשחק במשחק הראשון או לכל הפחות לצפות בסרטונים של הסיפור של המשחק הראשון ואז לקפוץ למשחק השני. אבל למי שאין זמן לשני הדברים הללו, הנה הסבר קצר על הגיבורה שלנו ועל הסיפור באופן כללי.

Kat, הגיבורה של המשחק, היא בחורה רגילה למדי שמתעוררת בעיר המרחפת של Hekseville ומגלה שלחתול שלה, Dusty, יש את היכולת לשלוט בכוח הכבידה מסביב ל-Kat. לאחר הרבה תלאות אנחנו מגלים ש-Kat היא לא בחורה רגילה בכלל והיא אחת הדמויות היותר חזקות ומשמעותיות בעולם שלה למרות שאנחנו לא יודעים מי היא הייתה בעצם. לאחר מאורעות המשחק הראשון, Kat מוצאת את עצמה במושבת הכורים של Banga. בהתחלה Kat לא מצליחה להשתמש בכוחות שלה בגלל ההיעדרות של החתול שלה, Dusty. במהלך הפתיחה של המשחק היא מוצאת את הכוחות שלה בחזרה ומכאן ממשיכות ההרפתקאות שלה במטרה לגלות עוד על העבר שלה ועל העולם שהיא חיה בו.

הסיפור של המשחק יכול להיות מבלבל מאוד לעיתים ולא בגלל העובדה שהוא המשך ישיר למשחק הראשון אלא בגלל שלפעמים הוא פשוט נמצא בכל מקום. הפתיחה של המשחק לא ממש קשורה להמשך חוץ מהיכרות עם דמויות חדשות וישנות וגם הסוף טיפה מתעלם ממה שהלך בהתחלה ובין לבין. הסיפור כולו הוא טוב עם כמה טוויסטים וסיום נהדר, הוא פשוט לא ממוקד ומפוקס כמו שאני אוהב. העולם של המשחק מדהים, באמת. המשחק עובר מחורבות של ערים שנהרסו כתוצאה מסופות גרביטציה לערים חיות ומעופפות באוויר עם אזורים שונים ומגוונים. הפרזנטציה של העולם של המשחק מעולה וכל פעם שנכנסתי למשחק פשוט נהניתי להסתכל על העולם ולעוף דרכו בעזרת Kat. אבל עם כל הכבוד לסיפור ולעולם, איפה שהמשחק באמת זורח זה במשחקיות שלו.

תלויים באוויר

הבסיס של המשחקיות נשאר מאוד דומה לזה של המשחק הקודם: Kat מסוגלת לשלוט בכוח הכבידה שמסביבה בעזרת החתול שלה Dusty, לרחף באוויר ולשנות את כוח הכבידה כך שהיא תוכל לרוץ על קירות ותקרות ברחבי העולם הגדול ובאמת מדהים של המשחק. מנגנון הקרבות מהמשחק הקודם גם נשמר, כש-Kat צריכה לעבור מריחוף באוויר ומלחמה באויבים שלה, ה-Nevi, תוך כדי תעופה בזירה לירידה לקרקע בשביל האגרופים והבעיטות הסטנדרטים שלה בנוסף לאופציה להעיף כל מיני חפצים כדי לגרום להם נזק. אבל למרות שהמשחקיות נראית דומה מאוד, Gravity Rush 2 כן משנה את המשחקיות טיפה בכך שהוא מוסיף שני סגנונות לחימה שונים לגיבורה שלנו שנפתחים בשלבים שונים של המשחק: סגנון הלונאר (Lunar) וסגנון ג'ופיטר (Jupiter) בנוסף לסגנון הדיפולטיבי של המשחק.

לונאר הופך את Kat ליותר קלילה ואחרי הרבה אימונים גם מאפשר להגיע ממקום למקום בשדה הקרב ביותר קלות. ג'ופיטר גורם ל-Kat להיות כבדה יותר ולזוז פחות בקלות, אך היא עושה יותר נזק מהרגיל והיא מקבלת מתקפות מיוחדות שעוזרות לה לכפר על האיטיות היחסית שלה. כל סגנון מתאים לסיטואציה שונה והמעבר ביניהם קורה בלחיצת כפתור כך שגם קרבות שבהן צריך להשתמש בכמה סגנונות שונים בזמנים שונים בקרב הופכים למשימת התאמות של סגנון לסיטואציה וזה קורה בצורה נהדרת. מה שכן, חלק מהבוסים במשחק יכולים להיות מעט מתסכלים, שכן במקומות סגורים המצלמה שעובדת מצוין עם התעופה במשחק הופכת ליריב הכי גדול שלך ולפעמים לא מאפשרת לך לראות מאיפה מגיעה המתקפה הבאה של הבוס, זה משהו שלפי דעתי היה אפשר לתקן וזה סתם חבל.

המשימות השונות במשחק מתחלקות למשימות של הסיפור ומשימות צדדיות שאפשר לעשות במהלך המשחק. משימות הסיפור וגם חלק מהמשימות הצדדיות ממש יפות ורובן מנצלות את היכולות השונות של Kat, אבל מידי פעם נופלת עליכם משימה שבה אתם נדרשים לעקוב אחרי מישהו במעין משימות התגנבות שכאלה. לדעתי אפשר בקלות לומר שאלו הן המשימות החלשות ביותר במשחק ולפעמים גם הורסות את החוויה של המשחק בכמה מקומות. אני מבין את החשיבות של איזון וגיוון במשימות אבל זה לא באמת נחוץ.

אבל למה רק 30???

אז המשחק יפהפה, באמת. כמו שציינתי קודם, העולם נבנה בצורה נהדרת ומשתלב בצורה מדהימה עם היכולת המיוחדת של Kat. הערים נראות טוב לא משנה באיזה חלק שלהם אתם נמצאים והיריבים ושאר הדמויות מעוצבים יפה ונראות כאילו הן יצאו מסדרת אנימה פופולרית. המשחק רץ ברזולוציה של 1080p ו-30 פריימים לשנייה, גם על ה-Pro ובדומה להמון משחקי אקשן על הקונסולה, הביצועים האלה פוגעים בחוויה ממש. אני רק יכול לדמיין איך המשחק היה נראה ועובד עם פי שניים מהביצועים. לא נראה שהמשחק הוא מאוד מאוד כבד מבחינה גרפית, גם עם כל האפקטים היפים של Kat והסביבה, אז אני מאמין שעם עוד מאמץ המשחק היה יכול להגיע ל-60 פריימים לשנייה.

הדבר היחיד שמנחם אותי בעניין הזה הוא שהביצועים הם לפחות חלקים מספיק ואין ממש נפילות בשום מקום, גם אם יש הרבה דברים ברקע והאנימציות של Kat, Dusty ושאר הדמויות גם מאוד מתאימות להן. הפסקול בעיניי ראוי לציון - הוא מאוד קסום ומרגיש כמו פסקול של סרט של דיסני. הפסקול והסאונד באופן כללי גורמים לשחקן להתמסר לעולם ולהרגיש כמו חלק מסרט אנימציה משובח.

השורה התחתונה

Gravity Rush 2 מרגיש יותר גדול ומרשים מקודמו, Gravity Rush. התוספות ללחימה והתעופה של Kat, בנוסף לעולם הגדול יותר של המשחק מרגישים כמו משחק המשך אמיתי וגדול יותר. הפסקול, האנימציה של הדמויות, הסיפור הנחמד והרחב והפרזנטציה הכללית של המשחק גורמים לו להרגיש כמו סרט אנימציה שבו אתם מזיזים את הגיבורה הראשית וחלק מהמשימות ממש נחמדות וכיפיות. הסיפור יכול לבלבל את השחקן לעיתים ולגרום לו לחזור רגע למשחק הקודם כדי להבין מה קרה בחלק מסוים שלו ומשימות ההתגנבות במשחק הן דיי משעממות אבל המשחק בכללותו ממש טוב וכיפי וגם ארוך יחסית כשהמשחק עצמו בלי המשימות הצדדיות ייקח כ-20 שעות להשלים. לפי דעתי המשחק שווה קנייה על ה-PlayStation 4 לאוהבי משחקי אקשן עם סטייל.

8
מתוך 10
נבדק על:
PlayStation 4

הטוב

  • משחקיות כיפית ומשופרת
  • פסקול ואנימציה יפים מאוד
  • סיפור טוב בסך הכל
  • עולם מדהים לחקור

הרע

  • הסיפור יכול לבלבל לעיתים
  • ביצועים שגורעים מהחוויה
  • משימות התגנבות משעממות

והרחיפה

  • זה נראה סופר כיף
שמואל מקונן - כתב תוכן

שמואל מקונן - כתב תוכן

משחק על: PC, 3DS, PS4, Nintendo Switch

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Super Smash Bros Melee.

כשאני לא משחק אני:עורך סרטונים לערוץ היוטיוב שלי

מסר לעולם: תחתרו לעשות את מה שאתם אוהבים ותהיו נחמדים אחד לשני, זה משתלם רצח :-)

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

    13:18 17.09.2017 | מתן מתן (אורח)

    למרות שהמשחק הראשון רץ ב60 פריימים בפס4, אני לא חושב שזה צודק להוריד מהציון בגלל שהמשחק השני רץ ב30, המשחק בקושי יורד מזה, בנוסף יש לו הרבה אפקטים שלא היו בראשון ועוד מספר דברים כמו כמות הNPC שבמפה. אני לא חושב שהפלייסטישן 4 או הפרו באמת יכולים להריץ את הצשחק הזה ב60 פריימים בלי לוותר על הרבה דברים.

  2. 2

    14:34 17.09.2017 | שמואל מקונן - כתב תוכן שמואל מקונן - כתב תוכן

    בעיניי כן... המשחק הזה מבחינה גרפית מרשים מאוד אבל זה לא Horizon או The Witcher ובתכל'ס לפי דעתי היה אפשר להריץ את המשחק על יותר מ30 פריימים בשנייה...
    במשחקי אקשן למיניהם חשוב לי באופן אישי שהמשחק יהיה חלק ככל האפשר - זה גם למה הגרסה האהובה עליי בדר"כ אם קיימת אחת זו הגרסה לPC כי לרוב היא תרוץ ב60 פריימים לשנייה.
    הייתה כאן בחירה בין אלמנט הפרזנטציה לביצועים ובעיניי זה פוגע. כנראה שבעינייך לא :)

  3. 3

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון