הרשמה

ביקורת: Twelve Minutes - חדר פרטי בגיהינום

את הביקורת הזאת ייקח לכם פחות מ-12 דקות לקרוא, אנחנו מבטיחים לכם. בואו לקרוא מה חשבנו על המשחק האקסקלוסיבי לפלטפורמות של Xbox!

  • PC
  • Xbox One
  • Xbox Series X|S
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 15/11/2021

מדובר במשחק נישתי שלא יתאים לכולם, אבל אם הרעיון של לחקור חדר מקצה אחד לשני ולהתייחס לכל מילה שנאמרת בסיפור קוסם לכם, יכול מאוד להיות שהמשחק יהיה בדיוק בשבילכם

מסיבת העיתונאים של Microsoft ב-E3 2019 היתה כנראה מסיבת העיתונאים האמיתית האחרונה באמת של E3 כמו שהכרנו עד התפרצות הקורונה. באותה השנה היה מדובר במסיבת עיתונאים מפוצצת שהביאה איתה הכרזות מרגשות אחת אחרי השניה. בזמן שחלק מההכרזות התיישנו בצורה מעט מביכה, דוגמת משחקים כמו Blair Witch שהיה טוב, אך לא מצוין, או Cyberpunk 2077 שהיה בסדר, אבל שוחרר במצב כללי די מזעזע, היו גם הכרזות לפרויקטים מצויינים דוגמאת Spiritfarer המצוין. אחרי שקיבלנו את ההכרזה על שינוי השם של Dragon Ball Project Z ל-Kakarot, הגיעה הכרזה מסקרנת במיוחד בדמות Twelve Minutes.

הטריילר הציג משחק טופ דאון (בצילום מלמעלה) שמתרחש בחדר כניסה לדירה כאשר מתנהלת שיחה מאוד ביזארית בין זוג נשוי שמתפתחת לריב מאוד מלחיץ, כל זה נעשה אפילו לחוץ יותר כאשר שוטר נכנס לתמונה ופורץ לדירה. שנתיים מאוחר יותר אנחנו מקבלים כבר טריילר משופץ יותר במהלך E3 הדיגיטלי של Microsoft ויחד איתו גם מגיע תאריך השחרור של המשחק. שום דבר פיזית לא השתנה בחדר שהוצג לנו לפני שנתיים, אבל הקולות ששמענו השתנו בהחלט והוחלפו בשחקנים מאוד מוכרים מעולם הקולנוע. אז האם ההמתנה למשחק המותח הזה השתלמה? בואו איתי ל-12 דקות של חסד ואספר לכם את דעתי, מהר לפני שהקריאה עלולה להתחיל מההתחלה

מותק, אני בבית!

דבר ראשון ששמתי לב אליו הוא שלדמויות במשחק אין שמות, לפחות לא לאלו אשר מופיעות במשחק עצמו כאשר השם היחיד שמוזכר לאורך המשחק הוא דליה (Daliah). ההתייחסות לדמויות נעשית תמיד בעזרת מילת תיאור מסויימת (בעל, אישה). המשחק מתחיל כאשר הבעל חוזר הביתה, הוא נכנס הביתה לזרועותיה האוהבות של אישתו, הם נהנים מהקינוח שאשתו הכינה לשניהם לאור נרות והיא מודיעה לו כי בקרוב הוא עומד להיות אבא. לפתע, דפיקה בדלת, הרגע הרומנטי ששניהם חלקו נקטע בגסות על ידי קריאות בדלת, "שוטרים, נא לפתוח את הדלת", האישה פותחת את הדלת לשוטר בחליפה שמודיע לה כי היא תחת מעצר על רצח אביה 8 שנים מוקדם יותר. הבעל והאישה נאזקים על ידי השוטר והמוטיב האמיתי של השוטר מתברר, הוא מחפש את שעון הכיס של אביה, כאשר האישה מסרבת לגלות לשוטר היכן השעון מוסתר, השוטר מחליט לנסות לשבור את האישה ולענות את הבעל על ידי חניקה למוות וכאשר היא נשברת, הבעל מתעורר בכניסה לדירה, כאילו כל האירועים האחרונים, לא התחרשו כלל.

העלילה של המשחק, כמו שניתן להבין, מתרחשת בלופים, הלופ מתחיל מהכניסה של הבעלה לדירה ונגמר בסיום 12 דקות, כאשר הבעל מת או כאשר ינסה לעזוב את הדירה (חשבתם שניתן לכם לברוח כל כך מהר?). העלילה של המשחק תשתנה על פי ההחלטות של השחקן, כשככל שנגלה יותר פרטים על האישה ועל ההיסטוריה שלה, כך הבחירות שהשחקן יכול לבצע ישתנו. כבר אחרי הלופ הראשון יהיה ניתן להתחיל לדבר עם האישה בנוגע לעובדה שהבעל חי את אותו הערב בלופים ומפה העלילה עומדת להשתנות. ככל שנתחיל לשאול אותה יותר שאלות וככל שנתעסק עם החלל של הדירה יותר כך המשחק יסתעף יותר - הכל בידיים שלנו. המשחק הוא משחק יחסית קצר וניתן לסיים אותו יחסית במהירות אם יודעים מה לחפש - ניתן להגיע לכל הסופים יחסית במהרה תוך כמה שעות בודדות. התסכול היחיד מחלק מהסופים הוא שחלקם אומנם מחזירים את השחקן חזרה לתחילת הלופ, אבל חלקם פשוט מוחקים את השמירה ומחזירות את השחקן להתחלה ובכך שוברים את הלופ לחלוטין (אגיע לכך בהמשך)

בואו עכשיו ניגע במה שהוא כנראה גולת הכותרת האמיתית של המשחק הזה, עם כל הכבוד לעלילה שלו ולמשחקיות שלו (שבה אגע עוד מעט כמובן), יש לנו קאסט שחקנים מהסרטים (וזה לחלוטין pun intended). נתחיל מזה שיש לנו את ווילם דאפו (Willem Dafoe) בתור ה"שוטר", שאם הוא לא מוכר לכם בתור ריוק מהאדפטציה (המזעזעת) של Netflix ל-Death Note, אולי אתם תזהו אותו דווקא בתור הנבל מהסרט Spider-Man הראשון, הגובלין הירוק. לאחר מכן יש לנו את דייזי איזובל (Daisy Ridley) שידועה בעיקר בתפקידה בתור ריי מטרילוגיית מלחמת הכוכבים האחרונה ובתור הבעל יש לנו את ג'יימס מקאבוי (James McAvoy) שרובנו כנראה נזהה בתור הגרסא הצעירה של פרופסור אקסבייר (Xavier) או מ-Split. הקאסט נותן הופעה מצוינת, ונהניתי מכל שורה שהם הקריאו, אני לא מכיר תפקידים שהיו להם במשחקי וידאו אחרים, אבל הם עשו עבודה שהיא יוצאת מין הכלל בעיניי, באמת שאפו ענק על הליהוק שלהם, העניקו לי הנאה צרופה.

 

אם בהתחלה אתה לא מצליח - נסה שוב (ושוב ושוב ושוב...)

כמו שכבר הזכרתי, המשחק מתרחש בלופים של אותם 12 הדקות שהדמות של הבעל חווה שוב ושוב. לפי המשפט המוכר של Vaas: ההגדרה של שיגעון היא לבצע את אותה הפעולה פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה, אז מה אנחנו אמורים לעשות על מנת לשנות את הגורל של הבעל? ככל שנתחיל לחזור על הלופים, אפשרויות שיח שונות יפתחו לשחקן - אפשרויות שיוכלו לשנות את כיוון העלילה. אבל זאת לא הצורה היחידה שבה השחקן יכול לשנות את העתיד שלו: הוא יכול גם לתקשר עם הסביבה שלו, ועל מנת באמת להתקדם בסיפור, צריך להתחיל לחקור את הבית. הבעל יכול לקחת חפצים כמו הכוסות או הסכין שבקיור, ולהשתמש בהן על חפצים וחלקים שונים בבית, כמו פתחי האוורור ועוד.

אין המון מה לכתוב על המכניקות השונות של המשחק מאחר והן לא רבות, המשחק מאוד מבוסס על הנרטיב שלו והנרטיב משתנה על פי הפעולות והבחירות של השחקן בכל פעם. למשחק יש לא מעט סיומים אפשריים, חלקם מאוד מהירים וחלקם דורשים הרבה חזרתיות על ה-12 דקות של הלופ. הבחירות של השחקן משתנות מלופ אחד לשני, ככל שהשחקן יודע יותר על העבר של אישתו ושלו, ככה הפעולות שהוא יכול לבצע ובחירות הדיאלוגים משתנות, מה שמוביל לסצינות שונות. מה שיכול מאוד לתסכל בחלק מהסופים הלא מהירים, היא העובדה שמהם אי אפשר להמשיך, המשחק מגיע למצב של Soft Lock שבו פשוט לא ניתן לבצע אף פעולה שיכולה להביא את השחקן לסוף חדש, מה שאומר שצריך להתחיל את המשחק מההתחלה ולבצע את אותן הלופים שוב ושוב מההתחלה.

דבר אחד נוסף שאני רוצה להעלות בנוגע למכניקה הכללית של המשחק היא שניתן להיתקע עליה במשך שעות ולא להבין איך ולאן להתקדם. הסיפור לא יכול להתקדם אם הבעל לא מודע לפרטים מסויימים של הסיפור, דברים כמו מה המוטיב של השוטר האלים להגיע ולתחקר את האישה? מה האישה מסתירה או איפה דברים מסויימים מצויים בבית ועוד. מצאתי את עצמי חוזר על המון פעולות פעם אחר פעם מבלי להבין איך אני באמת אמור להתקדם. כביכול המשחק נותן רמזים נורא דקים לפעולות מסויימות שניתן לבצע, אבל הרמזים האלה כל כך דקים שקל מאוד לפספס ופשוט להתעלם מהם לחלוטין, מה שיכול להוביל לשעות על גבי שעות של תסכול וחזרה על אותן הסצינות שוב ושוב מבלי להבין איך ניתן לשנות את התוצאה ולא לחזור לאותו הלופ פעם נוספת.

Less is (not) more

אין המון שאני באמת יכול להגיד גם על העיצוב של המשחק, המשחק הוא Top down, כשאין סביבות או מפות מרשימות, רק בעל מעונב (פרט מידע שאני יודע רק בגלל ההתחלה של המשחק שבה ניתן לראות את הבעל במעלית, אך הדמות שמופיעה בהשתקפות מאוד מטוטשת וחסרת הבעה, עם רק צורה כללית של פנים). בנוסף קיימות גם הדמויות של האישה והשוטר שהם חסרי פנים לחלוטין, הדבר יוצר קונטרסט מאוד מעניין מכיוון שכשחקן אנחנו מחפשים כמה שיותר מידע על מנת להתקדם בסיפור, אבל באותו הזמן כל כך הרבה מידע כמו איך הפרצוף של הדמויות השונות נראה, מה השם שלהן, מה היא השעה, מה הוא היום ועוד, פשוט חסר. המטרה היחידה שהמשחק באמת מציב בפני השחקן בהתחלה ובאופן מאוד ברור הוא הצורך לעצור את ה"שוטר" שנכנס לדירה ומפריע לאורך החיים של הזוג, אבל מבלי לספר באופן ישיר לשחקן, נוספים כל כך הרבה רבדים למשימה הזאת שמשנים גם את העלילה וגם את המשחקיות. זה עיצוב גאוני אבל הוא עלול להתפספס מאוד בקלות עבור שחקנים שונים, מה שהופך את המשחק למאוד נישתי עם שמות גדולים אשר מעורבים בפרויקט.

לסיום אני כמובן ארצה גם לדבר על הפסקול של המשחק, ניל בונס (Neil Bones) הוא שם עלום וחדש לחלוטין בתעשיית המשחקים, כאשר עבודתו הראשונה היא Twelve Minutes. אני חייב להגיד שאני אומנם נהנה להאזין לפסקול של המשחק גם מבלי לשחק, אבל חסרים בו קטעים שנשארו איתי. השמות של הרצועות השונות הן מספרים רומיים (כמה מפתיע, ישנם 12 קטעים בנוסף לקטע שקרוי O), כשהמלודיה היחידה שבאמת הצליחה להישאר איתי בסוף המשחק היא מהקטע שנמצא בתפריט המשחק. מעבר לכך, קיימת הרבה מוזיקה מתוזמרת ומאוד דרמטית לאורך המשחק שבעצמה נשמעת מעולה, והיא אכן משרתת את המשחק, אבל היא לא באמת תישאר איתי לאורך זמן אחרי שהמשחק נגמר והכתוביות החלו לרוץ.

 

השורה התחתונה

Twelve Minutes הוא משחק נישתי שלא יתאים לכולם, אבל אם הרעיון של לחקור חדר מקצה אחד לשני ולהתייחס לכל מילה שנאמרת על מנת באמת להתקדם בסיפור קוסם לכם, יכול מאוד להיות שהמשחק הזה הוא בדיוק בשבילכם. אני לא אצליח באמת להסביר לכם למה אני אוהב את המשחק מבלי בטעות לגלות פרטי עלילה מרכזיים שהופכים אותו למשחק באמת מצוין. בנוסף, אני פשוט לא מצליח לראות איך המשחק הזה יעבוד בשום צורה אחרת - הוא הגיע למדיום הנכון עבורו. הסאונדטרק משרת את המשחק נאמנה אך בזכות עצמו הוא מאוד שכיח וכנראה שמעבר לנעימת הפתיחה שלו, מעט מאוד מהפסקול באמת ישאר איתי אחרי שסיימתי את המשחק. יחד עם זאת, הנוכחות של 3 שחקנים מפורסמים במשחק אחד והופעות שהן באמת מצוינות ללא שום צל של ספק, הופכות את החוויה למהנה אף יותר, גם אם היא לא תמיד נראית הכי ברורה.

7.5
מתוך 10
נבדק על:
PC

הטוב

  • שחקני קול מהמעלה הראשונה
  • עיצוב מינימליסטי שמצליח לספר לא מעט
  • עלילה מעניינת במיוחד...

הרע

  • אך מסתתרת מאחורי רמזים דקיקים
  • פסקול שקל לשכוח (אבל עשוי טוב)
  • אחרי הסוף אין אפשרות לחזור אחורה לבצע בחירות שונות

וווילם דאפו

  • אנחנו לא ראויים לשחקנים כמוך, בבקשה תדובב עוד משחקים.
אור יהודה סגל - כתב תוכן

אור יהודה סגל - כתב תוכן

משחק על: PC, Nintendo Switch, Ps4, PsVita (ושאר שאריות של דורות קודמים)

בחיים לא תנצחו אותי ב: PVE, אין מצב שתנצחו אותי!

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Star Wars: Shadows Of The Empire

כשאני לא משחק אני: סטודנט להנדסה, צילום

מסר לעולם: UP, UP, DOWN, DOWN, LEFT, RIGHT, LEFT, RIGHT, B, A, START

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון