הרשמה

ביקורת: Xbox Series S

ביקורת לקונסולה מנוקדת מבט של שחקן מחשב

רועי החליט לעזוב את המקלדת ועכבר ולהחליף אותם בשלט

הקונסולה סופקה לנו הודות למיקרוסופט ישראל, תודה רבה!

הביקורת הזאת תיהיה יוצאת דופן לעומת ביקורות החומרה האחרות שאני כותב באתר מכמה סיבות, ראשית ה-Xbox Series S יצאה כבר לפני יותר משנה וכל ההייפ שהיה סביבה בחלון ההשקה חלף. שנית, אני הולך לגשת לביקורת הזאת מכיוון אחר לגמרי. כמו שאפשר להבין מכל הביקורות שלי למוצרי וחלקי מחשב אני 100% שחקן מחשב וחוץ מתקופה קצרה בצבא שהייתה לי ולחברים שלי בחדר Xbox One S, מעולם לא הייתה לי קונסולה ואני מאוד רחוק מלהיות שחקן קונסולה. לכן כשמיקורוספט פנו אליי והציעו לי את האחות הקטנה לבית קונסולות הדור הנוכחי החלטתי לבקר אותה ולכתוב את הביקורת מנקודת המבט המאוד ספציפית שלי. אז אחרי יותר מחודש איתה, הנה כל המחשבות שלי על ה-Xbox Series S מנקודת מבט של שחקן מחשב.

קטן מהצפוי

אני אוותר על כל החלק שבו אני מספר על חווית האנבוקסינג כי שוב, כל החלק הזה היה מעניין יותר לפני שנה. הדבר היחיד שהפתיע אותי בכל הנושא כאן הוא הגודל של הקונסולה, מאז השקתה בנובמבר 2020 ועד היום לא ראיתי את ה-Series S אפילו לא פעם אחת. ידעתי שהיא קונסולה קטנה וקומפקטית אבל כל התמונות שראיתי עד עכשיו הטעו אותי וגרמו לי לחשוב שהיא יותר גדולה. אני מאוד אהבתי את הקומפקטיות של הקונסולה שכן היא יכלה להיכנס בלי בעיה בכוננית טלוויזיה היחסית צרה שלי ועוד היה לה מספיק מרווח כדי לנשום אוויר קר, לגודל של הקונסולה יש עוד יתרון מבחינתי אבל אני אדבר עליו מעט מאוחר יותר.

כידוע את הגודל הקטן של ה-Series S מיקרוסופט הצליחה להשיג בין היתר בזכות ויתור על כונן הדיסקים שקיים באחותה הגדולה, ה-Series X. כמו שאמרתי, לא היה לי מעולם קונסולה ואני מאמין גדול בפתרונות דיגיטליים לכן לא היה לי יותר מידי אכפת שאין כאן כונן לדיסקים של משחקים שקניתי (או החלפתי) כבר לפני כמה שנים ואני עדיין רוצה לשחק בהם. למעשה, כל העולם הדיגטלי הזה שה-Series S דוחפת אליו היה יכול לעבוד נהדר אם מיקרוסופט באמת הייתה חושבת עליו עד הסוף ומשקיעה בפרטים החשובים שהראשון בהם הוא הכרטיס רשת. כרטיס הרשת של ה-Series S תומך בתקן WIFI 5 בלבד, שזה אמנם לא רע אבל כבר כשהקונסולה יצאה היו לא מעט ראוטרים אשר תומכים בתקן WIFI 6 החדש והמהיר ולמרות זאת מיקרוסופט בחרה לשלב בקונסולה החדשה שלה כרטיס רשת "ישן". גם חיבור ה-LAN הוא קצת מיושן עם מהירות של עד ל-1GbE (שזה מתחת לסטנדרט ההולך ונבנה של 2.5GbE) אם חשבתם שאלו בחירות שנעשו כדי להוריד את מחיר הקונסולה אז תחשבו שוב כי גם ל-Series X יש את אותן יכולות רשת, רק ששם אפשר להשתמש בדיסק ולא להיות תלויים במהירות ההורדה הירודה בלבד. ;

פשוט לשחק

נדלג על כמה שעות של המתנה מול הקונסולה הקטנה בזמן שהיא עובדת על כל ההורדות והגענו לרגע האמת, להתחיל לשחק וכאן התחלתי להבין את הקסם והיתרון שטומנות בחובן הקונסולות. גליתי שלשחק בסלון על קונסולה הוא הרבה יותר כיף ומרגיע מאשר לשחק במחשב, עם קונסולה אני יכול להגיע ולהימרח על הספה עם שמיכה נעימה ולשחק על מסך גדול. נכון זאת חווית משחק הרבה יותר קז'ואלית אבל יש בזה משהו כיף שכן אני לא צריך להיות מרוכז ולהרגיש כאילו אני משקיע את כל כולי במשחק כמו שזה מרגיש במחשב, לפעמים זה מרגיש קצת כמו מטלה שאחרי זמן מה צריך לעשות ממנה הפסקה. בנוסף, לשחק בסלון על הטלוויזיה שהיא הרבה פעמים מרכז העניין של החדר הוא הרבה יותר חברתי ומזמין מאשר לשבת על המחשב. בזכות חווית המשחק החברתית שקיבלתי מה-Series S הצלחתי סוף סוף לשכנע את בת הזוג שלי לשחק איתי ב-It Takes Two וגם היא טענה ש"זה (המשחק ב-Xbox) פחות מאיים מאשר לשבת ולשחק מול המפלצת הזאת (המחשב שלי)". כשאני רוצה את הביצועים הטובים ביותר אני הולך למחשב אבל משחק בקונסולה בסלון הוא חברתי, הוא מזמין יותר ויש סיבה טובה למה משחקי Splitscreen נקראים גם Couch Co-Op, פשוט כי הרבה יותר כיף לשחק אותם על ספה בסלון, עם שלט של קונסולה.

למען האמת, כל כך נדבקתי בחוויית המשחק החברתית של ה-Series S שלקחתי אותה איתי לעיתים תכופות גם מחוץ לבית. כאן בא לידי ביטוי היתרון השני של גודל הקונסולה שנכנסה בלי בעיה לתיק הגב שלי וכשחזרתי לסופי שבוע לבקר את ההורים בצפון לקחתי איתי את הקונסולה הקטנה שגם לא כבדה במיוחד ומעיקה בגב. לשמחתי לא הייתי צריך לקחתי איתי שום דבר מלבד הקונסולה כשיצאתי לכל הטיולים איתה כי חיבור החשמל שלה הוא חיבור משקפיים סטנדרטי ויש כמעט בכל בית כבל HDMI. בנוסף הקונסולה תומכת גם בשלטים "הישנים" של ה-Xbox One שסביר להניח שיש לפחות אחד כזה בבית של גיימר. באופן מפתיע את חווית הגיימינג "הניידת" הכי טובה קיבלתי דווקא מ-Xbox, אפילו יותר ממחשב גיימינג נייד שאפשר לקחת ממקום למקום.

ולשחק בהכל

למעשה אני חושב שה-Xbox Series S היא השותפה הטובה ביותר לשחקן מחשב. יש שיגידו שהשותפה המושלמת היא ה-Switch ואני מבין מאוד הטיעונים שתומכים בכך כמו האפשרות לשחק באוטובוס וכדומה, אבל לי יש משהו אחר להגיד בנושא. כמו שאמרתי, אני מאמין גדול בעותקים דיגיטליים ואת המשחקים שמיקרוסופט הוציאה בשנים האחרונות רכשתי דרך ה-Microsoft Store, השקעה שמחזירה את עצמה עכשיו שכן אני יכול להוריד אותם ל-Series S ולהמשיך לשחק בהם בדיוק מהנקודה שהפסקתי בה במחשב וההפך (מה שנקרא בעבר Play Anywhere). פה האקוסיסטם והשותפות של מוצרי מיקרוסופט מורגש עבורי וכל זה ללא צורך בקנייה מחודשת של אותם משחקים או הישענות על דיסקים וקונסולה עם כונן עבורם. לפני בערך שנה מיקרוסופט החליטה למכור את משחקיה גם דרך Steam אך מי שיקנה אותם שם יידרש לרכוש אותם בשנית דרך ה-Xbox והם יתקיימו לצד העותקים שב-Steam כך שכל האקוסיסטם הזה לא קיים שם. אני מבין את מיקרוסופט שמעדיפה שהרכישות יתבצעו דרך החנות שלה וכך היא לא תצטרך לשלם עמלה ל-Valve ולשמור על שולי רווח גדולים יותר. אני מאוד אוהב את Steam, יש לי שם קרוב ל-800 משחקים ואני הייתי שמח להוסיף אליהם גם את משחקי מיקרוסופט ולא להשתמש בחנות הדיי גרועה (אם כי היא קיבלה שיפור ב-Windows 11) שלה. אם הייתי יכול לבקש בקשה אחת ממיקרוסופט זה שהיא תקשר בין הרכישות ב-Steam ל-Xbox אך זה דבר שברור לי שלא יקרה וקצת חבל לי על כך.

אי אפשר לדבר על Xbox ומשחקים בלי לדבר על שירות ה-Game Pass. עם כמה שאנחנו מדברים כאן על Game Pass לא יצא לי מעולם לנסות אותו בעיקר כי אני פחות אוהב להיות רשום לשירות ומעדיף לשלם עבור משחק פעם אחת וזהו. אבל כמו שאמרתי אי אפשר לדבר על Xbox בלי לדבר על Game Pass לכן קניתי מנוי למדרגת ה-Ultimate של השירות בעלות של 1 דולר בודד עבור החודש הראשון וכאן קרה לי משהו. החוויה הראשונית של מה-Game Pass הייתה כמו לפתוח תיבת פנדורה מלאת שדים שרק חיכו שהיא תפתח כדי להתפרץ החוצה. ברגע שנכנסתי לתפריט ה-Game Pass ראיתי עשרות משחקים שמאוד קרצו לי, חלקם היו משחקים כמו סדרת Yakuza ששמעתי עליה שבחים רבים אבל פחדתי שלא אוהב אז לא רכשתי, חלקם היו משחקים שאני מתכנן לרכוש כבר הרבה מאוד זמן כמו The Master Chief Collection, Age of Empires IV או Maneater אבל לא היה לי זמן פנוי עבורם והשאר היו משחקים שאפילו לא ידעתי שהם קיימים.

וזה גם אחד היתרונות של ה-Game Pass שאני רוצה לציין, הוא במובן מסוים מצליח לתת מענה לפחד הכי גדול של בני האדם במאה 21, ה-FOMO. עם כל יום שעובר הפחד שלנו להחמיץ ולפספס דברים הוא יותר ויותר גדול וגם עולם הגיימינג הוא חלק מזה. בתקופה שבה יוצאים יותר ויותר משחקים ויש יותר דרכים להפיק ולצרוך תוכן על אותם משחקים הבחירה שלנו במה לשחק ובמה להשקיע את הזמן היא כבר לא "טהורה" כמו פעם. היום הרבה אנשים משחקים במה שכולם משחקים כי הם רוצים להיות במרכז העניינים ולאו דווקא כי הם אוהבים את אותו משחק וזה גורם לאנשים לרכוש משחק אחד ולוותר על האחר. אבל כמו שאמרתי ה-Game Pass נותן פתרון שכן תמורת תשלום תקופתי יחיד השחקן יוכל לשחק גם "במה שכולם משחקים" וגם במשחקים אחרים שהוא רוצה מבלי לעשות ויתורים. רשימת המשחקים של ה-Game Pass כל כך גדולה והיא גדלה כל הזמן כך שיש שם הרבה דברים עבור כל אחד.

סביר להניח שכל אחד מאיתנו עמד לפחות כמה פעמים מול ספריית משחקים עמוסה במשחקים שלא שוחקו ועדיין נשאר משועמם בלי משהו מעניין לשחק. בזכות ה-Game Pass גם "הבעיה" הזאת נפתרה עבורי שכן בזכות השירות הכרתי הרבה משחקים מעולים שבכלל לא ידעתי על קיומם כמו The Gardens Between, Archvale, Unsighted ו-Moonglow Bay והעברתי איתם שעות רבות של כיף והנאה שאני בטוח שלא הייתי מקבל בדרך אחרת. אם אתם מרגישים שספריית המשחקים שלכם הגיע לרוויה ואין לכם משהו "מעניין" לשחק בו אני ממליץ לראות מה מתחבא ב-Game Pass.

נוסף על אלו מדרגת ה-Ultimate מספקת עוד כמה תוספות נהדרות כמו EA Play שבהתחלה ניראה כמתחרה של ה-Game Pass אך בסוף ניראה ש-EA דגלה איתו ברעיון If you can't beat them join them ונכנסה תחת המטריה של מיקרוסופט. עוד חברה שהצטרפה לשירות היא דיסני עם הוספה של +Disney שמספק אין ספור תכנים קלאסיים וחדשים לצפייה. השירות אמנם לא זמין כרגע בארץ אך אם נאמין לשמועות הוא צפוי להגיע בקרוב מאוד וכך גם משתמשי ה-Game Pass Ultimate בארץ יוכלו ליהנות ממנו. הגעתו של +Disney ל-Game Pass היא מעניינת מאוד שכן היא מקרבת את מיקרוסופט להגשים את החזון הנטוש שלה עם ה-Xbox One שהוא מיועד להיות המוצר היחיד בסלון שישלב צפייה בתוכן ומשחקים ללא צורך במכשירים אחרים. התוספות האחרונות שאני רוצה לציין הן כל מיני בונוסים כמו סקינים למשחקים שונים, הכללה של Xbox Live Gold והיכולות להזרים משחקים מהענן (מה שנקרא בעבר Project xCloud).

זה לא סוד שנכון לזמן כתיבת שורות אלו שירות ה-Game Pass בכלל וה-Ultimate בפרט הוא הערך הכי טוב עבור הכסף שלכם בכל הקשור לגיימינג, במיוחד אחרי שמיקרוסופט הורידה את מחירו בארץ. ה-Game Pass מציג בצורה נהדרת את "שותפות הגורל" או ה-Ecosystem שמיקרוסופט הצליחה ליצור בין המחשב והקונסולה שלה לאורך שנים. ה-Xbox Series X|S הן אולי לא נחשקות ונחטפות מהמדפים במהירות כמו ה-PS5 של סוני אבל זה לא מפתיע שהיתרון של ענקית תוכנה כמו מיקרוסופט נמצא דווקא בתוכנה ולא בקונסולה עצמה.

קטנה בכל מידה

אבל הסיפור רחוק מלהיות מושלם. ל-Series S יש כונן אחסון בנפח של 512GB שמתוכם זמינים לשימוש רק 364GB וזה מעט מאוד, אפילו פחות ממה שחשבתי. אחרי שהתקנתי את Forza Horizon 5, RDR2 ו-Flight Simulator 2020 גיליתי שנשארו לי רק 5.3 ג'יגה זמינים. אבל נגיד שזה מקרה קיצון עם משחקי גדולים במיוחד אז גם כשמחקתי את RDR2 והתקנתי במקומו משחקים אחרים היה לי מקום רק לכחמישה עד שישה משחקים אחרים, עבורי זה עדיין מעט מידי והייתי רוצה שהקונסולה תוכל להכיל כמה משחקים חדשים (במיוחד את משחקי הדגל של מיקרוסופט) לצד עוד כמה משחקים קטנים וקלים יותר. האמת שחשבתי הרבה על הבחירה בנפח המועט הזה של הקונסולה, מצד אחד חשבתי שראוי שאם אין כונן דיסקים אז הקונסולה לפחות תהייה בעלת שטח אחסון של מינימום 1 טרה אם לא 2. אך זה יוצר כמה בעיות כמו מיצוב של ה-Series S לעומת ה-Series X וההגדלה בכמות הנפח תשפיע באופן ישיר על המחיר שהוא אחת מהחוזקות הגדולות ביותר של הקונסולה. זה יפה לראות את כל שפע המשחקים שה-Game Pass מציע אך זה קצת עצוב שהוא לא מאוד נגיש, דווקא לקונסולה שצריכה אותו הכי הרבה.

אז מיד יבואו אלה שיגידו שאין בעיה ואם נגמר המקום אז אפשר להגדיל אותו בעזרת כרטיס הרחבה אבל זה פתרון גרוע. ראשית, ניראה כי מיקרוסופט העניקה לחברת Seagate אקסלוסיביות על ייצור ומכירה של אותו כרטיס הרחבה כך שהמחירים שלו גבוהים מאוד, כ-140 דולר עבור 512GB, כ-220 דולר עבור 1TB וכנראה שדגם ה-2TB שצפוי להגיע בקרוב יעלה באזור ה-350 דולר. אני מקווה שאני לא צריך להסביר למה וכמה התמחור הזה הוא פסיכי. שנית, מיקרוסופט בחרה שכרטיס ההרחבה יהיה בגודל וצורה ייעודים וממש לא סטנדרטיים כך שהיא שוב פעם מחזקת את המונופול של Seagate ובנוסף זה מקשה על יצירת כרטיס הרחבה באופן עצמאי, סוני לעומת זאת חשבה קצת על המשתמשים שלה וכללה חיבור M.2 סטנדרטי.

אם תרצו כמוני לחבר ל-Series S כונן SSD חיצוני שיש לכם כמו ה-WD D30 Game Drive תגלו שזה אפשרי אבל רק בעזרת חיבורי ה-USB-A של הקונסולה. לפי דעתי כל מוצר שיצא אחרי שנת 2020 חייב להיות עם לפחות חיבור USB-C אחד אבל ניראה שהמהנדסים של Xbox חושבים אחרת כשהקונסולות כוללות רק חיבורי USB-A. אני מבין את היתרון וכמה ש-USB-A הוא נפוץ אך אני חושב שהיה ראוי להחליף את אחד משלושתם בחיבור USB-C שגם יתמוך בתקן יותר מהיר מה-USB 3.1 Gen 1 שנתמך עכשיו בשביל ביצועים וזמני טעינה הרבה יותר מהירים. ברור לי שמישהו מרוויח מהבחירה הזאת בשלושה חיבורי USB-A וזה ממש לא המשתמש, חבל מאוד.

השורה התחתונה

אני לא נכנס למלחמת הקונסולות ומכריע מי היא הקונסולה הטובה ביותר. אם אתם מחפשים את הביצועים הטובים ביותר אתם לא תמצאו אותם ב-Series S. אבל לפי דעתי אם אתם מחפשים את הקונסולה שמספקת הכי הרבה ערך לכסף שלכם (סביב 1,200 שקלים) אין אחרת מאשר הקונסולה הקטנה הזאת, לא סתם היא הייתה הקונסולה הנמכרת ביותר בזמן הבלאק-פריידי. אני ממליץ על ה-Series S לאנשים שכבר יש להם מחשב גיימינג אבל מחפשים גם חווית משחק יותר קז'ואלית, רגועה וחברתית או לאנשים שרוצים לשחק מידי פעם והם לא מעוניינים להוציא הרבה כסף על קונסולה או מחשב גדול שיתפסו מקום וישתמשו בהם רק לעיתים. ה-Series S היא מכונת ה-Game Pass המושלמת ואני חושב שעבור הרוב זה בדיוק מה שהם מחפשים ולא צריך יותר מזה.

*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*

8
מתוך 10

הטוב

  • קטנה וקלה יחסית
  • מספקת חווית משחק חלקה
  • מושלמת עבור Game Pass
  • מציגה את הערך לכסף הכי טוב בשוק

הרע

  • ביצועי רשת ירודים
  • מעט מידי איחסון
  • כרטיסי הרחבה ייעודים ויקרים
  • חסר חיבור USB-C

והתשובה:

  • עכשיו נשאר לחכות ולראות את ה-Game Pass של סוני
רועי באלוה - עורך תוכן

רועי באלוה - עורך תוכן

משחק על: PC ו-Oculus Quest 2

בחיים לא תנצחו אותי במשחקי: FPS ומשחקי Co-Op

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Jazz Jackrabbit 2

כשאני לא משחק אני: כנראה שובר או מרכיב משהו

מסר לעולם: כל מה שעשיתי זה ניסיתי לחסוך טיפה לפנסיה

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

       | פורסם ע"י