הרשמה

ביקורת: Fire Emblem Warriors: Three Hopes - אומרים שלוש, ביילת׳

אחרי שהמשחק המקורי זכה לציון מושלם כאן באתר, שמואל מגיע לסקר את הספין אוף החדש שלו: Fire Emblem Warriors: Three Hopes! האם מדובר באחד ממשחקי המוסו הכי טובים על הקונסולה?

  • Nintendo Switch
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 24/06/2022

הסיפור אולי קצת נפגע במקומות מסוימים, אבל שלא תטעו: מדובר באחד ממשחקי ה-Musou הכי טובים שיצאו ל-Switch והנאה צרופה לחובבי הז׳אנר בכלל וחובבי Three Houses בפרט

עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!

רובנו אולי לא שמנו לב, אבל נינטנדו מביאה לנו שנת גיימינג מעולה - כזו שבינתיים מספקת את רוב מעריצי המותגים של החברה (אלא אם אתם ממש אוהבים את F-Zero ו-Star Fox, אבל אני עוד אופטימי). עוד אחד מהמשחקים הגדולים של נינטנדו לשנת 2022 הוא ללא ספק Fire Emblem Warriors: Three Hopes, משחק האקשן החדש של נינטנדו ו-Koei Tecmo. הספין אוף למשחק הטקטיקה המופתי של נינטנדו מ-2019 בא לתת לנו עוד קפיצה מיוחדת לעולם של Fodlan ולהפתיע אותנו כמו ש-Age of Calamity הפתיע בזמנו. אז האם הוא הצליח במשימה שלו? בואו נבדוק!

דומה דומה, אבל שונה

בתכל'ס, אם הייתי רוצה לתאר את הסיפור של Fire Emblem Warriors: Three Hopes, אני יכלתי פשוט לתת כדוגמא את משחק ה-Warriors + Nintendo האחרון שיצא: Hyrule Warriors: Age of Calamity. בשני המקרים מדובר בסיפור שלוקח הרבה אלמנטים והרבה השראה מהסיפור של המשחק המקורי עליו הוא בנוי, אבל עושה מספיק שינויים כדי לגרום לסיפור להרגיש שונה לחלוטין ומעניין למדי. במקרה הזה אנחנו נשחק כשכיר/ת רחב בשם שז (Shez), כשהקונספט של המשחק הזה הוא שהיריב (או היריבה) הגדול שלנו במשחק הוא ביילת', גיבור המשחק המקורי (או במילים אחרות, אנחנו).

ציר הזמן השונה הזה מספק לנו הצצה נהדרת לייקום וטיימליין בהם ביילת' מעולם לא הפך למורה במנזר Garreg Mach ולא בילה זמן כמרצה עבור התלמידים בשלושת הבתים של המשחק. שז עצמה היא דמות נהדרת, הן עיצובית והן מבחינת בניית הדמות כשכירת חרב שאחרי שביילת' פשוט הרס את היחידה שלה מצליחה להשיג כוח ייחודי שעוזר לה לשרוד את הקרב נגדו. לראות את הגיבור הראשי שלנו נהייה מרושע זה מוטיב שבחיים לא יימאס עליי. המשחק אפילו קורא את השמירה שלכם מ-Three Houses, אם קיימת אחת, וייבקש לקרוא לביילת' בשם שהשחקן נתן לו במשחק כברירת מחדל. פשוט נפלא.

שאר הסיפור גם טוב מאוד, אבל לא מצוין כמו המשחק המקורי. בגלל הצורה שבה המשחק בנוי והמהירות היחסית שבה הוא זז אני הרגשתי שהמשחק בונה המון על היכרות של השחקן עם המשחק המקורי הרבה יותר ממה שציפיתי ממשחק שמתנהל בטיימליין אחר. השחקנים עדיין יכולים לבחור בית ולהצטרף אליו, הדיאלוגים עדיין מעולים, הדיבוב הוא בין הטובים בגיימינג כיום והאירועים שקורים במשחק בזמן המלחמה האדירה שמתנהלת יפתיעו את השחקן. מצד שני, הרבה מהכובד הרגשי של Fire Emblem: Three Houses נעלם בגלל הקצב הגבוה של המשחק (אפשר לסיים ריצה על בית כלשהו בכ-30 שעות, או אפילו פחות). Three Hopes פשוט מדלג על הרבה קטעים מדהימים מהמשחק המקורי שלא אזכיר מפאת ספוילרים והייתי שמח אם היו פה - גם אם זה היה אומר שהמשחק היה מתארך ב-5 שעות.

מבחינה ויז'ואלית זה משחק שנראה טוב, בעיקר בזמן הקרבות עצמם, אבל אנחנו שוב רואים כאן משחק שה-Switch פשוט מגביל. גם מבחינת המשחקיות, כשאנחנו תקועים ב-30 פריימים לשנייה במשחק אקשן סופר מהיר ועצבני וגם מבחינת הגרפיקה שבוודאות הייתה נראית הרבה יותר טוב עם תקציב דומה על קונסולה חזקה בהרבה. מבחינת הסאונד אנחנו מדברים פה על 180 מעלות. הדיבוב, כמו שאמרתי, מעולה, עיצוב הסאונד הוא פשוט מהמעלה הראשונה, כמו עם הרבה משחקי נינטנדו אחרים, והפסקול פשוט נהדר. הרמיקסים השונים שהמלחינים של המשחק כתבו למוזיקה המקורית של המשחק רק אומרת שאתם פשוט הולכים לראות את צמד המילים "Fire Emblem" מופיע שוב ברשימת פסקולי השנה שלי.

עכשיו, זאת מלחמה אמיתית

המשחקיות של Three Hopes היא כבר נושא אחר שבהחלט חשוב לדבר עליו וכדאי לעשות זאת משתי זוויות שונות. אני אתחיל מהזווית היותר כיפית: הקרבות עצמם. כפי שהשם מרמז, מדובר בעוד משחק מתת-ז'אנר ה-Musou או Warriors ששייך לז'אנר ה-Hack and Slash. למי שעדיין, גם כיום - לאחר שני משחקי Warriors שיצאו בשנים האחרונות ושברו את תקרת הזכוכית של הז'אנר הנישתי הזה - לא מכיר את הז'אנר, הנה הסבר קצר: מדובר במשחק אקשן שמתנהל במפות גדולות ושם אתכם במגפיים של דמות סופר חזקה שיכולה ולרוב גם צריכה לחסל מאות אויבים על המסך. לא קיים כמעט קרב במשחקים האלה שבו אתם לא מסיימים עם KO Count תלת-ספרתי.

לרוב המשחקים האלו רפטטיביים למדי מבחינת האקשן שלהם, אבל בסקלה של רפטטיביות, Three Hopes יושב קרוב יותר ל-Age of Calamity ו-Persona 5 Strikers בכך שהוא שוזר בקרבות כל מיני אלמנטים מעניינים וכיפיים שגורמים למשחק להפוך לקצת יותר ממשחק אקשן חסר כל מחשבה. כמו במשחק ה-Warriors הקודם של Fire Emblem, גם כאן כל קרב במהלך 16 הפרקים של המשחק יהיה מלא במשימות צדדיות שיאפשרו לכם לבצע טקטיקות ואסטרטגיות מעניינות במהלך הקרב ודמויות שתצטרכו להזיז במפה עם הוראות מסוימות (שכן אתם תוכלו לשלוט רק בדמות אחת בכל רגע נתון).

המשחק גם מוסיף את משולש הנשקים האלמותי של הסדרה, כך שתוכלו לראות במפה האם אתם שולחים את הדמות הנכונה למשימה: יכול להיות שאתם שולחים לוחם עם גרזן להילחם עם יריבים עם חרבות, או לחילופין, שולחים את ה-Pegasus Knight שלכם למארב של קשתים. המשחק דואג להראות לכם גם את היתרונות והחסרונות של כל דמות על המפה ובנוסף גם מציג לכם מה הסיכוי של כל דמות לנצח את הקרב אליו הן נשלחות. זה מוסיף מימד טקטי כיפי ומעניין למשחק. ברמות הקשות כל בחירה כזאת יכולה להשפיע על אם הדמות שלכם תשרוד את הקרב או לא - שזה יפה כי המשחק מאפשר לכם להפעיל Perma-death, כלומר כשדמות נהרגת בקרב, היא נשארת בחוץ עד סוף המשחק.

המשחקיות עצמה גם כיפית, למרות שכן, היא רפטטיבית למדי: אתם תרוצו במפה, תרביצו למאות אויבים, תכבשו מצודות כדי שיהיו פחות אויבים על המסך, תשתמשו ביכולות מיוחדות כדי לנקות את המסך מאויבים - חוזר חלילה. זה לא אומר שזה לא מהנה, אני נהניתי ממש לשחק במשחק וזה ז'אנר מאוד מספק מבחינת משחקיות. מערכת הקלאסים שהמשחק מביא מ-Fire Emblem גם אומרת שיש במשחק הרבה סוגים של דמויות שאפשר לשחק איתן. זה לא מגוון כמו Age of Calamity נניח, אבל לקוסמים, גנבים, אבירים, פרשים ושכירי חרב יש קומבואים שונים טיפה ויכולות מיוחדות שמבדילות אותן מדמויות אחרות. אז שוב, נהניתי מאוד מהמשחקיות, אבל הייתי שמח לראות עוד משחקי Musou עם אלמנט אווירי. Persona 5 Strikers עשה את זה והוא היה נהדר.

פוגשים חברים במחנה 80

אבל כמו במשחק עליו הוא מתבסס, Three Hopes מכיל עוד אלמנט חשוב לא פחות: בניית המנזר, או במקרה הזה יהיה יותר נכון לומר, המחנה. כמו במשחק המקורי, בין הקרבות השונים שז תוכל לדבר עם חברי הצוות שלה, לתת להם מתנות, לצאת איתם לטיולים וסיורים כדי לבנות איתם קשרים ולשפר את העבודה המשותפת שלכם, להתאמן ביחד, לקנות ולחזק את הנשקים שלכם ועוד. החלק של המשחקיות הוא כיפי ממש, אבל זו הנקודה שבה המשחק באמת פורח.

לבנות את המחנה, לשדרג את המתקנים השונים בו ולהעביר כל נקודת אימון ופעילות כדי לעשות משהו מיוחד עם הדמויות השונות במשחק הייתה חוויה באמת כיפית ונחמדה. אלמנט הניהול שמתלווה למשחקיות העצבנית גורם לכל המשחק להרגיש הרבה יותר חכם ממה שהוא בפועל אמור להיות: זה הרי משחק Hack and Slash בוא אני בוחר קרב, מרביץ לכמה דמויות והולך הביתה - ובמקום זאת אני יושב ובודק את עצי השדרוגים של כל הדמויות שלי, מה רמת ה-Support שלהן אחת עם השנייה, כמה דמויות צריכות להגיע ל-Mastery בקלאס שלהן, האם יש לי מספיק מצרכים כדי להכין ארוחה שתשפר את היכולות שלי לקראת הקרב הבא ועוד.

המתקנים השונים גם מכילים Achievements, משהו שאין על הקונסולות של נינטנדו, אבל כשיש, זה גם אומר לרוב שמקבלים מהם משהו! יש אצ'יבמנטים על קנייה מרובה, השגת רמת Support גבוהה עם אנשים שונים, אצ'יבמנטים שקשורים לקרבות ומה שיפה בהם הוא שכולם מספקים לשחקן ציוד וכלים שהוא יוכל להשתמש בהם כדי לחזק את עצמו לקראת הקרבות הבאים. אנשים שמכירים אותי יודעים שאני לא מאלו שרודפים אחרי הפלאטינום במשחקים השונים וזה נהדר לראות משחק שגורם לי לרצות ולסיים את המשימות השונות גם כי הן כיפיות וגם כי הן עוזרות לי במשחק.

שני האלמנטים הללו, המשחקיות הקצבית ותהליך חיזוק המחנה, משתלבים ביחד כדי ליצור חוויה שהיא באמת פשוט כיפית ומעניינת. המשחק אפילו זורק כל מיני מכניקות QoL (איכות חיים) לתוך המשחק כמו היכולת להשתגר בין מתקנים חשובים או אפילו חיילים שאתם רוצים לקחת איתכם לטיול כדי לחזק את הקשר ביניכם. תוסיפו לכל אלו זמני טעינה נהדרים (המשחק טוען את המפה ברקע בזמן שאתם מכינים את החיילים שלכם במסך הטקטיקה בתחילת המשימה, כך שברגע שאתם לוחצים על "התחל קרב", אתם ישר נוחתים בשדה הקרב - צעד גאוני של המפתחים) ואתם מקבלים משחק מצוין של נינטנדו ואולי את אחד ממשחקי ה-Warriors הכי טובים שנוצרו אי פעם.

השורה התחתונה

בכל פעם שנינטנדו חוברת ל-Koei Tecmo כדי להכין משחק Warriors חדש, אני מרגיש כאילו הז׳אנר הזה לוקח עוד צעד קדימה והנ״ל נכון גם לגבי Fire Emblem Warriors: Three Hopes. זהו משחק מוסו פשוט פנומנלי שמצליח להביא את העולם של Fire Emblem בצורה הרבה יותר טובה מקודמו בז'אנר ומצליח לשלב בצורה מעולה בין המשחקיות העצבנית ולפעמים חסרת המחשבה של משחקי ה-Warriors למיניהם לבין המשחקיות היותר טקטית ומחושבת של סדרת Fire Emblem. אני מרגיש שבניגוד לכמה משחקי מוסו שיצאו בזמן האחרון, כאן הסיפור דווקא כן נפגע במקומות מסוימים, אבל שלא תטעו: מדובר באחד ממשחקי המוסו הכי טובים שיצאו ל-Switch והנאה צרופה לחובבי הז׳אנר בכלל וחובבי Three Houses.

*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*

8.5
מתוך 10
נבדק על:
Nintendo Switch

הטוב

  • משחקיות אקשן מעולה
  • משימות צד ומשולש הנשקים מוסיפים נדבך טקטי נוסף
  • המחנה מספק יופי של תוכן ומשחקיות לרגעים שבין כל קרב
  • דיבוב ופסקול מצוינים - באמת מהמעלה הראשונה
  • סיפור מעניין וטוב שמשתמש במשחק המקורי כבסיס...

הרע

  • ...אבל לא מתקרב לרמה שלו בגלל הקצב של המשחק
  • הקונסולה מאוד מגבילה את היכולות הגרפיות והביצועיות של המשחק

והלוחמים

  • נו יאללה נינטנדו - אתם יודעים שאנחנו רוצים משחק פוקימון מוסו. הגיע הזמן.
שמואל מקונן - עורך ראשי

שמואל מקונן - עורך ראשי

משחק על: PC, 3DS, PS5, Xbox Series X, Nintendo Switch, Oculus Quest 2

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Mega Man X.

כשאני לא משחק אני: עובד. לצערי.

מסר לעולם: 10000xp של אמת, אפס מורא.

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

       | פורסם ע"י