אל תקראו להם זומבים, הם פריקרים.
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י ישפאר, תודה רבה!
דור הקונסולות הקודם, ובמיוחד סוני שיצאה עם ידה על העליונה' הציגו לנו שלל כותרים חדשים שתפסו לעצמם מקום של כבוד, בינהם Ghost of Tsushima, Marvel’s Spider-man, Horizon Zero Dawn ורבים אחרים כשלכולם משותף שהם זכו למשחק המשך או לפחות להכרזה על אחד שצפוי להגיע בהמשך, לכולם חוץ מאחד: Days Gone. למרות ביקורות פושרות עם השקתו במקור, השחקנים הביעו דעה, עמדו מאחוריה ואפילו גיבו אותה עם הארנקים שלהם כדי להוכיח והפכו את המשחק לרווחי ומצליח מבחינה מסחרית, אפילו אם לא בהכרח נתפס ככזה מבחינת הבכירים בסוני.
אז נכון, אמנם לא זכינו למשחק המשך, ולא באמת נראה שיש תכנון כרגע לאחד בעתיד הנראה לעין, אבל נראה שאת ההזדמנות לשחרור גרסה מחודשת ומשופרת גראפית כמיטב הטרנד של השנים האחרונות כנראה שהבכירים בסוני לא יכלו להרשות לעצמם לפספס, וכך מצאתי את עצמי שוב חוזר לנעליו של דיקן סיינט ג'ון, פרוטגוניסט המשחק המחוספס. בחוויה שאני זוכה לה כבר בפעם השלישית, זכיתי שוב לשחק באחד המשחקים שעבורי היו הבולטים והמשמעותיים ביותר בדור הקודם, אבל הפעם על קונסולת הפלייסטיישן 5, עם הרבה ציפייה ליהנות מהחוויה שוב, אך עם שאלה אחת משמעותית: האם מדובר בשדרוג אמיתי, או דרך נוספת לגרד כמה שקלים נוספים מהארנק שלנו?
יישור קו
אשתדל לא להרחיב יותר מדי על עלילת המשחק כיאה לביקורת למשחק שכבר הושק במקור, אך איישר קו מהיר למי מכם שעדיין לא זכו לחוות את Days Gone מאז השקתו ב-2019: ברוכים הבאים לשממה של מדינת אורגון שבארה"ב, בעולם הרוס ושונה לחלוטין ממה שהכרתם. בעקבות מגיפה מסתורית שמצליחה להפוך את הנגועים בה ל-Freakers, שהם למעשה "זומבים" שפשוט אינם נקראים כך, בכאוס לא נגמר ובתוך סדר תרבותי חדש של כתות, פושעים, ואנשים פשוטים שרק מנסים לשרוד יום ועוד יום. בתוך כל הבלאגן הזה נמצא את עצמינו בדמותו של דיקן סיינט ג'ון, מי שהיה במקור חבר בכנופיית האופנועים ה-Mongrels והיום מחפש את עצמו ואת הסיבה להמשיך לאחר שאיבד את אשתו שרה עם פרוץ המגפה. בלי ספויילרים מיותרים, מדובר במשחק עם קמפיין טוב ועלילה שמתחילה לאט אבל מצליחה לספק תפניות חדות, ולפתוח כיווני עלילה חדשים בצמתים שונים רגע לפני שאנחנו בטוחים שהכל נגמר, ולהעלות את מפלס העניין כל פעם מחדש בצורה נפלאה.
בניגוד לגיבורי העלילה שלמדנו להכיר, דיקן הוא לא "הגיבור" הסטנדרטי, ולמען ההגינות הוא בעצם לא באמת גיבור, ואפילו לא תמיד דמות שקל או שנרצה לאהוב מהרגע הראשון. כמי שלפני המגפה גם ככה חי על התפר בין החוק לפשע, נפגוש אותו בסיטואציות גבוליות מוסרית, אך כאלו שמעוררות הזדהות לאורך המשחק והתפתחות העלילה ומצליחות ליצור חיבור אותנטי עם הדמות שהופכת להיות לא נשכחת, בעולם שגם ככה איבד את החוק ואת הסדר שלו. מעולה – יישרנו קו. עכשיו בואו ניגש לעניין...
אותה גברת, לא שינוי רב באדרת
האירוע עבורו כולנו התכנסנו כאן: השדרוג הגראפי. במבט ראשון כבר בתחילת המשחק קל לראות שבאופן מובהק קיים הבדל בין גרסת המשחק המקורית לגרסה המחודשת. לא מדובר בהבדלים משמעותיים, אבל בהחלט כאלו שנראים לעין החל מהשנייה הראשונה. הצבעים מציגים ניגודיות בולטת יותר, המודלים נראים הרבה יותר מפורטים וזה בולט במיוחד בשימוש במצב ה-Photo Mode המשופר, נוף הרקע במרחק נראה כאילו נלקח מהמציאות, ובאופן כללי כל החוויה הויזואלית מקבלת חיזוק. מה שהיה לי מעניין במיוחד, זו העובדה שדווקא כשניסיתי להשוות תמונה-אל-תמונה בין גרסאות המשחק, ההבדל היה נראה לי מינורי, אבל מסיבה מסויימת במהלך המשחק עצמו תחושת ההבדל הרגישה בולטת יותר, בעיקר בלילה. בעוד המשחק המקורי לא הצדיק תמיד את הצורך בשימוש בפנס, והחושך הרגיש כמעט מלאכותי, גרסת המשחק המחודשת לא רק מציגה את החשכה בצורה ריאליסטית יותר, אלא תאורת הפנסים, בין אם של האופנוע או פנס היד של סיינס ג'ון עצמו מכניסים הפעם למסך רובד ויזואלי שלא היה במקור ומצליחות לשאוב אותנו עמוק יותר פנימה.
בכל הקשור למשחקיות עצמה אין חדש תחת השמש – מי שכבר שיחק בעברו ב-Days Gone לא יגלה הפתעות גדולות, וזה בסדר. "לא צריך לתקן את מה שאינו שבור", אבל לא הייתי מתנגד לראות רענון מינורי במכניקות של הירי ובמיוחד של כלי הנשק הקרים, מהם יש כל-כך הרבה נשקים עם פונציאל לגרום לשחקן להרגיש גדול מהחיים, ונראה שהתפספסה הזדמנות לשיפור והסתפקות בעטיפה יפה יותר. אמנם השדרוג של המשחק לקונסולת הפלייסטיישן 5 אפשר למפתחים הפעם להעזר בתכונת ה-Haptic Feedback של בקר ה-Dual Sense שאכן מרגישה טובה יותר מהרטט הקבוע של בקרי ה-Dual Shock 4, אבל זה לא מספיק, ולפעמים הרגיש אפילו קצת מעצבן, בעיקר ברכיבה על האופנוע.
התחושה של האדמה והגשם שמשפיעים על השלט אמנם אכן מספקות, אבל הפידבק שמנסה לדמות את מצערת האופנוע הרגיש "תקוע" ומתסכל, בצורה חסרת רגש. לרגע מסוים זה הרגיש כל-כך משמעותי שתהיתי אם מדובר בבעיה בבקר שלי, בחסות האחיין שלי עם אצבעות החמאה שכבר הפיל לי שלטים בעבר, אבל החלפה מהירה לבקר השני גילתה שלא. מדובר בנקודה מאוד קטנותית, אבל כזו שהייתה מתסכלת מאוד עבורי לפחות, בעיקר כי הרבה משעות המשחק שלי העברתי דווקא בעזרת הפלייסטיישן פורטל שלי, שמדמה את האפקטים הפיזיים של השלט בצורה פחות מוצלחת, ולכן כל משחק שלא מיישם נכון את ההיבטים הפיזיים של תכונת ה-Haptick Feedback מרגיש מוצלח אפילו פחות על הפורטל.
והחידוש
לחובבי ז'אנר הארקייד הגרסה החדשה של המשחק מציעה כמה הפתעות חיוביות במצבי משחק נוספים, כשהבולט בינהם הוא ללא ספק ה-Horde Assault, שיאפשר לסחוט עוד לא מעט שעות מהמשחק, גם אם מדובר במצב משחק שלא בהכרח יפנה או יעניין את מי שהגיע לחוות את הסיפור. מצב הארקייד ההישרדותי יאפשר לכם לנסות ולשרוד, תרתי משמע, בתור אחת מהדמויות השונות מהמשחק ולא תחייב אתכם לשחק בהכרח עם דיקן, כמה שיותר זמן תוך כדי ניסיון לצבירת ניקוד גבוה ככל הניתן. זה אולי נשמע פשוט, אבל בפועל רחוק מכך לחלוטין. בונוס נחמד הוא כלי נשק ספציפיים שקיימים אך ורק במצב המשחק הזה ולא בסיפור, כמו להביור, או היכולת לצבור מעין 'יכולות' יוצאות דופן כמו סיבולת בלתי נגמרת שתאפשר לדמות שלכם לרוץ ללא הפסקה. עבורי המצב לא היווה נקודה משמעותית או כזו שעודדה אותי לשחק מעבר לסיפור, אבל אין לי ספק שעבור שחקנים מסויימים הפוטנציאל לאינספור שעות נוספות הוא משמעותי.
מצבי הארקייד היו הנקודה היחידה שבאמת הרגשתי שאכן יש יתרון משמעותי לקונסולת הפלייסטיישן 5 לעומת הדור הקודם. גם במשחק המקורי על קונסולת הדור הקודם של סוני התרשמתי מהיכולת של המשחק להציג לי כל כך הרבה על המסך עם חומרה לא חזקה במיוחד, ולא באמת הרגשתי צורך אמיתי ביותר כוח ''מתחת למכסה המנוע'', אבל דווקא Horde Assault הצליח להציג לי אפילו יותר כאוס על המסך והפיל לי אסימון שוואלה – זה לא היה עובד על הפלייסטיישן 4.
השורה התחתונה
כבר אמרתי שעבורי Days Gone היה אחד המשחקים החזקים והבולטים יותר של דור הקונסולות הקודם, ועם השקת גרסת ה-Remastered נורא ציפיתי לסיים אותו בפעם השלישית, אבל למען ההגינות התעייפתי כבר באמצע. לא בגלל שהגרסה החדשה רעה, אלא בגלל שהיא לא מחדשת מספיק על מנת להצדיק לשחקנים שחוו את הסיפור לחזור למשחק, אלא אם חוויתם אותו באמת מזמן ובכל מקרה הייתם שמחים לשחק בו שוב, גרסה חדשה או לא. מה בכל זאת חיובי? מה שכן נעשה נעשה טוב, ולשחקנים חדשים זו ההזדמנות המושלמת לקפוץ על משחק עם עלילה חזקה, פרוטגוניסט מעט שונה ממה שלמדנו להכיר, ועולם עשיר, בגרסה שכוללת את כל עדכוני המשחק במהדורה תואמת לדור הקונסולות הנוכחי. מצבי המשחקים הנוספים נחמדים, אבל כנראה שלא יצדיקו יותר מדי שעות משחק עבור רוב האנשים ולכן אני מסתכל עליהם בעיקר כערך מוסף. במילים אחרות: גרסת ה-Remastered עושה בדיוק מה שהיא צריכה לעשות, לא יותר ולא פחות, ואפשר רק לקוות שהיא תצליח מספיק כדי לגרום לאחראיים על כך להבין שמגיע לנו משחק המשך.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
20:56 10.05.2025 |
אני (אורח)
אהבתי מאוד את המשחק המקורי, למרות עלילה מאוד מאוד לא סבירה. בניית העולם ומכניקת האופנוע היתה טובה מאוד בעיני.
הזמנות למי שלא שיחק להתשדרג.
2
| פורסם ע"י