הרשמה

ביקורת: האחרונים מבינינו עונה 2 פרק 4 - יום 1

אלי ודינה מתחילות לצלול לעומקו של השיט שואו בסיאטל ועל הדרך חושפות סודות אישיים. אבל היי, לפחות למדנו שאייזיק אוהב לבשל.

עוד פרק מצויין של האחרונים מבינינו הסתיים וגם פרק זה קרוב לשלמות, מה מנע ממנו להיות כזה? הכל בביקורת שלנו לפרק 4.

עוד פרק של האחרונים מבינינו חלף וגם זה היה על גבול השלמות, עד ש"הטוויסט" לקראת הסוף הצליח קצת לאכזב. סוף סוף זכינו להכיר את אייזיק ונראה שלפנינו ניצב נבל שלא נופל מהדמות הדיגיטלית ואף יתעלה עליה. הסיכום המלא לפרק כאן מטה.

יום 1

איזה כיף של שם לפרק, עוד לפני שלחצתי על הפעל, עצמתי עיניים לרגע וכל השתלשלות האירועים במשחק עברה מולי מהיכרות של המשך הסיפור עם יום 2 ו-3. חתיכת סיפור עוד מחכה בהמשך ויום 1 הוא בעצם תחילת השיט-סטורם האמיתית, עם כל הכבוד לג'ואל ולחברים שג'קסון איבדה. עוד לפני שנצלול לאירועים, היו מלא דברים קטנים ומגניבים מהמשחק. ההתעסקות עם המפה, הזחילות והשתחלויות במעברים צרים, חיפוש התרופות/גלולות, הפתיחה של הטנק, הכל לקוח היישר מהגיימפליי וזה כיף גדול.

מי אנחנו? WLF! ומה אנחנו בתכלס? Fedra!

בתחילת הפרק מתואר פלאשבק מלפני 11 שנים בו אייזיק (ג'פרי רייט בלתי מתפשר) משרת כלוחם ב-Fedra. כזכור, זה הארגון הפדרלי שמטרתו להתמודד עם השלכות המגיפה ולנהל את הסדר האזרחי, בפועל מה שקרה זה שהממשל הפדרלי קרס ו-Fedra איבדה שליטה מרכזית וכל שלוחה אזורית פעלה כראות עיניה, מה שיצר שלטון צבאי אלים, לא הוגן ולא מוסרי. אייזיק באותה הסצנה כבר יצר קשר עם אנשי WLF לאחר סלידתו המתמשכת מהתנהלות Fedra והשיחה בין הלוחמים רק מאשרת לו את מה שכבר הרגיש - את שלטון Fedra יש לסיים. האופן בו הוא הורג 7-8 אנשים, מצרך נדיר בעת מגיפה, מוזמנים להתייעץ עם ניגן מהמתים המהלכים, הוא פשוט קר בצורה מקפיאה, הוא זורק את הרימונים ונועל את הדלת כלאחר יד. קפיצה קדימה ב-11 שנים, אייזיק כבר מנהיג את ה-WLF והמנהגים מ-Fedra נשארו, אפשר להוציא את הילד מהשכונה אבל אי אפשר להוציא את השכונה מהילד. חופש, שיוויון, מוסר? זה לוקסוס של נחלת העבר, מהיום אנחנו מחממים מחבתות ומענים אסירים, אייייזה כיף.

מה שכן, הסרפייט המעונה מראה את רמת המסירות של המאמינים. לא כאב, קור, פחד, מוות, רעב מטריד אותו, הוא מאמין שהאור של הנביאה ינחה אותו ויאיר עליו ואולי אייזיק לא מתרשם בשלב ראשון, אבל ההסבר שלו ללמה הם עוד ינצחו במאבק מחלחל. אויב שלא פוחד מכלום ומוכן להקריב את חייו ללא היסוס זה יריב מורכב מאוד ובגלל שהוא גם מונע ממניעים דתיים קיצוניים אי אפשר באמת לדבר אליו ולהגיע איתו לפשרה, בהנחה וכל הסרפיטים הם כאלו ה-WLF נמצאים בבעיה קשה. מה שכן, בפרק הקודם בו ראינו את הסרפיט האב והילדה, היא שאלה אותו האם הנביאה היא אמיתית, התשובה שלו הייתה שאפשר להסתכל עליה כמטאפורה והשראה, כך שכנראה לא מעט סרפיטים, בטח אלו שבורחים מהחיים תחת ה-WLF לאו דווקא מעוניינים במאבק אלים, הם רק רוצים לחיות, בהמשך נגלה עד כמה האמונה של מרביתם אדוקה.

כולם נגד כולם

אלי ודינה עדיין לא מודעות לכך באופן מלא אך הן נכנסו לסיאטל בשיאה של המלחמה בין ה'סרפיטים' (כך תורגם בטלויזיון) ל'זאבים'. עם כניסתן לתחנת הטלויזיה נגלה להן מחזה מחריד - צוות שלם של זאבים תלוי מהצוואר כשהמעיים שלהם נחתכו החוצה. יש משהו צובט לראות את הסצנה זו בגירסת הלייב אקשן - בעוד שבמשחק זה מחזה חריג בסוף זה משחק, אבל כשמדובר בסדרה עם הפקה ששואפת להיות ריאליסטית זהו מחזה לא פשוט. האופן בו הסרפיטים פתחו את הגופות, תלו אותן וקשרו אותן בתיל הוא אכזרי בצורה בלתי רגילה, באירוניה עוד נכתב על הקיר בדם הקורבנות "הרגישו את אהבתה" בתרגום חופשי למוטו של הסרפיטים לגבי הנביאה. האכזריות של הסרפיטים היא תמונת מראה לאכזריותו של אייזיק ואנשיו. העימות בין שני הארגונים הוא בעצם מבט על על סיפור הנקמה של אלי ואבי פשוט בקנה מידה גדול יותר. בשיחה בין אייזיק לאסיר ה'מצולק' הם שניהם מטיחים אחד בשני על מה כל אחד עשה לאחר, גם שני ארגונים אלו שבויים במעגל נקמה שאין לו סוף.

כדי להזכיר לנו עד כמה מעגל הנקמה תלוש מהמציאות, אלי ודינה נמלטות מתחנת הטלויזיה מזועזעות ומגיעות אל תחנת הרכבת התחתית. גם כאן, הסצנה בנויה באופן מושלם, הן שומעות את חברי ה-WLF מגיעים בעוד אלו מטילים את נורי התאורה האדומה היישר מהמשחק. דינה משתמשת ביכולת האזנה שגם היא כמובן מהמשחק ומבינה שעדר נגועים מגיע עוד רגע לאזור; תזכורת לכך שהאויב האמיתי של האנושות הוא הנגועים ואותם הארגונים כמו אלי ואבי עסוקים בלהתיש אחד בשני במקום לפתור את הבעיה (באמת תודה ג'ואל). הנגועים קורעים לאנשי ה-WLF את הצורה ואלי ודינה בורחות דרך המדרגות הנעות והקרוסלה התקועה החוצה כשבתווך אלי מצילה את חייה של דינה וחושפת את סודה שהיא חסינה, ובאמת שעד לנקודה זו בפרק הכל היה עשוי באופן מושלם.

אז למה רק כמעט מושלם?

אם יש משהו שעדיין לא ברור הוא ההתעקשות להכניס את סצנות הסקס השונות לסדרה. רק שנהיה בעניינים, במשחק לאחר הכניסה ללובי של אולם התיאטרון, דינה מתוודה בפני אלי על היותה בהיריו. תגובתה של אלי? מה נסגר איתך כפרה, איך רק עכשיו את אומרת לי דבר כזה, לכי לישון אני מכאן אסתדר לבד, ביי. מה גם שאין כלל שיח על היותה של אלי חסינה לקורדיספס. בסדרה שתיהן בגדול דיי התעלמו מהחדשות המסעירות של כל אחת מהצדדים, במיוחד דינה שלפני רגע כבר השלימה עם זה שהיא הורגת את אלי וישבה בקור רוח כמה שעות עם אקדח מכוון לה לראש. מכאן הן עשו את מה שכל אחד מאיתנו היה עושה לאחר קבלת ידיעה מטלטלת והחלו להתפשט ולהתמזמז. בגדול אין בעיה עם לקיים יחסים, זה בריא, מגבש ובחינם, פשוט בהתחשב בנסיבות זאת סצנה לא כל כך אמינה ולא חסר עם מה למלא את זמן המסך במקום, במיוחד שזה לא מקדם את העלילה.

הן לא לוקחות רגע להרהר בזה, אולי אם אלי מחוסנת ודינה בהיריון אז כל מסע הנקמה הזה מיותר ויש לנו סיבות טובות להמשיך לחיות בשבילן, אולי זה לא הוגן כלפי ג'סי שדינה תסכן את עצמה, תנו משהו לעבוד איתו. אלי גם אומרת משפט כמו "אני עומדת להיות אבא" ושוב מתעלמים מג'סי המסכן שלא מודע לאבהותו, הכל עשוי ברשלנות בסצנה הזו. אם המטרה היא לחזק בעיני הצופים את האינטימיות בין אלי לדינה אז העובדה שדינה ההריונית עזבה את החיים הבטוחים והולכת שבי אחרי אלי דרך נחילי זומבים ושבטים פוסט אפוקליפטיים אמור להספיק כדי שנבין שהקשר בינהן חזק דיו, מה גם שביקום הטלויזיוני דינה היא דמות לא פחות ואף יותר דומיננטית מאלי בהתנהלות בינהן. היא תכננה את היציאה למסע הנקמה, מסבירה לאלי את הסכנה בלרוץ לתחנת הטלויזיה, מתזכרת לחפש תחמושת וציוד רפואי ולצופה הנייטרלי שלא מכיר את המשחק המקורי היא יכולה להצטייר כדמות לא פחות מרכזית מאלי בעונה זו.

השורה התחתונה

הפרק מסתיים כשאלי ודינה משקיפות על חורבות סיאטל כשה-WLF והסרפיטים מנהלים קרב אימתני בינהם ומבינות שהן הגיעו אל העיר בשיאו של העימות. מחשבות שניות? שיקול דעת? תהיות? פאק איט, את ואני נרכב יחד אל עבר הנקמה. בואי נצא לדרך.

הפינה שבקטנה:

  • באחד הקטעים ב-Day 1 של המשחק שנשמט מהסדרה, אלי ודינה נכנסות לבית כנסת ודינה משתפת בסיפור המשפחתי שלה בו אבות אבותיה שרדו את האינקויזיציה ואת השואה ומכאן היא צאצאית לשושלת ארוכה של שורדים, יחי העם היהודי.
  • סצנת הנגינה בגיטרה לקוחה גם היא היישר מהמשחק, כמו גם הפוסטרים של פרל ג'אם בחנות. פיסת מידע לא בלתי מעניינת היא שבלה רמזי לימדה את פדרו פסקל לנגן את השיר מאחורי הקלעים בעוד בסדרה הוא מנגן אותו לפניה וכביכול הוא זה שמלמד אותה.
  • במקור אלי ודינה עוקבות אחרי מסע הנקמה שמנהל טומי ואנו נחשפים אליו ביום 1. במשחק טומי יוצא מיד אחרי המוות של ג'ואל לסיאטל, הוא מענה אנשי WLF כדי למצוא את אבי, הורג אינספור זאבים וסרפיטים, עושה עוד משהו שהוא ספויילר, חוזר הביתה שבור פיזית ומנטלית. טומי של הסדרה? שותה בירה בשמש ומדבר עם הפסיכוטרפיסטית. חתיכת טוויסט.

*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*

טל דותן - כתב תוכן

טל דותן - כתב תוכן

משחק על: PC, PS4, Quest 2

בחיים לא תנצחו אותי על: Beat Saber - Linkin Park

המשחק שהגדיר לי את הילדות: תיקו יציב בין Counter Strike 1.6 ו-Red Alert 2: Yuri's Revenge

כשאני לא משחק אני: עובד על המיזם שלי Divo.

מסר לעולם: תעשו טוב.

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

       | פורסם ע"י