Reign in Hell, Stand and Fight
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י Bethesda, תודה רבה!
סדרת DOOM הייתה ותישאר בעיניי רבים ואני בניהם לאחת מסדרות המשחקים הגדולות והטובות ביותר בתעשייה שלנו, ולכן לא מפתיע שרמת ההייפ והשיח סביב DOOM: The Dark Ages הייתה גבוהה במיוחד מהרגע הראשון שבו הוא נחשף. והנה, אנחנו כאן עם הביקורת המלאה שלנו למשחק הנהדר הזה, שלשמחתי הרבה מתקן את מה שהיה בעיניי פחות מוצלח ב-DOOM Eternal, אבל על הדרך יוצר כמה בעיות אחרות שאיתן צריך להתמודד. אז על מה כל הסיפור והאם מדובר במשחק הטוב ביותר שידעה סדרת DOOM המחודשת? תכינו כוס בירה גדולה ויפה כי יש לנו הרבה על מה לדבר.
ברוכים הבאים לגיהנום
אחד הדברים שקיבלו באופן די מפתיע דגש בכל קמפייני הפרסום והשיווק של DOOM: The Dark Ages (מעתה ועד סוף הביקורת DTDA) היה דווקא קו העלילה שלו, שהורחב וכעת הציג לנו סיפור עלילתי של ממש המועבר אלינו באמצעות קטעים סינמטיים די ארוכים שמציגים לנו את תחילת דרכו של ה-DOOM Slayer במאבק האינסופי שלו אל מול כוחות הרשע של הגיהנום (העלילה מתרחשת לפני אירועי DOOM 2016 ו-DOOM Eternal, למקרה ולא ידעתם את זה). בסך הכל מדובר בעייני בקו עלילה סופר חמוד ומטופש שמצליח לספק את הסחורה בעיקר כי הוא לא מצריך אותנו לקרוא כמויות אדירות של Lore בניגוד למשחקי העבר של הסדרה המחודשת, וכי באופן מפתיע כמעט כל אחד מהדמויות שנפגוש לאורך הקמפיין הזה שהן לא ה-DOOM Slayer עצמו מצליחה לקבל ביצוע חמוד מאוד ולא טרחני או חלילה מעיק. בכל הקשור ל-DOOM Slayer עצמו כמובן שאין לי באמת תלונות, וגם הפעם מדובר פשוטו כמשמעו בחתיכת Badass רציני שעושה מה שהוא רוצה מבלי לדפוק יותר מידי חשבון לאף אחד - סיפור המקור של הדמות מקבל אחלה של הרחבה כאן שהצליחה להפתיע אותי לטובה, ובזכותה הרגשתי שה-DOOM Slayer היא דמות עומק של ממש ולא סתם שכיר חרב עמוס בשרירים.
המשחק עצמו מחולק ל-22 משימות שונות בהן נירה, נרביץ וננסר כל מה שבדרכנו באמצעות ארסנל כלים (עליו נרחיב באופן ראוי ממש עוד רגע) מהטובים שקיבלנו בסדרה המחודשת בפרט ובכל סדרת DOOM בכלל - מדובר כאן בחגיגה שלמה של נשקים ומכניקות קרב מסוגננות ומשובחות כל אחת בדרכה שלה שמשתלבות יחדיו לאחד ממשחקי היריות הכאוטים ביותר שכנראה תשחקו בחייכם - בייחוד אם תבחרו לשחק על רמת קושי גבוהה. אם כבר הזכרתי את רמת הקושי אני חייב להביא לא מעט נקודות חיוביות למערכת ההתאמה האישית של רמות הקושי שהמשחק כולל, שתאפשר לכם להתאים אישית כמעט כל אלמנט קושי שאתם יכולים לחשוב עליו - החל מרמת האגרסיביות של האויבים דרך שינוי של זמן חלון התגובה שלנו לביצוע Parry ועד יכולת לשנות את המהירות הכללית של המשחק. דרגות הקושי המוכנות מראש מספקות אתגר נהדר אם אין לכם כח להתעסק עם התאמה אישית, אבל בעיניי יש פער מאוד גדול בין הקושי של רמת "Hurt Me Plenty" לקושי של רמת "Ultra-Violence", כך שאישית מאוד שמחתי לקבל כאן את יכולות התאמת הקושי האלה.
תרשו לי לספר לכם על מימד נוסף של איכות שנקבל כאן והוא הנראות וההתרחבות הכללית שעולם התוכן של DOOM קיבל ב-DTDA - סביבות הקרב השונות (סגורות ופתוחות כאחד) נראות פשוט נהדר וכוללות פירוט גרפי מרשים מאוד, ובמקרה שלי בו שיחקתי על מחשב חזק ברזולוציית 4K תחת הגדרות הגרפיקה הגבוהות ביותר התענוג לעיניים היה מאוד מורגש. אהבתי מאוד גם את העובדה שיש הרבה מאוד דברים שקורים סביבנו בזמן השהות שלנו בעולם - החל מקרבות ענק של שדים ומכונות מלחמה עצומות ועד לקרבות אוויר עמוסי פרטים - כיף מאוד להסתכל סביב ולראות את כל הטירוף הזה, וזה בהחלט מרגיש כאילו אנחנו לוקחים חלק מהותי במלחמה הענקית והקשה הזאת.
ארגז כלים רצחני
בכל הקשור לנשקים וכיאה למשחק DOOM שמכבד את עצמו, גם DTDA כולל כמות די נכבדת של נשקים שאפשר לפתוח, כשמעבר לרובה השוטגאן האייקוני של הסדרה הזו נקבל לרשותנו שלל נשקים שונים ומשונים ובהם מקצץ גולגלות, רובה פלזמה, משגר רימונים, רובה המשפד אויבים באמצעות יתדות ועוד כל מיני הפתעות בדרך שיגרמו למי שאוהב את כל העניין הזה להרטיב קלות במכנס. ישנן שתי תוספות מרכזיות חדשות שקיבלנו הפעם והן כמובן המגן שלנו והיכולת לבחור בין כמה סוגי נשקי Melee שונים שמאפשרים לנו לבנות קומבואים רצחניים שמורידים כמויות ענקיות של נזק כל עוד נדע להשתמש בהם כמו שצריך, בהם כפפת כוח אכזרית וכדור ברזל על שרשרת שנוכל להטיח ישר לתוך הגולגולת של האויב שלנו. היכולת לבצע Stagger לאויב חוזרת גם הפעם, וגם הפעם כניסה של אויב למצב Stagger תאפשר לנו להפעיל עליו מכת מחץ מסוגננת שתצבע את המסך שלנו בדם ועל הדרך תעניק לנו תחמושת, חיים ושריון. לכל נשק אגב יש בנק יכולות משופרות שאפשר לרכוש באמצעות זהב וחפצים מיוחדים נוספים שנמצא במהלך המשחק שיאפשרו לנו להתאים את התגובה והתפעול של הנשקים השונים אפילו יותר, ובדומה למשחקי העבר של הסדרה המחודשת גם כאן מדובר בשדרוגים מעולים שהופכים את החוויה לכיפית יותר ככל שנמשיך ונפתח אותם.
חשוב לשים כאן דגש ברור על המגן שנמצא איתנו כבר מהרגע הראשון שלנו במשחק - מדובר בעיניי בתוספת נהדרת לארסנל היכולות של ה-DOOM Slayer שהופכת את חווית הקרב של DTDA למעט יותר מקורקעת ואני מתכוון לזה במובן הכי חיובי של המילה - אני אישית סלדתי מאוד ממכניקות הקרב המהירות של DOOM Eternal שדרש מאיתנו מהירות על גבול הלא-אנושית וצורך להתמודד עם לא מעט אתגרי תזוזה תוך כדי הקרב, ובמקרה של DTDA אנחנו מקבלים סוג של תיקון לזה בצורת חווית קרב שאמנם מציגה דרישה לתזוזה מהירה, אבל באותה נשימה גם מאפשרת לנו להתמודד עם האתגרים השונים שניתקל בהם באמצעות שימוש במהלכים הגנתיים שיאפשרו לנו להכין את הקרקע לקראת מתקפת נגד חזקה במיוחד.
המגן הוא המפתח לכל הדבר הזה כשהוא כולל כמה תתי-יכולות משלו ובראשן היכולת לבצע "Shield Dash" שיאפשר לנו לצמצם טווח אל השדים במהירות מה שיגרום לנו להיכנס איתם לקרב פנים אל פנים מאוד אבל מאוד אינטימי. מדובר כאן באחת היכולות המהנות והמספקות ביותר שהמשחק הזה מציע לנו (ולכן זה גם סופר מגניב שהיא זמינה לנו לשימוש כבר מהרגע הראשון במשחק), והיא זו שהופכת את הקרב למהיר אבל גם שומרת עלינו מפני אותו בלאגן לא מבוקר שמאוד פגם לדעתי בחווית הקרב של DOOM Eternal - המגן מאפשר לכם לשנות את צורת הלחימה שלכם מהתקפה להגנה באופן מיידי ומאוד זורם, וזה מה שהופך אותו לאחד הכלים החזקים ביותר שיש בחגורת הציוד של ה-DOOM Slayer.
יכולת נוספת שנקבל עם המגן שלנו היא היכולת לשגר אותו אל העבר האויבים שלנו כמו בומרנג שינסר כמעט כל דבר שנקלע בדרכו שהוא לא שד בינוני ומעלה - במקרה שזה קורה המגן ייתקע באויב במקום לנסר ישירות דרכו ויגרום לאותו שד להיכנס ל-Stun שנוכל לנצל על מנת להוריד כמויות אדירות של נזק, וגם כאן תהיו בטוחים שמדובר במכניקת קרב מאוד מדויקת ומספקת. היכולת האחרונה של המגן היא האפשרות לבצע Parry למתקפות מסוימות של האויב על מנת להחזיר לו אותן ישר לתוך הפנים כל עוד המתקפה שאנחנו הודפים צבועה בירוק. גם כאן מדובר בתוספת נהדרת לחווית הקרב הכללית של DTDA, שתאפשר לנו להחזיר לאויב כמויות ענקיות של נזק כל עוד אנחנו מהירים ומדויקים מספיק.
כל העולם כולו, גיהנום רחב מאוד
DTDA הוא המשחק הראשון בסדרת DOOM המנסה לשלב בין שלבים לינאריים בעלי מבנה ברור ולרוב חד כיווני לשלבים גדולים המתפקדים כסוג של עולם פתוח בעל גבולות גזרה בהם נוכל לחקור בחופשיות את כל המפה תוך כדי שנשלים בה אתגרים שונים - וכאן מתחילות כמה בעיות שפוגעות בעיניי בחווית החקר שהמשחק מנסה לספק לנו.
נתחיל מהטוב - בשני סוגי השלבים (שבנויים נהדר ונראים נהדר לא פחות) נוכל כמובן למצוא ולאסוף אינספור סוגי משאבים איתם נוכל לפתוח שלל שדרוגים לצד סודות החבויים באזורים נסתרים במה וכמובן איך לא Collectibles שונים ובהם סט בובות האקשן שחוזר לקדמת הבמה גם הפעם. כל אלה משתלבים לא רע בכלל גם בזמן שנבקר בשלבי ה"עולם פתוח" של המשחק, שמעבר לאלה יציגו לנו עוד כמה פעילויות שנוכל להשתתף בהן, החל מקרבות בגלים לא נגמרים של שדים ועד לקרבות מיני-בוס בהם נצטרך לבצע משימה מסוימת על מנת להחליש את רמת ההגנה של שד גדול ומאיים לפני שנוכל לשלוף עליו שוטגאן על-מנת להזכיר לו מי כאן הבוס. כל זה נשמע סופר כיף ומספק אני יודע, אז איפה הבעיה אתם שואלים?
הבעיה מתחילה בזמנים שנרצה לבדוק במפת המשחק את היעד הבא שלנו למשל, אז נידרש ללחוץ על כפתור ייעודי במקלדת/בבקר המשחק שלנו על-מנת להיכנס לתפריטי הניהול השונים של המשחק ובהם מסך ה-"Automap" שיציג לנו את המפה של השלב ואת ההתקדמות שלנו במציאת כל הסודות והמשאבים השונים שיש לכל שלב להציע. הצורך הזה בכניסה למפה במסף ייעודי בכל פעם שנרצה להבין לאן צריך ללכת הופך את חווית החקר של DTDA להרבה יותר איטית ומסורבלת, בייחוד שאין לנו את האפשרות לסמן בה נקודות יעד שנרצה להגיע אליהן (מה שנקרא בעגה המקצועית "Marker" או "Pin") שיוצגו לנו מחוץ למפה בבירור. בתור שחקן שמאוד אוהב לאסוף ולמצוא את כל הסודות של השלבים השונים (ובמקרה של DOOM זה חלק בלתי נפרד מהחוויה אם תשאלו אותי) מצאתי את עצמי מבלה לא מעט במסך המפה באופן שהפך מאוד מהר למאוד מעיק, וזה גרם לזה שהשלמה של אתגרים שונים ומציאה של סודות מסוימים הרגישו מאוד מסורבלים ומאולצים במקום שהם יהיו לחלק אורגני מחווית המשחק והחקר הטבעי שקורה בזמן ההסתובבות בעולם. בסופו של דבר התוצאה היא ששלבי החקר הגדולים של המשחק מרגישים הרבה יותר מסורבלים וחסרי מטרה ברורה ביחס לשלבים הלינאריים, ואישית אלה היו הרגעים שבהם הכי פחות נהניתי מהמשחק.
לצד השלבים האלה נקבל גם שלבים מעט יותר "ארקיידים" במבנה שלהם הכוללים שימוש ב-Mech קרב ענקי איתו נוכל להכניס סנוקרות לשדים בגובה של בניין רב קומות ושלבי תעופה בהם נעלה על גבו של דרקון איתו נעוף ברחבי המפה ונשלים משימות שונות - בשני המקרים מדובר בביצוע חמוד ומהנה מאוד וגם כאן מבנה השלבים מצליח לקבל ביצוע טוב, אבל כאמור, מדובר בשלבי קונספט מצומצמים יחסית שבסופו של דבר הרגישו בעיקר כמו גימיק חצי אפוי שלאו דווקא יעיף לכם את הסכך.
על הבעיה הבאה שלי אני בטוח שיהיו לא מעט אנשים שירצו לצלוב אותי, ועל כן הייתי מגדיר אותה תלונה אישית ופחות בעיה, אבל האמת צריכה להיאמר - הפסקול של DTDA פשוט לא טוב מספיק ביחס למה שהיינו רגילים לקבל מפסקולי הסדרה המחודשת בניצוחו של האחד והיחיד מיק גורדון (Mick Gordon), ובתור חובב רוק כבד ומטאל גם בחיים שמחוץ לעולם המשחק של DTDA, דיי התבאסתי מחווית המטאל והפסקול הכללית שהמשחק מספק - יש כאן אווירת מטאל חמודה מאוד שמצליחה להתאים לשיגעון של המשחק ברוב המוחלט של הזמן בעיקר בזמן קרבות עמוסים באויבים, אבל אין כאן פסקול מפוצץ שכולל מנגינות אייקוניות כגון "Rip & Tear" או "BFG Division" שיחרטו לכם במוח ופשוט יסרבו לצאת - רוב המנגינות של DTDA כוללות גיטרות חשמליות מנסרות אוזניים שמצליחות להכניס אותנו לאווירה, אבל רובן בסופו של דבר די חוזרות על עצמן ולא באמת מציעות תענוג חסר מעצורים לאוזניים - אין מה לעשות, זה פשוט לא אותו הדבר בלי גורדון.
השורה התחתונה
גם לצד היעדר ההתאמה של תפריטי המשחק אל המעבר של חלק מהשלבים למודל השלבים הגדולים שהמשחק כעת כולל - DOOM: The Dark Ages הוא המשך ראוי ומהנה במיוחד לסדרה המחודשת של המותג האהוב וזאת הודות לקרבות מהנים ומאתגרים העמוסים במכניקות מספקות, קו עלילה חביב שמעשיר את עולם התוכן של המותג, ארסנל כלים ויכולות מספק במיוחד וכמויות מרשימות של משאבים וסודות שנוכל לאסוף ולמצוא, זאת לצד התוספת המבורכת של מערכות בקרת הקושי שמעניקות חוויה מותאמת אישית איכותית מאוד.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י