הרשמה

ביקורת - Trials of the Blood Dragon

מה קורה כששנות השמונים נפגשות עם סדרת Trials?

סדרת משחקי Trials מקבלת משחק חדש עם טוויסט

אי שם בשלהי חודש אפריל של שנת 2013 הושקה Far Cry 3 Blood Dragon, הרחבת ספין אוף ל-Far Cry 3 שצחקה על כל תרבות שנות השמונים. Blood Dragon הייתה הרחבה מעולה כשהיא רכבה על גל ההצלחה של Far Cry 3 ושילבה את הגיימפליי הטוב ממנו עם הומור מצוין והתוצאה הייתה טובה מאוד. אחרי שיוביסופט ראתה את ההצלחה בשילוב של Far Cry 3 עם ספין אוף של שנות השמונים, היא חשבה איזה עוד סדרת משחקים תוכל גם היא לעשות את אותו שילוב מצליח. Ghost Recon? אמממ.. לא כל כך.. Assassin's Creed? ממש לא! Trials אולי? בינגו! אז מה קורה שמשלבים את Trials עם Blood Drgon? אנחנו עוד נגיע לזה.

יש לנו משימה ואנחנו נבצע אותה

על פניו נראה יש שלמשחק עלילה אבל היא כמעט ולא קיימת וכשהיא כן היא טיפשית מאוד. אנחנו משחקים בתור קבוצת לוחמים שחודרים לבסיס שבו מוחזק דרקון מפלצתי. מטרת העל של קבוצת הלוחמים היא לשחרר את הדרקון ולנטרל את הנשק החזק שיש בידיי הארגון. העלילה היא כל כך מטופשת ולא מובנת כשאחרי שעה של משחק כבר שכחתי מה קורה; מי היא קבוצת הלוחמים שאנחנו משחקים, האם מדובר בצבא של מדינה? מורדים? לא ברור. מיותר לציין שהעלילה לא מתפתחת כל כך והיא מרגישה כאילו היא קיימת רק כדי שיוביסופט תוכל לסמן ''וי'' ברשימת המטלות של פיתוח משחק. לא ציפיתי לעלילה במשחק Trials, אז העובדה שהעלילה טיפשית לא הפריעה לי בכלל.

קסדה? יש, מגנים? יש, אופנוע? לא כל כך

סדרת Tarils היא סדרת משחקי אופנועים. זה מה שהסדרה בנויה עליו, זה מה שהיא ידועה בזכותו, זה מה שהיא עושה הכי טוב וזה מה שעושה את Trials ל-Trials. אז הגיוני מאוד שגם ב-Trials of the Blood Dragon יהיה מדובר בסיפור דומה, אך לצערי האופנועים לא הופיעו; לפחות לא מספיק. במשחק יש 28 שלבים מרכזיים, כשבחלק גדול של השלבים לא משחקים עם אופנוע. במקום האופנוע אנו משחקים את צוות הלוחמים, שולטים על מכונית צעצוע, עגלת כורים, אסטרונאוט עם תיק סילון ואפילו ג'יפ משוריין עם שמונה גלגלים. בעיני היה נראה כי יוביסופט רצתה למלא את המשחק בתוכן, אך היא קצת שכחה את השורשים של הסדרה.

כשמשחקים בתור צוות הלוחמים השליטה היא מגושמת ולא נותנת תחושה של זרימה - הדבר הכי חשוב במשחקי Trials. השליטה על המכונית צעצוע היא מאוד מייאשת בהתחלה, אך אחרי שמתרגלים אליה, השלבים של המכונית צעצוע הופכים להיות מהנים ומאתגרים מאוד. את שלבי האופנועים אפשר לחלק את לשתי הקטגוריות: שלבי Trials קלאסים וכיפיים ושלבים מייאשים (תזכרו את המילה הזאת כי אני הולך להשתמש בה עוד כמה פעמים). את הקטגוריה הראשונה יוביסופט יודעת לעשות בצורה מעולה. שלבים שמצריכים כמה ניסיונות כדי לעבור אותם אבל הם כייפים ולא מתקבלת תחושת ייאוש מהם. לעומת זאת בקטגוריה השניה משהו נאבד. ב''שלבים המאיישים'' יש שילוב של משחקיות האופנוע עם אלמנטים שמוסיפים עוד אתגר, לכאורה תוספת טובה, אך היישום שלה קצת פחות. בחלק מהשלבים ניתן לשחקן וו-אחיזה שנועד לתפוס קורה גבוהה ולהתנדנד ממנה לעבר המשך המסלול או לקורה הבאה, כך עד שמגיעים לנקודת שמירה או המשך המסלול. וו-האחזיה הוא מייאש, ותפעול שלו מרגיש מגושם, הוא מוביל לעשרות פסילות, שכמו שאתם יכולים לנחש גם הן מובילות לתחושת ייאוש. 

זה עבר כל כך מהר

כמו שציינתי למשחק יש 29 שלבים ''מרכזיים'' ועוד כמה שלבים שבהם משחקים את המכונית צעצוע. בממוצע כל שלב ''מרכזי'' לוקח כמה דקות, כשיש שלבים קצרים ויש שלבים בודדים שיכולים להגיע לסביבות ה-15 דקות לשלב, תלוי כמה טוב השחקן. לקח לי בערך 5 שעות לסיים את כל כל השלבים ה''מרכזיים'' ועוד בערך שעה לסיים את השלבי מכונית צעצוע, כך שאנחנו מגיעים לתוצאה שאפשר לעבור את כל התוכן שהמשחק מציע כרגע תוך 6-8 שעות. ואם אתם שואלים אותי, זה מעט מדי. נכון שהמשחק לא עולה 60 דולר אז אפשר היה לצפות לכמות תוכן מצומצמת אבל בכל זאת חסרות לי לפחות עוד שלוש שעות של משחק.

אתם שומעים את זה? אלו שנות השמונים

המשחק מצטיין במחלקת הסאונד ופס הקול שלו לא רע בכלל. הוא עוזר להיכנס לאווירה ותורם לתחושת ההמשכיות וזרימה של המשחק. הפס קול מצליח להאפיל לפעמים על המשחקיות המייאשת ולמנוע יאוש מלא. לעומת השבחים שאני מרעיף על מחלקת הסאונד, דיבוב הדמויות במשחק לא טוב. דיבוב הדמויות מרגיש ''חצי אפוי'' והוא היה צריך עוד עבודה כדי להביא אותו לרמה של הסאונד במשחק. עוד דבר שהיה צריך עוד עבודה הוא ההומור של המשחק, לפעמים זה מרגיש כאילו המשחק מנסה להצחיק אותי בכח, אך בפועל הוא גורם לתוצאה ההפוכה וחבל. מבחינה גרפית המשחק הוא משחק פלטפורמה צבעוני מאוד אך הוא סובל מעט מ''תסמונת שנות השמונים''. יש סוג של פילטר או שינוי צבעים שנותן למשחק גוון צבעים אייקוני המוקדש לשנות השמונים. אני אישית לא כל כך אהבתי את שינוי הצבעים, אך זה אינדיבידואלי לשחקן.

השורה התחתונה

אז אנחנו חוזרים לשאלה: מה קורה כשמשלבים בין Trials לבין Blood Drgon? ותשובה היא: זה תלוי. אם אתם מעריצים של סדרת Trials ושיחקתם בכל משחק עד הסוף אז אתם כנראה תיהיו מאוכזבים אבל אם לא יצא לכם לשחק עדיין בסדרת Trials, זה הוא יכול להיות משחק מעולה שימשוך אתכם לשחק בשאר הסדרה.

רועי באלוה - כתב חומרה

רועי באלוה - כתב חומרה

משחק על: מחשב, אנוידיה שילד או כל דבר שישאיר אנשים עם פה פעור

בחיים לא תנצחו אותי במשחקי: FPS ומשחקי Co-Op

המשחק שהגדיר לי את הילדות: GTA 3

כשאני לא משחק אני: כנראה שובר או מרכיב משהו

מסר לעולם: הכי יקר והכי נוצץ זה הכי טוב

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון