הרשמה

ביקורת - סטארטרק: אל האינסוף

מה מתחיל טוב, ממשיך רע ונגמר מדהים? ניחשתם נכון, "סטארטרק: אל האינסוף".

למרות כמה סצנות מעולות, הסרט החדש בסדרת "סטארטרק" סובל מבימוי לא אחיד בניצוחו של ג'סטין לין ומתגלה במהרה כחלש מבין שלושת סרטי הריבוט לסדרת המדע-בדיוני האהובה.

משבר קיומי, אותו קושי גדול המלווה בתחושות כי הכל רפטטיבי ומיותר ומעלה תהיות לגבי פשר החיים, זוהי נקודת המוצא של הסרט החדש בסדרת "סטארטרק". עכשיו תארו לכם איך חווים זאת אנשי החלל העתידניים. ג'יימס טי. קירק, קפטן ספינת החלל האנטרפרייז, מרגיש כי מיצה את חיי הסיור בגלקסיה. הוא מעוניין להמשיך הלאה, אל תפקיד אחר. אלא שליקום כמו ליקום, יש תוכניות אחרות בשבילו.

"אל האינסוף", השלישי מסרטי הריבוט אותם התחיל ג'יי ג'יי אבהרמס ב-2009, מעמיד את צוות האנטרפרייז בפני משימה כמוה לא נראתה עוד – לעשות סרט "סטארטרק" איכותי עם הבמאי של "מהיר ועצבני". סתם. זאת אומרת, לא סתם: זה אכן אתגר ועליו ארחיב בהמשך. אך בינתיים, לענייננו, צוות הספינה ניצב בפני משימה קשה לא-פחות.

בזמן שקפטן קירק וספוק, כל אחד מסיבותיו, מעוניינים לפרוש מצוות האנטרפרייז ולהתקדם בחייהם, ספינתם מותקפת על ידי אויב אכזר ושמו קראל (אידריס אלבה). במחי יד - או מדויק יותר לומר חלליות - מחרב קראל את ספינתם האהובה וגורם לה להתרסק על כוכב לכת לא ידוע. גיבורי הסרט, בראשם קירק וספוק ועמם בונז (קארל אורבן), אוהורה (זואי סלדנה), סולו (ג'ון צ'ו), צ'כוב (אנטון ילצ'ין המנוח) ומונטגומרי סקוט (סימון פג), התפצלו בהתרסקות וכדי להילחם באויב המשותף יהיה עליהם להתאחד ולהוכיח שוב ששום דבר לא יכול לעמוד מולם.

מאותה התפצלות אחרי ההתרסקות של האנטרפרייז, "אל האינסוף" מאבד כיוון לחלוטין: קירק וצ'כוב בדרכים, הרפתקאות סקוט ביער הגדול, סולו ואוהורה בעורף האויב, בונז וספוק לנצח שתי נשיקות במצח, הנבלים המנוולים – בחמישה איזורי התרחשות שונים בהם מנסה הסרט להתמקד בו-זמנית. מספר הזירות הרב מדי לא מאפשר לעלילה לזרום באופן קוהרנטי או מעניין וכך נוצרת לה אנדרלמוסיה שלמה.

בנקודה זו, שמגיעה די בתחילת הסרט ולאחר אקספוזיציה מרשימה ועשויה היטב, הסרט הופך משעמם באופן נפשע. הדבר כנראה נובע מהעובדה שאין קו עלילה ראשי. לא קיים נרטיב ברור. פה ושם, מבליחים להם רגעים מהנים, בעיקר בסצנות בהן מופיעים סקוט ושותפתו החדשה ג'יילה (סופיה בוטלה). אולם, קווי העלילה של שאר חברי הצוות, נראים זניחים ולא זוכים למספיק פיתוח כדי להפוך מעניינים או מותחים. כלומר, במשך חלק גדול מהסרט נראה כי הרפתקאת המדע הבדיוני הזו רק מושכת זמן עד שתגיע לנקודת השיא.

הדבר היה מפריע הרבה פחות אם הסצנות היו מתובלות ביותר הומור או אקשן – בדיוק כפי שמצופה מג'סטין לין – שידוע כמי שביים בעברו כמה מסרטי "מהיר ועצבני". לרוע המזל, זה לא קורה. בכך ניתן להאשים גם את התסריט, שבין צמד כותביו הראשיים ניתן למצוא גם את סימון פג, שכאמור גם מגלם בסרט את סקוט. השחקן הבריטי רב המעלות, שידוע בין השאר כתסריטאי קומדיות בריטיות מוצלחות בהן: "שוטרים לוהטים" ו"מת על המתים", ניסה לתת לסרט גוון קומי משובח, אך רוב הזמן הדבר פשוט לא עובד. רוב הבדיחות מעלות גיחוך ותו לא.

ולא רק שהבדיחות לא עובדות, גם חלק נכבד מהדרמה נראה כמו חיקוי זול של הסרט הקודם בסדרה, "האויב בתוכנו". במילים אחרות: בחלקים רבים היצירה הקולנועית הזו לא מרגישה כעבודה של במאי סרטי "מהיר ועצבני". נוצר רושם כי היה נסיון להקנות לסרט אופי דומה לשל קודמו, צעד מבורך בהחלט, אך לא אם נעשה בצורה מלאכותית. מלבד קטעי אקשן מסוימים, חלקם עשויים לעילא, לא נוצר הרושם כי מדובר בסרט שג'סטין לין רצה לעשות. טביעת האצבע שלו לא מורגשת.

ואז מגיעה המערכה האחרונה - שם זה כבר סיפור אחר לגמרי. שם האקשן הוא האקשן, ההומור הוא הומור. האנסמבל האהוב סוף-סוף מתפקד כאנסמבל. קראל הנבל, שלכל אורך הסרט הוא אנטגוניסט מטופש שמזכיר מאוד את המכשפה מ"יחידת המתאבדים", מקבל פתאום סיפור רקע שהופך אותו להרבה יותר מעניין. לפתע הסרט מקבל טוויסט שמשנה את כל התמונה. סצנת אקשן אחת שמשלבת שיר ידוע של הביסטי בויז, עשויה בצורה פנומנלית ונכנסת בקלות לפנתיאון סצנות האקשן של השנה.

ברגע אחד, כל הסרט משתנה לחלוטין ומחזיר את הכבוד שנראה כי כמעט ואבד. ויודעים מה, עם כל המגרעות שצוינו, בזכות המערכה השלישית והאחרונה שלו "סטארטרק: אל האינסוף" הופך לחוויה לא רעה בכלל. נכון, יש לו חסרונות רבים: הוא מתחיל עם דיון פילוסופי עמוק על מהות החיים והקיום, אך נוטש אותו במהרה לטובת סיפור בנאלי ומבולגן; בניית דמות הנבל עשויה בצורה רעה, שחושפת את סיפורו המעניין רק לקראת סוף הסרט; וכל אמצע הסיפור מפוזר ומשעמם עד כדי איבוד עניין במתרחש.

ובכל זאת, בזכות כמה סצנות פעולה מצוינות, דמויות אהובות שכיף לראות ביחד (ולא לחוד), האקספוזיציה הנהדרת - שתזכיר לגיימרים מביניכם את "מס אפקט 2" – בזכות אלו ולמרות רמתו הלא-אחידה בכלל, מדובר בסרט שהמעריצים כנראה יהנו ממנו. השאר, לא יבינו מה ההתלהבות גם פעם. מי יתן והסרט הבא בסדרה, שכבר הוכרז, יחזיר את הסדרה לגדולתה האמיתית. עד אז, חיו חיים ארוכים ושגשגו.

תגובות

  1. 1

    21:21 25.08.2016 | אייל אייל (אורח)

    מסכים עם הביקורת, בעיקר הפריע לי שכאילו ניסו לתת מספיק במה לכל הדמויות אבל בעצם אף דמות לא קיבלה מספיק יחס כדי להפוך אותה למעניינת. סרט לא מוצלח

  2. 2

    21:21 25.08.2016 | אייל אייל (אורח)

    מסכים עם הביקורת, בעיקר הפריע לי שכאילו ניסו לתת מספיק במה לכל הדמויות אבל בעצם אף דמות לא קיבלה מספיק יחס כדי להפוך אותה למעניינת. סרט לא מוצלח

  3. 3

    00:43 26.08.2016 | sad sad (אורח)

    כל הכבוד לך על הביקורת האוביקטיבית על אף הפרסומות הרבות של הסרט כאן באתר!!!

  4. 4

    00:43 26.08.2016 | sad sad (אורח)

    כל הכבוד לך על הביקורת האוביקטיבית על אף הפרסומות הרבות של הסרט כאן באתר!!!

  5. 5

    17:48 26.08.2016 | אני אני (אורח)

    נהניתי לקרוא! תודה!

  6. 6

    17:48 26.08.2016 | אני אני (אורח)

    נהניתי לקרוא! תודה!

  7. 7

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון