הרשמה

ביקורת: Doom Eternal - גם אם אלך בגיא צלמוות, לא ארא

ההמתנה הסתיימה! שמואל יצא לבדוק את משחק היריות הסופר מצופה: Doom Eternal. אז מה הוא חשב עליו?

  • PC
  • PlayStation 4
  • Xbox One
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 20/03/2020

עם משחקיות מהודקת ומשופרת, עיצוב שלבים נהדר, מולטיפלייר לא רע ופסקול מדהים, Doom Eternal הוא פשוט חוויה יוצאת מגדר הרגיל

עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד, תודה רבה!

שנת 2020 בינתיים: כמעט מלחמת עולם שלישית, קובי ברייאנט מת ועכשיו יש לנו מגפה עולמית. לפעמים זה נראה שסוף העולם מגיע - ואין בן אדם שיותר מבין בסוף העולם מאשר גיבור המשחק Doom והמשחק החדש שהוא מופיע בו, Doom Eternal. אז 4 שנים לאחר היציאה של המשחק הקודם שהחזיר לקדמת הבמה את משחקי היריות לשחקן יחיד, מגיע אלינו אחד המשחקים הכי מצופים בשנים האחרונות. אחרי דחייה של כמה חודשים, כמה טריילים מטורפים והייפ היסטרי ברשתות החברתיות - האם Doom Eternal עונה על הציפיות או שעדיף היה לנו אם Doomguy היה נשאר בגיהנום עוד כמה שנים?

לגיהנום וחזרה

הסיפור של Doom Eternal מתרחש זמן מה לאחר המשחק הקודם, כשצבאות הגיהנום מתחילות פלישה מאסיבית על כדור הארץ, והגיבור שלנו (אם אפשר לקרוא לו גיבור), מחליט להילחם בפלישה בכוחות עצמו. הסיפור של Doom Eternal אולי מתחיל משום מקום ובלי ממש אקספוזיציה, אבל אם להיות כנה - זה מאוד מתאים לסדרת המשחקים הזאת. בניגוד למשחק הקודם שהתנהל כמו סיפור אחד ארוך ומתמשך, כאן בסיום של רוב המשימות, המחסל (רוב המשחק הוא נקרא Slayer - אבל אני פשוט אקרא לו Doomguy מעכשיו), יחזור למבצר הפרטי שלו מחוץ לגבולות כדור הארץ ומשם ינהל את המאבק שלו בשדים.

הסיפור של המשחק בהרבה מובנים מזכיר את Doom 2, אבל עם הרבה יותר דגש על סצנות מעבר סינמטיות מאוד ועוד דמויות חדשות ומרהיבות. העולם של Doomguy, מאיפה הוא בא, למה כל הגיהנום מפחד ממנו ואיך הוא נהייה כל-כך חזק - כולם מוסברים ומובהרים במשחק הזה. העובדה שסצנות הסיפור במשחק מוצגות בגוף שלישי (בניגוד לגוף ראשון כמו במשחק הקודם) גם תורמות מאוד לתחושה שאנחנו חלק ממשהו ענק וסינמטי מאוד. המשחק ייקח אותנו לכדור-הארץ, הגיהנום ועוד כל מיני מקומות חדשים ומיוחדים, כשמה שמשותף לכל המקומות הללו היא העובדה שכולם מעוצבים בצורה נהדרת. הגרפיקה של המשחק, האויבים השונים והשלבים השונים נראים מעולה, כשחלק מהשלבים בגיהנום נראים מחרידים להפליא (מה שמוכיח לנו שמשחק יכול להיות מזעזע למראה ולהיות מצוין - אני מסתכל עליך Agony).

So much to do, so much to kill

בעוד שהסיפור עצמו בהחלט השתפר, הפוקוס העיקרי של המשחק עדיין נמצא בקרבות עצמם (ובצדק). Doom 2016 נחשב לאחד ממשחקי היריות הכי טובים שיצאו בעשור האחרון (הוא אפילו נכנס לרשימת משחקי העשור שלנו), עם משחקיות נהדרת ועיצוב שלבים נהדר, אז זה לא מפתיע שהמעצבים של Doom Eternal החליטו בצעד מאוד חכם לא לשנות את המשחקיות הזו אלא לבנות עליה ולהוסיף לה. אחד הדברים החכמים ש-Doom Eternal עושה כבר מההתחלה, הוא לוותר על אקדח האנרגיה מהמשחק הקודם ובכך לאלץ את השחקן להשתמש במסור החשמלי כדי להשיג עוד תחמושת לנשקים הרבים שלכם. בנוסף, המשחק גם מציג לנו לראשונה את ה-Flame Blech שמעלה את היריבים שלכם באש כדי להשיג עוד שריון, ואת ה-Blood punch שיוכל לעזור לכם לצאת ממצבים לא נעימים עם אגרוף חזק במיוחד.

אבל האזור היחיד שלא נגעו בו מספיק במשחק הקודם הוא יכולות התזוזה של השחקן וכאן Doom Eternal מציג לנו שתי תוספות עיקריות שהיו מאוד נחוצות במשחק הקודם: היכולת לבצע עד שתי תזוזות מהירות לכל כיוון (או Dash), והתוספת של מוטות שמהן אפשר לקפוץ ממקום למקום במפות השונות. אלו מעט תוספות, נכון - אבל הן משנות את המשחק לחלוטין: המשחקיות האנכית של Doom 2016 מקבלת משמעות חדשה לחלוטין, כשעכשיו אפשר לקפוץ למקומות חדשים, להתחמק ממתקפות ולמקם את עצמנו טוב יותר במגוון רב יותר של דרכים. יחד עם היכולות החדשות שהזכרתי קודם זה הופך כל קרב לריקוד של ממש בין היכולות השונות, התחמקות מיריבים והחלפה בין הנשקים השונים.

המפות השונות גם מעוצבות בהתאמה: כל שלב וכל קרב מלאים באויבים (במיוחד ב-Ultra-Violence ומעלה), ותהיו חייבים לזוז כל הזמן כדי להתחמק מהמתקפות ולשרוד את גלי השדים שמגיעים לחסל אתכם. אפילו ה-Super Shotgun קיבל חיזוק בדמות וו הקרס שמאפשרת לתפוס יריבים רחוקים ולהגיע עד אליהם - כל השלבים עוצבו כדי להפוך אתכם להרבה יותר זריזים ועם הבנה יותר טובה של המיקום שלכם על המפה. כל האלמנטים האלה חשובים, בייחוד כשלוקחים בחשבון את האויבים החדשים והחזקים במיוחד (כמו למשל ה-Marauder ימח שמו), קרבות הבוסים הנהדרים והתוספת של ה-Slayer Gates: מיני שלבים מאתגרים שאפשר למצוא במשחק שימתחו אתכם לקצה.

אלמנטי התזוזה השונים גם הובילו לכך שיש הרבה יותר דגש על פלטפורמה במשחק וקפיצות ממקום למקום: הרבה שלבים יגרמו לכם לקפוץ מנקודה A ל-B, לטפס על קירות ולהיזהר ממכשולים כדי להתקדם לנקודה הבאה במשחק. בעוד שרובם לא כאלה נוראיים, אלו דווקא החלקים שפחות אהבתי במשחק. היו לא מעט פעמים שלחצתי על הכפתור של תפיסת הקיר רק כדי לראות איך Doomguy צונח אל התהום העמוקה (ומאבד קצת חיים, זה לא נורא במיוחד). אין לי בעיה עם לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע לאיזה סוד במשחק, אבל זה סתם מעיק לפעמים לעשות את אותו הקטע 3 או 4 פעמים רק כי לא לחצתי על כפתור בשנייה הנכונה (יש סיבה ש-QTE נעלמו מהעולם).

אם כבר הזכרתי סודות: כל שלב מלא בפריטי איסוף שניתן למצוא במקומות סודיים במפה, ואם במשחק הקודם היה מדובר בעיקר בצעצועים, כאן Doomguy יכול לאסוף גם אלבומים עם רצועות מוזיקה מההיסטוריה של id Software. אני לא אהרוס את רשימת השירים שהם בחרו, אבל בואו נגיד שאם היה לכם PC משנות ה-90 המאוחרות ועד שנות ה-2000 המוקדמות, אתם תזהו לא מעט רצועות ושירים שתאספו במהלך המשחק. בכלל, כל שלב מלא בדברים שאפשר לאסוף, אתגרים שתוכלו לבצע כדי להשיג עוד בטריות כדי לחזק את הספינה שלכם, למצוא ולנצח את אותם ה-Slayer Gates שהזכרתי קודם לכן ועוד.

אלו שסיימו עם מצב השחקן היחיד יכולים לעבור לשחק ב-Battlemode, מצב המולטיפלייר של Doom Eternal. מצב המשחק הא-סימטרי הזה, שם שני שחקנים בנעליים של שדים חזקים מהמשחק, כשהם מנסים לחסל את השחקן השלישי שמשחק את Doomguy. שיחקתי קצת במצב המשחק הזה, הוא לא רע במיוחד ויכול להיות מהנה - בעיקר עם חברים באותה הקבוצה - אבל הוא לא הכי מעניין או מרתק בעיניי: משחקים נגמרים מאוד מהר, הקרבות לא הכי ברורים וחסר לי איזה Quick Chat לדיבור מהיר עם חבר הקבוצה שלי. הייתי שמח גם למוד Deathmatch רגיל כמו במשחק הקודם לאלו שלא מתים על מצב מולטיפלייר א-סימטרים.

מוזיקה לאוזניי

עם כל הכבוד לעיצוב השלבים המהמם, לגרפיקה הנהדרת, לסצנות הסיפור שהשתפרו בצורה מטורפת מהמשחק הקודם, לנשקים השונים וכל הדברים שרשמתי קודם: הכל מתגמד לעומת הפסקול הפשוט היסטרי של המשחק. מיק גורדון כבר זכה בשלל פרסים על עבודתו במשחק Doom 2016, אז הציפיות ממנו לקראת היציאה של Doom Eternal היו בשמיים. היו ציפיות, וגורדון פשוט ענה על כולן: הפסקול של Doom Eternal איכשהו מתעלה על זה של המשחק הקודם:  "The Only Thing They Fear Is You" שמחליף את "Rip and Tear" ו-"BFG Division" כמוזיקת הקרב המרכזית של המשחק היא רצועה מטורפת שכל פעם שהיא התחילה להתנגן הרגשתי כמו היצור הכי חזק במשחק (מה שהוא בתכל'ס נכון). גורדון גם לקח כמה רשמים מ-Doom 64 עם דגש על מוזיקה אפלה וקריפית במקומות שאפשרו את זה.

בדיוק כמו במשחק הקודם, כל רצועה במשחק עוצבה כך שחלקים שונים שלה יושמעו ברגעים ספציפיים בקרב: הקרב מתחיל? תשמעו חלק מסוים וטיפה שקט יותר של הרצועה. הקרב מתחיל להיות ממש אינטנסיבי? זה הזמן להוסיף את הגיטרות השונות, את התופים ולהתחיל לטבוח לפי המוזיקה. אנחנו רק במרץ אז עוד מוקדם לומר את זה, אבל ככל הנראה שהפסקול הזה יתמודד לתואר פסקול השנה שלי.

השורה התחתונה

חברים וחברות, שנת 2020 רשמית החלה: id Software ו-Bethesda יצרו כאן את אחד ממשחקי היריות הכי טובים בעשור האחרון - כן, אפילו יותר טוב מ-Doom 2016. השינויים המינורים למשחקיות יאתגרו שחקנים חדשים וותיקים כאחד, יכולות התזוזה החדשות של Doomguy משתלבות נהדר עם עיצוב השלבים השונים, הגרפיקה והכיוון האמנותי של המשחק מהממים, האנימציות של המפלצות והדמויות השונות מעולות והפסקול החדש של מיק גורדון הוא מועמד רציני ביותר לתואר פסקול השנה. האם הייתי רוצה מולטיפלייר מהודק יותר עם עוד אופציות שונות ומשחקים ארוכים יותר? אולי, אבל הכוח של Doom תמיד היה במצב השחקן היחיד שלו, ועם כל-כך הרבה דברים לעשות בקמפיין, וכל-כך הרבה סיבות לחזור ולשחק במשחק, אין באמת צורך ממשי במצב אונליין. בשנות ה-90 דום ודיוק ניוקם התחרו על תואר מלך משחקי היריות. היום אין בכלל שאלה בנושא.

Hail to the king, baby.

9
מתוך 10
נבדק על:
PlayStation 4 PRO

הטוב

  • עיצוב שלבים וגרפיקה נהדרים
  • הסיפור של Doom Eternal נבנה בצורה נהדרת
  • פסקול מדהים
  • התוספות למשחקיות משפרות אותה בצורה נהדרת
  • מצב שחקן יחיד עם המון מה לעשות

הרע

  • מצב המולטיפלייר לא מתרומם לשום מקום
  • חלקי הפלטפורמה במשחק יכולים להיות מתסכלים לפעמים

והתקווה

  • מעניין אם מישהו ב-id רוצה להחזיר את קומנדר קין כמו שצריך...
שמואל מקונן - עורך ראשי

שמואל מקונן - עורך ראשי

משחק על: PC, 3DS, PS5, Xbox Series X, Nintendo Switch, Oculus Quest 2

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Mega Man X.

כשאני לא משחק אני: עובד. לצערי.

מסר לעולם: 10000xp של אמת, אפס מורא.

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

    19:33 21.03.2020 | ohadcal ohadcal

    אמן שיעבוד..
    יש לי כרטיס מסך 960 בדרישות כתוב 970, קריטי ?
    אני כל כך מתגעגע להגיב !

  2. 2

    19:35 21.03.2020 | ohadcal ohadcal

    אוקיי, זה מראה לי שהתגובה עובדת, שמישהו יאשר לי שאני לא הוזה !!

  3. 3

    21:40 21.03.2020 | שמואל מקונן - עורך ראשי שמואל מקונן - עורך ראשי

    חחחח התגובה עובדת אוהד!!!

  4. 4

    00:43 22.03.2020 | שמואל מקונן - עורך ראשי שמואל מקונן - עורך ראשי

    בקשר למה שרשמת - האינטרנט ויוטיוב כרגיל עוזרים לנו בזה! הנה כאן למטה סרטון משחקיות של דום על כרטיס גרפי כמו שלך וזה נראה שהביצועים לא רעים בכלל (תודה לאל על המנוע שלהם). הייתי עושה סרטונים כאלה לכרטיס הגרפי של הלפטופ שלי (מעניין איך Doom Eternal היה רץ על ה-870 הישן שלי באמת...).

  5. 5

    02:33 22.03.2020 | ohadcal ohadcal

    אוקיי הדיוק של רמת היעילות של הסרטון בשבילי מפחידה אותי קצת
    תודה רבה שמואל!
    ככה או ככה, אולי בקרוב הגיע הזמן לשדרוג קל של המחשב..

  6. 6

    16:13 23.03.2020 | nakiii nakiii

    רמת האופטימיזציה של משחקי דום תמיד הייתה מעולה.. אני גם חרד ל980ti הזקן שלי.. rdr2 עובד יפה, אבל לא יודע מה יהיה עם Death Stranding ו cyberpunk אני חושש שהכרטיס שלי עשה את שלו. הבעיה היא שאין מה שלדרג כרגע.. וגם כשתצר סדרה חדשה אני חושש לצוואר בקבוק, כנראגיימרים של 1080p צריכים להחליף מחשב.. על 4k אין דיבור כרגע. שירותי סטרימינג למינהם לא יכולים להחליף כרגע מחשב

  7. 7

    18:51 25.03.2020 | WarFox89 WarFox89

    980ti באמת קצת זקן אבל עדיין סוס עבודה. היה לי אותו ונהניתי מכל רגע איתו. הוא משתווה מבחינת עוצמה ל-GTX1070 בערך [טיפה פחות] לכן הוא עדיין כרטיס מאוד רלוונטי אם אתה משחק ב-1080P ואין לך בעיה להוריד חלק מההגדרות למדיום.

    ביקורת פצצה שמאול. כיף לקרוא. קצת מבאס אותי שאני לא משחק במשחקים כאלה למרות שזה נראה די כיף אבל אני די נעול על משחקים שהם לא sci-fi כביכול.

  8. 8

       | פורסם ע"י