הרשמה

העי"ג - ביקורת

ספילברג חוזר אל עולם סרטי הילדים והתוצאה מאכזבת למדי

למרות השמות הגדולים שסובבים אותו, "העי"ג" לא מצליח להתרומם

סטיבן ספילברג, רואלד דאל, סרט ילדים, דיסני ומארק ריילנס. תשע המלים האלו גרמו לי להאמין כי "העי"ג" עומד להיות הצלחה מסחררת. חזרה מבורכת של אחד מגדולי במאי הדור לעולם סרטי הילדים, לאחר חמש שנות הפסקה ממנו (כזכור: סרט הילדים האחרון שביים היה "הרפתקאות טינטין" מ-2011). 42 שנים לאחר סרטו הראשון באורך מלא, "שוגרלנד אקספרס". נראה כי הבמאי שהכניס לחיינו קלאסיקות כמו "אי. טי - חבר מכוכב אחר", "אינדיאנה ג'ונס" ו"רשימת שינדלר", כבר יודע לעשות הכל. ולא רק שהוא יודע לעשות הכל - הוא גם מרשה לעצמו לעשות הכל. מה שרק ירצה. אם בחמש השנים האחרונות עסק הבמאי היהודי-אמריקאי בדרמות תקופתיות, בהן "גשר המרגלים" המשובח שהועמד לשישה פרסי אוסקר בשנה שעברה, הרי שעכשיו הוא מבצע תפנית מפתיעה וחוזר אל ז'אנר שלא ביקר בו זמן רב - סרטי הילדים.

וכפי שודאי הבנתם, החזרה הזו לא עלתה יפה. "העי"ג" ('ענק ידידותי גדול'), מספר על סופי, ילדה יתומה ובודדה שמתגוררת בבית יתומים באנגליה ונהנית מחברתו של חתול מחמד ג'ינג'י וחמוד. לילה אחד, סופי קמה ממיטתה ולנגד עיניה נגלה מחזה הזוי - היא רואה יד ענקית מזיזה פחים ברחוב. אדם ממוצע היה צורח ומטעלף אם היה נתקל בדבר כזה, אבל סופי שלנו היא גיבורה. היא משמיעה צעקת אימים קטנה, נבהלת קלות והולכת להתחבא מתחת לשמיכה, כשהחלון - עדיין פתוח. הענק, שאסור שיראה על-ידי בני אדם, "אדשים" בשפתו, מכניס ידו דרך הצוהר ולוקח את סופי עמו לארץ הענקים. במהרה, השניים יתחברו וסופי תגלה שהעולם הרבה יותר גדול ממה שהיא חושבת. או שלא.

במשך שעתיים שלמות מנסה הסרט לעשות משהו. בכוונה כתבתי "משהו", כי עד עכשיו נבצר ממני להבין מה בדיוק הוא מנסה לעשות. אם בתחילה נראה כי הוא מכוון לבניית ידידות מופלאה בין שתי הדמויות, הענק וחברתו בת האדם, אז הכוונה הזו מתפספסת. הידידות נראית מלאכותית. אם הסרט מנסה להציג עולם קסום ולשאוב להרפתקה צבעונית וגדולה בעולם הזה - הרי שגם כאן הוא מחטיא. למרות האפקטים, אף רגע לא באמת מרגיש גדול או נחקק בתודעה. הרבה מהעולם שספילברג יצר כאן, נראה דומה לעולמות קולנועיים אחרים ומגוונים יותר. אפילו "ג'ק צייד הענקים", סרט בינוני לחלוטין, נראה ומרגיש יותר מרשים מזה.

אולי הדבר היחיד שהסרט מנסה לעשות וגם מצליח, הוא להציג קונפליקט בסיסי מאוד בין טוב לרע. בארץ הענקים, גר הענק הידידותי הגדול עם חבריו הענקים, והם חבורת מגודלים ברברית וחסרת תרבות. הם מתייחסים אליו בצורה משפילה ומתנכרים אליו, רק בגלל מראהו החיצוני - אפילו שהוא ענק, הוא נמוך וקטן מהם. מכאן גם השם: 'ענק ידידותי גדול' - לא ענק כמו השאר. ואמנם, הסרט בוחר להציג את הקונפליקט הזה, את השוני, בצורה כל-כך יבשה, שלא מאפשרת יותר מדי להתחבר או להתרגש ממה שקורה על המסך. סצנה מסוימת בה נטפלת חבורת הענקים אל העי"ג, אכן מעצבנת ומעוררת רחמים כלפי הקורבן וכעס כלפי התוקפים, אך מעבר לכך הסיפור פשוט לא נוסק בפן זה. 

הבעיה העיקרית, אם כן, היא התסריט החלש מאוד, שלוקח את סיפורו הקלאסי והיפהפה של רואלד דאל ומפשט אותו לכדי סיפור חסר מעוף ונשמה. על התסריט אמונה מליסה מתיסון המנוחה, שנפטרה  בנובמבר אשתקד. לפני שעיבדה את תסריטו של "העי"ג", לא כתבה תסריטי קולנוע במשך קרוב לעשרים שנה (האחרון היה "קונדון", של סקורסזה) והדבר מורגש היטב. מי שכתבה עבור ספילברג את תסריטו של אחד מסרטי הילדים הגדולים בכל הזמנים "אי. טי - חבר מכוכב אחר", איבדה מקסמה עם השנים ומעולם לא הצליחה לשחזר את הצלחתה זו. כך גם הפעם. 

עלילת הסרט אינה רק סובלת מבנאליות, היא גם ריקנית ולא עולה בידה להעביר איזשהו מסר מיוחד. אפילו מסרים פשוטים כמו חשיבותה של חברות או קבלת השונה, עליהם נראה שהסרט בהחלט ניסה להתבסס לא מועברים כאן בצורה נאותה, כי הדמויות והדרך שהן עוברות מוצגות באופן מעושה ולא סוחף מספיק. מצער לראות שגם במאי דגול ועתיר נסיון כמו ספילברג, לא מצליח לעבוד עם חומר הגלם שיש לו כאן ולהביאו לכדי יצירה שהיא לפחות מבדרת. גם הקטעים המבדחים יותר בסרט הם בדיחות על פלוצים ירוקים, באמת, פלוצים ירוקים. וגם משחקי המילים שקיימים ביצירה הופכים מאוסים ומפסיקים לשעשע אחרי זמן מה. 

בתום ההקרנה בה נכחתי, ילדה קטנה וחמודה שגילה לא עולה על עשר, דווקא אמרה שהיא נהנתה ואהבה את הסרט. יתכן וזה בדיוק קהל היעד אליו היוצר כיוון. אפשר כי הפעם, ספילברג לא שאף להפוך את סרטו למשפחתי, לכזה שילדים ומבוגרים יוכלו ליהנות ממנו כאחד, או שפשוט לא ממש היה איכפת לו. מי יודע, יתכן שלוח הזמנים הצפוף שלו לא אפשר לו להשקיע בפרויקט הזה יותר מדי זמן וכי עיקר כוחותיו מופנה אל עבר סרטיו הבאים, שהם שוב דרמות. כך או כך, "העי"ג" מתגלה בסופו של דבר כסרט קטן למדי, זניח, שלבטח לא תזכרו אחרי היציאה מהקולנוע. גם גדולי הבמאים מגיעים לנקודות שפל לפעמים.

תגובות

  1. 1

    14:10 01.07.2016 | גל גל (אורח)

    עדיין לא ראיתי את הסרט, אבל לדעתי הביקורת לא הייתה טובה. הסרט מכוון לילדים, לא למבוגרים, כך שזה לא מתאים שמבוגר ישפוט סרט ילדים. אחרי הכל, מדובר בסרט דיסני לילדים, לא סרט אקשן הוליוודי.

  2. 2

    14:10 01.07.2016 | גל גל (אורח)

    עדיין לא ראיתי את הסרט, אבל לדעתי הביקורת לא הייתה טובה. הסרט מכוון לילדים, לא למבוגרים, כך שזה לא מתאים שמבוגר ישפוט סרט ילדים. אחרי הכל, מדובר בסרט דיסני לילדים, לא סרט אקשן הוליוודי.

  3. 3

    14:10 01.07.2016 | אוהד אוהד (אורח)

    באחת השורות כתבת מטעלף במקום מתעלף.
    חוץ מזה אחלה ביקורת:)

  4. 4

    14:10 01.07.2016 | אוהד אוהד (אורח)

    באחת השורות כתבת מטעלף במקום מתעלף.
    חוץ מזה אחלה ביקורת:)

  5. 5

    20:09 01.07.2016 | גיא דהן - כתב תוכן גיא דהן - כתב תוכן

    לגל, אין שום קשר. אדם שמבקר סרטים - מבקר סרטים מכל הסוגים. אקשן, קומדיה, דרמה ואפילו ילדים. הוא שופט את האופן שבו הסרט עשוי, המוזיקה, המשחק, העלילה, הכל. נכון, המבקר צריך לזכור שהסרט מיועד לילדים וע"פ זה לבסס את הביקורת על כך, אבל זה לא מונע ממנו מלהתאים את הסרט גם למבוגרים ולשפוט אותו ככה.

  6. 6

    03:39 02.07.2016 | רועי רועי (אורח)

    אני חושב שזה הייתה ביקורת חצי טובה כי אתה בכתבה רושמים דברים נכונים אבל מצד שני זה בא לכיוון של הילדים ולא של המבוגרים כך שמבוגרים לא צריכים לשפוט את הסרט הזה .

  7. 7

    03:39 02.07.2016 | רועי רועי (אורח)

    אני חושב שזה הייתה ביקורת חצי טובה כי אתה בכתבה רושמים דברים נכונים אבל מצד שני זה בא לכיוון של הילדים ולא של המבוגרים כך שמבוגרים לא צריכים לשפוט את הסרט הזה .

  8. 8

    09:11 02.07.2016 | אלברט אלברט (אורח)

    חולה על צ'ארלי בממלכת השוקולד מ2005

  9. 9

    09:11 02.07.2016 | אלברט אלברט (אורח)

    חולה על צ'ארלי בממלכת השוקולד מ2005

  10. 10

    14:52 02.07.2016 | רותם סופר רותם סופר

    גל, ברור שהסרט מכוון לילדים. אז מה? "אי-טי" לא כיוון לילדים? סרטי פיקסאר ודיסני לא מכוונים לילדים? גם אם סרט מיועד לילדים בעיקרו, אין סיבה שהוא לא יהיה איכותי. החדש של ספילברג פשוט לא מצליח להגיע לרמה של "אי-טי" או בוא נתרכז בימינו אנו - של כל אחד מסרטי הילדים שיצאו בשבוע האחרון. קח לדוגמה את "מוצאים את דורי", סרט מצויר לכל המשפחה, אבל הוא חכם, סוחף, כיפי, מצחיק. ארבע תכונות שלצערי, לא תמצא ב"העי"ג".

  11. 11

    20:27 03.07.2016 | ליטל ליטל (אורח)

    נשמע כיף מקווה שזה טוב הצלחה גדולה, לא?:-D

  12. 12

    20:27 03.07.2016 | ליטל ליטל (אורח)

    נשמע כיף מקווה שזה טוב הצלחה גדולה, לא?:-D

  13. 13

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון