הרשמה

ביקורת - XCOM 2: War of the Chosen

הוא התחנן שלא, אבל התעקשנו ששמואל יחזור למשחק הטקטיקה הברוטאלי למחשב וינסה את חבילת ההרחבה החדשה.

  • PC
  • PlayStation 4
  • Xbox One
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 29/08/2017

חבילת ההרחבה החדשה לוקחת אלמנטים מכמה משחקים אחרים כדי ליצור אווירה חדשה ומגניבה שבהחלט שווה את הכסף שלכם.

אם יש משחק שהצליח לשבור אותי מנטלית בלי דיאלוג מתוחכם או סיפור מרגש, זה XCOM. משחק הטקטיקה של Firaxis שיצא לראשונה ב-2012 והיווה חידוש למשחקי הטקטיקה הישנים משנות ה-90 שנשאו את אותו השם (כל משחקי UFO: Enemy Unknown למיניהם), שם אתכם בנעליו של המפקד של יחידת XCOM (או Extraterrestrial Combat Unit) כשהמטרה שלכם היא להגן על כדור הארץ מפני פלישה של חייזרים שפניהם ממש לא היו לשלום.

אז למה המשחק הזה שבר אותי מנטלית? בין היתר כי אחרי כל כך הרבה שעות עם כל כך הרבה חיילים שונים שאתה מפקד עליהם, אתה לומד להכיר אותם ולהיקשר אליהם ברמה שלא מצאתי במשחקים כמו Warcraft לדוגמא וזה בלי שתהיה להם שורת דיאלוג במשחק עצמו. מצאתי את עצמי סוגר את המשחק יותר מפעם אחת מעצבים רק כי איבדתי חייל אהוב במשימה צדדית בגלל איזושהי טעות שלי.

המשחק השני בסדרת XCOM, ממשיך באותו הקו של משחקיות טקטית נהדרת ומעוררת מחשבה של המשחק הראשון ומוסיף אלמנטים חדשים כמו סוגים חדשים של חיילים, אויבים חדשים וחזקים יותר, גרפיקה משופרת ובסיס אם יותר רחב. בסוף החודש שעבר החברה הוציאה את ההרחבה הענקית החדשה של המשחק, War of the Chosen ובגלל שאני לא ממש אוהב את עצמי החלטתי לשרוף כמה שעות על המשחק ולראות מה הוא מוסיף והאם שווה לכם להוציא את הכסף ולקנות אותו בעצמכם.

ברוכים הנבחרים

War of the Chosen משנה דיי הרבה מבחינת הסיפור של המשחק. הקמפיין בנוי באותה הצורה פחות או יותר, אבל כמות המשימות התרחבה כדי להכיל את כל סוגי המשימות החדשים שיש במשחק. חבילת ההרחבה עוקבת אחרי הדמות שלנו שצריכה להתמודד עם סוג חדש של חייזרים הנקראים The Chosen, או הנבחרים. זקני השבט של האויבים מהמשחק המקורי, ADVENT, בוחרים שלושה אלופים מהצבא שלהם כדי להביס את יחידת XCOM אחת ולתמיד. אותם האלופים הם הצייד: חצי בן אנוש חצי חייזר שמשתמש בנשקים כמו רובה צלפים כדי לעשות הרבה נזק ממרחק. הצייד גם מסוגל לחטוף חיילים משדה הקרב; המכשף-לוחם: חייזר שמשתמש ביכולות מיוחדות כדי לזמן עוד חיילים לזירת הקרב ואחרונה חביבה ואולי הכי מגניבה מהשלושה - המתנקשת: דמות שמתמחה בהתגנבות, יכולה לעשות הרבה נזק מטווח קרוב וגם לחטוף חיילים משדה הקרב בדומה לצייד.

אחד מהפיצ'רים המגניבים של אותם הנבחרים - היכולת להופיע באמצע קרב שבכלל לא קשור אליהם, להילחם בך ואז לברוח כשהם לומדים עלייך יותר ואתה עליהם. המנגנון הזה הזכיר לי במעט את מה ש- Shadow of Mordor עשה בצורה נהדרת עם היריבים שלך במשחק. הנבחרים יכולים למות אחרי סדרה מסוימת של משימות וקרבות קשים במיוחד, אבל אם הם לא והם מצליחים לברוח, הם יחזרו חזקים יותר ומודעים יותר לטקטיקות שלך ולחיילים שלך ויכינו את עצמם בהתאם. זה פיצ'ר נהדר שגורם למשחק להרגיש אפילו יותר דינאמי וחי מאי פעם וגם תורם לאמינות של המשחק, כי זה מה שהיית מצפה שיקרה במקרה הזה.

XCOM 2 לא עוצר כאן מבחינת התוספות השונות ומוסיף גם שלוש קבוצות חדשות שהשחקן יכול לבחור מביניהן: The Reapers, The Skirmishers ו-The Templars. כל קבוצה מתמחה בתחום אחר ותתאים לסטייל אחר של משחק: The Reapers מומחים בטווח ארוך ודיוק, The Skirmishes הם כמו טנקים אדירים ו-The Templars משתמשים ב-Psionics כדי להילחם. כל קבוצה שונאת את הקבוצות האחרות, כך שתצטרכו לבחור את מי אתם מעדיפים כדי לקבל את היכולות המיוחדות של כל קבוצה ואת הלוחמים המיוחדים שלה. עוד תוספת משמעותית למשחק היא גזע חדש של אויבים שנקרא האבודים, או The Lost. אותם האבודים הם בני אדם שעברו מוטציה והם רודפים עיירות שהיו בהן בני אדם בעבר. בתחילת המשחק אפשר בטעות לחשוב שהם תוספת מיותרת שנועדה לרפד את החבילה בעוד תוכן אבל וואו, לקראת הסוף אותם האבודים יכולים לגרום לרגעים ממש מתוחים. הקטע איתם הוא שהם באים בקבוצות גדולות נמשכים לרעש והכי חשוב - לא אכפת להם את מי הם תוקפים. בכמה קרבות אני אשכרה שיתפתי פעולה עם ה-ADVENT במטרה היחידה שלא נמות שנינו בקרב על ידם. תוספת נהדרת למשחק, בדומה לכל שאר התוספות שמעשירות את החוויה ברמה שגורמת למשחק להרגיש כמו משחק חדש לחלוטין.

אחים לנשק

הזכרתי בתחילת הביקורת את הכאב שמגיע עם המשחק הזה וזה נראה שסוף סוף המפתחים הצליחו להעביר את התחושה הזו גם למשחקיות עצמה. פיצ'ר חדש שהמשחק מוסיף הוא הקשרים בין חיילים. במהלך המשחק חיילים מסוימים יכולים לפתח קשר אחד עם השני והם יקבלו בונוסים שונים אם הם יהיו יחד באותה המשימה, כמו לירות ביחד באותו התור למשל. אם אחד מהם ימות בזמן הקרב חברו ייכנס למצב זעם - הוא יהיה הרבה יותר חזק, אבל אי אפשר יהיה לשלוט בו. מנגנון הקשרים היה אחד הדברים הכי חזקים שהחבילה הוסיפה למשחק. עד אז מבחינת המשחק עצמו והסדרה עצמה אם להיות כנה, החיילים היו כמו חיילים במשחק שחמט והמשימה של יצירת הקשר הרגשי אליהם הוטלה על השחקן בלבד. ברגע שמוסיפים את היכולת הזאת, גם אם היא טכנית לחלוטין, היא יוצרת אנושיות באותם החיילים שהייתה חסרה עד עכשיו ומשפרת את החוויה הכללית פי כמה וכמה.

עוד שני דברים שהמשחק מוסיף שבעיניי מוסיף לאנושיות של החיילים הם האפשרות שהחיילים שלכם יתעייפו אם הם יצאו ליותר מידי משימות ברצף וכתוצאה מכך מפתחים את הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו: Quirks. הפיצ'ר הראשון שהזכרתי גם מוסיף אנושיות לחיילים וגם גורם לשחקן להשתמש ביותר חיילים מהסגל שלו ויוצר צבא מאוזן יותר. אם אין לכם ברירה ואתם חייבים לשלוח חיילים עייפים לשדה הקרב, הם יכולים לפתח מוזרויות או Quirks שיגרמו להם לעשות דברים על דעת עצמם בקרב. דוגמא טובה יכולה להיות על חייל שיהיה חייב למלא את המחסנית שלו בסיום התור והוא לא יקשיב להוראה שלך ויעשה את זה בכל זאת. כדי לטפל בזה צריך להוציא את החייל מהקרבות לכמה זמן ולטפל בהם. זה מזכיר לי מאוד את The Darkest Dungeon במובן הזה, וגם שם מאוד אהבתי את המנגנון המיוחד.

מעצב בסיסים

המשחק מרחיב טיפה את בסיס האם ומוסיף לו כל מיני אזורים חדשים ומיוחדים. מצד אחד זה נחמד לראות את הבסיס גדל עוד טיפה, מוסיף בניינים חדשים ואופציות חדשות למחקר בהתאם לאיומים החדשים ומוסיף עוד יכולות לשחקן כמפקד ההתנגדות, אבל מצד שני - וזאת העדפה אישית שלי - העדפתי את הבסיס הקודם הרבה יותר כי הייתה הרבה פחות התעסקות איתו. אני חושב שהמשחק המקורי שמר על איזון טוב בין התעסקות עם הבסיס לבין הקרבות עצמן והאיזון הזה נשבר בהרחבה הזו. אולי התחושה הזאת מגיעה בין היתר בגלל איך ש-Mario + Rabbids ניהל את המשחקיות שלו, בכך שהוא שם דגש בעיקר על טקטיקה ופחות על ניהול בסיס. זה לא משהו ששווה לוותר על ההרחבה בגללו אבל חשבתי שכדאי לציין זאת.

פחות באגים יותר יריות

המשחק עדיין נראה מצוין, גם שנה לאחר היציאה של המשחק המקורי ובאופן מפתיע (או שלא - בכל זאת, עברה יותר משנה מאז שהמשחק יצא) הרבה פחות באגים. הדמויות עדיין נראות כמו בובות לפעמים, אבל זה בסדר, זה לא שהם כיוונו לסופר ריאליזם כמו ב-Horizon: Zero Dawn. האזורים החדשים נראים מצוין והנבחרים עצמם מעוצבים בצורה שגורמת להם להיראות מאיימים כמו שהם באמת. המוזיקה שנכתבה על ידי Tim Wynn עבור ההרחבה גורמת למשחק להרגיש פחות מדע בדיוני ויותר אפל וקשוח, דבר שמתיישב עם רמת הקושי הגבוהה יותר של המשחק ותחושת הסכנה שאורבת בגלל האויב החדש. משהו מגניב אחרון ששווה לציין: המשחק הוסיף עוד כמה שחקנים שידבבו כמה דמויות, והחבר'ה ב-Firaxis לא חסכו בקטע הזה: שחקנים כמו מייקל דורן ומרינה סירטיס מסדרת הטלוויזיה Star Trek: The Next Generation משחקים דמויות במשחק והם עושים עבודה נהדרת.

השורה התחתונה

זאת לא באמת חבילת הרחבה. יש כאן כל כך הרבה תוספות חדשות, גזעים חדשים של חייזרים, משימות חדשות, חיילים חדשים ועוד המון דברים כיפים לעשות ולגלות שזה פחות מרגיש כמו חבילת הרחבה ויותר כמו XCOM 3. אם סיימתם עם XCOM 2 ו-Mario + Rabbids לא מספק אתכם באותה הצורה, XCOM 2: War of the Chosen זאת חובת קנייה. המשחק אפילו מצדיק את המחיר שלו, 40 דולר, כי זה כמעט עוד משחק בפני עצמו. המשחק דורש שיהיה לכם את XCOM 2, כך שאם אין לכם את הכסף לקנות את שני המשחקים אז תחכו עד שהם ימכרו ביחד בחבילה אחת או משהו בסגנון, אבל אתם ללא ספק צריכים לשחק במשחק הזה.

9
מתוך 10
נבדק על:
PC

הטוב

  • שומר על המשחקיות הטקטית ובונה עליה עם יכולות חדשות
  • אויבים חדשים ומאיימים
  • מערכת הקשרים בין החיילים נותנת נפח רגשי נוסף למשחק
  • המון משימות חדשות שאפשר לעשות
  • מספק עוד סיבות לחזור למשחק

הרע

  • יותר התעסקות עם הבסיס לעומת המשחק המקורי

הנקמה

  • עדיף מוגשת קרה ועם Gauss Rifle לפנים של חייזר
שמואל מקונן - כתב תוכן

שמואל מקונן - כתב תוכן

משחק על: PC, 3DS, PS4, Nintendo Switch

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Super Smash Bros Melee.

כשאני לא משחק אני:עורך סרטונים לערוץ היוטיוב שלי

מסר לעולם: תחתרו לעשות את מה שאתם אוהבים ותהיו נחמדים אחד לשני, זה משתלם רצח :-)

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

    15:02 26.09.2017 | אורן אורן (אורח)

    תודה על הביקורת.
    המחיר מאוד גבוה לתוספת למשחק.
    שהמחיר יירד משמעותית ארכוש

  2. 2

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון