מי הפתיע, מי איכזב ומי עשו לנו את 2019? כל התשובות, כאן בכתבה!
2019 הייתה שנה מעולה לגיימינג, אבל יותר מכל היא הייתה שנה מעולה ל-Vgames: חגגנו 20 שנות פעילות השנה (האתר הוקם ב-1999) - 20 שנות עשייה, 20 שנים מלאות בכתבות, ראיונות, ביקורות, פעילויות, טורנירים ומה לא. היינו בין הראשונים להבין את החשיבות של עיתונאות גיימינג רצינית בארץ, ביססנו קשרים עם מפיצים וחברות משחקים בארץ ובחו"ל ואפילו אפשר למצוא אותנו ב-Metacritic. לא הכל עבר על מי מנוחות: האתר עבר כמה תקופות קשות בחייו (אפילו ממש לאחרונה, בתחילת 2018), אבל תמיד ידענו לצאת מהן כמו גדולים, להמשיך לתת בראש ולספק לכם תוכן גיימינג איכותי, ברמה גבוהה ובשפת הקודש.
אז איך עברה עלינו השנה שסימלה את סגירת העשור השני לשנות האלפיים, והעשור השני להקמת אתר הגיימינג המוביל בישראל? צוות Vgames סיכם את השנה שלו בגיימינג, כשכל חבר צוות כתב לנו מי היה משחק השנה שלו, מי אכזב אותו ואיזה משחק או אירוע הפתיעו אותו במיוחד השנה.
שמואל מקונן
משחק השנה: Fire Emblem: Three Houses
הזכרתי בתחילת הכתבה את העובדה שאנחנו מופיעים באתר Metacritic (מתחילת שנת 2017 בערך), אירוע שהוביל לחזרה של הציון המספרי בביקורות באתר. מאז, חילקנו באתר כבר כמה ציונים מושלמים למשחקים (God of War, Breath of the Wild ו-Red Dead Redemption 2 למשל), ובשנת 2019 הצטרף משחק נוסף לרשימה הזו: Fire Emblem: Three Houses. נינטנדו תמיד היו ידועים בתקן האיכות הגבוה שלהם בכל הנוגע לסדרות המשחקים שבבעלותה, אבל Fire Emblem: Three Houses היה באמת ברמה אחרת. הסיפור של המשחק מדהים ופחות או יותר מחייב לשחק אותו שוב כדי להבין את התמונה המלאה, המשחקיות נהדרת ויותר כיפית ונגישה מבמשחקים קודמים בסדרה והעולם האדיר שנבנה עבור המשחק הוא יפהפה כמו שהוא אכזרי. Fire Emblem: Three Houses אולי לא היה מועמד לתואר משחק השנה של הרבה אנשים, אבל יותר ממגיע לו להיזכר כאחד המשחקים הטובים ביותר ל-Nintendo Switch וכמשחק השנה שלי לשנת 2019.
הביקורת המלאה: Fire Emblem: Three Houses
אכזבת השנה: Anthem
עוד בתקופת התואר הראשון שלי במדעי המחשב, ביססתי אצלי את האהדה הלא נגמרת שלי לחברת Bioware. אני גדלתי על משחקי התפקידים המצוינים שלה, ובהמשך התאהבתי בה מחדש כששיחקתי בטרילוגיות של Mass Effect ו-Dragon Age. החברה הקנדית הייתה בעיניי סמל לאיכות בלתי מתפשרת ברמת הסיפור והמשחקיות, עם דגש על ההנאה של שחקניה ואני חושב שזה מה שהוביל לאכזבה הכל-כך עמוקה שלי מהמשחק האחרון שלה, Anthem. כבר חפרתי רבות על כך בביקורת שלי למשחק, אבל גם עכשיו, כמעט שנה לאחר היציאה של המשחק, עדיין כואב לי על תהליך הפיתוח שלו, התוצאה הסופית ומה שהיא אומרת עבור אחת מחברות המשחקים האהובות עליי ביותר. אני מקווה ש-Bioware יוכלו להרים את עצמם אחרי המפלה הזו (וש-EA תתן להם).
הפתעת השנה: הכניסה של נינטנדו לישראל
קצת יותר מחצי שנה אחרי שהתחלתי לכתוב באתר, פניתי לאיתמר ברזנר, מנהל הפיתוח העסקי שלנו דאז, במטרה ליצור קשר עם נינטנדו אירופה לטובת יצירת שת"פ בנושא ביקורות וחדשות שוטפות. באותו זמן לא קיבלנו תשובה חיובית, אבל אם הייתי יודע ששנתיים לאחר מכן אנחנו נקבל סניף פעיל, חי ובועט של אחת מחברות המשחקים האהובות עליי, אולי הייתי יותר רגוע עם הניסיונות שלי. באותו הזמן הרגשתי לפעמים שאני היחיד שנותן סיקורים משמעותיים למשחקי נינטנדו ובפרט Nintendo Switch, כאשר הייתי קונה את כל המשחקים הגדולים ביום היציאה שלהם במטרה לסקר אותם ולהציג אותם לקהל הישראלי שלא כזה מכיר את הקונסולה והמשחקים שלה. נינטנדו ישראל היא מבחינתי חלום שהתגשם, ואני לעד אזכור את הרגע הראשון בו כתבתי בתחילת ביקורת שלי: "עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל". תודה רבה לתור גיימינג וכל מי שעובד בנינטנדו ישראל - הגשמתם לי חלום ילדות.
גיא דהן
משחק השנה: Devil May Cry 5
תרשו לי לצטט את ידידי שמואל, בביקורת שלו ל-Devil May Cry 5: "ככה בדיוק - אבל בדיוק - צריך לעשות משחק וידאו". זה המשפט שגרם לי להגיד, בקול רם, באמצע קרון ברכבת - "אני צריך להתחיל לשחק בסדרה הזאת." המבט של החייל לידי היה שווה את זה.
כן, מספר חודשים מתוך 2019 ביליתי בהשלמת פערים לסדרת Devil May Cry, ותרשו לי להגיד לכם שזו הייתה חוויה מטלטלת. המשחק הראשון היה מצויין למרות גילו המופלג, השני היה מזעזע ואנחנו לא מדברים עליו, השלישי היה בדיוק מה שהסדרה הייתה צריכה ו-DMC4 רק התעלה על כל הציפיות. ואז הגיע הרגע שלי להתחיל את 5, והמרתון שעשיתי רק הפך את כל העניין להרבה יותר מתוק. המשחק הזה פשוט כיף, עם אקשן בלתי פוסק, מערכת קרב שתגרום לכם להרגיש כמו השחקנים הכי טובים בעולם אחרי כל קומבו מסובך שתשלימו, עלילה עם סיפור שזוכה בצדק בתואר "Over the top" ומוזיקה מצוינת. Devil May Cry 5 הוא משחק השנה שלי בגלל סיבה אחת - הוא פשוט עושה כל דבר בצורה מושלמת, S Rank בכל קטגוריה, אם תרצו.
הביקורת המלאה: Devil May Cry V
אכזבת השנה: Tom Clancy's Ghost Recon Breakpoint
זו עדיין נחשב אכזבה אם לא היו לי ציפיות ממנו בכלל? Breakpoint הוא פשוט תירוץ עלוב למשחק ווידאו, והמשחק הכי גרוע בסדרת Ghost Recon. אני אפילו לא מחשיב אותו חלק מהסדרה, כי המשחק הזה לא תואם את מה שהסדרה בנתה לאורך כל השנים האלו. Ubisoft הוסיפה לו עשרות מכניקות ומערכות חדשות שבכלל לא קשורות לאופי המשחק - ממערכת הישרדות שעשויה רע מאוד ופוגעת בחוויית המשחק ועד בחירות דיאלוגים בסצנות מעבר שלא רק שלא משפיעות בשום צורה על העלילה, אלא גם מבוצעות ע"י המדבבים הכי משעממים ומרדימים בתעשייה. ג'ון ברנת'אל שמגלם את הנבל הוא הדבר הטוב היחידי שיש לי להגיד על Ghost Recon Breakpoint, וגם הוא לא מספיק טוב בשביל להצדיק את השעות שהשקעתי במשחק הזה.
הביקורת המלאה: Tom Clancy's Ghost Recon Breakpoint
הפתעת השנה: Control
לא ציפיתי שאתאהב ב-Control, זה פשוט לא היה משהו שהאמנתי שיקרה כשראיתי טריילרים וגיימפליי לפני השקתו. אבל ברגע ששמתי את ידי עליו, לא רציתי לעשות שום דבר אחר חוץ מלשחק בו. הוא מוזר, מעניין והוא פשוט כיף. מערכת הקרב של Control היא פשוט חוויה יוצאת מן הכלל עם שילוב של נשקים משתנים ומגוון כוחות על כמו ריחוף, טלקינזיס ושליטה מוחית, ג'סי פיידן היא דמות מתוסבכת ומרתקת שמשתפת אותנו בבלבול והחששות שלה בנוגע לכל מה שקורה מסביבה ו-The Oldest House הוא אחד מהמקומות היותר מעניינים שיצא לי לחקור עם כל הסודות שהוא טומן בתוכו. Control הוא אחד מהמשחקים היותר טובים שיצא לי לשחק השנה, ואם עדיין לא יצא לכם לנסות אותו, אני חושב שהגיע הזמן.
גל כהן-ויינשטיין
משחק השנה שלי: Apex Legends
כן אני יודעת - בחירה לא צפויה ואולי מוזרה קצת. אבל בתור מישהי שהאהבה ל-Single Player זורם בעורקיה, הפעם הראשונה שהתחברתי ל-FPS ואשכרה נשאבתי למשחק והשקעתי זמן כדי להיות טובה בו - הייתה עם Apex Legends. לא, זה לא עוד בטאל רויאל, וזה רחוק מלהיות Fortnite. אם כבר, המשחק מזכיר יותר את Overwatch, עם האלמנטים של היכולות השונות של כל שחקן והצורך בשיתוף פעולה קבוצתי כדי להגיע לניצחון. RESPAWN לא מפסיקים לחדש ולהשאיר אותו מעניין וכיפי ובתכלס, ציפיתם למשהו אחר מהסטודיו שהביא לנו את Titanfall? כן, לא חשבתי אחרת.
אכזבת השנה: Greedfall
אולי 'אכזבת השנה' זה תואר אכזרי מדי, ואני יודעת שחברי לצוות יבחרו דווקא לשמור את המקום הזה ל-Death Stranding, אבל מבחינתי Greedfall הייתה מפלה מטורפת. עוד סטודיו שמשחרר טריילרים שנראים לא פחות ממדהים רק כדי שנגלה בסוף שהמשחק לא יותר מבינוני. במקרה של Greedfall, גודל הציפייה היה כגודל האכזבה. לא ציפיתי שהוא יהיה משחק השנה שלי, אבל כן חשבתי שמגיע אלינו משחק תפקידים שיסחף אותי, שיזכיר לי את Assassin's Creed IV: Black Flag ויפגוש בדרך את Dragon Age... וזה לא קרה. הייתי אומרת שלא ראיתי פער כזה בין המשחק לטריילרים מאז Watch Dogs הראשון - ואותו דווקא כן אהבתי בסוף. בקיצור, שוב קיבלתי הוכחה לא להאמין לטריילרים. אתם יודעים, fool me once...
הפתעת השנה: Concrete Genie
ציפיתי שהוא יהיה משחק טוב, אבל אתם יודעים - חמוד כזה. משחק לשחק עם האחים הקטנים או הילדים שלכם ותו לא. אבל Concrete Genie עשוי בצורה כמעט מושלמת שתגרום לכל אחד להתחבר אליו ושבאמת גורמת לי לתהות איך סטודיו כל כך קטן משחרר משחק שעשוי כל כך טוב, ולמה היוצרים של Greedfall לא יכלו ללמוד ממנו. סיפור טוב? יש. גרפיקה טובה? לגמרי: האנימציה של קונקריט ג'יני מהממת ביופיה, ומוכיחה שוב שמשחקים לא צריכים להיות כמה שיותר ריאליים גרפית כדי להמם אותנו. משחקיות כיפית? חד משמעית, ועוד אחת שלא ראיתי כמותה במשחקים אחרים, אלא מקורית לגמרי.
רן רביד
משחק השנה: Control
לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהתלהבתי כל כך ממשחק כלשהו שהוא לא חלק מפרנצ׳ייז גדול ועתיר תקציב. חברת Remedy, שהביאה לנו גם את Max Payne ו-Alan Wake עשתה עבודה נפלאה בכל הקשור למשחקיות סופר-מהנה שמשלבת בין אקשן וירי לכוחות על טבעיים, פתרון חידות וקרבות בוס מלאי אתגר. יחד עם הסיפור הסוחף והמעט מוזר (שבטוח יגרום לכם לרצות לסיים אותו שוב), הגעתי להחלטה הזו כמעט מיד (וחכו כשתגיעו לסצנת המבוך).
אכזבת השנה: Death Stranding
אם הייתי שייקספיר, הייתי מתאר את המשחק האחרון של קוג׳ימה כ״מהומה רבה על לא דבר״. כל כך הרבה הייפ ומסתוריות בשנים שלפני ההשקה, ומה שסומן כאחת ההפתעות הגדולות של עולם הגיימינג התברר ברובו כסימולטור משלוחים משעמם, רפטטיבי ומוזר. לא אתווכח עם מי שמתחבר לסגנון אבל מבחינתי, מדובר באכזבה גדולה.
הביקורת המלאה: Death Stradning
הפתעת השנה: Resident Evil 2
בתקופה האחרונה, יותר ויותר משחקים ולהיטים מהעבר חוזרים אלינו בצורה משופרת ומחודשת מכל הבחינות. יש כאלה שיגידו ״אם זה לא שבור, אז למה לתקן?״ ומתברר שהם צודקים. הפיתוח מחדש של Resident Evil 2 הביא לנו מחדש את קלאסיקת האימה בצורה שאי אפשר להישאר אדישים לה. לפני ששיחקתי בו ציפיתי להיות מופתע אבל בפועל ההפתעה הייתה הרבה יותר גדולה. ללא ספק מדובר במשחק האימה/הישרדות הטוב של השנה (ואולי גם בכלל). כל מה שנותר הוא להמתין לרימייק של Resident Evil 3.
זהו, זה סיכום 2019 של צוות כתבי Vgames! אם אתם תוהים לגבי המשחקים שאנחנו הכי מחכים להם ב-2020, אז אל תדאגו - תהייה כתבה בנושא בהמשך החודש. נשמח לשמוע את סיכום השנה שלכם: מי הפתיע אתכם, מי איכזב ואיזה משחק היה ה-משחק שלכם ב-2019!
תגובות
1
08:38 14.01.2020 |
WonderTweek
משחק השנה שלי:
Sekiro: Shadows Die Twice
משחק שיש בו את כל האלמנטים שדרושים
From Software כהרגלם לא מאכזבים.
אכזבת השנה:
Days Gone
משחק שנראה מבטיח להיות משחק אקשן זומבים עם סיפור סוחף התגלה כמשחק שלא חסין מבאגים עם סיפור ומשימות פרווה.
הפתעת השנה:
The Outer Worlds
וכל מילה נוספת מיותרת ;)
2
| פורסם ע"י