אותה גברת, שינוי מבטא ואדרת?
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י עדלי יונייטד, תודה רבה!
זה לקח לי יותר זמן מבדרך כלל להגיע למצב שאני מבקר את המשחק הזה כמו שצריך אבל הנה אנחנו כאן עם Atomfall, משחק העולם הפתוח הדי מעניין של חברת Rebellion שסביר להניח שראיתם תחת הכותרת "חיקוי Fallout" או חלילה "חיקוי Stalker". ועדיין, משהו בעולם הפתוח האפוקליפטי-בריטי של Atomfall הצליח למשוך אותי אליו, ואחרי שמצאתי את הזמן לשבת עליו כמו שצריך, הגיע הזמן לשתף אתכם בכל מה שחשבתי עליו.
בשבילי שתיים סוכר
אז כן, במבט ראשון ומאוד חטוף קשה שלא להשוות את Atomfall למשחק מסדרת Fallout או Stalker - יש לנו כאן עולם שעבר אסון גרעיני, מערכת חקר פתוחה שמעודדת את השחקן לחקור את עולם המשחק ואפשרויות רבות לבחירות שמסוגלות לשנות לחלוטין את כיוון העלילה - אז מה בכל זאת שונה ב-Atomfall?
העלילה של Atomfall לוקחת השראה מאירועי Windscale, שהיה מפעל גרעיני שהוקם בשנת 1957 במחוז קאמברלנד שבצפון אנגליה בו נשרף כליל אחד מכורי האטום שפעלו בו, אירוע שהביא למה שנחשב עד היום לאחת מתאונות הגרעין החמורות ביותר בהיסטוריה של בריטניה. באופן שבהחלט מזכיר את Fallout אבל גם מצליח לחדש במקצת, אחת הנקודות המרכזיות שצריך לזכור עם המשחק הזה היא העובדה שהוא בנוי בצורה שתצריך מאיתנו לחקור את העולם באופן חופשי ולא מוגדר, כשמעבר לקו העלילה הראשי בו נצטרך לגלות את הסודות שמאחורי אותו אסון ישנם עוד כמה קווי תוכן משניים ומסתוריים לא פחות שנוכל לקחת בהם חלק, המועברים לשחקן באמצעות מערכת ניהול משימות המבוססת על איסוף רמזים המפוזרים ברחבי העולם בשלל דרכים, החל ממסמכים שנמצא ועד משימות שנקבל בעבורן רמזים לאחר שנדבר עם אנשים מסוימים.
חווית החקר שנקבל ב-Atomfall נמתחת על כל אורך 5 המפות שמרכיבות את העולם שלו, ובעוד שבתחילת הדרך היה כיף לחקור ולגלות את הרמז הבא ובאותו זמן גם להיסחף בקלות להרפתקאות חדשות ומסתוריות אחרות, בסופו של דבר וברוב הזמן התחושה המרכזית שקיבלתי מהסתובבות בעולם של Atomfall היא חווית FOMO ובלבול מהמעיקות שקיבלתי בחיי עקב חוסר היכולת שלי לדעת אם הצורה שבה ניהלתי שיחה מסוימת עם מישהו למשל הביאה לזה שקיבלתי רמז חשוב או כיוון חדש למשימה שאני מנסה לסיים באותו רגע, תחושה שפגעה מאוד בחוויה הכללית שקיבלתי מהמשחק. חשוב לי לציין שאני יודע שיש הרבה מאוד אנשים שעפים על תחושת החקר ה"טבעית" הזו שמעודדת אתכם לדבר עם כולם ולחקור כל פינה בעולם כדי לחוות אותו במלואו - אישית אני יותר מעדיף משחקים שמציגים קו משימות שלא מסתתר מאחורי דיאלוגים או חקר חסר כיוון, וזו אחת הסיבות המרכזיות שבגללן פחות התחברתי למשחק הזה.
תרשו לי להרחיב שנייה על עניין הדיאלוגים ולספק כאן פלוס משמעותי - אם אתם אוהבים משחקים שמאפשרים לכם להגיב לעולם שלהם בצורות שונות (מנעד רגשי מסוים וכו'), Atomfall הוא ללא ספק משחק נהדר מהבחינה הזו - מערכת הבחירות של המשחק הזה בנויה נהדר ומציעה לנו את האפשרות לגשת לכל תרחיש במספר דרכים, והעובדה שכל הבחירות האלה משפיעות על סוף המשחק הכולל כמה אפשרויות שונות מעניקות למשחק לא מעט נפח במובן החיובי של המילה. כמו כן, יש עוד כמה דברים שמצליחים לעשות כאן טוב - הסיפור הכללי של המשחק והאווירה הבריטית המשובחת שהוא דוגל בה כן מצליחות לספק את הסחורה הודות לדיאלוגים שכתובים טוב ומדובבים לא רע בכלל לצד עיצוב סאונד איכותי לא פחות, והוא אפילו מציע נראות גרפית לא רעה בכלל (שזה משהו שמאוד נחמד לזקוף לזכותה של Rebellion שכבר שנים מציגה לנו משחקים שנראים פחות או יותר אותו הדבר), אבל ביחס למה שהמשחק הזה מנסה להיות ובהסתכלות רחבה יותר, קשה לי להגיד שמדובר כאן בעולם משחק ובקו עלילה שיישאר איתי גם אחרי שאגיע למסך הקרדיטים שלו. מדובר במשחק די קצר אגב - קו עלילה של בערך 12 שעות שיימתחו לגג 20 אם תחליטו לנסות ולהשלים את כל התוכן שהוא מציע, אבל זו לא בהכרח נקודה רעה לזכות המשחק.
התפתחות דלת תקציב
מעבר לחווית החקר שאישית פחות קסמה לי היו עוד כמה דברים שאני פחות התחברתי אליהם, ואחד מהם הוא מערכת הקרב של המשחק. המשחק מאפשר לנו לעשות שימוש גם בנשקים חמים וגם בנשקים קרים, אבל המבנה שלו והצורה שבה האויבים שלו מגיבים לעולם גרמו לי ברוב הזמן לנסות להתגנב לאויב במקום לרוץ לעברו עם אקדח שלוף, משהו שבתור שחקן שמאוד אוהב התגנבות ממש לא הפריע לי. אז איפה בכל זאת הבעיה? הבעיה היא שחווית ה-Melee של המשחק לא כוללת שום פידבק או תגמול בזמן השימוש בה, ברמה שכל מכה שננחית על האויב מרגישה מאוד "קלאנקית" ושבורה, מה שמאוד פוגם בחווית המשחקיות הכללית של המשחק וברמת האיכות שהוא מנסה לספק. התחושה הזו רלוונטית גם בזמנים בהם נשתמש בנשקים חמים, כאן חוסר הפידבק בא לידי ביטוי בעיקר בצורה שבה הנשקים האלה עובדים, וגם כאן תחושת השבירות ניכרת.
מעבר למערכת הקרב ישנה גם תחושת זילות בכל הקשור לאלמנטי ה-RPG של המשחק - מערכת ה-Crafting של המשחק לא מצליחה לרגש מספיק, והיא לעיתים תכופות מרגישה פשוט פשוטה מידי או אפילו מיותרת. גם אפיקי ההתפתחות של הדמות לא מצליחים לרגש באמת, עם עץ היכולות של המשחק שמרגיש גם חסר רגש ומעוף גם כן. כל אלה יחד גורמים ל-Atomfall להיות חוויה מעורבת.
השורה התחתונה
מצד אחד יש לנו כאן משחק שמציע עולם שמעודד חקר עצמאי לצד קו עלילה לא רע ומערכת בחירות שעושה עבודה באמת נהדרת, אבל מהצד השני יש הרבה מאוד מקרים בהם המשחק לא מצליח לספק את הסחורה - ההחל ממערכת קרב לא מלוטשת ועד תחושת פספוס אדירה בכל הקשור לפיתוח הדמות שלנו. אז האם Atomfall הוא משחק ששווה לכם לנסות? אם אתם חובבים משחקים שלא מחזיקים לכם את היד בזמן החקר ומעריכים עיצוב עולם איכותי - בהחלט (בטח כשהוא זמין ב-Game Pass), אבל אם קשה לכם עם מערכות קרב רעועות וחווית פיתוח דמות לוקה בחסר - חשוב לזכור שכאן Atomfall לצערנו פחות מצליח להתרומם.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י