הרשמה

דעה: למה אנחנו צופים בספורט אלקטרוני וסרטוני גיימפליי?

האם ספורט אלקטרוני וסרטוני "בואו נשחק" הם בזבוז מוחלט של זמן?

מה כל כך מושך בסרטוני "בואו נשחק" ותחרויות של ספורט אלקטרוני? דניאל רצ'קובסקי יורד לשורש העניין

בחודש האחרון יש התעסקות מרובה בספורט אלקטרוני וסרטוני "בואו נשחק" (Let's Play). ההשקה של YouTube Gaming ואליפות העולם של League of Legends שתשודר ב-BBC משכו הרבה תשומת לב. אחד מהגורמים שהציפו את הנושא הוא ג'ימי קימל, שהתייחס להשקה של YouTube Gaming ולסרטוני "בואו נשחק" באופן די מזלזל, ושבעיקר הראה בורות וחוסר הבנה של הנושא. התגובות לא איחרו לבוא, בין אם איומי מוות ובין אם ניסיונות כנים להסביר את התופעות הללו.

כל הדיון שהתפתח בעקבות ה"ביקורת" של ג'ימי קימל גרם לי להבין שמהצד, לאנשים שלא מעורים בעולם משחקי הווידאו, התופעה הזאת נראית מגוחכת ואבסורדית, או כמו שקימל אמר: "בזבוז כפול של זמן". אז הנה ניסיון להסביר ולנמק למה אנשים צופים בספורט אלקטרוני וסרטוני "בואו נשחק", מקווה שאעשה את עבודתי נאמנה.

קודם כל, חשוב להפריד: ספורט אלקטרוני וסרטוני "בואו נשחק" הם שונים במהותם, והקהל שלהם הוא שונה. לא כל אדם שרואה אחד רואה בהכרח גם את השני, ואני חושב שלשים אותם תחת אותה קטגוריה זו טעות.

בסרטון: משחק הגמר ב-Ultra Street Fighter IV מתוך טורניר EVO 2015

אתחיל בספורט אלקטרוני, פשוט כי צריך להתחיל איפשהו. למה אנשים רואים ספורט אלקטרוני? מאותה הסיבה שאנשים רואים ספורט לא אלקטרוני. זה הטיעון הנפוץ ביותר, כי הוא נכון בבסיסו. אנשים רואים ספורט מכמה סיבות – תחושת הקהילה שנוצרת באהדה של קבוצה מסויימת, הריגוש והמתח שבצפייה במשחק, ובשביל לראות אנשים מבצעים שלוקחים את היכולות האנושיות לשיא האפשרי. בין אם מדובר בלקפוץ כמה שיותר גבוה, לרוץ הכי מהר או לשלוט בכדור ברמה גבוהה מאוד. בספורט אלקטרוני, הכל זהה. אנשים צופים בו בשביל להיות חלק מהקהילה של הקבוצה אותה הם אוהדים, בשביל לחוות בריגוש שבצפייה במשחק מותח ובשביל לראות אנשים מביאים את הגוף האנושי לקצה גבול היכולת שלו. ההבדל הוא שכאן, היכולות הן יותר מנטליות מאשר פיזיות. בספורט אלקטרוני היכולות שנמדדות הן מהירות התגובה, יכולת עבודת צוות, תכנון אסטרטגי, ביצוע משימות מקבילות וכמובן ביצוע שחייב להיות מושלם - ואם זה נשמע לכם כמו ספורט מסורתי, אתם צודקים לגמרי.

היכולות המוחיות מגיעות לגבהים חדשים במשחקים הללו, כמו בשחמט למשל. אבל בשונה משחמט, משחקי ווידאו הם הרבה יותר אינטואיטיביים לצפייה, אין אפילו צורך בהבנה של כל החוקים בשביל ליהנות מהצפייה במשחק. אין ספק שהאקשן מוסיף לחוויית הצפייה והופך אותה למרגשת יותר מתחרות מוחות אחרת, כמו תחרויות שעשועונים או להסתכל על אנשים מנסים לפתור בעיות במתמטיקה. מעבר לכך, בעולם המודרני, ספורט אלקטרוני רלוונטי הרבה יותר מספורט רגיל. הכישורים המחשבתיים שלנו נמדדים בחיי היומיום הרבה יותר מאלו הפיזיים. מלבד ריצה לאוטובוס מפעם לפעם או הליכה לחדר כושר פעם בשבוע אין סיבה אמתית להשתמש בכישורים הפיזיים שלנו.

בסרטון: משחק הגמר של אליפות העולם ב-Dota 2 על פרס של 6.6 מליון דולר. המקום השני, אגב, לקח "רק" 2.8 מליון

סרטוני "בואו נשחק" הם שאלה קצת יותר מורכבת. הסיבות לצפות בהם הן קצת פחות מובנות מאליהן. קודם כל, אחת הטענות הברורות היא האופציה לבדוק משחק לפני הקנייה שלו, או צפייה במשחק אם אין למישהו את הכסף או הזמן לחוות אותו בעצמו. לראות מישהו אחר משחק מאפשר לחוות פחות או יותר את חווית המשחק עצמה.

סיבה נוספת לצפות היא על מנת לקבל ביקורת על המשחק ממישהו שמבין בנושא. שחקני "בואו נשחק", אלו שמשחקים בסרטונים, בדרך כלל עושים זאת הרבה, הרבה מאוד. כלומר הם מכירים הרבה משחקים ויש להם תשוקה וידע על הנושא. הם יכולים לנמק בצורה טובה למה המשחק טוב יותר או פחות, ואולי גם תהיה להם הערה מעניינת תוך כדי המשחק. כלומר, אפשר לצפות בהם משחקים בשביל לשמוע את הביקורת שלהם על חלקים שונים, השוואות שלהם למשחקים אחרים וכו'. זו אותה הסיבה שאנשים כותבים וקוראים ניתוחים של סרטים, שירים או ספרים.

בסרטון: ביקורת וידאו של AngryJoe, אחד ממבקרי המשחקים המוערכים ביותר ביוטיוב

אלה הסיבות הברורות יותר, אבל הן לא נגמרות כאן. חלק גדול מהסיבה לצפייה היא האנשים עצמם שמשחקים, ולא רק המשחק עצמו. השחקנים בונים קהל מעריצים לא בעזרת הידע הנרחב שלהם בנושא משחקי הווידאו, אלא בעזרת הומור וגישה ייחודית לתוכן. הם פשוט אנשים מעניינים ומצחיקים. הסרטונים הם כיפיים ואם אני יכול גם לצפות במשחק ווידאו וגם לצחוק תוך כדי, למה לעזאזל לא?

מעבר לכך, קהילת הגיימינג היא נישתית, אבל קיימת בכל העולם. הסרטונים מאפשרים לשחקני ווידאו מכל העולם להרגיש כחלק מאותה הקהילה, שיש לה סלבריטאים זהים ובדיחות פנימיות דומות. הסרטונים עוזרים לגשר על הפער הפיזי ולהעשיר את תרבות הגיימינג בשביל אותה קהילה סגורה. הסרטונים עונים על צורך מאוד בסיסי של כל קהילה, וזה שיהיו בה מנהיגים. כוכבי הסרטונים האלה מנהיגים דעת קהל של צרכנים בצורה מאוד משמעותית. לא לחינם מנסות חברות המשחקים הגדולות ליצור משחקים שיראו טוב בסרטונים שכאלה, ומחלקות אותם בחינם לבעלי הערוצים הגדולים. יש אף שיגידו שכל תחום הביקורות הכתובות כבר לא ממש רלוונטי כי הצרכנים כבר לא צריכים מישהו שיתאר להם על מה המשחק - הם יכולים פשוט להיכנס לסרטון ולראות בעצמם.

בסרטון: אחד הלהיטים הגדולים ביותר של מלך היוטיוב PewDiePie עם קרוב ל-70 מליון צפיות

אני מקווה שהצלחתי להסביר פחות או יותר את התופעה הזו ולתת נשק לאנשים שנשאלים כל הזמן למה הם מבזבזים את הזמן שלהם על צפייה בספורט אלקטרוני או סרטוני משחק. בפעם הבאה שמישהו ישאל אתכם, תהיה לכם תשובה קצת יותר מנומקת.

תגובות

  1. 1

    21:19 19.10.2015 | ספה ספה (אורח)

    לא מסכימה שהמשחקי ספורט וירטואליים רלוונטיים יותר מהפיזיים, לפחות לא בגלל שאנחנו משתמשים יותר במחשבה מאשר בגוף (באופן הזה).
    חלק גדול מההנאה שבמשחקי ספורט irl, וכאן אני מדברת באופן שווה גם על הצפייה בהם, זה השימוש בגוף המוגבל.
    למשל שחקן כדורסל שקולע מהקצה השני של המגרש, או שחקן כדורגל שעושה משהו מאוד מרשים פיזית. ההתרגשות בשיאה על אף שאתה לא מסוגל לזה. ואני משערת שיש מעט פחות קסם כשזו פונקציה קיימת..
    כמו גם ענייני חוקיות ושיפוט - במשחק וירטואלי לרוב ההחלטה תהיה חד משמעית ואין עוררין.
    במציאות זה עוד משחקון בדרך.
    עוד נקודה היא האינטרקציה בין השחקנים
    וכו וכו
    ספורט וירטואלי וספורט פיזי מפעילים דברים שונים, מעבר למובן מאליו, אבל אני לא בטוחה שזה הופך את הוירטואלי לרלוונטי הרבה יותר..

  2. 2

    00:28 20.10.2015 | sagimi sagimi

    הנה סרטון ממש מעניין בנושא (3 מיליון צפיות) מאת game theory

  3. 3

    14:17 08.11.2015 | alon alon (אורח)

    https://www.youtube.com/user/GameGemsIL

  4. 4

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון